יפההכשמקריאים סיפורים מספר- אפילו בגיל קטן- לא ל"תרגם" את המילים הגבוהות , אלא להקריא בלשון הסיפור. מקסימום אם המילה קשה, להוסיף מילה נרדפת תוך כדי הקראה. לדוגמא: "מדוע אינך ישנה עדין?" תמהה - התפלאה הפרה.
טרי משלשום:
אני: "שלוימי, רוץ תביא לי את המטאטא, זה החפץ שהכי נחוץ כאן!"
שלוימי: (תוהה...) "אמא, את מדברת בעברית?!"
אני: "כן, ברור, למה?
שלוימי: את בטוחה ש"נחוץ" זה בעברית?
ואני נתקעתי בחוה"מ פסח בירושלים.
היו שיבושי תנועה קשים ולא ידעתי איפה בדיוק הבינעירוניים מעלים.
פתאום אני שומעת לידי איזה ילד (בן 10) מקונן
שנותרנו לבדנו בלב הישימון, אהה מי יחוס עלינו...
אני נותרתי פעורת פה והוא המשיך לבכות מי יואיל ברוב טובו לסייע בעדנו...
האנשים מסביבי לטשו אלינו עניים מופתעות
והקטן המשיך לעדכן ש"אנשים פוערים את עינהם בתדהמה על עדת האומללים..."
אבל זה ילד שבאמת קורא המון.
והבת שלי בת שנתיים וחצי שואלת בסעודת שבת "לחלק לכל המסובים?"
.....
אני באמת חושבת שזה איך שמדברים....
כי גם ילד שהנטייה שלו אחרת, אם ישמע שנועלים נעליים למה שיגיד ששמים נעליים?.??
כן, אבל צריך לדעת שאין קשר בין מה שההורים מדברים - למה שהילדים!!!כשאני שומעת הורים שואלים את ילדיהם בקול תינוקי "אוצה בוקי"?
אני לא מתפלאת אח"כ על דלות הלשון שלהם.
הילדים אמורים לחקות את הדיבור של המבוגרים, ולא הפוך.
אחיות שלי נהנות להכניס לאוצר המילים שלה מילים משוכללות מידי....את שואלת בבית את בני ביתך אם לחלק לכל המסובים?...
חשבתי שאלו נספחים לשוניים מפסח...
סליחה שסותרת את דברייך אבל זה פשוט לא נכון. יש קשר מובהק בין הסביבה לבין התפתחות שפה והמידע שאני אומרת הוא מידע מקצועי מקלינאיות תקשורת.כן, אבל צריך לדעת שאין קשר בין מה שההורים מדברים - למה שהילדים!!!
זה כמו הרגלי אכילה. זה דבר נרכש. אבל יש הורים רבים שתזונת ילדיהם שונה מהם. פשוט אין קשר.
רק מה? אפשר לפתח.
וגם חנוניםיש אנשים - שהרמה החשיבתית שלהם היא במשלב שפתי גבוה, האוטומט שלהם פועל על הכללה מילולית. אלה יהיו בדרך כלל סופרים, מרצים, עורכי דין ואנשים שעיקר עיסוקם בפלך הדיבור.
ולגבי חשוב או לא - חשוב שבמדינה שאתה חי תדע טוב את שפת המדינה ולא תעורר תהיה/צחוק/זלזול כלפי עצמך אם אתה לא ממש יודע טוב את השפה. בקיצור עושה לעצמך פאדיחות, ופחות נחמד לדבר איתך. (לי אישית צורם באוזן, אמנם גם צורם שפה מדי גבוהה ומרוחקת, אבל תקנית ועשירה - חושבת שזה חשוב.)מי אמר שכזה חשוב עושר לשוני? זה לא מעיד על חכמה או יכולות,
לגמרי נכון.בדיוק התכוונתי לשאול- למה חשוב שתהיה שפה עשירה(- לכאורה)?
אני כן מדברת בשפה עשירה יחסית (לפחות תקנית ולא לעשות כביסה וכלים) כי כך דיברו בבית הורי
אבל בעצם, אם הרבה מהסביבה מדברים בשפה בינונית, ללא תיאורים נוטפי מלל וביטויים גבוהים,
למה חשוב שהילדים שלי כן ידעו לדבר כך?
מה אכפת לי אם הילדה שלי תגיד הכלב נובח האו האו או שהיא תגיד הכלב עושה האו?
או שהיא תצליח לתאר (בגיל גדול יותר) שעיני הנוכחים זלגו דמעות לעומת שתגיד סתם שכולם בכו מהתרגשות? למה זה תורם?
1. לשאול 'למה תורם עושר לשוני', זה כמו לשאול 'למה תורם יופי'. בינינו, מה משנה אם הפרצוף של מישהו סימטרי או עקום?
בעיניי, כמו שיש יופי במראה, יש יופי של שפה עשירה ומדוייקת. ויש הרבה אנשים שיודעים להעריך את זה. שנעים להם יותר לדבר עם אנשים ששפתם לא דלה.
2. עושר לשוני תורם להתנסחות מדוייקת. כשאת מכירה את המילים: נס, ברח, נמלט - את יכולה לבחור למשפט שלך את מי שהכי מתאימה מביניהן. (זה קורה אוטומטית, אבל רק למי שמכיר את כל מגוון המילים).
כשאת יודעת שאנשים גם מזילים דמעה, וגם זולגת להם טיפה שקופה על הלחי, וגם משהו רטוב להם בעיניים, את יכולה לכתוב ולספר הרבה יותר מ'הוא בכה, היא בכתה, הם בכו, כולם בכו'.
3. לדעתי, פיתוח השפה מפתח גם את החשיבה. את ההרגשה. את יכולת ההבעה. ובעיקר: את התקשורת עם בני אדם.
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים