להסיר מכשול בענין הפרשת חלה

  • הוסף לסימניות
  • #1
זו התקופה שהרבה גננות אופות בגנים חלות כשלומדים נושא שבת, וסתם ככה זה קורה גם באמצע השנה,
אז נודע לי בשבת, שאסור להפריש חלה בברכה גם אם יש כמות שיעור, באם מחלקים את החלות בסוף לכל הילדות.
בשונה מבגנים, אם את עושה עיסה בבית ומחלקת את החלות אחרי האפיה, חייבת בהפרשה בברכה.

לתשומת לב!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מה המקור לזה??
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נכתב ע"י תמי1;1417567:
זו התקופה שהרבה גננות אופות בגנים חלות כשלומדים נושא שבת, וסתם ככה זה קורה גם באמצע השנה,
אז נודע לי בשבת, שאסור להפריש חלה בברכה גם אם יש כמות שיעור, באם מחלקים את החלות בסוף לכל הילדות.
כמו"כ אחותי סיפרה לי שיש להן מישהי בבנין שאופה כל שבוע- בשביל המצווה, אבל אין לה מה לעשות עם כמות גדולה, אז היא מחלקת חלות לכל השכנות, גם זה בכלל האיסור.

לתשומת לב!

הרי גם במאפיה אופים ומפרישים וזה מתחלק להרבה מאד משפחות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
גם אני מיד שאלתי.
אבל לא זוכרת מה היתה התשובה
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
למיטב ידיעתי, האיסור הוא אם הבצק מתחלק לפני האפייה.
אח"כ אין בעיה.
לא תשובה מוסמכת, רק שאני זוכרת שפעם שאלו וזאת היתה התשובה.

וכל הכבוד שראית לנכון לעורר!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נכתב ע"י פורום;1417578:
הרי גם במאפיה אופים ומפרישים וזה מתחלק להרבה מאד משפחות?

לא נכנס לעניין ההלכתי, וגם לא יודע האם זה התשובה.
אולם ייתכן שמהמאפייה תמיד יש את אלו שקונים כמות גדולה למשפחה/שמחה, בכמות שיעור להפרשת חלה.
אולי זו התשובה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
[FONT=&quot]א. אשה המכינה בצק שיש בו שיעור חלה, אף אם כוונתה לחלקו אחר כך למספר חלות או עוגות קטנות, חייב הבצק בהפרשת חלה בברכה. [/FONT][FONT=&quot](פת"ש שכו, ב)

[/FONT]
[FONT=&quot]ב. אבל בצק הנעשה כדי לחלקו לכמה בני אדם שונים קודם אפייתו [כמו שמצוי בבתי ספר, שמכינים בצק בשיעור גדול, וכל ילדה מקבלת חתיכת בצק לאפות לבדה בביתה], פטור מהפרשת חלה. [/FONT][FONT=&quot](שם)[/FONT][FONT=&quot].[/FONT]
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
הבעיה היא רק בחלוקת הבצק לפני האפיה, וכשלא כל הבצק נאפה באותו "מתכון" כלומר, אם מפרישים חלק מהבצק לעוגה, זה לא נכלל בכלל הכמות לברכה.
אבל אחרי האפיה, לא שמעתי שיש בזה בעיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
פתרון לזה:
להכין כמות חיבת בברכה בשביל ביתך (אותו תקחי הביתה ותכיני בבית) ועוד כמות שמספיקה לחתיכה לכל ילדה
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אדם פרטי שמכין עיסה ולאחר האפיה מחלק לאחרים חלק מהמאפים ומשאיר אצלו פחות משיעור של הפרשת חלה- הברכה על ההפרשה היא ברכה לבטלה! אבל נחתום (מאפיה) זה לא כך, וחייב בהפרשת חלה בברכה. כך שמעתי בשיעור הלכה לפני כמה שנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
רגע, לא אוחזת ראש, אם אני מכינה בצק לחלות ובצק למשל שמרים שלבד כל אחד לא מספיק אבל ביחד הם הפרשת חלה-אפשר 'לחבר' אותם יחד ע"י הדבקת קצוות ולהפריש ואז לאפות כל אחד לדרכו?

ועוד שאלה לחלק מאפים חלק לבית שלי וחלק לדג' להורים שאני אוכלת שם גם(למשל חלות לשבת...) זה גם בעייתי?

תודה למי שיטרח לענות/לביא מקור כדי שאוכל לברר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אגב,
איסור זה בטח לא, ברכה לבטלה אולי.
כי הפרשת חלה עכשיו,בזמן החורבן זה מנהג.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
ילקוט יוסף קצוש"ע יורה דעה סימן שכה-שכו - דין ב' עיסות שאין בהם שיעור

א. אם לשו עיסה ואין בה כדי שיעור חיוב חלה, ואחר כך לשו עוד עיסה וגם בה אין שיעור המחייב הפרשת חלה, והבעלים מקפידים שהעיסות לא יתערבו זו בזו, [וכגון בשני סוגי בצקים שהאחד מלוח והשני מתוק, או בשתי עיסות השייכות לשתי נשים], אין העיסות מצטרפות, ופטור מהפרשת חלה. אבל אם אין בעלי העיסה מקפידים בזה, והעיסות נוגעות זו בזו עד שנדבקות מעט [בשיעור שכאשר יפרידו אותן תולשות בצק אחת מהשניה] מצטרפות, באופן שהן עיסות ממין הראוי לצרף כמבואר לעיל. ואם אין העיסות נדבקות זו בזו אין נגיעה לבד מחייבת בחלה. [אוצר דינים לאשה ולבת מהדורת תשס"ה עמוד תרמו]

ב. אם לשו עיסות קטנות שאין בכל אחת שיעור חלה, או שלשו עיסה שיעור חלה ולא הפרישו חלה בעודה עיסה, ועברו ואפו קודם הפרשת חלה, אם נתן את הלחמים בתוך סל, הסל מצרפן לחיוב חלה. והוא שלא יצא ככר שלם, או עוגה שלימה מחוץ לדופני הסל. אבל אם נתן את הלחמים אחר האפייה על גבי קרקע, או על גבי מגש שאין לו דפנות, או טבלא שאין לה לבזבז [שוליים גבוהים קצת] מסביב, ואין בכל לחם בפני עצמו שיעור חלה, אינן מצטרפים. ואם לאחר שהוציא את הפת מהתנור הניח את הפת על לוח או על הקרקע, או בכל דבר שאין לו תוך, ולאחר מכן הניח אותו בסל, עם כל זה הסל מצרפן, ואין צורך ליתן הפת מהתנור לסל באופן ישיר. [יביע אומר חלק י' חיו"ד סימן נח דף שפא טור א. ושם דחה סברת החינוך שאם כאשר הוציא הפת מן התנור הניח על קרקע, ורק אחר כך נתנה לתוך סל פטורה מחלה, שמדברי הרמב"ם הרא"ש והשלחן ערוך מבואר לא כן, וכיון שהעידו שכן המנהג, אין לחוש לספק ברכות]. ובמקום שהסל מצרפן אין צריך שהפת יגעו זו בזו. ויש שהחמירו שגם בסל צריך שהעיסות יגעו זו בזו. [אוצר דינים לאשה ולבת עמוד תרמו]

ג. אם יש בכל עיסה כשיעור ורוצה להפריש מזו על זו, בזה אין צריך לא צירוף כלי ולא נגיעה, אלא כיון ששתיהן לפניו מפרישין מזו על זו. [אוצר דינים לאשה ולבת עמוד תרמח]

ד. גם אם שתי העיסות עשויות מב' טעמים שונים, וכגון עיסה אחת מלוחה והשניה מתוקה, ומקפיד עליהם שלא יתערבו זו בזו, מכל מקום כל שיש בכל עיסה שיעור המחייב להפריש חלה, הרי הוא מפריש מאחת על חבירתה, ואפילו אינן נוגעות זו בזו, ובתנאי שהן מן המוקף. וטוב שיקרב את העיסות שיגעו זו בזו, או שיצרפן על ידי סל. [אוצר דינים לאשה ולבת מהדורת תשס"ה עמוד תרמח]

ה. אם כיסה את העיסות או את ככרות הלחם [שאין בכל אחת שיעור הפרשת חלה] במפה, הרי זה מועיל לצרפן לשיעור חלה. ויש אומרים שיש לכסות את העיסות או הלחמים גם מלמטה במפה, והעיקר כדעה ראשונה, אך במקום שאפשר בנקל להחמיר ולהניח מפה גם מלמטה, טוב ונכון לנהוג כן. [אוצר דינים לאשה ולבת עמוד תרמח]

ו. האופים לחמים או עוגות ומניחים אותם בפריזר, ואופים אותם בתבניות נפרדות, ובכל תבנית אין שיעור של חיוב חלה, יש אומרים שאין המקרר מצרף אותם לשיעור חיוב חלה, [ובפרט בעוגות שיש ספק אם חייבות בחלה או לא]. וכן אם הניחו את הלחמים בתבנית בתוך תנור שבזמנינו, או בתוך ארונות סגורים, יש אומרים שאינן מצטרפים לשיעור חלה על ידי התנור או הארון. ויש חולקים. ולכן כשבא להפריש מהם חלה יצרף את העוגות על ידי סל או מפה, ויפריש מהם חלה לכולי עלמא. [אוצר דינים לאשה ולבת עמוד תרמט]

ז. מאפיה שאופים בה עוגות מעיסות שיש בהם פחות משיעור חלה, ואינם מפרישין מהם חלה, ואחר כך מניחים את העוגות כשהם גלויים בתוך מכונית, אינם מצטרפים לחייבם בחלה. [אוצר דינים לאשה ולבת עמוד תרמט]

ח. וכן המאחסן עוגות בתא הקפאה אחד, אם כל אחת מפרוסות העוגה בתוך שקית נפרדת יש אומרים שאין הן מצטרפות לשיעור להתחייב בחלה, ולכן ינהג כבסעיף ו'. [אוצר דינים לאשה ולבת עמוד תרנ]

ט. שתי עיסות ממין אחד, ואחת מהן נילושה מקמח של שנה זו והשניה מקמח של השנה שעברה, ואין בכל אחת מהן כשיעור חלה, אינן מצטרפות יחד להתחייב בחלה. ואפילו אם יש בכל עיסה שיעור המחייב להפריש חלה, אין מפרישין מעיסה זו על עיסה זו, שאין תורמים מן החדש על הישן ולהיפך. [אוצר דינים לאשה ולבת עמוד תרנ]


ילקוט יוסף קצוש"ע יורה דעה סימן שכו - עירוב עיסות
א. כבר נתבאר דשתי עיסות ממין אחד שאין בכל אחת מהן כשיעור חלה, והם של ב' אנשים שאינם שותפים, אינן מצטרפות לחיוב חלה אפילו אם נוגעות אחת בשניה, כיון שסתם בני אדם מקפידים שלא יתערבו עיסותיהם. ואם ידוע שאינם מקפידים על עירוב העיסות, הרי אלו מצטרפות. [אוצר דינים לאשה ולבת עמוד תרנא]

ב. מה שנהגו הנשים בזמנינו ללוש עיסה גדולה בערב שבת, ומפרישין ממנה חלה, אף על פי שאחר כך מחלקים את העיסה לחתיכות קטנות כדי לעשות כמה לחמים עבור "לחם משנה", יש להם על מה לסמוך, ויכולים שפיר לברך על הפרשת החלה ואין בזה חשש. [שם]

ג. עיסה שיש בה שיעור כדי הפרשת חלה, וברצון האשה לחלק את העיסה בעודה בצק ולעשות חלק אחד בבצק מתוק, וחלק שני לעשותו עם תבלינים חריפים, עיסה זו פטורה מהפרשת חלה, דעיסה העשויה ליחלק לטעמים שונים פטורה מחלה. ומכל מקום נכון לחוש לדעת ר"ת ולהפריש חלה כל שהוא בלי ברכה. [אוצר דינים לאשה ולבת עמוד תרנב]
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י דבורהלאה;1418005:
אגב,
איסור זה בטח לא, ברכה לבטלה אולי.
כי הפרשת חלה עכשיו,בזמן החורבן זה מנהג.

אין גם איסור לערוך הפרשת חלה מארגז מלפפונים או מסט מצעים כל עוד זה בלי ברכה.
(חוץ מבל תשחית)
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י דבורהלאה;1418005:
אגב,
איסור זה בטח לא, ברכה לבטלה אולי.
כי הפרשת חלה עכשיו,בזמן החורבן זה מנהג.

ברכה לבטלה-ודאי,
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
נכתב ע"י מנחם מלוין;1418068:
בקיצור אפשר לצרף פת גם אם לא תאכל כולה על ידי משפחה אחת

אם מראש העיסה מחולקת לכמה בעלויות, זו בעיה
אם אפיתי מעיסה ומשלי אני נותנת לאחרים אין בכך שום בעיה
(חלות שנמכרות בחנות, חלות שניתנות להורים, שכנים וכו')
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה