דרוש מידע להיות עקרת בית - אפשרי בדור הזה?

[מירימ]

האשכול כאן מטריד ביותר.
הדיבורים על אברכי כולל בטרמינולוגיה של "שותי הקפה" הם מחרידים בעיני.
יש כאן חוסר הבנה בערך של לימוד תורה. אם אשה רוצה לעשות דיון מסודר בנוגע לקיום כלכלי חודשי- בכבוד, אבל זה שכל אדם מתחיל לחוות דעה על אברכים, האם הם רשאים לשתות קפה בלימודם או שזה ביטול תורה ועדיף שיעשו "משהו מועיל" זה ממש, כפי שאמרו למעלה- "מי יתן לי ת"ח ואשכנו כחמור".
זהירות בכבוד לומדי התורה. אין לנו מספיק מהם.

מצטטת את התגובה שלך באקראיות- לא בפינצטה..
לגבי כמה לומדים ולא לומדים והמשהו המועיל שאברכים יכולים לעשות במקום ללמוד--

חושבת שכל אברך, ולא משנה אם לומד יותר או פחות, שמור בהרבה מאדם שיוצא לעבוד
כך ששוה לאשה להקרע כדי לשמור על בעלה בכולל . בשבילו ובשבילה. ללא קשר ישיר כמה לומד שם וכמה מפטפט

מדגישה ומסייגת-
אכן, ממה ששמעתי מבעלי, לא כולם יושבים ממש לעשות שטייגען. וזה מאה אחוז שכל אחד יעשה את המקסימום שלו וידע לקחת את ההפסקות שלו... וזה נכון שלא כולם מסוגלים לשבת לאורך זמן, ויתכן שצריכים יותר הפסקה מאשר שירותים וקפה

דבר שני - יש אנשים עובדים יראי שמיים ובתים של תורה בהחלט. כמה שאני מכירה . ( מהדור הקודם, מבוגרים כבר. לא יודעת לגבי צעירים כאלה)

וכעוד משהו חשוב-
כל מילה של תורה יקרה ביותר!!!!!!!
גם אם בבוקר שלם למד רק מילה אחת זה מועיל בהרבה מ9 שעות עבודה. לא???

 

[MP3+]

האשכול כאן מטריד ביותר.
הדיבורים על אברכי כולל בטרמינולוגיה של "שותי הקפה" הם מחרידים בעיני.
יש כאן חוסר הבנה בערך של לימוד תורה. אם אשה רוצה לעשות דיון מסודר בנוגע לקיום כלכלי חודשי- בכבוד, אבל זה שכל אדם מתחיל לחוות דעה על אברכים, האם הם רשאים לשתות קפה בלימודם או שזה ביטול תורה ועדיף שיעשו "משהו מועיל" זה ממש, כפי שאמרו למעלה- "מי יתן לי ת"ח ואשכנו כחמור".
זהירות בכבוד לומדי התורה. אין לנו מספיק מהם.

זה לא כ"כ מטריד כמו שזה עצוב.
עצוב שיש נשים שחושבות ככה.
איך חיים עם כזאת הרגשה? מילא הייתה נכונה אבל היא שגויה!!
הרי התקשורת אומרת שאברכים בטלנים ומקבלים 8000 ש"ח לחודש.
אז מי שמאמינה שתאמין לשני הסעיפים.

 

[דינה טוטיאן]

רגע ומה לגבי מוסדות לימוד?
זה לא משנה להם אם הבעל אברך או לא?
כלומר אם זה קריטריון לקבלה במוסד אז זה שיקול נוסף בלעזוב עבודה (או שלא?)

 

[צחית]

רגע ומה לגבי מוסדות לימוד?
זה לא משנה להם אם הבעל אברך או לא?
כלומר אם זה קריטריון לקבלה במוסד אז זה שיקול נוסף בלעזוב עבודה (או שלא?)

היום כבר פחות משנה למוסדות לימוד
אלא אם כן כל הבית נראה אחרת בגלל זה

 

[אמא רחל]

טוב אולי באשכול הזה זה לא הכי פוטוגוני,
אבל אני עובדת וחוזרת לקחת את הילדים מהצהרונים ומהמעון-
ואני חושבת שטוב להם שם מאוד והם נהנים מאוד (85% מילדי הגן נשארים בצהרון,)
בעלי אברך ועוזר לי הרבה בבית(בבין לבין ובעיקר בהכנות לשבת) , ורק הוא לוקח לטיפת חלב מסיבות ש@קצרה רשמה...
ואם ילד חולה בד"כ בעלי נשאר איתו, כי הוא רוצה ובוחר בזה,
ועוד משהו אני אוהבת לצאת לעבודה זה מפתח אותי ונותן לי חברה ובעיקר מאפשר לבעלי ללמוד תורה באהבה ובשמחה,
ויש הרבה נשים שדואגות לי לנקיפות מצפון ..
אבל ככה טוב לי טוב לבעלי וטוב לילדים שלי ששמחים ומאושרים ב"ה

 

[רחלה 123]

חושבת שכל אברך, ולא משנה אם לומד יותר או פחות, שמור בהרבה מאדם שיוצא לעבוד
כך ששוה לאשה להקרע כדי לשמור על בעלה בכולל . בשבילו ובשבילה. ללא קשר ישיר כמה לומד שם וכמה מפטפט

מאד לא אוהבת את המשפטים הללו.
אדם מבוגר שבנה בית ומגדל ילדים אמור להיות גם מספיק בוגר כדי לפרנס בלי להדרדר רוחנית.
יש המון אופציות ואפשרויות, נכון שגבר שעובד לא דומה ללומד אבל זה לא בהכרח מחייב שהמצב הרוחני שלו ידרדר.

וממש לא הייתי ממליצה לאשה להיות מפרנסת יחידה, להקרע עבור התפקיד הלא פשוט הזה רק כדי שיישאר שמור, זה לשים עליה אחריות ועל מידי גבוהים.
כשאני אומרת להקרע הכוונה - חוסר יכולת לקחת חופשים חוץ ממה שניתן, חוסר יכולת לעיתים להחליף עבודה או להשתדרג כי זה ידרוש מחירים כלכליים, חוסר יכולת לקחת חופש לפני לידה על חשבונה, חוסר יכולת להאריך חל"ד.
יש מחירים מאד גבוהים להיות מפרנסת יחידה ובעד התורה זה שווה להמון נשים שגדלו על הערך הזה, אבל אם הבעל לא עושה כלום ולומד מילה אחת ביום - בבקשה שיפנה את מקומו ויעזור לאשתו בעול הלא פשוט הזה.

ומי שכתבה שאין לאשה עול אם היא לא אחראית על החשבונות - סורי כנראה מעולם לא עבדת תשע שעות וניסיתי לתמרן בין אלפי משימות ובית וילדים והריונות וכסף שאם את לא תביאי - הוא לא יהיה!
אין מצב לנוח,
זה לעשות עוול להמוני נשים שלוקחות על עצמם באהבה וברצון את עול הפרנסה - בואו לא ניקח מהם את הכתר הזה, אכן רק ורק בזכותן כל מערכת לומדי תורה מצליחה להתקיים.

 

[רוקד ושר]

מאד לא אוהבת את המשפטים הללו.
אדם מבוגר שבנה בית ומגדל ילדים אמור להיות גם מספיק בוגר כדי לפרנס בלי להדרדר רוחנית.
יש המון אופציות ואפשרויות, נכון שגבר שעובד לא דומה ללומד אבל זה לא בהכרח מחייב שהמצב הרוחני שלו ידרדר.

וממש לא הייתי ממליצה לאשה להיות מפרנסת יחידה, להקרע עבור התפקיד הלא פשוט הזה רק כדי שיישאר שמור, זה לשים עליה אחריות ועל מידי גבוהים.
כשאני אומרת להקרע הכוונה - חוסר יכולת לקחת חופשים חוץ ממה שניתן, חוסר יכולת לעיתים להחליף עבודה או להשתדרג כי זה ידרוש מחירים כלכליים, חוסר יכולת לקחת חופש לפני לידה על חשבונה, חוסר יכולת להאריך חל"ד.
יש מחירים מאד גבוהים להיות מפרנסת יחידה ובעד התורה זה שווה להמון נשים שגדלו על הערך הזה, אבל אם הבעל לא עושה כלום ולומד מילה אחת ביום - בבקשה שיפנה את מקומו ויעזור לאשתו בעול הלא פשוט הזה.

ומי שכתבה שאין לאשה עול אם היא לא אחראית על החשבונות - סורי כנראה מעולם לא עבדת תשע שעות וניסיתי לתמרן בין אלפי משימות ובית וילדים והריונות וכסף שאם את לא תביאי - הוא לא יהיה!
אין מצב לנוח,
זה לעשות עוול להמוני נשים שלוקחות על עצמם באהבה וברצון את עול הפרנסה - בואו לא ניקח מהם את הכתר הזה, אכן רק ורק בזכותן כל מערכת לומדי תורה מצליחה להתקיים.

עצם זה שהוא יושב בכולל והחברים שלו זה אברכים זה כבר משהו עצום

 

[חנה תהילה]

ויש הרבה נשים שדואגות לי לנקיפות מצפון ..

אוהבת את המשפט הזה.

 

[לארג']

לשאלת פותחת האשכול האם זה אפשרי?
מבחינה כספית כנראה שלא אפשרי,פתאום להתחיל לצמצם בהוצאות וכו',לדעתי זה מינימום של השתדלות
וגם תלוי באופי בד"כ יש הרגשה של חמיצות של הפסד כסף,פנסיה וכו' אם האופי הוא לא כזה אז אפשרי מהבחינה הזו
כמו שכתבו לנסות להאריך את החל"ד ולראות איך הולך..

 

[חדוה טוקר]

במלחמה לא מקבלים צל"ש על ירי סתם אלא רק על גבורה מיוחדת
בפיגוע כן. זה נחשב גבורה - איתור המצב זינוק לפעולה מידית וכו
כמו גם שלרוב מדובר בהצלת חיים גדולה.

לא הבנתי שאת מדברת על פעילות שגרתית במלחמה ולא על פיגוע/אירוע חדירה.

דברתי על פעילות מבצעית בשגרה, שאיננה מחבל בישוב / עיר.
היא קבלה על זה צל"ש, . וכתבות.

 

[פנסאית]

על כל אלה שמדברות על חוגים וחדר כושר כדי למלא את הנפש במקום עבודה. בקושי לאישה עובדת יש כסף לדברים האלה, אז למובטלת

 

[אין עוד מלבדו"]

אז קודם כל זה לא מאוד מקובל בסביבה שלי, והתקבל בעין די עקומה.
לגבי הכוילל, אין מצוה בתורה של לשבת בכוילל נקודה!
יש מצות לימוד תורה, ואת זה אפשר לעשות בעוד צורות חוץ מלשבת בכוילל.

נשמע זלזול את מנסה להרגיע לעצמך את המצפון
אפאחד לא הכריח את הבעל ללמוד ואת האישה לעבוד. כל אישה שעובדת ובעלה לומד מרגישה זכות עצומה ולא מרגישה מסכנה. ובאמת זה הדבר היחיד שמחזיק אותי כי החיים עמוסים ברוך השם
ובאמת אם הבעל עובד אין טעם שהאישה תעבוד גם....
ואגב כל אלה שיש להם מצפון אני לא רואה שהנשים שלא עובדות יותר חמות לילדים, יותר מסורות
בגינה אני רואה את הזן הזה...הן יושבות על הספסל שעות ומדברות כי הן צריכות חברה,ובנתיים הילדים נופלים,בוכים,רוצים שינדנדו אותם והן מנייסות שעותתתתת. הן אדשיות לילדים אולי כי נמאס להן כבר לשמור עליהם
אפפעם לא רואה אותן ליד המתקנים. גם כשהן מדברות עם הילדים לא רואה יותר אהבה ויותר יחס ממני...
לעומת זאת נשים עובדות את השעות שיש להן הן מקדישות רק לילדים..לרוב החברות שלי אי אפשר להתקשר אחרי צהריים
ובאמת אני מקדישה המון תפילות שאצליח לגדל את הילדים בשמחה בלי משקעים ושבעלי ימשיך ללמוד תורה עד 120

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

הם לומדים. נקודה.
אין תופעה של התבטלות בכוללים ופטפוטים.
הוא אינו מוסד חברתי הוא חובה תורנית.

בכוללים קהילתיים שאין אפשרות לסלק אברך זה יותר נפוץ
וברור לי שיש אברכים שלומדים. נקודה
וכולל הוא כן מוסד חברתי, וממש לא חובה תורנית
אלא אם כן את טוענת שכל אברך שעובד בעבודת קודש חוטא לחובתו התורנית
(אה וכמובן כל גדולי המוסר שלא היו בעידן הכוללים)
נו באמת

אין פטור מ"סיבות שבדת" או מחוסר התאמה לצביון

אין ''פטור'' גם ללומדי תורה.

אבל שאלה לי אליך, אם כל הסיבה שאנחנו לא הולכים לצבא זה בגלל לימוד תורה -
אז למה אנחנו לא רואים את כל העובדים החרדיים מתגייסים?
ולמה אין שום גדול דור שיורה הוראה כזו?

מאותה הטענה שכדאי לאישה להיקרע כדי שבעלה ישב בכולל גם אם הוא לא לומד.
כדי שישמור על צביון חרדי.

 

[חיים פרוג]

ומי שכתבה שאין לאשה עול אם היא לא אחראית על החשבונות - סורי כנראה מעולם לא עבדת תשע שעות וניסיתי לתמרן בין אלפי משימות ובית וילדים והריונות וכסף שאם את לא תביאי - הוא לא יהיה!

אני עובדת 9 שעות ביום, ולא מעניין אותי ולא מעסיק אותי בכללל מה קורה עם הכסף ולאן הוא הולך.
מידי פעם בעלי מעדכן אותי בשמחה שנכנסה הפעם משכורת יותר טובה, ואני שמחה אתו...
וכשיש הוצאה חריגה אני מבררת אתו מה מצב החשבון.
למה אם אני עובדת אני גם צריכה להיות מוטרדת מעול הפרנסה?

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

נשמע זלזול את מנסה להרגיע לעצמך את המצפון
אפאחד לא הכריח את הבעל ללמוד ואת האישה לעבוד. כל אישה שעובדת ובעלה לומד מרגישה זכות עצומה ולא מרגישה מסכנה. ובאמת זה הדבר היחיד שמחזיק אותי כי החיים עמוסים ברוך השם
ובאמת אם הבעל עובד אין טעם שהאישה תעבוד גם....
ואגב כל אלה שיש להם מצפון אני לא רואה שהנשים שלא עובדות יותר חמות לילדים, יותר מסורות
בגינה אני רואה את הזן הזה...הן יושבות על הספסל שעות ומדברות כי הן צריכות חברה,ובנתיים הילדים נופלים,בוכים,רוצים שינדנדו אותם והן מנייסות שעותתתתת. הן אדשיות לילדים אולי כי נמאס להן כבר לשמור עליהם
אפפעם לא רואה אותן ליד המתקנים. גם כשהן מדברות עם הילדים לא רואה יותר אהבה ויותר יחס ממני...
לעומת זאת נשים עובדות את השעות שיש להן הן מקדישות רק לילדים..לרוב החברות שלי אי אפשר להתקשר אחרי צהריים
ובאמת אני מקדישה המון תפילות שאצליח לגדל את הילדים בשמחה בלי משקעים ושבעלי ימשיך ללמוד תורה עד 120

ברור שהשאיפה זה שהבעל ילמד וכמה שיותר
אני מדברת על מצב שבו אברך שמודע לעצמו מרגיש שהוא לא מסוגל ללמוד
לא מדברת על כל החברים שלו שלומדים ומרגישים סיפוק. אני מעריכה אותם ומקנאה בנשותיהם

גבר שאשתו מרגישה שהוא הולך וקמל, ומבינה שאין שום טעם לשלוח אותו למקום שהוא נחנק שם
צריכה לתמוך בו בכל צעד שיעשה - וכמובן לא לעזוב את התהילים.

וזו השאלה שפתחתי איתה את האשכול -

אם - תפקיד הבעל זה לפרנס
אם - תפקיד האישה זה להביא ילדים ולגדל אותם
ואם - הבעל מרגיש (לאחר שאלת רב לצ''ה) שהכולל לא בשבילו (או שאישה מרגישה שעבודה זה לא בשבילה)
אם - הוא יוצא לעבוד בעבודה תורנית שמכניסה את אותה השכורת שהרוויחה האישה

אז - האם האישה צריכה לעבוד? (לא רוצה, צריכה)

מ.ש.ל

 

[דגל]

דווקא אחד הדברים היעילים ביותר.

גם כשאני בבית בחופשת לידה
הבעל הולך לטיפת חלב.

הוא "לא יודע" כלום. לא יודע מה התינוק אוכל מה הוא כבר עושה.
אין לו צורך במילוי שאלון דכאון אחרי לידה ואלימות בבית..
הוא לא צריך לענות על שאלות על ההריון שנובעות מזה שבהגדרת התפקיד של טיפות חלב הן גם למעקב הריון...

האחות לא נוזפת בו אף פעם על כלום.

נותנים חיסונים בלי הרבה שאלות ומסיימים את הענין מהר.
אני הולכת לטיפת חלב לצורך קבלת חיסונים בלבד - וכל שיעורי ההורות והנזיפות מטרידים אותי וגוזלים את זמני.

עזבי בהתחלה שאת אחרי לידה אבל את רואה אברכים עם ילדים בני שנה שנה וחצי ושנתיים בטיפת חלב שעוד מעלתה של האישה שהיא צריכה להיות בעבודה כי אם לא יפטרו אותה את לכן הבעל זה שלומד תורה ולא יפטרו אותו רק חבל על הלימוד כי זה ביטול תורה הולך אם הילדים וככה זה גם כשהילדים לא מרגישים טוב וכו
וזה ממש עצוב לראות לגבי זה להישאר עם הילדים בבית כשהם חולים עזבו עם הבעל לומד או לא או ששני ההורים עובדים אף פעם לא הבנתי איך עושים את זה כי אני ספציפית פוטרתי מהעבודה בגלל ששמרתי על הבן שלי שהיה חולה ולא הגעתי שבוע לעבודה ........ וילד צריך אמא כשהוא חולה וחוץ מזה בעלי הרווחי יותר כסף בעבודה שלו אז גם עסקית זה היה לנו ממש שווה

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

נראה שהאשכול הזה התרחק מהכותרת שלו...


לגב' היקרה שפחתה את האשכול,
אכן עושה ראשם שהורמוני הלידה משפיעים עליך עדיין ואם בטבע שלך את מעט עצלנית ובנוסף בלי קשר ללידה ולילדים יכול להיות שמאז ומתמיד לא היה לך טוב בעבודה ולכן זה יוצא לך ב"תירוץ" של עקרת בית וילדים וכו וכו...


בחיים שלנו יש כמה מטרות מרכזיות בתור אישה-
הראשונה היא הערך העליון לאפשר לבעל ולתמוך בבעל ללמוד ככול יכולתו - כולל בוקר / כולל ערב שעתיים מה שהוא מסוגל ואין אנחנו נכנסות למה בדיוק הוא עושה שם כי גם שהוא הולך להתפנות או לשתות קפה (כי הוא בן אדם) אז המונה שלנו דופק והזכויות נאספות לעולם הבא , אז תרימי את ראשך בגאווה שאת את השליחות שלך עושה 100%
אוסיף לזאת שאם יש לך קושי עם אופן הלימוד או דברים אחרים שמפריעים לך אצל בעלך את מוזמנת ליצור קשר ישיר עם בוראו וכן לעשות השתדלות לשוחח איתו ולדרבן אותו ועוד אופציות כמו הרב שלו ועוד... אבל לא מנקודת יאוש ותלונות]

כסף - הוא לא המטרה שלנו הוא אמצעי. כולם רוצים לשבת בבית רגל על רגל [סתם מקצינה - בכל אופן זה מה שאני הייתי רוצה]
אבל מציאות היום [דרך אגב שזה גם רצון השם וניסיון הדור] שכל אדם חייב להתפרנס בכבוד יש לזה המון השלכות - לחשוב על ההווה [ אוכל, ורכי מחייה אחרים , בית, חשמל , מים ועוד...] ולחשוב על העתיד [ אופן הזיקנה שלנו שכירות או בית משלך/ לחתן ילדים/ לתמוך בילדים שלנו / אירועים במהלך החיים כמו ברית בר מצווה ואין סוף להוצאות]
לכן אין ממש דיון בנושא הזה ואם את באמת אוהבת את הילדים שלך [בטוח שכן] תחשבי על העתיד שלהם .. ילדים זה המון הוצאות אם באמת תחשבי לטווח הרחוק יתכן שלא נשאל שאלות של "האם אני חייבת לעבוד??"

להיות "עקרת בית" את בחרת בזה ברגע שהתחתנת והבאת ילדים לעולם אז מאוחר מידי לשאול שאלות כאלה.
נשים, אנחנו חייבות להתחזק בלראות את הטוב שבחיינו- תמיד קשה! זה חלק מהאתגר והניסיון שלנו אבל איך הרבנים אומרים "אישה פותחת את התנור או את הסיר, זה כמו שהיא פותחת את היכל הקודש" לזה נולדנו לשם כך באנו לעולם [לא בשביל הסירים כי ב"ה היום גם אפשר להזמין אכל שלא מסתדר] אבל מה שאני רוצה לומר שזה ענין של עבודה עצמית אני אמא לשלוש ב"ה ומטבעי אני לא בנויה לעבוד ועוד יותר להיות מחויבת למקום (אדם של חופש) ועוד יותר לא להיות עקרת בית ...לא.
אבל אני עושה את זה. למה?
א. אני רוצה לאפשר לילדים שלי חיים בריאים של ניקיון ביתי מינימלי ומסודר וכן לבעלי חלק מה "אישה נאה , דירה נאה, וכלים נאים" וכן ההשלכות לאווירת השמחה בבית שמשפיע בשלום בית .
ב. להכין להם אוכל כי הם צריכים לאכול אוכל בריא מבושל שיוכלו להתפתח בצורה תקינה ועוד.. יש להם רק אמא אחת שתדאג להם.
ג. אני צריכה לעבוד כי אני רוצה להרוויח . למה? שאוכל לחיות בצורה נוחה ולא מצטמצמת ואוכל גם להתפנק ולפרגן לעצמי מבלי שישרוף לי הלב ועוד...
ד- מה יגידו נשים שהבעלים שלהם הם עובדים לומדים ? חוזר מהעבודה בשעה שש שבע [הכי מתבקש לדחוף אותו למקלחות של הילדים ולהשכבות ובמקום זה היא במסירות נפש שולחת את בעלה ללמוד תורה ללא תמורה חומרית.. גם קשה ... בעלה לא לוקח כלום מצורכי הבית והילדים ובכל זאת היא בוחרת בזה. זאת מעלה ובחירה!

בכל מקרה שהוא אנחנו חייבות להיות שמחות בקיים ולראות איך לשפר וליעל את המצב,
אם זה להחליף עבודה, להוריד שעות, להביא מנקה, לקנות פעם פעמיים בשבוע אוכל בחוץ ועוד... תשבי תבדקי עם בעלך שבסופו של יום המטרה שלכם היא משותפת וחייבת להיות מתחשבת בקושי של שתי הצדדים. וכך את פחות תרגיש בודדה עם עול ענק על כתפיך שאת לא מצליחה לעמוד בו.

.

את טובה ואת כותבת טוב - ויותר מהכל את צודקת.
אבל אני רוצה לשתף אותך בכמה פרטים מהותיים שלא כתבתי בהתחלה ושיאירו את התמונה

אחרי שהתחתנתי עבדתי במשרה ריווחית ביותר
ובעלי ניסה ללכת לכולל והרגיש שהוא לא מסוגל לשבת שם
ואז הגיע בין הזמנים כך שהוא בכל מקרה נשאר בבית
ובזמן אלול הוא התחיל עבודה תורנית, ובהמשך הוסיף שעות של עבודה חינוכית.

אני רוצה לומר לך, שאת כל התהליכים שהוא עבר הוא עשה על דעת עצמו,
כלומר הוא שיתף אותי בלבטים ובהתחבטויות, אבל בשכלי הבנתי שיותר חכם זה לשתוק
ולא להתחנן אליו שישאר בכולל כשהוא בכל מקרה לא רוצה, ואז ליצור מצב שהוא תמיד ירגיש
שאני לא מרוצה ממנו (מה שקרה בתחילת הנישואין)

ואני, מהרגע שנכנסתי להריון הראשון והכח שלי ירד וראיתי שהוא ''זורח פורח'' בעבודה
והייתי מתוסכלת מאוד כי ברור שהחלום שלי היה שהוא יחזור ככה מהכולל - מה שלא קרה

באותו שלב איבדתי את הרצון לעבוד.
אני אסתדר כמו שכל החברות האברכיות מסתדרות ממשכורת אחת.
אז עכשיו גם להיות אישה לבעל שלומד חצי יום וגם לעבוד - זה מתסכל מאוד.

מה שעזר לי שהתמודדתי עם האכזבה מזה שבעלי התחיל לעבוד
זו רק חלוקת התפקידים, שהבנתי שזה מובנה באופי שלו (המגדרי והאינדבדואלי) להיות ייחודי ולהשפיע

והדבר שיותר עזר לי זה שהבנתי שאין לי שום דבר לעשות כדי להחזיר אותו לספסלי הלימוד חוץ מלהתפלל.

 

[אין עוד מלבדו"]

ברור שהשאיפה זה שהבעל ילמד וכמה שיותר
אני מדברת על מצב שבו אברך שמודע לעצמו מרגיש שהוא לא מסוגל ללמוד
לא מדברת על כל החברים שלו שלומדים ומרגישים סיפוק. אני מעריכה אותם ומקנאה בנשותיהם

גבר שאשתו מרגישה שהוא הולך וקמל, ומבינה שאין שום טעם לשלוח אותו למקום שהוא נחנק שם
צריכה לתמוך בו בכל צעד שיעשה - וכמובן לא לעזוב את התהילים.

וזו השאלה שפתחתי איתה את האשכול -

אם - תפקיד הבעל זה לפרנס
אם - תפקיד האישה זה להביא ילדים ולגדל אותם
ואם - הבעל מרגיש (לאחר שאלת רב לצ''ה) שהכולל לא בשבילו (או שאישה מרגישה שעבודה זה לא בשבילה)
אם - הוא יוצא לעבוד בעבודה תורנית שמכניסה את אותה השכורת שהרוויחה האישה

אז - האם האישה צריכה לעבוד? (לא רוצה, צריכה)

מ.ש.ל

תשאלי רב או דמות תורנית אחרת חבל,
השקפתית יש לך בלבול

 

[רחלה 123]

וכשיש הוצאה חריגה אני מבררת אתו מה מצב החשבון.
למה אם אני עובדת אני גם צריכה להיות מוטרדת מעול הפרנסה?

עול הפרנסה זה לא לשבת על חשבון בנק ולנסות להשיג גמחי"ם , זה עוד שלב.
עצם זה שאת מפרנסת יחידה עול הפרנסה הוא עליך, זו מציאות לא הרגשה.

 

[אין עוד מלבדו"]

עזבי בהתחלה שאת אחרי לידה אבל את רואה אברכים עם ילדים בני שנה שנה וחצי ושנתיים בטיפת חלב שעוד מעלתה של האישה שהיא צריכה להיות בעבודה כי אם לא יפטרו אותה את לכן הבעל זה שלומד תורה ולא יפטרו אותו רק חבל על הלימוד כי זה ביטול תורה הולך אם הילדים וככה זה גם כשהילדים לא מרגישים טוב וכו
וזה ממש עצוב לראות לגבי זה להישאר עם הילדים בבית כשהם חולים עזבו עם הבעל לומד או לא או ששני ההורים עובדים אף פעם לא הבנתי איך עושים את זה כי אני ספציפית פוטרתי מהעבודה בגלל ששמרתי על הבן שלי שהיה חולה ולא הגעתי שבוע לעבודה ........ וילד צריך אמא כשהוא חולה וחוץ מזה בעלי הרווחי יותר כסף בעבודה שלו אז גם עסקית זה היה לנו ממש שווה

למה זה עצוב?
אישה עובדת כל השנה כדי שהבעל יוכל ללמוד אז כמה ימים בשנה הבעל לא לומד כי שומר על הילד. למה שחור לבן או הכל או כלום?
ומעניין שיש לי חברה בעבודה ובעלה גם עובד והוא זה ששומר על הילדים כי היא לא יכולה להפסיד ימים זה גם עצוב?