דיון לא תמיד הפסיבי מנצח - ת"א 125: כל הקרנות מכות את המדד בעקביות ולאורך זמן, אחת בולטת לטובה

  • הוסף לסימניות
  • #21
אם לסכם את זה, אז הנה הנקודות החשובות
1 @עבודות לBA ולתואר לא ניסה לומר לכם להשקיע בקרנות מסויות, הוא למעשה לא אמר לכם להשקיע בכלום, הוא הביא ציטוט מכתבה. אני מדגיש את זה, כדי שיהיה ברור לו, ולכולנו, שהביקורות הדי מתונות דווקא, הם על התוכן, ולא על הניק. לניק אנחנו דווקא מאוד מודים. העלית נושא חשוב.
2 יש אנשים שלא יודעים, אבל הנה האמת. יש קרנות שכן עושות יותר מהשוק. יש משקיעים שמצליחים. ויש כאלו גם שעושים את זה שנים. הדוגמא הקלאסית היא כמובן וורן באפט וברקשייר, שכבר 60 שנה עושים ממוצע של 20 אחוזים.
3 והנה הבעיה המרכזית פה. אנחנו כולנו פה הסברנו שיש אמנם קרנות שעושות יותר מהשוק, אבל לא כולם. ואז יש את הטוענים שכן כולם, או רובם, כן, או לא. ושכחנו דבר אחד פשוט. אין קרן שקוראים לה שוק, שמשקיעה בבורסה, ואז לצידה קרנות אחרות. השוק, זה כל הקרנות האלה ביחד. ואם אנחנו נצמדים לעובדה שרוב הכסף בבורסה זה חברות וקרנות, ולא פרטיים, אז תשואת השוק, זה הממוצע של כל הקרנות. ולכן, כל הוויכוח אם רוב הקרנות עושות יותר מהשוק או פחות מהשוק, הוא הדיוטי ברמת על. פשוט כי אם כל הקרנות היו עושות יותר מהשוק, ורוב הכסף הוא של אותם קרנות, אז ממוצע השוק יהיה בממוצע של הקרנות האלה שעשו יותר מממוצע השוק...
זה בערך כמו שכל האזרחים בישראל יחיו יותר מהגיל הממוצע, או יהיו יותר מהגובה הממוצע. בקיצור, הבנתם....
עכשיו, השאלה היא אם כדאי לנסות למצוא את אותם קרנות שהם בחצי של הכסף שמעל השוק, ולא להיתקע עם אלה שמתחת. ואז להיות עם אלה שמעלים את הממוצע.
אז פה צריך טיפה מתמטיקה.
בעיקרון, אם יש מאה קרנות, אז יכול להיות שיש 50 חברות מעל הממוצע, ו50 מתחת. ואז זה די קרוב, אנחנו צריכים לבחור את אחד הקרנות, ולהשקיע בו. וזה סוג של הטלת מטבע, חצי חצי. ולמעשה זה גם לא לגמרי הימור, כי במצב של שוויון, מספיק שאתם יודעים שהמנהל של הבית השקעות שלכם קצת יותר טוב, וזה כבר כמעט 100 אחוזי הצלחה.

הבעיה היא, שהעולם לא עובד ככה. לא בגובה ממוצע, לא בגיל ממוצע, ולא בשכר ממוצע. וגם לא כאן.
למעשה יש שתי אפשרויות איך זה עובד.
או שממש קצת מהחברות נמצאות ממש הרבה מתחת לממוצע, והמון המון חברות מדשדשות קצת מעל, (כמובן עם חריגות בודדות בשני הצדדים) או שממש קצת מהחברות נמצאות ממש הרבה מעל הממוצע, וכן השאר מדשדשים ממש מתחת. ואז נוצר ממוצע.
באפשרות הראשונה, אמנם רוב החברות עושות יותר מהממוצע, אבל רובם עושות כל כך מעט יותר, שזה לא מצדיק את הסיכון של ליפול על אחת שלא תצליח.
באפשרות השנייה, הסכום שתקבלו בחברות שמעל הממוצע הוא גדול אמנם, אבל הסיכוי שתקלעו על אחת כזו קלוש, ואז שוב זה לא שווה את הסיכון.
ולמעשה האפשרות השנייה היא הנכונה. על פי המחקרים, רק אחוזים בודדים עשו יותר מהממוצע לאורך עשור או יותר.
וורן באפט, יש אחד. והרבה חברות שעשו פעם סכומי עתק, כמו נוקיה וכאלה, היום מוכרים פלאפונים לחרדים.

אלא מה, ישנו הפחד שבסוף כולם יגלו את הקרנות הטובות, ורק אתה תישאר הפראייר עם התשואה של המדד.
אז זהו, שזה בדיוק מה שהסברתי. אין כזה דבר שכולם יעשו יותר ממך אם אתה לוקח את הממוצע, כי אתה יושב בדיוק על האמצע של הכסף. ולא רק זה, מבחינת המשקיעים, אם יש איזה 3 אחוז שעושים יותר מהממוצע והם מעלים את הממוצע, אז אם אתה לקחת את הממוצע, אתה גם באמצע מבחינת הכסף, אבל חוץ מזה, מבחינת המשקיעים, אתה נמצא בעשירונים העליונים של התשואה. בוודאות, שנה אחרי שנה. גם בשנים שהפסדת, או הרווחת מעט, אם זה הממוצע, אתה עדיין בחלק הקטן של אלו שהרוויחו הכי הרבה בשוק ההון.

מקווה שעזרתי, כי אם יש מושג שאנשים לא הבינו עדיין אחרי המושג "הכוח של ריבית דריבית", אז זה המושג "הכוח של לשבת לנצח על הממוצע של כל התשואות בעולם". (או בסנופי או בתל אביב, או לא משנה מה.)
סורי אם לא קראתי את הכל בעיון זה קצת ארוך 😉

אבל זו כמו שציינת כתבה שאני רק הבאתי אותה ואגב זה הודעה די ישנה, כך שאני לא מונח בכל החומר שלה עד הסוף עכשיו.
אבל בעיקר המסר שבאתי להביא זה שאומנם בטווח הארוך הפאסיבי בעל הסיכויים הטובים לנצח, אבל לא בהכרח, ואני קצת מנסה לשבור את טאבו שהשתרש בפרוג שחייבים להשקיע פאסיבי ב100% וכל דבר אחר אסור, אני לא רוצה שיפתח כאן דיון נוסף על אפשרויות נוספות, כיון שיש על זה כמה אשכולות מקבילים, אבל בעיני מותר לשקול נאסד"ק מותר לשקול ממונף, מותר לשקול סקטור טכנולוגיה, ועוד אפשרויות, שבפרוש יכולות להניב יותר תשואה מS&P.

ולגבי התשואות בהיסטוריה ובעתיד, הסיבה היחידה שבגללה מוסכם על כולם שהשקעה פאסיבית תהיה השקעה טובה (גם אם לא הכי טובה), זה רק בגלל שככה הוכח היסטורית, אז כרגע זה הכלי מדידה היחיד שזמין לי כאדם שלא יודע לנתח השקעת ערך.

ואגב בכתבה שם לא מדובר על שתים שלש קרנות שהכו את המדד אלא על כל קרן שפעילה יותר מ5 שנים, (גם אם זה לא מספיק זמן למדידה עדין זה משמעותי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
הסברת יפה מאוד את הנקודה שמנהלי הקרנות נלחמים (בעיקר) אחד בשני בשביל להביא תשואה עודפת
רק נקדוה נוספת שבממוצע הקרנות האקטיביות עושות פחות מהממוצע בגלל הדמי ניהול הגבוהים שלהם, בממוצע 1.5%
שלטווח הארוך זה הפסד של 20-30% מסך התשואה
ויש מחקר שבדק לטווח הארוך כמה קרנות מכות את הסנופי אחרי הדמי ניהול וזה בערך 5% מכלל הקרנות.
כן, אבל זה כמה אתה עושה, לא כמה הקרן עושה. כלומר, השאלה הייתה, אולי המדד לא באמת יותר חכם מרוב האנשים, אז הסברתי שהמדד לא חכם בכלל, הוא ממוצע של החכמה של רוב האנשים. וכמו שאמר פעם מישהו. תחשבו על האדם שעולה לכם בראש כשאתם חושבים על מישהו עם מנת משכל ממוצעת. הוא די טיפש, נכון? עכשיו קחו בחשבון שחצי מהאנשים יותר טיפשים ממנו.
כלומר, לא נעים להודות, אבל רוב האנשים, נמצאים בחצי התחתון של הממוצע. ובהיות שסנופי הוא לא מדד חציוני, אלא מדד ממוצע, אז אנחנו נהיה איתו במקום די גבוה בסולם המשקיעים כאנשים.
הסיבה שאני לא נכנס לעמלות, וגם לדחיית מס, וכל התשלומים האלה, היא א, כי עד היום לא הבנתי למה תכלת דחיית מס נותנת לי יותר כסף, כאילו חוץ מבתיאוריה, ודבר שני, כי יש משקיעים פאסיבים שעושים יותר מהשוק, כמו חברת ברקשייר. ושם אין דמי ניהול או עמלות. רק לקנות מנייה של החברה.
ואגב בכתבה שם לא מדובר על שתים שלש קרנות שהכו את המדד אלא על כל קרן שפעילה יותר מ5 שנים, (גם אם זה לא מספיק זמן למדידה עדין זה משמעותי)
זה משמעותי, אבל תזכור שמדד תל אביב זה ממוצע של כל המשקיעים בתל אביב.
וזה מה שניסיתי להבהיר.
אם אתה משקיע לבד, יכול להיות שתעשה יותר. אבל אתה לוקח סיכון, עם סיכוי ממש ממש קטן.
אם אתה יושב על הממוצע, אז אם כל האלו שניסו יצליחו, אתה תיקח את ממוצע הרווח איתם, גם אם לא את כולו, ואם הם יפסידו, אתה תפסיד רק את הממוצע של ההפסד.
כך שהשקעה במדד, זה בעצם סוג של גידור או משהו.
הסיבה שאני יודע שבעתיד הוא ימשיך לעלות, זה לא בגלל שהוא עלה בהיסטוריה, וזה טעות נפוצה. הסיבה שאני יודע שהוא ימשיך לעלות, זה כי הוא יושב על הממוצע של כל אלו שעלו. אז אני לא יודע שהוא יעלה, אבל אני יודע שאם מישהו יעלה, גם הוא יעלה.
אם הוא לא יעלה, זה אומר שכמעט אף אחד לא עלה. טכנית, בלי קשר להיסטוריה. כי זה הפירוש של ממוצע. ובתרחיש כזה הסיכוי שאתה תהיה זה שעלה, הוא לחלוטין אפסי. אז בלי קשר להיסטוריה, אם עכשיו יש מדד חדש, שמקיף את כל המניות המובילות, ואני צריך להחליט אם להשקיע בו או לבחור מניות, אני יכול להיות בטוח שאני ירוויח במדד, כל עוד יש סיכוי ריאלי למספיק משקיעים להרוויח באותם מניות. ואם אין להם, אז וודאי שעדיף לי להשקיע במדד. כי אם אני לא ירוויח במניות, במדד אני יפסיד פחות.
ההיסטוריה, נכנסת בהקשר של אם להשקיע במדד, או לא להשקיע. אם להשקיע במדד של שוק אחד, או שוק אחר. ואז יש שוק עם היסטוריה, ושוק בלי. אבל ההיגיון בלהשקיע במדד תל אביב, במקום לבחור את אותם מניות לבד, הוא מתמטי טהור.
ואגב, בהיות ש85% מהכסף בהשקעות בישראל הוא מוסדי, לא יכול להיות שכל הקרנות שהשקיעו בבורסת תל אביב עשו יותר מהשוק. כי הוא אמור להיות בממוצע של כל הקרנות. אז יכול להיות שהקרנות האלה השקיעו בשוק אחר, ואז ההשוואה צריכה להיות מול המדדים של אותו שוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אבל בעיני מותר לשקול נאסד"ק מותר לשקול ממונף, מותר לשקול סקטור טכנולוגיה, ועוד אפשרויות, שבפרוש יכולות להניב יותר תשואה מS&P.
ערבבת כאן תערובת שלמה.
מינוף, זה דרך שיכול לכל הדעות להניב תשואה גבוהה יותר, אבל עם תג מחיר ברור של סיכון.
טכנולוגיה ונאסדק זה סיפור אחר, אלו מניות בפרופיל מאוד יקר ותנודתי, ששם זה כבר עניין של תמחור.
מינוף לא סותר בכלל את השוק היעיל. נאסד"ק כן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
הסיבה שאני יודע שבעתיד הוא ימשיך לעלות, זה לא בגלל שהוא עלה בהיסטוריה, וזה טעות נפוצה. הסיבה שאני יודע שהוא ימשיך לעלות, זה כי הוא יושב על הממוצע של כל אלו שעלו. אז אני לא יודע שהוא יעלה, אבל אני יודע שאם מישהו יעלה, גם הוא יעלה.
ומה גורם להם לעלות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
זה כבר קשור להנחה שהעולם תמיד נע קדימה וימינה.
כלומר, הוא גודל מספרית, ומתקדם טכנולוגית. ולא זז אחורה.
אנחנו לא נחזור לפטיפון, או סוס ועגלה.
וכמות החברות לא תקטן, אלא תגדל.
זה לא חד משמעי, ואפשר להתווכח על זה באשכול אחר, אבל כל השקעה שהיא, היא על בסיס ההנחות האלה.
אם העולם גודל, והפיתוח משתכלל, אז השוק גודל. ואם אני בממוצע של השוק, אני גם גודל.
אם לא, אז אין איפה להשיקיע, כי אנחנו מילא נהיה תוך כמה שנים בדפלציה, ואז ההשקעה החכמה היא שימורים, מים, ותעסוקה לילדים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
זה כבר קשור להנחה שהעולם תמיד נע קדימה וימינה.
כלומר, הוא גודל מספרית, ומתקדם טכנולוגית. ולא זז אחורה.
אנחנו לא נחזור לפטיפון, או סוס ועגלה.
וכמות החברות לא תקטן, אלא תגדל.
זה לא חד משמעי, ואפשר להתווכח על זה באשכול אחר, אבל כל השקעה שהיא, היא על בסיס ההנחות האלה.
אם העולם גודל, והפיתוח משתכלל, אז השוק גודל. ואם אני בממוצע של השוק, אני גם גודל.
אם לא, אז אין איפה להשיקיע, כי אנחנו מילא נהיה תוך כמה שנים בדפלציה, ואז ההשקעה החכמה היא שימורים, מים, ותעסוקה לילדים...
בקיצור זה כן בגלל ההיסטוריה אמנם לא ההיסטוריה של המדד אלא של העולם
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
בקיצור זה כן בגלל ההיסטוריה אמנם לא ההיסטוריה של המדד אלא של העולם
כן, וזה מה שחשוב.
כי כמו שאמרתי מקודם, ההנחה שההיסטוריה חוזרת על עצמה, שגוייה. היא לא. אבל היא עושה חרוזים.
כלומר, אנחנו חותרים כל הזמן לאותו כיוון, אבל הדרך אינה חוזרת על עצמה.
ולכן, ההיסטוריה שבה העולם גדל, היא קו מנחה.
אבל ההיסטוריה שמנייה ספציפית או מוצר ספציפי מצליח, אינה יכולה להנחות אותנו. כי הדרך של העולם לגדול, משתנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
הסיבה היחידה שבגללה מוסכם על כולם שהשקעה פאסיבית תהיה השקעה טובה (גם אם לא הכי טובה), זה רק בגלל שככה הוכח היסטורית, אז כרגע זה הכלי מדידה היחיד שזמין לי כאדם שלא יודע לנתח השקעת ערך.
זה לא הסיבה היחידה
ג'ון בוגל מבסס בספרו את ההשקעה הפאסיבית על הסבר אחר
אבל זה איזה 2 פרקים בספר אז זה ארוך מידי
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
ולגבי התשואות בהיסטוריה ובעתיד, הסיבה היחידה שבגללה מוסכם על כולם שהשקעה פאסיבית תהיה השקעה טובה (גם אם לא הכי טובה), זה רק בגלל שככה הוכח היסטורית, אז כרגע זה הכלי מדידה היחיד שזמין לי כאדם שלא יודע לנתח השקעת ערך.
הסיבה שבגללה מוסכם שהשקעה פאסיבית היא הכי טובה, זה תיאוריית השוק היעיל שזכתה בפרס נובל.
זה בגלל, שמחקר בארה''ב, שבחן את כל מנהלי הקרנות וההשקעות, מצא שרק 3% מהם הצליחו להכות את המדד לאורך תקופה. (10 או 15 שנה, לא זוכר בדיוק)
זה בגלל שכמות הקרנות שעושות יותר מהמדד אפילו ל5 או עשר שנים, אבל מספיק שגם אחרי המיסים שהפאסיבי לא משלם, והעמלות, והדמי ניהול, היא ממש ממש קטנה.
זה בגלל שאחת המניות היחידות שעושה יותר מהמדד יותר מ15 שנה, (ממוצע 20% מאז 1968) היא מניית ברקשייר, שהיא חברת אחזקות פאסיבית לחלוטין. אפילו יותר מהמדד.
זה מאותה סיבה שהשקעה ב5% עדיפה על לעבוד בלקנות לוטו כל היום. כי הסיכוי מול הסיכון, נחשב להשקעה רק בהשקעה פאסיבית. אין דבר כזה השקעה אקטיבית, יש מסחר אקטיבי. באקטיבי אני לא משקיע בחברה או מוצר, אלא מנחש, חוזה, מסיק, מה יהיה שווה יותר. כך שזו לא השקעה, זה עבודה. ויכול להיות שמרוויחים. אבל זה עבודה בסיכון גבוה, וזה החלטה של כל אחד, אם הוא בנוי לסיכון הזה. השקעה, זה לקנות מוצר שאני מאמין שהוא עצמו שווה, לא שישלמו עליו יותר. ולכן כל עוד אני צודק, אז אני מרוויח.
הסיכון בהשקעה פאסיבית, זה אם אני לא צודק, והמוצר שחשבתי שיעלה לא עלה.
וכאן נכנס החלק של ההיסטוריה. ההיסטוריה מלמדת, שהמוצר שנקרא שוק, או מדד עולה לטווח הארוך בעקביות.
כך שלמעשה, ההנחה של השקעה פאסיבית, הי מתמטית. ההנחה של מדד ולא להשקיע פאסיבית לבד במניות כמו באפט, היא היסטורית. אתה ערבבת בטעות את שני הדברים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
הסיבה שבגללה מוסכם שהשקעה פאסיבית היא הכי טובה, זה תיאוריית השוק היעיל שזכתה בפרס נובל.
זה בגלל, שמחקר בארה''ב, שבחן את כל מנהלי הקרנות וההשקעות, מצא שרק 3% מהם הצליחו להכות את המדד לאורך תקופה. (10 או 15 שנה, לא זוכר בדיוק)
זה בגלל שכמות הקרנות שעושות יותר מהמדד אפילו ל5 או עשר שנים, אבל מספיק שגם אחרי המיסים שהפאסיבי לא משלם, והעמלות, והדמי ניהול, היא ממש ממש קטנה.
זה בגלל שאחת המניות היחידות שעושה יותר מהמדד יותר מ15 שנה, (ממוצע 20% מאז 1968) היא מניית ברקשייר, שהיא חברת אחזקות פאסיבית לחלוטין. אפילו יותר מהמדד.
זה מאותה סיבה שהשקעה ב5% עדיפה על לעבוד בלקנות לוטו כל היום. כי הסיכוי מול הסיכון, נחשב להשקעה רק בהשקעה פאסיבית. אין דבר כזה השקעה אקטיבית, יש מסחר אקטיבי. באקטיבי אני לא משקיע בחברה או מוצר, אלא מנחש, חוזה, מסיק, מה יהיה שווה יותר. כך שזו לא השקעה, זה עבודה. ויכול להיות שמרוויחים. אבל זה עבודה בסיכון גבוה, וזה החלטה של כל אחד, אם הוא בנוי לסיכון הזה. השקעה, זה לקנות מוצר שאני מאמין שהוא עצמו שווה, לא שישלמו עליו יותר. ולכן כל עוד אני צודק, אז אני מרוויח.
הסיכון בהשקעה פאסיבית, זה אם אני לא צודק, והמוצר שחשבתי שיעלה לא עלה.
וכאן נכנס החלק של ההיסטוריה. ההיסטוריה מלמדת, שהמוצר שנקרא שוק, או מדד עולה לטווח הארוך בעקביות.
כך שלמעשה, ההנחה של השקעה פאסיבית, הי מתמטית. ההנחה של מדד ולא להשקיע פאסיבית לבד במניות כמו באפט, היא היסטורית. אתה ערבבת בטעות את שני הדברים.
מחילה, אבל קשה מאד להסכים עם הדברים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
  • הוסף לסימניות
  • #32
מחילה, אבל קשה מאד להסכים עם הדברים.
ברור. לכן וורן באפט אמר שהבורסה זה מכשיר שלוקח כסף מחסרי הסבלנות, ונותן אותם לארוכי הרוח.
השקעה היא לא קלה, כי צריך להיות מוכן להסכים לה. אבל אין ספק שבמבחן הזמן לא משנה מה התשואה שלכם, יש שלב בזמן שריבית דריבית של 5% תעקוף אותה ברווח נטו.
אם אתה חולק על נקודה ספציפית, אני ישמח לשמוע. כי אני בסך הכל ייצגתי פה את הנתונים ממבטם של הפאסיבים. אני אישית לא מתנגד לשום דרך, כי אני לא עוסק בלהציג את דעתי האישית. אז אני רק הסברתי מה "הם" אומרים, ואני ישמח לשמוע מה אתה אומר. מה אני אומר, לא חשוב כרגע....
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
הסיבה שבגללה מוסכם שהשקעה פאסיבית היא הכי טובה, זה תיאוריית השוק היעיל שזכתה בפרס נובל.
זה בגלל, שמחקר בארה''ב, שבחן את כל מנהלי הקרנות וההשקעות, מצא שרק 3% מהם הצליחו להכות את המדד לאורך תקופה. (10 או 15 שנה, לא זוכר בדיוק)
זה בגלל שכמות הקרנות שעושות יותר מהמדד אפילו ל5 או עשר שנים, אבל מספיק שגם אחרי המיסים שהפאסיבי לא משלם, והעמלות, והדמי ניהול, היא ממש ממש קטנה.
זה בגלל שאחת המניות היחידות שעושה יותר מהמדד יותר מ15 שנה, (ממוצע 20% מאז 1968) היא מניית ברקשייר, שהיא חברת אחזקות פאסיבית לחלוטין. אפילו יותר מהמדד.
זה מאותה סיבה שהשקעה ב5% עדיפה על לעבוד בלקנות לוטו כל היום. כי הסיכוי מול הסיכון, נחשב להשקעה רק בהשקעה פאסיבית. אין דבר כזה השקעה אקטיבית, יש מסחר אקטיבי. באקטיבי אני לא משקיע בחברה או מוצר, אלא מנחש, חוזה, מסיק, מה יהיה שווה יותר. כך שזו לא השקעה, זה עבודה. ויכול להיות שמרוויחים. אבל זה עבודה בסיכון גבוה, וזה החלטה של כל אחד, אם הוא בנוי לסיכון הזה. השקעה, זה לקנות מוצר שאני מאמין שהוא עצמו שווה, לא שישלמו עליו יותר. ולכן כל עוד אני צודק, אז אני מרוויח.
הסיכון בהשקעה פאסיבית, זה אם אני לא צודק, והמוצר שחשבתי שיעלה לא עלה.
וכאן נכנס החלק של ההיסטוריה. ההיסטוריה מלמדת, שהמוצר שנקרא שוק, או מדד עולה לטווח הארוך בעקביות.
כך שלמעשה, ההנחה של השקעה פאסיבית, הי מתמטית. ההנחה של מדד ולא להשקיע פאסיבית לבד במניות כמו באפט, היא היסטורית. אתה ערבבת בטעות את שני הדברים.
מחילה, אבל קשה מאד להסכים עם הדברים.
לצערי אין לי כרגע זמן להרחיב אבל בקצרה.

זה שהשקעה פסיבית בטהרתה הכי טובה לא מוסכם ורוברט שילר שקיבל פרס נובל יחד עם אבי השוק היעיל יודזין פאמה חולק גם על זה וגם על שוק היעיל. (למעשה העניין בדקויות כי להבין את התיאוריה כמו שמבינים ההמון זה שגאון וגם פאמא לא התכוון)

לקרוא לברקשיר ״מניה פאסיבית״ זה ההיפך הגמור מהמציאות.
קשה למצוא יותר אקטיבי בהשקעות מבאפט.
תמיד מחפש לקנות חברה טובה במחיר טוב ועוד דברים בדרך.

״אקטיבי לא משקיע אלא מנחש״ - זה פשוט חוסר הבנה בהשקעות.
כמובן שאם זה שאלה של מינוח זה בסדר, אבל לא נשמע ככה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
לצערי אין לי כרגע זמן להרחיב אבל בקצרה.

זה שהשקעה פסיבית בטהרתה הכי טובה לא מוסכם ורוברט שילר שקיבל פרס נובל יחד עם אבי השוק היעיל יודזין פאמה חולק גם על זה וגם על שוק היעיל. (למעשה העניין בדקויות כי להבין את התיאוריה כמו שמבינים ההמון זה שגאון וגם פאמא לא התכוון)

לקרוא לברקשיר ״מניה פאסיבית״ זה ההיפך הגמור מהמציאות.
קשה למצוא יותר אקטיבי בהשקעות מבאפט.
תמיד מחפש לקנות חברה טובה במחיר טוב ועוד דברים בדרך.

״אקטיבי לא משקיע אלא מנחש״ - זה פשוט חוסר הבנה בהשקעות.
כמובן שאם זה שאלה של מינוח זה בסדר, אבל לא נשמע ככה.
הוא קונה, לא מוכר.
כאילו, הוא כן מוכר. אבל לא מנקודות מוצא של רווח, אלא ממבט של שנים קדימה.
גם מדד מתעדכן כל רבעון.
אני אישית לא מכיר מישהו יותר פאסיבי מבאפט. והראיה זה העודפי מזומן של החברה שלו בסך 300 מיליאד דולר. הוא לא קונה כי יש מגמה, או משהו. אלא כי הוא מאמין שזו חברה טובה. וזה פאסיבי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
הוא קונה, לא מוכר.
כאילו, הוא כן מוכר. אבל לא מנקודות מוצא של רווח, אלא ממבט של שנים קדימה.
גם מדד מתעדכן כל רבעון.
אני אישית לא מכיר מישהו יותר פאסיבי מבאפט. והראיה זה העודפי מזומן של החברה שלו בסך 300 מיליאד דולר. הוא לא קונה כי יש מגמה, או משהו. אלא כי הוא מאמין שזו חברה טובה. וזה פאסיבי.
אם תעקוב אחרי התיק שלו שנה שנתיים תגלה עולם שלא הכרת.

לעניין הפאסיבי, זה לגמרי מינוח.
הרוב כאן ובכל מקום מבינים פאסיבי כקונה מדד לפי שיטה זו או אחרת
וזה לעומת לבחור חברות בודדות על סמך קריטריונים מסוימים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
שאלת תם
אם כולם מזכירים בכל הקשר ש ברקשייר הכה את המדד לאורך שים למה לא לשלב את זה בתיק באחוזים מסויימים ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
שאלת תם
אם כולם מזכירים בכל הקשר ש ברקשייר הכה את המדד לאורך שים למה לא לשלב את זה בתיק באחוזים מסויימים ?
חברת ברקשייר האת'וויי נמצאת במדד S&P 500 והיא אחת מהחברות הגדולות במדד, כך שאם אתם משקיעים במדד S&P 500 אז אתם גם משקיעים בחברת ברקשייר האת'וויי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
שאלת תם
אם כולם מזכירים בכל הקשר ש ברקשייר הכה את המדד לאורך שים למה לא לשלב את זה בתיק באחוזים מסויימים ?
כבר כמה שנים שבעיקר חוששים מגילו המתקדם ומעתיד החברה לאחר לכתו.
שותפו המבוגר ממנו ב 6 שנים עצם עיניים ביום בהיר בגיל 99 השנה
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
חברת ברקשייר האת'וויי נמצאת במדד S&P 500 והיא אחת מהחברות הגדולות במדד, כך שאם אתם משקיעים במדד S&P 500 אז אתם גם משקיעים בחברת ברקשייר האת'וויי.
השאלה היתה למה לא לתת לחברה הנ"ל משקל עודף היות ולאורך השנים תמיד עקפה את המדד, כך שהתשובה לא בדיוק ענה על השאלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
השאלה היתה למה לא לתת לחברה הנ"ל משקל עודף היות ולאורך השנים תמיד עקפה את המדד, כך שהתשובה לא בדיוק ענה על השאלה
כי לא בכל השנים היא עקפה, אלא בממוצע שלה על פני התקופות.
אלא, שבשונה ממדד, שאפשר להניח מביצועיו ההיסטוריים שהוא ימשיך, כי זה בנוי על מגמת השוק,
מנייה בודדת בנויה על מגמת החברה, ואין דרך לדעת שהיא תצליח, רק כי היא הצליחה.
חוץ מזה, שבאפט בך 94 היום, והרבה אנשים חוששים שאחרי מותו היורש שלו יעשה שטויות, ויוריד את הערך.
האנשים הקצת יותר הגיוניים, מחכים שהוא ימות כי הם חושבים שתהיה אז הזדמנות כניסה...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

הגלגול שמשאיר את מור מאחור במרוץ הישראלי לביטקוין

המוסדיים הישראליים השיקו השנה קרנות מחקות על המטבע הדיגיטלי הלוהט. חמש משש הקרנות נוקטות אסטרטגיה דומה — השקעה בקרנות סל אמריקאיות שעוקבות ישירות אחר מחיר הביטקוין. מנגד, הקרן של מור מתחקה אחרי מדד שעוקב אחרי חוזים עתידיים על הביטקוין, שאותם יש לקנות מחדש בכל חודש. אלא שהחוזים האלו מתייקרים מדי חודש, וכך הקרן של מור הציגה תשואת חסר של 3% מתחילת השנה בהשוואה לממוצע של הקרנות הישראליות האחרות

כלכליסט

מאז ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב בסוף 2024,
הביטקוין שוב לוהט והפך לאחד מאפיקי ההשקעה המסוקסים והפופולריים בעולם. מתחילת השנה הנוכחית גם הציבור הרחב בישראל יכול להיחשף בקלות לביטקוין, בלי ארנק דיגיטלי והצפנות מורכבות, דרך שש קרנות מחקות שהנפיקו מוסדיים ישראליים שעוקבות אחר שער הביטקוין. אלא שאחת הקרנות, זו של בית ההשקעות מור, מפגרת אחרי כל היתר, ובצורה משמעותית. למה? בגלל השיטה שבה היא בחרה לפעול, שצפויה להותיר אותה מאחור גם בעתיד, מה שיעלה למשקיעים בה הרבה כסף.

כאמור, בתחילת השנה החלו להיסחר באחוזת בית שש קרנות שעוקבות אחר שער הביטקוין. הקרנות האלו מנהלות כ־160 מיליון שקל של הציבור. לכל הקרנות האלו יש מכנה משותף אחד: אף אחת מהן לא מחזיקה בביטקוין באופן ישיר. חמש מתוכן מנוהלות באמצעות השקעה בקרנות סל אמריקאיות על הביטקוין, ולכן הן סופגות את דמי הניהול של אותן קרנות, בנוסף לדמי הניהול שהן עצמן גובות. הקרן השישית, זו של מור (מור מחקה S&P Bitcoin), נוקטת גישה שונה. היא משקיעה בעיקר בחוזים עתידיים על הביטקוין, שנסחרים בבורסת CME, בורסת המסחר באופציות של שיקגו, שהיא הגדולה מסוגה בעולם. הבחירה הזו הובילה לכך שמתחילת השנה התשואה של הקרן של מור פיגרה ב־3% בהשוואה לממוצע התשואה של חמש הקרנות האחרות. להערכתנו, הפער הזה צפוי להישמר גם בעתיד.

משקיעים רבים בוחרים בהשקעה בקרן מחקה מתוך רצון ליהנות מתשואה הדומה למדד הייחוס, אך מתעלמים מפרטים חשובים דוגמת אופן ההשקעה של הקרן, העלויות הנלוות ודמי הניהול בפועל. כל אלו עלולים להשפיע מהותית על התשואה שהמשקיע מקבל בסופו של דבר. ובמקרה של הקרנות הישראליות שעוקבות אחר הביטקוין, האותיות הקטנות עושות את כל ההבדל.

שיטות שונות, תוצאות שונות

שש הקרנות המחקות הישראליות מבוססות על ארבעה מדדי ייחוס שונים. שלושה מהמדדים עוקבים אחרי מחיר הביטקוין, וההבדל ביניהם נובע מזהות הגוף שעורך את המדד (CME, S&P ו־Index), ממקורות הנתונים שמשמשים לחישוב המדד ומהמאפיינים הטכניים שלו. אולם בפועל, ההבדלים בין המדדים אינם מהותיים. הקרן של מור חריגה גם בהיבט הזה. היא עוקבת אחר מדד בשם S&P Bitcoin Futures Daily Roll. המדד הזה אינו עוקב אחרי מחיר הביטקוין עצמו, אלא אחר תשואת ההשקעה בחוזים העתידיים על הביטקוין. כתוצאה מכך, התשואה שלו שונה באופן מהותי משל המדדים שמבוססים על מחיר הביטקוין באופן ישיר, וזאת בעיקר בשל עלויות הגלגול הכרוכות בניהול פוזיציה באמצעות חוזים עתידיים.

כאמור, עיקר ההשקעה של הקרן המחקה של מור על הביטקוין מתבצעת באמצעות רכישת חוזים עתידיים על הביטקוין בבורסת CME. חוזה עתידי הוא הסכם פיננסי שבו שני הצדדים מתחייבים להעברת תשלומים לפי השינוי במחירו של נכס בסיס כזה או אחר, ובמקרה הזה ביטקוין, במועד עתידי קבוע. ההשקעה בחוזים עתידיים אינה דורשת כסף, למעט העמדת ביטחונות, ולכן מרבית כספי המשקיעים בקרן מושקעים בפיקדון נושא ריבית. מכיוון שחוזי הביטקוין בבורסת CME פוקעים מדי חודש, הקרן של מור נדרשת לגלגל את הפוזיציות שלה באופן שוטף. כלומר, למכור חוזים שפוקעים החודש ולרכוש חוזים לחודש הבא. ההליך הזה נעשה בדרך כלל באופן מדורג על פני החודש, על ידי רכישת חוזים חדשים ומכירת חוזים קיימים מדי יום מסחר. הבעיה המרכזית של הקרן נעוצה בכך שהחוזים העתידיים על הביטקוין לחודש הבא נסחרים, בממוצע, במחיר גבוה בכ־0.7%—0.8% מהחוזים לחודש הנוכחי. כלומר, בכל חודש הקרן מוכרת חוזים זולים וקונה חוזים יקרים יותר, מה שמייצר הפסד עקבי של כ־9%—10%. הריבית על הכספים בפיקדון מקזזת חלק מההפסד. מכיוון שהריבית עומדת על כ־4.5% בשנה, עלות הניהול בפועל של הקרן מסתכמת ב־4.5%—5.5% בשנה, ומובילה לשחיקת התשואה של המשקיעים. נתון זה עולה בקנה אחד עם תשואת החסר בפועל של הקרן של מור בהשוואה לממוצע של הקרנות האחרות, 3% בתוך שבעה חודשים בלבד. מכיוון שהפער בין החוזים נותר יציב יחסית, סביר להניח שתשואת החסר של הקרן של מור תימשך גם בעתיד.



חשוב לציין כי הבעיה אינה ייחודית למור או לקרנות ישראליות. כך, קרן הסל האמריקאית BITO של חברת ProShares, שמנהלת כ־2.7 מיליארד דולר, פועלת באותה שיטה, וגם היא הניבה תשואת חסר של 3% לעומת קרנות אמריקאיות שמשקיעות ישירות בביטקוין. כמו כן, ראוי לציין כי הבעיה המדוברת אינה קיימת ביחס לקרנות שעוקבות אחר רוב מדדי המניות. זאת משום שבמקרים האלו תמחור החוזים העתידיים בין מועדי הפקיעה השונים משקף לרוב את שיעור הריבית במשק, כך שאין פער מהותי בין עלות הגלגול של החוזה לריבית על הפיקדון. לכן ניהול קרנות סל על מדדים כמו S&P 500 באמצעות חוזים עתידיים צפוי להניב תשואה דומה לזו של קרן המחזיקה ישירות במניות המרכיבות את המדד.

מנגד, הפער בין מחירי החוזים העתידיים לחודש הבא לבין אלו של החודש הנוכחי משפיע באופן מהותי גם על התשואה של קרנות סל שעוקבות אחר סחורות כמו נפט, גז ותבואות, וכן אחר מדדים תנודתיים דוגמת מדד הפחד (Vix). בשל כך, התשואה של קרנות אלו עשויה להיות שונה באופן משמעותי מהשינוי במחיר נכס הבסיס שעליו הן מבוססות. כך, משקיע שרוכש קרן סל על הנפט לא יכול לצפות בהכרח לתשואה שתשקף את השינוי במחיר הנפט בפועל. עם זאת, יש לבצע הבחנה חשובה – בעוד קרן סל על חוזים עתידיים על הביטקוין תניב כמעט בוודאות תשואת חסר בהשוואה לקרן שמשקיעה ישירות במטבע הדיגיטלי, הרי שבמרבית קרנות הסל המבוססות על חוזים עתידיים על סחורות, לא ניתן לדעת מראש אם תשואת הקרן תהיה גבוהה או נמוכה מהשינוי במחיר הסחורה. התוצאה תלויה במבנה עקום החוזים ובשינויים בשוק לאורך זמן.

איילון בית השקעות גובה את דמי הניהול הגבוהים ביותר

חמש הקרנות המחקות הנוספות של המוסדיים הישראליים מחזיקות בעיקר בעשר קרנות סל שמשקיעות ישירות בביטקוין. למעשה, כל חמש הקרנות מחזיקות באותן עשר קרנות סל, כאשר ההחזקה בכל אחת מהן מוגבלת לעד 10%, בהתאם להגבלות רגולציה ולמדיניות הפיזור. למרות הדמיון הרב באופן הניהול, קיימים פערים של כמעט 1% בתשואות מתחילת השנה בין הקרן המובילה לקרן בעלת התשואה הנמוכה ביותר (להוציא את מור). לשוני הזה יש כמה הסברים, כשהבולט והפשוט ביותר הוא גובה דמי הניהול. כך, הקרן של איילון בית השקעות גובה דמי ניהול של 0.65% בתוספת דמי נאמנות של 0.03%, בעוד יתר הקרנות גובות דמי ניהול של 0.2% ודמי נאמנות של 0.02%—0.03%. כלומר, המשקיע בקרן של איילון בית השקעות משלם 0.45% יותר בשנה עבור ניהול דומה עד זהה לשל הקרנות האחרות.

הסיבה השנייה היא השימוש של חלק מהקרנות הישראליות בקרן סל אמריקאית נוספת לצורך ניהול הפוזיציה - קרן הסל BITO, שפועלת במתכונת דומה לשל מור ומתבססת על חוזים עתידיים ולא על החזקה ישירה, ושלכן גם היא הציגה תשואת חסר בהשוואה למתחרות השנה. נכון לסוף אפריל, 8.76% מנכסי הקרן של איילון בית השקעות – שהציגה את התשואה הנמוכה ביותר מבין הקרנות הישראליות בנטרול הקרן של מור – מושקעים בקרן BITO, וכך גם 4.99% מנכסי הקרן של IBI ו־2.3% מנכסי הקרן של מגדל שוקי הון. במאי איילון בית השקעות סגרה את הפוזיציה בקרן הזו, ואילו הקרן של קסם פתחה פוזיציה בשיעור של 3.87% מנכסי הקרן. ההחזקה בקרן הזו פוגעת בתשואת הקרנות הישראליות.

בנוסף, חלק מקרנות הסל הזרות שבהן משקיעות קרנות הביטקוין הישראליות מאופיינות בנזילות נמוכה יחסית. כתוצאה מכך, יצירת פוזיציה משמעותית באותן קרנות עלולה להיות יקרה, הן מבחינת עלויות המסחר והן מבחינת השפעה על מחיר השוק.

תופעה ללא רציונל כלכלי

תופעת הביטקוין מהווה את אחת החידות הכלכליות הגדולות של העידן המודרני. מרבית השימוש במטבע נעשית מתוך תקווה לעליית ערך – כלומר, כהשקעה ספקולטיבית – בעוד השימוש בו כאמצעי תשלום נותר מוגבל. חרף זאת, כשהמחיר של הביטקוין הגיע ל־120 אלף דולר החודש, שווי השוק הכולל של הביטקוין הגיע ל־2.4 טריליון דולר. זה סכום שקשה להסביר אותו במונחים כלכליים רגילים של תועלת, שימוש או ערך פונדמנטלי שנובע מהמטבע עצמו.

לגורמים רבים יש אינטרס לשמור על ערך המטבע הדיגיטלי גבוה. טראמפ, למשל, שצבר הון אישי עצום באמצעות הנפקת מטבע דיגיטלי על שמו ועל שם אשתו מלניה, תומך במטבע. ענקית ההשקעות בלאקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, גוזרת קופון עצום מניהול קרן הסל הגדולה בתחום – IBIT, שמנהלת כ־87 מיליארד דולר וגובה דמי ניהול של 0.25%, מה שמייצר לבלאקרוק זרם הכנסות של מעל 200 מיליון דולר בשנה. מדובר על עמלה גבוהה משמעותית משל שלוש קרנות הסל הגדולות בעולם שעוקבת אחר S&P 500. לשם המחשה, קרן SPDR, שמנהלת כ־651 מיליארד דולר, גובה דמי ניהול של 0.09%; קרן VOO, שמנוהלת על ידי ואנגרד ומנהלת נכסים ב־683 מיליארד דולר, גובה עמלה של 0.03%; וקרן IVV, ששייכת לבלאקרוק עצמה ומנהלת 642 מיליארד דולר, גובה עמלה של 0.03% גם כן.

אז, כאמור, גורמים רבים שמחזיקים בביטקוין ושומרים על מחירו גבוה הם גורמים חזקים מאוד, והמחיר שלו תלוי בראש ובראשונה באמונה שהמחיר ימשיך לעלות. את האמונה הזו אי אפשר להצדיק דרך תיאוריה כלכלית קלאסית, שבוחנת ערך מול תועלת ושימוש. לכן, בעימות בין התיאוריה הכלכלית לאמונה בביטקוין, האמונה מנצחת לפי שעה. ואין לדעת מתי האמונה הזו תתערער.
  • תודה
Reactions: השקעות R הון1 //
15 תגובות
התחרות בשוק הגמל מחריפה: מור מציעה לחוסכים הלוואות במחיר רצפה

מור גמל ופנסיה מציעה הלוואות בריבית של 5.25%, הנמוכה בענף, שמשמעותה פריים מינוס 0.75%. שיעור ההלוואות שלה מכלל הנכסים גם הוא הגבוה בענף, ומהווה סיכון להפסד במקרה של הורדת ריבית, וירידת תשואה לכלל החוסכים

מור גמל ופנסיה, החברה־הבת של בית ההשקעות מור, צמחה בשנים האחרונות בקצב גבוה והפכה לחברת הגמל השלישית בגודלה, אך נראה שהיא לא מסתפקת בכך. לאחרונה היא יצאה במהלך שנועד, בין היתר, להגדיל את חלקה בענף ולצמצם את הפער שבינה לבין שתי השחקניות הגדולות בגמל — מיטב ואלטשולר שחם.

בחודשים האחרונים החלה מור גמל ופנסיה, שמנוהלת על ידי המנכ"ל אלדד צינמן, להציע לחוסכים בגמל הלוואות לכל מטרה בריבית של פריים מינוס 0.75%. כלומר, ריבית של 5.25%. מדובר בנוסחת הריבית הנמוכה ביותר שהוצעה עד היום בענף הגמל. בשל גובה הריבית במשק, 4.5%, נומינלית לא מדובר על הריבית הנמוכה ביותר שהוצעה בענף.

מור גמל ופנסיה מציעה לחוסכים הלוואה לצשך חמש שנים בגובה של עד 80% מהסכום שצבור בקופה שהכספים בה נזילים. אם הכספים אינם ניתנים למשיכה, כמו במקרה של קופות גמל פנסיוניות, אז רף ההלוואה המקסימלי עומד על 50% מהסכום הצבור.

ענף הגמל בישראל הוא ענף החיסכון השני בגודלו אחרי הפנסיה, וכלולות בו קופות גמל, קופות גמל להשקעה וקרנות השתלמות. הענף מנהל 970 מיליארד שקל, נכון לסוף יוני, כאשר חלק הארי של הכסף, 445 מיליארד שקל, מנוהל בקרנות ההשתלמות שהופכות נזילות לאחר שש שנים מפתיחת הקרן.

ההלוואות על חשבון הגמל הפכו פופולריות עם השנים, משום שרבות מחברות הגמל הציעו הלוואות בריבית של פריים מינוס 0.5%, וכאשר הריבית במשק היתה אפסית דובר על הלוואה בריבית אפקטיבית של 1.1%. לשם השוואה, הלוואה לכל מטרה שניטלת מבנק נושאת ריבית של פריים פלוס 3%. ההלוואות על חשבון הגמל היו משתלמות לשני הצדדים.

החוסך קיבל הלוואה בתנאים אטרקטיביים, ולא היה זקוק למשוך כספי חיסכון למימון צריכה שוטפת, ואילו חברת הגמל קיבלה "הבטחה" שהלקוח יישאר איתה לעוד פרקי זמן ממושכים, שכן כל זמן שההלוואה לא נפרעה החוסך אינו יכול לעבור לחברה אחרת. וזאת כאשר מדובר בהלוואה בסיכון נמוך, משום שהריבית נמוכה וכספי החיסכון משמשים כעירבון.

וכך, בתחילת שנת 2022, כמה חודשים לפני שהריבית החלה לעלות, ההלוואות מקרנות ההשתלמות במסלול הכללי (המסלול הגדול ביותר במונחי היקפי נכסים בקרנות ההשתלמות, שבעצמן מנהלות את חלק הארי של הכסף בענף הגמל) הגיעו לשיא של 11 מיליארד שקל.

SylpOIoYex_0_0_1221_1471_0_x-large.jpg

אולם באפריל של אותה שנה הריבית במשק החלה לעלות, וזאת במטרה להילחם באינפלציה שהרימה את ראשה, והיא הגיעה עד לריבית פריים של 6.2%, וכך ההלוואות בגמל, שצמודות לפריים, הפכו ליקרות בצורה משמעותית.

במקביל, שני הגופים הגדולים בגמל, מיטב ואלטשולר שחם, הפסיקו להעמיד הלוואות לכל מטרה על חשבון הגמל, גם בשל מגבלות רגולטוריות. וכך, בעוד בשלוש השנים האחרונות היקף הנכסים בשוק הגמל צמח בכ־50% (ל־333 מיליארד שקל), היקף ההלוואות דווקא ירד בכ־20%, מה שמצביע על כך שחוסכים גם לא נטלו הלוואות חדשות, או לא יכלו לקבל אותן, וגם ביקשו לפרוע הלוואות שהפכו יקרות לפתע.

כאמור, מור היא כיום חברת הגמל השלישית בגודלה בענף ומנהלת נכסים בהיקף של 91.9 מיליארד שקל. מקדימות אותה מיטב (עם 114.7 מיליארד שקל) ואלטשולר שחם (עם 128.8 מיליארד שקל). בשנים 2023-2021 מור היתה הכוכבת של ענף הגמל בכל הנוגע להעברות כספים ממתחרים, וזאת, בין היתר, על רקע תשואות גבוהות ומערכת יחסים חמה עם סוכני הביטוח. בשנים האלו היא העבירה מהמתחרים לא פחות מ־41 מיליארד שקל.

בשנת 2024 התרחשה עצירה משמעותית, כאשר היא העבירה מעט פחות ממיליארד שקל. מתחילת השנה הנוכחית ועד סוף יולי,
היא העבירה מהמתחרים סכום של 6.5 מיליארד שקל נטו (כלומר, העברות בניכוי ניודים), מה שממקם אותה במקום השני בטבלת הגיוסים אחרי אנליסט, שהעביר נטו מהמתחרים 9.5 מיליארד שקל השנה. ייתכן שבמור מזהים את תחום ההלוואות ככזה שייתן רוח גבית למכונת הגיוסים שלהם, מה שיאפשר לחברה לצמוח עוד ואולי לאתגר את שתי מובילות הענף.

לפי הנתונים של קרן ההשתלמות במסלול הכללי של מור, נכון לסוף יולי, היקף ההלוואות שניתנו דרך הקרן מגיע לכ־1.5 מיליארד שקל, סכום שמהווה כ־6.3% מנכסי הקרן. מדובר בשיעור הגבוה ביותר מבין הקרנות של הגופים הגדולים במסלול הכללי.

גם במספרים מוחלטים מדובר על היקף גבוה, שני רק לזה של אלטשולר שחם (1.8 מיליארד שקל). אולם קרן ההשתלמות של אלטשולר מנהלת 34 מיליארד שקל במסלול הכללי לעומת 23 מיליארד שקל שמנוהלים במסלול הכללי אצל מור, ועל כן שיעור ההלוואות מהנכסים בקרן של אלטשולר שחם נמוך יותר.

בהתאם לכך, המתחרים בענף הגמל מפנים את תשומת הלב לכך שהמהלך של מור אינו נטול סיכונים. אחד הבכירים בענף אף אמר כי "אף חברת גמל אחרת לא היתה מסוגלת להעביר החלטה לתת הלוואה על חשבון הגמל בריבית כזו". את האמירה הזו הוא מנמק בכך שההלוואות האלו עשויות להפוך להניב תשואה נמוכה יותר כשהריבית תרד, מה שבסופו של דבר יפגע בתשואה לעמיתים.

המתחרים של מור, אגב, נוקטים אסטרטגיה שיווקית אחרת — הורדת דמי ניהול במטרה למשוך לקוחות. ואכן, הממוצע בענף עומד כיום על דמי ניהול של 0.6% בעוד דמי הניהול הממוצעים אצל מור עומדים על 0.7%.

אולם בענף יש מי שמסבירים את הרציונל של מור במהלך הזה באופן שונה, ורואים בהלוואות האלו השקעה לכל דבר שמהווה אלטרנטיבה לאג"ח קונצרניות בדירוג גבוה ואג"ח ממשלתיות. לפי בכיר אחר בענף, "ההלוואות לחוסכים מהוות נכס השקעתי משמעותי במור כבר שנים. מאז 2022, אז החלה הירידה בהיקפי ההלוואות על חשבון הגמל, חברת הגמל של מור דווקא חיפשה כיצד ניתן להגדיל את ההלוואות האלו, בניגוד למגמה.

במור רואים את ההלוואות האלו כהשקעה לכל דבר, שמעניקה ריבית שנתית של 5.25% עם סיכון אפסי לחדלות פירעון, משום שכספי החיסכון מהווים בטוחה להלוואה, והחוסכים יעשו הכל כדי לפרוע אותה. למעשה, אפיק ההלוואות על חשבון הגמל מהווה אלטרנטיבה להשקעה באג"ח קונצרניות בדירוג גבוה או באג"ח ממשלתיות. מבחינת מור, אם הריבית תרד בחדות, אז הדבר יבוא לידי ביטוי באותו האופן גם בנכסים חסרי סיכון אחרים דוגמת אג"ח ממשלתיות".

מור גמל ופנסיה, שבשליטת בית ההשקעות מור (66.3%) שנמצא בשליטת משפחות מאירוב ולוי, הציגה ברבעון השני רווח נקי של 17 מיליון שקל, פי 2 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות ברבעון עלו ב־26% לעומת התקופה המקבילה, ל־151 מיליון שקל.

ב־12 החודשים האחרונים זינקה מניית מור גמל ופנסיה ב־208%, בעוד מדד ת"א־ביטוח ושירותים פיננסיים, שבו היא נכללת, ניתר ב־184.4% באותו הזמן. החברה נסחרת לפי שווי של כ־1.8 מיליארד שקל. היא הונפקה ב־2022 לפי שווי של 669 מיליון שקל לפני הכסף וגייסה כ־100 מיליון שקל, כך שהיא החלה להיסחר לפי שווי של 769 מיליון שקל.

כלכליסט
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה