להתראות חברים.אני עוזבת.

  • הוסף לסימניות
  • #1
ב"ה,
התקבלתי לסמינר של שרה שנירר בקרקוב.

להת' בנתיים.מבטיחה לשלוח מכתבים מעבר לים...

:D
 

קבצים מצורפים

  • סנשיין.png
    KB 670.7 · צפיות: 60
  • IMG_3449.png
    KB 712.2 · צפיות: 40
  • הוסף לסימניות
  • #2
די!!! נפל לי הלב!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
משוגעת איך הלחצת אותי

איזה רצינית כאילו לקחה את הבבלט של אמא שלה ברצינות :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מתוק דבש! מעלה ניחוח עתיק וחם

לא חושבת שהיה שם ניקי:p
ורואים את השיכפול של השביל בימין, שמאל וכו'

תמשיכי להצליח:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
איזה חומד איך שהיא מדדה ברצינות עם הגרביונים על פולקעס עסיסיים..
והתמונה מקסימה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
יפה מאד!
תמונות מדהימות!!
ועיבוד מתאים
בתמונה הראשונה זה מעט הורס לה בצד שמאל את הפנים
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
פאדחנית את עם הכותרות שלך
הקטנה נכנסה עמוק לסיפור,
רק חסר לי מזודה חומה כזו מהסוג הישן

העריכה בשניה מקסימה
בראשונה קצת גם יפה אבל ערפילי מידי
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
הצילום והרעיון מקסימים.
הילדה בכלל מטריפה.
לגבי העריכה .הייתי משאירה את העריכה על הילדה.
אבל מהמסביב מורידה קצת את הערפל. ומדגישה ומכהה את הצבעים.
לדעתי זה יקפיץ את התמונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
טוב רחלי הפעם באמת נגמרו לי המילים
וחוץ מזה שגם לי נפל שנייה הלב
והתמונות +העריכות פשוט מיוחדות
יש להם אפילו ריח
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נכתב ע"י NBR;1449838:
מתוק דבש! מעלה ניחוח עתיק וחם

לא חושבת שהיה שם ניקי:p
ורואים את השיכפול של השביל בימין, שמאל וכו'

תמשיכי להצליח:)

תחליטי איזה צד ;)


נכתב ע"י tamiro;1449849:

...חחח...ביי... ;)


- - -

תודה על התגובות,
אני אזרח וותיק פה...קשה לעקור.

לגבי הערפיליות - יש מצב,יש פה באמת המון עריכה...אנסה אחרת,תודה :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
הילדה מטריפה כרגיל
העריכה ממש לא התחברתי
זה נראה תמונה שצולמה ממש לא טוב ונכון
זה חסר קונטרסט משווע ואני יודעת שזה הענין בעריכה הזאת אבל לדעתי זה לא סוג עריכה שמשדרגת ויפה לה וחבל

העריכה הזאת ממש הורסת לי את היופי
אני הייתי עורכת יותר חום
זה אפור ממש ומעורפל
לא רואים פה בקיצור איזה צילום טוב

בקיצור לא מושך אותי להסתכל על זה שוב ושוב
סורי
זו עניות דעתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
הרעיון מקסים אבל גם לדעתי מידי ערוך.

חוץ מזה- בובה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אני אוהבת את הילדה הזאת!

ופעם הבאה תחשבי על כותרת פחות מלחיצה.
דווקא אני מתחברת לעריכה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נבהלתי לגמרי :eek:
איך יכול להיות שרחלי הצלמת המוכשרת עוזבת...?!

התמונות מדהימות אחת אחת!
אם כי מעט מעורפל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
קודם כל זה מדהים
העריכה של התמונות מהממת
אבל אני חייבת לציין שנבהלתי שאת עוזבת את פרוג!!!!!!!!!!!!!
ממש נבהלתי!
אז ב"ה. תודה שהרגעת אותי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
היא מתוקה!
לי דוקא נראה שהיא באה ולא הולכת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
ילדה מתוקה
עיבוד מעניין...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שאלה כ"כ נפוצה וכואבת אצל מסיימות י"ב - האם קיים סמינר איכותי בצפון...?

הנסיעות למרכז מפרכות, המרחק מהבית קשה, ההורים דואגים,..

האם אי פעם משהו ירים את הכפפה וידאג גם לנו? תלמידות סמינר באזור הצפון לסמינר איכותי, שמור ומקצועי ברמה הגבוהה ביותר?

מתוך הקשבה לשטח ולחוסר המענה לתלמידות איכותיות - פתחנו בשנה האחרונה את הסמינר "בית ברכה – טבריה".
שלוחה שנולדה מתוך צורך אמיתי – לאפשר לבנות שמחפשות מקצוע איכותי, ללמוד למקצוע מבוקש בלי לוותר על סביבה חינוכית ותורנית מלאה.

ב"ה אנחנו אחרי שנה של הצלחה מדהימה!

הלימודים מתקיימים בתוך סמינר מפוקח ושמור, עם מעטפת מושלמת ומדויקת של לימודי קודש, צוות חינוכי מוביל, ליווי אישי, ותמיכה לימודית צמודה.

וזה מורגש – באוויר, באווירה,
לא “עוד סמינר” אלא מענה מושלם להתפרנס בכבוד בעתיד בס"ד, וללמוד מקצוע בהצלחה "בלי לוותר על האיידישקייט".

ההיענות בצפון הייתה הרבה מעבר לציפיות. בנות מטבריה, קריות, רכסים, עפולה, צפת, חיפה– כולן מחפשות מקום שמכיל את השילוב המדהים הזה.
ולנו יש את הזכות להיות הסמינר היחיד מסוגו בצפון שנותן מענה ברמה גבוהה זו – רוחנית ולימודית.

ולמי ששואלת את עצמה אם יש באמת מקום כזה – התשובה כבר שנה שנייה ברורה מאוד:

יש! בבית ברכה - טבריה.
פריקת תסכול בעיקר, נועד למי שחווה על בשרו

ראיתי אותו, את הרוע, הסתכלתי לו בלבן של העיניים. תמיד הוא מסתתר, מתגנב בשולי דרכים, קשה לראות אותו.
איך הוא מסתתר אתם שואלים? מאחורי רוע בולט. מפנה את המבט שלכם לרוע גדול, לאכזריות המוחלטת, כך לא תראו את הרוע הקרוב אליכם, האנושי. מספר על חטופים מזי רעב, מדבר על טבח המוני באפריקה, העיקר שלא תראו אותו, לא תשימו לב כמה הוא קרוב.

כולנו נתקלים בו בימי חיינו, כשהמסכה נופלת לרגע והרוע מציץ מן החרכים, זה יכול להיות השכן שבונה, בעל הרכב מהבניין הסמוך, אפילו האברך החייכן מבית הכנסת. גם אני לא ראיתי את זה בא, חיפשתי את הרוע במקומות הגדולים, הוא דווקא נראה לי בסדר, כובע מהוקצע, מהנהן בנימוס בחדר המדרגות.

יום אחד נתקלתי בו, יום אחד לא בא לו בטוב משהו שעשיתי, הוא ביקש ממני לוותר, למחול על דבר זה או אחר, ואני סירבתי, אז גיליתי מהו רוע. אתם חושבים שהוא התפרץ ברחוב? אתם כל כך טועים. הוא לא מפלצת, לא צ'חצ'ח מהמעברות, הוא מנומס עם נעלי אלגנט, אבל הוא רע. פתאום שמעתי ריכולים מאחרי הגב, הפסקתי לקבל עליות בבית הכנסת, אנשים המשיכו לדבר איתי, ברור, בעיקר הוא המשיך, אבל מה אפשר לעשות, הם לא ידעו שאני כזה, נו, חסר מידות כרוני.

לא התכוונתי לעשות משהו רע רק עמדתי על זכויותיי, אבל כולם השתכנעו שאני מושחת, רע מעללים, ככה עובד רוע.

הבוסית היא אישה מקסימה, מה זה מקסימה. היא תשלח עוגות ללידה, זה חשוב, היא מתרגשת איתי, רוע? היא? הצחקתם. היא עוזרת למשפחות נזקקות, מתנדבת ביד שרה, מפרישה חלה כל יום שישי, שילוב של שרה שנירר וחנה סנש בגוף אחד. נשמה גבוהה שירדה לעולם בערב שבת בין השמשות. זה אמיתי, עד שנמאס לה מעובדת.

היא מעולם לא פיטרה עובדת, זה לא מכבד ולא מכובד, הם כמו משפחה. אה, זה גם דורש פיצויים, וזה הרבה כסף. חוץ מזה, כדי לפטר צריך סיבה, זה שמתחשק לה להעסיק מישהי במקומה זה לא עילה לפטר עובדת מוצלחת, היא לא בעלי החברה, היא בקושי מנהלת. אז למה לפטר? אפשר להראות לה את הדלת, בנימוס כמובן.

יום אחד תגלה העובדת קיצוץ מינורי, אין ברירה חלוקה מחדש של תחומי התפקיד, ואז יום ועוד יום ועוד יום, הכל בחיוך, באהבה, בין התנדבות כאן למעשה חסד שם, והעובדת נשארת בלי תפקיד. לא פיטרו אותה רחמנא ליצלן, פשוט אין לה מה לעשות. עוד רגע ימצאו לך תפקיד, בינתיים חכי.

ואז, כשהעובדת עוזבת, היא לא מבינה למה היא לא רוצה מסיבת פרידה, איזו כפיות טובה, למה לעזוב ככה איפה הנימוס?

לא כתבתי את זה בשביל הרעים, הם לא יבינו מה אני רוצה, יגחכו עם כולם, יתחברו לסבל, לעולם לא יקשרו את זה לעצמם. הם? רעים? בחיים לא. זה נועד אליכם, ההמון. אלו ששותקים כשנעשה לחבר לספסל רצח אופי, אלו ששותקות כשהבוסית משפילה חברה. אתם מפחדים, לא רוצים שזה יגיע אליכם, אתן לא רוצות להסתכסך עם המנהלת, אולי אתן הבאות בתור.

יודעים מה, צודקים. לא רוצה לעמוד במקום שלכם, אבל בלילה לפני השינה, קחו איתכם את משא הבושה. הייתם שם ושתקתם. זו הבושה שלכם.
שיתוף - לביקורת מודים אנחנו לך
ב"ה

אנחנו עדים לנסים ללא הרף, ואולי לנס אחד מתמשך.
כל מה שקורה, נס.
רק שלעתים אין בעל הנס מכיר בניסו.

וכשהנס דופק בדלת, אם בקצה הרחוב ואם מעבר לים,
אתה מרגיש, הוא כאן, חי, נוכח.
"מלא כל הארץ כבודו."

כשהלב מחסיר פעימה, אזעקה בוקעת את האוויר,
ואנחנו לא יודעים מה יביא הרגע הבא.
כשהוא מחסיר שתיים,
אנחנו כבר רואים את כוונות האויב,
את המנהרות, את המכתבים שצועקים כוונה,
להשמיד, להרוג ולאבד.

וכל בית ריק שטיל נפל בו, עדות להשגחה פרטית.
וכל מבנה ציבורי שפונה רגע קודם, פלא גלוי.
וכל פעולה מוצלחת של הצבא, שליחות של הבורא.

וככל שהפעולה גדולה יותר, כך גם הנס.
וכגודל העוצמה, כך גם הסיפור שהיא מספרת,
על השנאה הקמה עלינו,
ועל האהבה הגדולה שמגוננת עלינו.

כי לא בדרך הטבע להינצל שוב ושוב מתכנוני רוע,
ולא בדרך הטבע שארץ קטנה, מוקפת זאבים,
תקום ותשבור, בשם ה', את מעגל ההשמדה.

כמו שאמר ידיד ישראל, הנשיא טראמפ,
לקחנו את הפצצה מידם.

ובכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו,
והקדוש ברוך הוא, עומד,
ומתפלל על עמו.
עומד הוא, ואנו עומדים עִמו בתפילה,
קמים כלביא, שחרית וערבית.

ותפילתנו, תפילה של נס,
של חיבור, של התרוממות רוח,
כל כולה נס.

כי אם קיומנו הוא נס,
גם גלותנו, גם גאולתנו, נס.
נס – מלשון להתנשא,
לקום, להתרומם.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה