[לא] פשוט לוקמיה :)

  • הוסף לסימניות
  • #61
איי איי איי...
כל החיים סבבו סביב הטיפולים.
בימים שאחרי הטיפול, ידענו שכרגע הכל על אש נמוכה ואין שום תכנון לכלום.
רק לוקחים נשימה ארוכה לפני ושורדים את הימים עד שהגוף מתחיל להתאושש.
כעת כשאני משחזרת את זה, אני קולטת שפשוט (?) חיינו כך, וזו היתה השגרה. כי כמה שאי אפשר להתרגל, חייבים להתרגל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
הירידות והעליות בספירות זה מאוד אינדיבידואלי, זה גם תלוי טיפול וגם תלוי ילד.
בלוקמיה (עד כמה שאני יודעת), פרוטוקול הטיפול מאוד מסודר, כך שלשלב הראשון, האינדוקציה, כבר קיבלתם כנראה את המתווה.
חשוב מאוד מאוד לקחת את הסטרואידים כנדרש. זה הטיפול הראשוני להרס התאים הצעירים שנוצרים.

לגבי נשירת שיער - בסוג הלוקמיה שהייתה לבת שלי השיער נושר לאט. שמעתי מאחרים עם אבחנה אחרת שבן לילה הפכו לקירחים. אצלנו התהליך היה הדרגתי יותר.
מגיע שלב שהשיער הופך למדובלל ויבש, הבת שלי התחננה שנגזור לה את מה שנשאר, עצבן אותה הרעמה שנהייתה לה. לא היה לי לב לגוזר :(, ניסיתי להחזיק עוד קצת בטיפה שיער שנשאר לה, למרות שהיא זרמה עם זה שהשיער נושר.
לפני האשפוז המתוכנן הראשון (בשלב השני נותנים כימותרפיה באשפוז) אזרתי אומץ וגזרתי לה את כל השיער. נשאר לה שיער צמוד לקרקפת כמו בן, והיא נהייתה פתאום עוד יותר יפה ממה שהייתה תמיד. האחיות במחלקה לא הפסיקו להתלהב מהמראה שלה.
בשלב השלישי של הטיפולים השיער נושר לגמרי. בבית וגם במכון הבת שלי הסתובבה בלי פאה. רק נכנסנו בשערי המכון ו...הופ! הפאה כבר לא הייתה על הראש.
האמת, שמהרגע שאמרנו לה שהשיער ינשור היא רק חיכתה שזה כבר יקרה. ביום שזה קרה (כשלושה שבועות אחרי תחילת הטיפול) יצאתי לחתונה והיא נשארה בבית עם אחותה הגדולה ועם בת-דודה. היא נגעה בשיער שלה ופתאום, נשארה עם תלתלים ביד! הם סיפרו לי אח"כ שהתקפי הצחוק שהלך שם....חבל שלא הייתי :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
רק דבר אחד אציין לשיפור האשכול - יש אפשרות לעשות אשכול/תת פורום שיהיה פתוח רק לאלו שצריכים את זה? @ניהול האתר
אני חושב שכל השיח יהיה שונה ויעיל יותר
אין אומדן .. לצערנו תמיד יכולים להצטרף עוד, כמו כן יש כאלה שצופים ולא מגיבים מכל מיני סיבות.
מהאשכולות עד עכשיו היה בערך עשרה משתמשים שכתבו על עצמם, אני מניח שבאשכול ייעודי וסגור לכל המתמודדים יהיו לפחות פי שתים שלוש שימצאו בזה ענין ועזר.
אפתח בל"נ תת פורום סגור, שיהיה פתוח לנרשמים בלבד.
אעדכן בהמשך על דרכי ההצטרפות.

כמובן, כל שיתוף והתייעצות שניתן, מומלץ לעשות זאת בפורום הפתוח של בריאות ורפואה, לטובת כלל הציבור שיכול לעזור ולהתחזק.

למעוניינים בפרטיות תהיה אפשרות להתכתבות רק בין המתמודדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
עוד נושא שמאוד חשוב לכתוב עליו זה תפילה בציבור:
תחילת הטיפול הייתי עושה שמיניות באוויר כדי שאוכל להתפלל במנין, היו מחליפים אותי מוקדם בבוקר כדי שאוכל להתפלל, ובשבתות אם נסעתי לבד הייתי מביא אתי גם אחד מהבנות כדי שאוכל להתפלל במנין.
לאחר כמה שבועות עשתי חשבון לעצמי (אולי זה היה לאחר שלימדתי במשנה חולה ומשמשיהם פטורים מן הסוכה)
1. הרי כל מטרת תפילה במנין הוא שבעשרה שכינתא שריא (כשיש עשר אנשים שורה שם השכינה) וכך התפילות יותר מתקבלות לרחמים ורצון, וגם אצל חולה כתוב שהשכינה שורה מראשותו של חולה אז זה המקום הכי טוב להתפלל ולמה לי להטריח אחרים שיבואו להחליף אותי בגלל זה.
2. ועוד יותר חשבתי לעצמי, מה הדבר הכי חשוב שה' רוצה ממני כרגע, זה רק שאדאג לשמחתה ולרוגע הנפשי של בתי ושל כל המשפחה וזה מה שצריכים לעשות ואם זה קשה להתפלל במנין נתפלל בבית החולים בתוך החדר.
ואני יכול להעיד שהתפילות שם היו ממש עם קרבת ה' שבבית הכנסת לא הרגשתי תמיד כך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
אגב , למאושפזים בשניידר יש לי המון טיפים ועצות [גם לגבי שמירת שבת במקום-דבר לא פשוט לכשעצמו,מקומות כשרים באזור , ארגונים שפועלים שם ויכולים לסייע וכו' ] , אשמח לתת אותם לרלוונטים .. באישי או כאן .
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
משתפת בדבר נוסף שכתבתי בחודשי המחלה הראשונים של ביתי , אקדים ואומר שרב ככל האנשים שסבבו אותנו נפלאים ומדהימים מאין כמותם , והכרת הטוב של נתונה אליהם עד לסוף כל הדורות .
הדבר הבא נכתב עקב מיעוט של אנשים , אך היו גם תגובות מהסוג הנ''ל.. לא כולם חייבים להזדהות :]
---------------
באמת , תמיד ידעתי שהבריאות הכי חשובה ,שצריך להודות שמה שחלול, חלול. ומה שסתום-טוב שישאר כך .
כן, להודות על כך שכל המערכות פועלות, שהכל דופק כמו שעון שוויצרי, שעל אף כל הג'אנק פוד שאני אוכלת בחודשים האחרונים הגוף ממשיך ליסוע , אמנם במשקל שלא עובר במכס, אבל נוסע.
כמה אנשים יש שחסר להם ? המון . ולי יש . כ''כ הרבה מערכות קריטיות שניתנו לי כמתנת חינם עם שחר הולדתי.נשמת כל חי תברך.
אבל יש אנשים,שנולדו בלי מערכת קריטית. קריטית עד דמעות קריטת כ''כ, שאין לי מושג איך בסך כל שנותיהם הם לא בררו היכן רוכשים אותה ,
למערכת הזו קוראיםמערכת העיכול .כן.
אלו אנשים [מעטים מעטים ב''ה] שללעוס אותי יודעים היטב, אך לעכל את המצב, ולתת מענה מותאם ? נשגב מבינתם.
יש כאלה שיש להם בעיות חלקיות במערכת הזו ולרב היא כוללת גם-איך לא- בעיה מערכת הטקט ר"ל .
כי כשמגיעה אישה כבודה ואומרת לי ש'איזה כיף לך סופסוף את בחופש ושאיזה נחמד שהגיעה ההזדמנות לנפוש '-בעיני היא לוקה.
ויש כאלה שבטוחים שהם מעכלים .בטוחים גם שהם מבינים את המצב לאשורו, כולל אבחנות רפואיות,ומכירים את כל סל התרופות לפי סדר הא''ב.
ומשם הדרך קצרה לחלוקת עיצות שלהם אני פשוט חייבת להקשיב , כי למה נתתי שיאשפזו אותה ?
והאנקולוג לא מבין כלום. ובכלל, מתאימה לה תרופה אחרת במינון אחר כדי להבריא [כמו שהיה אצל דוד של סבתא של דודה שלהם אולי ]
וצריך לעשות 'שריר' מול הרופא, ולא להסכים איתם חלילה כי הם תאבי בצע ובכלל הכל תעשייה של תרופות ,
הכי טוב לתת לה הרבה ענבים איזו טבעונית אחת אמרה לה שזה הורג את הסרטן. אבל טוב , אני עוד 'ירוקה',
והם, [שאגב לא עברו שום דבר דומה ושאינו] מבינים ה-ר-ב-ה יותר טוב. שויין .
משפט עתיק אומר שאלוקים חייב לאהוב טיפשים , הרי הוא ברא הרבה .
אז לא נהיה קיצוניים . ברור לי שהכל נעשה מחם לב ואהבת ישראל גדולה ,
ועוד קצת קצת, ממש טיפטיפונת חוסר שימת לב.
אז מי אני שאדבר . פשוט סתם,פעם הבאה שניתקל באדם שצריך הכלה [כולנו במקום הזה אגב]
נמתין שתי דקות. ננסה לחשוב. לקלוט ולא לפלוט. לעכל , לאט לאט..
ולאחר מכן, לנסות להועיל.
ועוד סוד קטן שהוא גם טיפ גדול ,
לפעמים? עדיף לשתוק ולחבק.
סתם כי זה אומר הרבה יותר.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #67
אפתח בל"נ תת פורום סגור, שיהיה פתוח לנרשמים בלבד.
אעדכן בהמשך על דרכי ההצטרפות.
אולי כדאי שהתת פורום יתאים לכל סוגי הסרטן והגידולים ולאו דווקא ללוקמיה?
לפי הבנתי מקריאת האשכול חלק מהמשתפים זה לא דווקא לוקמיה אבל סומכת על שיכול דעתכם
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
דעו לכם שרק בזכות האשכול הזה קיבלתי בצורה הרבה יותר טובה את הבשורה הלא נעימה שאבא שלי חולה ה' יעזור שיבריא במהרה אמן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
דעו לכם שרק בזכות האשכול הזה קיבלתי בצורה הרבה יותר טובה את הבשורה הלא נעימה שאבא שלי חולה ה' יעזור שיבריא במהרה אמן.
ריגשת. הרבה כח ,בריאות, ובשורות טובות .
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
יש אפשרות להיות שותפה בפורום כזה, בתור אחות דואגת? @ניהול האתר או מי שאחראי.
וגם, אשמח לפתח, בתת פורום סגור כמובן,
שאלות שרלוונטיות לחולים/חולות נשואים.
ועל ההתמודדות המאתגרת שלהם, ושלנו- הצופים מהצד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
יש אפשרות להיות שותפה בפורום כזה, בתור אחות דואגת? @ניהול האתר או מי שאחראי.
וגם, אשמח לפתח, בתת פורום סגור כמובן,
שאלות שרלוונטיות לחולים/חולות נשואים.
ועל ההתמודדות המאתגרת שלהם, ושלנו- הצופים מהצד.
ברור שיש אפשרות! בדיוק בשבילך הוקם האשכול ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
ברור שיש אפשרות! בדיוק בשבילך הוקם האשכול ;)
תודה.
זאת אחותי, שאני כל כך אוהבת. ובוכה. ודואגת.
והיא אשה ואמא.
וזה התחיל כל כך מזמן, ואצל כולם (כולל הוריי והמשפחה הקרובה) זה "נגמר".
ורק הם ואני יודעים שלא, זה לא נגמר.
וכל ניתוח, וכל טיפול, וכל בדיקה, וכל 'לא',
וזה שנה, ועוד שנה, ועוד...
מאיפה לוקחים את הכוח??
כשזה התפרץ, נאחזנו באמונה, בתפילות, אפילו בטיפולים הקשים. בזה שזאת שגרת חולי כזאת, בזה שעושים מה שצריך.
ועכשיו אין אפילו מה לעשות.
רק לסחוב.
כמה אפשר??
ואני עוד רק אחות....
זה כל כך קקשה :(
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
ויש גם כל כך הרבה שאלות רגשיות-נפשיות סביב זה, שאני מתמודדת איתם, ואין לי את מי לשאול.
אז, כשהם היו בתחילת הטיפולים,
גיסי ואחותי "שכחו מכל העולם".
הילדים היו אצלי, והאמת שבאותה תקופה היה נראה שנמסרו לאימוץ לנצח:(
הקטנה, שהיתה אז קטנה ממש, קראה לי "אמא".
זה קרע אותי.
לתקן אותה? להשאיר לה אמא?
אולי לא? לתת לה אופציה למשש דמוי אמא, לא רק להאמין שהיא נמצאת אי-שם במחלקה?
זאת רק דוגמא.
התקופה הזאת היתה קשה, שחורה. ולא היה שום ארגון או אדם שידעתי לפנות אליו בתור "אחות של-".
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
ויש גם כל כך הרבה שאלות רגשיות-נפשיות סביב זה, שאני מתמודדת איתם, ואין לי את מי לשאול.
אז, כשהם היו בתחילת הטיפולים,
גיסי ואחותי "שכחו מכל העולם".
הילדים היו אצלי, והאמת שבאותה תקופה היה נראה שנמסרו לאימוץ לנצח:(
הקטנה, שהיתה אז קטנה ממש, קראה לי "אמא".
זה קרע אותי.
לתקן אותה? להשאיר לה אמא?
אולי לא? לתת לה אופציה למשש דמוי אמא, לא רק להאמין שהיא נמצאת אי-שם במחלקה?
זאת רק דוגמא.
התקופה הזאת היתה קשה, שחורה. ולא היה שום ארגון או אדם שידעתי לפנות אליו בתור "אחות של-".
אני קוראת ודומעת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
ויש גם כל כך הרבה שאלות רגשיות-נפשיות סביב זה, שאני מתמודדת איתם, ואין לי את מי לשאול.
אז, כשהם היו בתחילת הטיפולים,
גיסי ואחותי "שכחו מכל העולם".
הילדים היו אצלי, והאמת שבאותה תקופה היה נראה שנמסרו לאימוץ לנצח:(
הקטנה, שהיתה אז קטנה ממש, קראה לי "אמא".
זה קרע אותי.
לתקן אותה? להשאיר לה אמא?
אולי לא? לתת לה אופציה למשש דמוי אמא, לא רק להאמין שהיא נמצאת אי-שם במחלקה?
זאת רק דוגמא.
התקופה הזאת היתה קשה, שחורה. ולא היה שום ארגון או אדם שידעתי לפנות אליו בתור "אחות של-".
קורע מה שאת כותבת
גיהנום בעולם הזה!
אני חושבת שבנוסף לפה, חשוב להתייעץ עם מישהו.

אוי טאטע הגלות כמה שהיא ארוכה.......
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
אני ממש לא מבין גדול בתחום אבל בכל זאת - חיסונים של תינוקות בחלקם עלולים להיות מסוכנים באם התינוק נחשף אחרי זה לחולה שמטופל בכימותרפיה אבל חלקם לא מסוכנים, בעבר בררתי על כך ואמרו לי שרק חיסונים שיש בהם חיידק חי מוחלש (כגון פוליו שניתן בטיפות בפה בחלק מהגילאים) אבל לא חיסונים שמורכבים מחיידק מת.
באם יש צורך לתת חיסון שגרתי לתינוק במשפחה, חובה ליידע את האחיות בטיפת חלב שהתינוק נחשף לחולה והם יודעות להגיד איזה חיסון ניתן לתת ואיזה אסור.

רפואה שלימה!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
קורע מה שאת כותבת
גיהנום בעולם הזה!
אני חושבת שבנוסף לפה, חשוב להתייעץ עם מישהו.

אוי טאטע הגלות כמה שהיא ארוכה.......
תודה על התמיכה, כולם.
היום אנחנו בייעוץ צפוף בענין. שעולה לנו, ויעלה עוד כנראה, הון. וזה בא על חשבון דברים אחרים, שחשובים ונצרכים ו"מחכים בצד".
אבל ייעוץ אינו תחליף לשיתוף.
שיתוף, עם אנשים פשוטים, שעוברים התמודדות דומה, טוב לפעמים יותר מיעוץ עם המומחה.
מנסיון.
אז תודה.
אתם שווים הרבה, שתדעו.
ושלא נדע צער, כולנו.
ואם נדע, שנדע גם מאיפה לקבל כוח. זה הכרחי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
אחות יקרה ,
קודם כל אציין שהצער האמיתי שלך על אחותך פשוט מדבק , וחותך בבשר החי .
אני מאמינה ששיעורי אמונה וביטחון שמעתם למכביר,
ואולי לעיתים מרב עצים לא רואים את היער..
ולפעמים בתוך הכאוס הזה השאלה 'למה' נשאלת מעצמה .
היא איננה באה ממקום מתרעם חלילה , היא באה מעומקה של נפש ,
ממקום כאוב , ממקום יקר .
המקום הזה בו את זוכה להיות הוא המקום היקר ביותר בליבו של כל יהודי , הוא המקום שקרוב ביותר לאין-אונים שלנו.
מקום בו אין לנו בשום אופן איך לעזור לעצמנו אלא רק להשתפך בפני בורא העולם .
איננו יודעים חשבונות שמיים , אך אנו יודעים בוודאות גמורה כי העולם הזה הוא זמני .
לכולנו , ולאחריו נצח, ארוך ...
הכאב מכלה כל חלקה טובה תשתמשי בו כדי להתפלל על אחותך
בכל צער וצער שיש לישראל ... הקב''ה עמהם .
את מעלה נקודה קשה ,כשאת אומרת שאין עם מי להתייעץ .
אז ברוך ה' יש המון ארגונים שנונים מענה כמו כן יש בשוק בטפלות מצויינות שעושות עבודת קודש דווקא עם משפחות החולים. המחלה הארורה הז תמיד קלה יותר כאשר המשא הכבד שעל הלב מתחלק ומתחלק..
לאגור ולשמור תמיד מכביד מעיק ומצער עד לאינסוף , לכן בשבילך הייתי מציעה לך מנסיון פשוט למצוא את המקום הנכון לשפוך את ליבך ולקבל הכוונה .
ובאשר לילדים הקטנים- כולנו יודעים ששלושה ששותפים לאדם , וכששותף אחד נעדר או 'מחסיר ימים' משום מה הקב''ה הוא בכבודו משלים את המקום ...בעיני אין מנחם מאמונה תמימה בדבר הזה. .
אני מאחל תך מעומק ליבי הקטן כוחות , לך, בתור אחות . שתזכי לתת לאחותך את הכח הדרוש לה , ולהשאר עם כוחות גם בשבילך את.. ושהקב''ה ירחם עלינו , על כולנו ויבשר אותנו בשורות טובות בטוב הנראה והנגלה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
ויש גם כל כך הרבה שאלות רגשיות-נפשיות סביב זה, שאני מתמודדת איתם, ואין לי את מי לשאול.
אז, כשהם היו בתחילת הטיפולים,
גיסי ואחותי "שכחו מכל העולם".
הילדים היו אצלי, והאמת שבאותה תקופה היה נראה שנמסרו לאימוץ לנצח:(
הקטנה, שהיתה אז קטנה ממש, קראה לי "אמא".
זה קרע אותי.
לתקן אותה? להשאיר לה אמא?
אולי לא? לתת לה אופציה למשש דמוי אמא, לא רק להאמין שהיא נמצאת אי-שם במחלקה?
זאת רק דוגמא.
התקופה הזאת היתה קשה, שחורה. ולא היה שום ארגון או אדם שידעתי לפנות אליו בתור "אחות של-".
מדהימה על ההתגייסות והעזרה
זה בכלל לא מובן מאליו
למיטב ידיעתי בעזר מציון יש תמיכה גם במעגלים הקרובים לחולה
מומלץ לפנות ולבקש עזרה
וגם, אשמח לפתח, בתת פורום סגור כמובן,
שאלות שרלוונטיות לחולים/חולות נשואים.
יש אשכול מקביל שאפשר אולי לעלות עליו בנושא- חיים בצל המחלה
באמת התמודדות שונה בין ילד למבוגרים...
בשורות טובות ורפואה שלמה בקרוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
אני ממש לא מבין גדול בתחום אבל בכל זאת - חיסונים של תינוקות בחלקם עלולים להיות מסוכנים באם התינוק נחשף אחרי זה לחולה שמטופל בכימותרפיה אבל חלקם לא מסוכנים, בעבר בררתי על כך ואמרו לי שרק חיסונים שיש בהם חיידק חי מוחלש (כגון פוליו שניתן בטיפות בפה בחלק מהגילאים) אבל לא חיסונים שמורכבים מחיידק מת.
באם יש צורך לתת חיסון שגרתי לתינוק במשפחה, חובה ליידע את האחיות בטיפת חלב שהתינוק נחשף לחולה והם יודעות להגיד איזה חיסון ניתן לתת ואיזה אסור.

רפואה שלימה!!!!
תודה רבה על העדכון
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה