להתראות חברים.אני עוזבת.

  • הוסף לסימניות
  • #21
לגבי העריכה הזו
זה מובן לאיזה סגנון את מנסה להגיע וראיתי הרבה דברים יפים בסגנון אצל מספר צלמות אבל כרגע את עורכת את זה באופן שמשטיח לגמרי את הפנים, ובכלליות לא משאיר כמעט שום פרט בצורה דומה למה שהוא היה ולעומק טבעי של תמונה, בתמונות מוצלחות מהסגנון הזה הערפיליות לא מפריעה לאיכות הצילום. ודבר שני זה מתאים לתמונות מאוד מסויימות לדעתי, למשל תמונות שבהן הדגש הוא על עיניים למשל(ובלי להשטיח את הפנים כאמור) ואז עורכים את העיניים מודגש והשאר ככה, כאן לא מוסיף מאוד בעיני.
קשה אחרי העריכה להגיד איך הצילום במקור, אבל אם הוא עומד בפני עצמו אולי כדאי להשאיר לו קצת יותר חותם.
אגב אהבתי את הבגדים והאביזרים הפעם, סגנון מיוחד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
הרגלוים שלה הורסות מצחוק
רעיון מגניב
אבל עריכה דורשת שיפוץ גם לסגנון הזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
גם אני הרגשתי תחושת צער למראה הכותרת...
אגב, רחלי, יש מצב שתעלי פעם תמונה מקורית ללא שום עריכה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אי אפשר לעמוד בזה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
טוב היה משתלם כזו כותרת... ;) לא חשבתי על זה,הרווחתי :D
נכתב ע"י sarigold5;1450085:
היא מתוקה!
לי דוקא נראה שהיא באה ולא הולכת.

היא באמת באה אליי ...

- -
תודה לכולם על ההערות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
נכתב ע"י YochiS;1450282:
גם אני הרגשתי תחושת צער למראה הכותרת...
אגב, רחלי, יש מצב שתעלי פעם תמונה מקורית ללא שום עריכה?


בואי לא נסחף,
רוב התמונות שלי לא באמת עוברות כזו עריכה...
יש לי את הקו של תמונות 'אפקטיות' עם עריכות מעניינות שאני אוהבת..
אבל לא כל תמונה סטנדרטית עוברת את זה...

אם זה נורא מעניין אני יכולה להעלות את התמונה הזו ללא העריכה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י RacheliM;1450419:
בואי לא נסחף,
רוב התמונות שלי לא באמת עוברות כזו עריכה...
יש לי את הקו של תמונות 'אפקטיות' עם עריכות מעניינות שאני אוהבת..
אבל לא כל תמונה סטנדרטית עוברת את זה...

אם זה נורא מעניין אני יכולה להעלות את התמונה הזו ללא העריכה.

הי, לא באמת חשבתי שכל תמונה עוברת כזאת עריכה. אבל מעניין אותי אותי לראות כמה עריכה היא עברה.
אני אשמח שתעלי. מאמינה שיהיו פה עוד כמה ש:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נכתב ע"י YochiS;1450441:
הי, לא באמת חשבתי שכל תמונה עוברת כזאת עריכה. אבל מעניין אותי אותי לראות כמה עריכה היא עברה.
אני אשמח שתעלי. מאמינה שיהיו פה עוד כמה ש:)

בהדגשה: לא כל התמונות עוברות כזו עריכה.
ו-כן...אני נורא אוהבת להתקשקש עם תמונות...סוג של תרפיה....
תהני :)

מצורף לפני | אחרי | ש/ל
 

קבצים מצורפים

  • סנשיין.png
    KB 670.7 · צפיות: 43
  • סנשיין1.png
    KB 540.8 · צפיות: 17
  • סנשייןבלי.png
    KB 819.9 · צפיות: 22
  • הוסף לסימניות
  • #29
מקסים!!
הש"ל הכי:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
מדהים כמה שאפשר לעשות בפוטושופ!
בכל מקרה, גם המקורית יפה.
אגב, פתחת לה גם קצת את העיניים?
ו - תודה על השיתוף!
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
נכתב ע"י YochiS;1450462:
מדהים כמה שאפשר לעשות בפוטושופ!
בכל מקרה, גם המקורית יפה.
אגב, פתחת לה גם קצת את העיניים?
ו - תודה על השיתוף!

בכייף :)
ולא פתחתי לה את העיינים...:eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אני משום מה הכי התחברתי למקורית
ממש יפה! צבעים מדהימים וחיים
במקרה הזה לדעתי העיבוד באמת הרס
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
נכתב ע"י דבורי צלמת;1450512:
רחלי.נבהלתי לקרוא את הכותרת!
וקראתי לשם שינוי את כל התגובות...
שרונה צדקה. יומך הגיע!ומהר מהמצופה.... :) :)

חחח הצלחת להצחיק אותי.........!! :D

(אגב,אני אמורה להתרגש? ;) )
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אם היית מקמפזת בזמן הצילום כמו אחרי הקרופ היית יכולה לקבל שני דברים:
-יותר פרטים בילדה עצמה
-עומק שדה רדוד יותר שלא מצריך כל-כך הרבה עריכה כדי להביא אותו למצב שהוא לא כזה דומיננטי, ואז השכבה של הערפיליות היתה יכולה להיות יותר עדינה ושקופה ועדיין לתת אפקט.

בהרבה תמונות שלך חוזר האלמנט הזה שהילד/ים הוא כמו נקודה כזו קטנה, במקרה הזה קרפת, אבל היה אפשר לצלם ככה למרות המגבלה של הנקודות פוקוס כי גם הפריים שהתקבל אחרי הקרופ לא צפוף בכלל, לא הבנתי את הצורך להגיע לפריים הזה דרך התרחקות כזאת וקרופ.
אם היה לך יותר פרטים בילדה ופחות ברקע העריכה היתה יכולה יותר להחמיא, ואפילו אם כך, כדאי היה לעשות את זה בשקיפות ובאופן סלקטיבי ולקבל ערפיליות במקומות הנכונים בלי להזיק כ"כ לפרטים, ואז יש תמונה עם ערפיליות ומצד שני עם כל המימדים שצריך.
זה עריכה שרצה בהרבה מקומות ויש תמונות שהיא מקסימה להן כשהיא בכל מקרה יותר עדינה, אבל זה צריך להיות תמונות שמצולמות בצורה מסויימת ונכונה לזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
נכתב ע"י השקעה;1450537:
אם היית מקמפזת בזמן הצילום כמו אחרי הקרופ היית יכולה לקבל שני דברים:
-יותר פרטים בילדה עצמה
-עומק שדה רדוד יותר שלא מצריך כל-כך הרבה עריכה כדי להביא אותו למצב שהוא לא כזה דומיננטי, ואז השכבה של הערפיליות היתה יכולה להיות יותר עדינה ושקופה ועדיין לתת אפקט.

בהרבה תמונות שלך חוזר האלמנט הזה שהילד/ים הוא כמו נקודה כזו קטנה, במקרה הזה קרפת, אבל היה אפשר לצלם ככה למרות המגבלה של הנקודות פוקוס כי גם הפריים שהתקבל אחרי הקרופ לא צפוף בכלל, לא הבנתי את הצורך להגיע לפריים הזה דרך התרחקות כזאת וקרופ.
אם היה לך יותר פרטים בילדה ופחות ברקע העריכה היתה יכולה יותר להחמיא, ואפילו אם כך, כדאי היה לעשות את זה בשקיפות ובאופן סלקטיבי ולקבל ערפיליות במקומות הנכונים בלי להזיק כ"כ לפרטים, ואז יש תמונה עם ערפיליות ומצד שני עם כל המימדים שצריך.
זה עריכה שרצה בהרבה מקומות ויש תמונות שהיא מקסימה להן כשהיא בכל מקרה יותר עדינה, אבל זה צריך להיות תמונות שמצולמות בצורה מסויימת ונכונה לזה.

תודה חמודה... :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
נכתב ע"י RacheliM;1450546:
תודה חמודה... :)

אגב זה לא כדי לעצבן אותך!!
רציתי בהרבה תמונות שלך לכתוב הערות כאלה וכאן הגעתי לדעתי למשהו שכדאי לך לשים אליו לב. גם ניסיתי את העריכות האלה אתמול על מספר תמונות שמצולמות במספר אופנים וכתבתי לך איך יוצא הכי טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
נכתב ע"י השקעה;1450555:
אגב זה לא כדי לעצבן אותך!!
רציתי בהרבה תמונות שלך לכתוב הערות כאלה וכאן הגעתי לדעתי למשהו שכדאי לך לשים אליו לב. גם ניסיתי את העריכות האלה אתמול על מספר תמונות שמצולמות במספר אופנים וכתבתי לך איך יוצא הכי טוב.

אני נשמעת לך עצבנית?... :rolleyes:

אמרתי לך תודה... :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
השקעה, אולי תעלי דוגמאות שעשית?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שאלה כ"כ נפוצה וכואבת אצל מסיימות י"ב - האם קיים סמינר איכותי בצפון...?

הנסיעות למרכז מפרכות, המרחק מהבית קשה, ההורים דואגים,..

האם אי פעם משהו ירים את הכפפה וידאג גם לנו? תלמידות סמינר באזור הצפון לסמינר איכותי, שמור ומקצועי ברמה הגבוהה ביותר?

מתוך הקשבה לשטח ולחוסר המענה לתלמידות איכותיות - פתחנו בשנה האחרונה את הסמינר "בית ברכה – טבריה".
שלוחה שנולדה מתוך צורך אמיתי – לאפשר לבנות שמחפשות מקצוע איכותי, ללמוד למקצוע מבוקש בלי לוותר על סביבה חינוכית ותורנית מלאה.

ב"ה אנחנו אחרי שנה של הצלחה מדהימה!

הלימודים מתקיימים בתוך סמינר מפוקח ושמור, עם מעטפת מושלמת ומדויקת של לימודי קודש, צוות חינוכי מוביל, ליווי אישי, ותמיכה לימודית צמודה.

וזה מורגש – באוויר, באווירה,
לא “עוד סמינר” אלא מענה מושלם להתפרנס בכבוד בעתיד בס"ד, וללמוד מקצוע בהצלחה "בלי לוותר על האיידישקייט".

ההיענות בצפון הייתה הרבה מעבר לציפיות. בנות מטבריה, קריות, רכסים, עפולה, צפת, חיפה– כולן מחפשות מקום שמכיל את השילוב המדהים הזה.
ולנו יש את הזכות להיות הסמינר היחיד מסוגו בצפון שנותן מענה ברמה גבוהה זו – רוחנית ולימודית.

ולמי ששואלת את עצמה אם יש באמת מקום כזה – התשובה כבר שנה שנייה ברורה מאוד:

יש! בבית ברכה - טבריה.
פריקת תסכול בעיקר, נועד למי שחווה על בשרו

ראיתי אותו, את הרוע, הסתכלתי לו בלבן של העיניים. תמיד הוא מסתתר, מתגנב בשולי דרכים, קשה לראות אותו.
איך הוא מסתתר אתם שואלים? מאחורי רוע בולט. מפנה את המבט שלכם לרוע גדול, לאכזריות המוחלטת, כך לא תראו את הרוע הקרוב אליכם, האנושי. מספר על חטופים מזי רעב, מדבר על טבח המוני באפריקה, העיקר שלא תראו אותו, לא תשימו לב כמה הוא קרוב.

כולנו נתקלים בו בימי חיינו, כשהמסכה נופלת לרגע והרוע מציץ מן החרכים, זה יכול להיות השכן שבונה, בעל הרכב מהבניין הסמוך, אפילו האברך החייכן מבית הכנסת. גם אני לא ראיתי את זה בא, חיפשתי את הרוע במקומות הגדולים, הוא דווקא נראה לי בסדר, כובע מהוקצע, מהנהן בנימוס בחדר המדרגות.

יום אחד נתקלתי בו, יום אחד לא בא לו בטוב משהו שעשיתי, הוא ביקש ממני לוותר, למחול על דבר זה או אחר, ואני סירבתי, אז גיליתי מהו רוע. אתם חושבים שהוא התפרץ ברחוב? אתם כל כך טועים. הוא לא מפלצת, לא צ'חצ'ח מהמעברות, הוא מנומס עם נעלי אלגנט, אבל הוא רע. פתאום שמעתי ריכולים מאחרי הגב, הפסקתי לקבל עליות בבית הכנסת, אנשים המשיכו לדבר איתי, ברור, בעיקר הוא המשיך, אבל מה אפשר לעשות, הם לא ידעו שאני כזה, נו, חסר מידות כרוני.

לא התכוונתי לעשות משהו רע רק עמדתי על זכויותיי, אבל כולם השתכנעו שאני מושחת, רע מעללים, ככה עובד רוע.

הבוסית היא אישה מקסימה, מה זה מקסימה. היא תשלח עוגות ללידה, זה חשוב, היא מתרגשת איתי, רוע? היא? הצחקתם. היא עוזרת למשפחות נזקקות, מתנדבת ביד שרה, מפרישה חלה כל יום שישי, שילוב של שרה שנירר וחנה סנש בגוף אחד. נשמה גבוהה שירדה לעולם בערב שבת בין השמשות. זה אמיתי, עד שנמאס לה מעובדת.

היא מעולם לא פיטרה עובדת, זה לא מכבד ולא מכובד, הם כמו משפחה. אה, זה גם דורש פיצויים, וזה הרבה כסף. חוץ מזה, כדי לפטר צריך סיבה, זה שמתחשק לה להעסיק מישהי במקומה זה לא עילה לפטר עובדת מוצלחת, היא לא בעלי החברה, היא בקושי מנהלת. אז למה לפטר? אפשר להראות לה את הדלת, בנימוס כמובן.

יום אחד תגלה העובדת קיצוץ מינורי, אין ברירה חלוקה מחדש של תחומי התפקיד, ואז יום ועוד יום ועוד יום, הכל בחיוך, באהבה, בין התנדבות כאן למעשה חסד שם, והעובדת נשארת בלי תפקיד. לא פיטרו אותה רחמנא ליצלן, פשוט אין לה מה לעשות. עוד רגע ימצאו לך תפקיד, בינתיים חכי.

ואז, כשהעובדת עוזבת, היא לא מבינה למה היא לא רוצה מסיבת פרידה, איזו כפיות טובה, למה לעזוב ככה איפה הנימוס?

לא כתבתי את זה בשביל הרעים, הם לא יבינו מה אני רוצה, יגחכו עם כולם, יתחברו לסבל, לעולם לא יקשרו את זה לעצמם. הם? רעים? בחיים לא. זה נועד אליכם, ההמון. אלו ששותקים כשנעשה לחבר לספסל רצח אופי, אלו ששותקות כשהבוסית משפילה חברה. אתם מפחדים, לא רוצים שזה יגיע אליכם, אתן לא רוצות להסתכסך עם המנהלת, אולי אתן הבאות בתור.

יודעים מה, צודקים. לא רוצה לעמוד במקום שלכם, אבל בלילה לפני השינה, קחו איתכם את משא הבושה. הייתם שם ושתקתם. זו הבושה שלכם.
שיתוף - לביקורת מודים אנחנו לך
ב"ה

אנחנו עדים לנסים ללא הרף, ואולי לנס אחד מתמשך.
כל מה שקורה, נס.
רק שלעתים אין בעל הנס מכיר בניסו.

וכשהנס דופק בדלת, אם בקצה הרחוב ואם מעבר לים,
אתה מרגיש, הוא כאן, חי, נוכח.
"מלא כל הארץ כבודו."

כשהלב מחסיר פעימה, אזעקה בוקעת את האוויר,
ואנחנו לא יודעים מה יביא הרגע הבא.
כשהוא מחסיר שתיים,
אנחנו כבר רואים את כוונות האויב,
את המנהרות, את המכתבים שצועקים כוונה,
להשמיד, להרוג ולאבד.

וכל בית ריק שטיל נפל בו, עדות להשגחה פרטית.
וכל מבנה ציבורי שפונה רגע קודם, פלא גלוי.
וכל פעולה מוצלחת של הצבא, שליחות של הבורא.

וככל שהפעולה גדולה יותר, כך גם הנס.
וכגודל העוצמה, כך גם הסיפור שהיא מספרת,
על השנאה הקמה עלינו,
ועל האהבה הגדולה שמגוננת עלינו.

כי לא בדרך הטבע להינצל שוב ושוב מתכנוני רוע,
ולא בדרך הטבע שארץ קטנה, מוקפת זאבים,
תקום ותשבור, בשם ה', את מעגל ההשמדה.

כמו שאמר ידיד ישראל, הנשיא טראמפ,
לקחנו את הפצצה מידם.

ובכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו,
והקדוש ברוך הוא, עומד,
ומתפלל על עמו.
עומד הוא, ואנו עומדים עִמו בתפילה,
קמים כלביא, שחרית וערבית.

ותפילתנו, תפילה של נס,
של חיבור, של התרוממות רוח,
כל כולה נס.

כי אם קיומנו הוא נס,
גם גלותנו, גם גאולתנו, נס.
נס – מלשון להתנשא,
לקום, להתרומם.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה