הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
קודם כל אני מבהיר, שאני מעולם לא התחברתי ליצירת לוגואים בפועל, וידעתי את מקומי בנידון, דעה שהביאה אותי כמעט תמיד (- במקום שהתקציב איפשר את התענוג -) להזמין לוגו אצל המומחים בדבר והמקצועיים ביותר, וביניהם, איך לא... הרשלה.
אז מה בדיוק היה התפקיד שלי, בריף, בדיוק, וואלה, מצאו לזה שם, שיהיה. בניתי את הבריף, והגדרתי איך אני רוצה שהלוגו ייראה, מה ישדר, ומה ימכור.
כשאני מנסה להגדיר לעצמי מה אני רוצה בלוגו, אזי אני ניגש למגירה, ומוציא מתוכו את נייר העמדה, ובו חוקי היסוד, תקראו לזה כללי ברזל ללוגו המוצלח ששירטטתי ברבות הימים, כאשר זקן העבות המפאר את דמותי טרם הלבין (והוא טרם הלבין..).
כל הדברים האמורים דלהלן הם דעתי בלבד. הם לא בנויים על מחקרים, ובטח לא ניתוח שוק ופילוח מגזרים וכו'. כך שהם מוגבלים לדעתי בלבד. אני חוקקתי את החוקים מול עצמי, ובעיני כך אני רוצה את הלוגואים שאני אמור להביא ללקוח. כמובן שברשות כל אחד לפרק את החוקים לגורמים, ולזרוק אותם לסל המיחזור השכונתי או למתקן כימי.
לוגו בעיני - הוא מוצר שיצדיק את ההוצאה הכספית שלו לכל הדעות, ולא לוגו שימצא חן רק בעיני המומחים בדבר. אני צריך שהאיש הקטן ברחוב יבחין במבט אחד בשינוי הגדול שרקמו לו קודקודי החברה שמנסה למכור לו את מוצריה.
לוגו בעיני - הוא לוגו שהפונט המרכיב אותו הוא ייחודי לגמרי. יהיה לי קשה לבזבז כסף על לוגו שהפונט שלו הוא "עוד אחד" ממאות המשקלים שבקטלוגי פונביט או רוזנברג. האמור הוא בעיקר על לוגו שהמרכיב העיקרי שלו הוא המילה, שם החברה וכו,
החוק הזה הוא קצת מסובך. כי בכל זאת ארצה שהפונט המרכיב את הלוגו - שכאמור ייבנה במיוחד לצרכי הלוגו - בכל זאת יהיה לפונט החדש הזה הקשר או דמיון מסויים לאחד מהפונטים ברי ההשגה, של פונביט ודומיו. כי תמיד ארצה לדעת מראש, באיזה פונט ארצה להשתמש לטקסטים של החברה. אני עדיין לא רוטשילד שאני יכול להרשות לעצמי בניית פונט חדש לגמרי המרכיב את כל הא"ב, עבור כל הטקסטים של החברה הממוקמת כלכלית איפה שהוא באיזור שוק התקווה ומטה. כך שבכל מקום אבקש מיוצר הלוגו לשייך את היצירה לפונט כל שהו, ותמיד אבקש ממנו בסופו של דבר את ההמלצה שלו לפונט שיקבע את הגריד הקבוע לטקסטי החברה. ומכאן לחוק הבא.
לוגו בעיני - הוא לוגו נטול אפקטים ואיורים מיותרים. כשאמרתי 'נטול', הלכתי קצת רחוק, כי לפעמים כן ארצה לאייר איזה מסר בולט שמייחד אותי, אך גם אותו אנסה לבקש לאייר בצורה שהאיור הוא הצל, העבד, המשרת, והמילה הוא המלך, המילה ושם החברה הם אמורים להיות עיקר האמירה. ריבוי אפקטים פרחים וקישוטים, בעיני, מהוווה ניסוי בשפנים וארנבות (וסליחה על הביטוי), ניסוי שמנסה למכור לי רוח, ולא תוכן, כי אם החברה מספיק מכובדת ויודעת להעריך את מוצריה, מה היא מנסה לנפח את עצמה מעבר לאמירה החזקה של שמה המלא. כמובן שבמלל עצמו ארצה להשקיע כמה שיותר ייחודיות והבלטת מסר החברה. אם תקחו לנגד עיניכם את הלוגו של קוקה קולה, תבינו על מה אני מנסה לדבר. יש שם קשקושים, אבל הכל בתוך האמירה עצמה. וכך החברה מהדירה את עצמה, ולא מנסה למכור לי אמיות כנף מקישוטים מעבר לאמירה.
לוגו בעיני - הוא לוגו שאם אראה אותו מרוח על גבי סמינטריילר במרחק של 2 קילומטר אזהה אותו. וזה יקרה רק בלוגו שהצליח לייחד את עצמו ולבדל את עצמו מכל השאר. זה יקרה רק בלוגו שהצבעים שלו ייחודיים, קווי המתאר שלו אחידים חדים וברורים, ובעיקר, זה יקרה כאשר הלוגו מורכב מהאמירה עצמה, נטול כל קישוט. כל לוגו שמרחוק ייראה לי "עוד" משאית של נ נח, שהעמידו אותו ביום בהיר אחד ליד גן העיר השכונתי ונתנו לילדים לצייר אותו, אזי, גם והיה וצעדי המשאית לכיווני גורמים לי לשנות בראש את ההסתכלות השלילית על הלוגו, וההיפך, ככל שהוא מתקרב אלי אני רואה יותר ויותר את ההשקעה של הלוגו המיוחד על עיטוריו מסמריו וברגיו - מבחינתי הלוגו הזה מקבל ציון "נכשל" ברור. זה לא צעק לי מרחוק - וזה אומר שהוא נכשל בתפקידו כלוגו.
החוק הזה נותן לי דרור מסויים מחוקים אחרים. היינו על החוק הזה אני יקפיד יותר משאר החוקים. וכאשר הבחירה לא תהיה רחבה, אני יעמיד את החוק הזה בראש סדר העדיפויות. ואהיה מוכן לוותר על הרבה מאד חוקים אחרים המונחים כאן לעיניכם, כגון יצירת פונט ייחודי וכדו', העיקר שבעיקרים: הלוגו חייב לצעוק לי מרחוק. שכאשר אראה לוגו על בנין בעל 100 קומות באיילון התל-אביבי, לא אצטרך ללבוש את משקפי הקריאה שלי להבין של מי הפאר הזה. יספיקו לי השיניים התותבות להזכיר לי את גילי, אבל עיני יזהו את החברה שמאחורי הלוגו ממרחק רב.
בגלל זה למשל, אני מאד אוהב את הלוגו של "בקהילה". הגם שהפונט לא חדש בכלל, ואפילו נדוש. ולכאורה אם הדבר היה תלוי בי, כנראה שלא הייתי הולך על הלוגו הזה. אבל אני מנסה לשרטט לי במוח את התנאים של "בקהילה" בתחילת דרכו, כעיתון חינמי, שלא היה מרוח בכסף, ולא היה שווה להם לבזבז כסף על לוגו ייחודי כמו "המבשר" למשל, אזי מבחינת התנאים שלהם אז, הם העמידו את החוק הזה לנגד עיניהם. הם אולי ויתרו על הרבה חוקים אחרים, אבל ה"צעקה" נשמעת למרחקים, ועוד איך. ממקרר שמאכלס את גבינות השום והבצל בסופו של הצרכנייה העירונית - זועק לי ה"בקהילה" ומתחנן לחמשת השקלים שבכיסי שימצאו את דרכם החוצה, על אף שהוא שוכן ממש רחוק, בצידו השני של המרחב.
לוגו בעיני - הוא לוגו שמתלבש על כל דבר שזז. את הבלאנק ואת המעטפה אין כלל צורך לאזכר. אבל כשאני מנסה לשרטט את הבריף של הלוגו, אני מעמיד אותו במוחי על שקיות, בתי מזוזות, ואפילו קישוט של עוגה. לוגו שייצר לי בעיה באחד מהמקומות הללו, הוא לוגו שיקבל את הציון 4 (מתוך 10). זה יכול להיות לוגו טוב ומשובח, אבל בעוד הלוגו יכול לגרום לי כאב ראש גם בטווח הרחוק והלא נראה לעיין, כגון אם יחליטו במשרד הפרסום של החברה לצאת בקמפיין הזוי של חלוקת חלות ביום שישי בגאולה האפיויות בצורת הלוגו ה'מקושט' - אם זה לא מסתדר להם רק בגלל מראהו של הלוגו, זה הלוגו הפחות אהוב עלי.
לוגו בעיני - הוא וקטורי. כל לוגו אחר שמזהה את עצמו עם משפחת הג'ייפעגים המעטירה או קרוביהם ממשפחת פוטושופ נטולי הווקטור, לא יקרא שמו לוגו, אולי תמונה יפה, מקסימום. על כן, למשל, ה'לוגו' של מלכות ווקסברגר, הוא אולי עוד יצירה 'מהממת', אבל לוגו, לצערי הרב, הוא לא. (מעוד הרבה סיבות קריטיות אחרות, אבל גם בגלל הפריט הנוראי הזה).
לוגו בעיני - הוא לוגו שמייחד את עצמו מעל אוסף "ארדי". יש אוסף שאנשים כמוני למשל אוהבים, אבל יוצרי הלוגואים, מעבר לאהבת הנפש שלהם לאוסף, מברכים עליו בשם ומלכות, אבל מעולם לא יזכה יצור אנוש לענות על הברכה אמן כהלכתו, מכיון שהברכה נאמרת בסתר, ואולי אף בחדרי הלב פנימה. כי אסור שהסוד הזה יתגלה ח"ו.
"ארדי" הינו אוסף ווקטורי עם מליון פריטים, שמרשים ליוצר הלוגו לחיות את חייו בנעימות ובקלות. מייצר לוגו מודע לכך שהשימוש שלו באוסף הזה חורט על מצחו אות קלון, מכיון שהמזמין משלם על יצירה חדשה. ועל כן, כשאני מזמין לוגו, ומשלם עליו, אני לא יתן ליוצרו לקחת עיטור משם. זה אני יכול לעשות לבד. ובעיקרון, כל לוגו שמעלה בי החשד, אפילו הקל ביותר, שנבנה מפארי "ארדי", או אפילו על חורבות "ארדי" מפורק למחצה לשליש ולרביע, זה לוגו פסול בעיני.
יתר על כך. גם אם הצליחו לשכנע אותי שהקישוט נבנה מחדש, בעוד הקישוט מזכיר לי את "ארדי", לא אחתום על הצ'ק (מהחשבון המוגבל...) ואבקש לבנות לוגו חדש.
אבל בעצם, למה אני מנסה לחוקק חוק כזה, לפני שאני מכנס את הלוביסטים לישיבת חירום בדבר הדחיפות בחיקוק החוק, הבה ניזכר בחוק 236א (שנת תפפ"ה) הנזכר לעיל, שאומר, לוגו אמור להיות נטול קישוט.
(כמה מילים בשולי הדברים.
הדברים הללו נכתבו בבסיסם בעקבות הלוגו החדש של הומינר, אם כי פתחתי על זה שרשור חדש בעקבות התועלת שלדעתי יכולה לצמוח מכיווני המחשבה שבדברים דלעיל, לגופו של "הומינר" אומר, שלדעתי הלוגו לא עומד כמעט בשום סטנדרט וחוק וכלל שנמנה לעיל. אין זו אשמתו של יוצר הלוגו, שאת אהבתי אליו איני צריך להוכיח, הלא הם פרוסים על פני הררי הלוגואים שכותב השורות הזמין אצלו ונהנה מיצירת כפיו עד מאד.
יש כאן בעיה מסויימת בבריף ששורטט, אי משום שהלוגו החדש לא ממש ממתג את הומינר מחדש. ילד רך בשנים - אחד מקהלי היעד החזקים ביותר של שוק הברכונים וכדו' - לא יבדיל בין זה לקודמו. וזה בדיוק המבחן האמיתי. פרט לכך שאם בשרשור המקביל אומר הרב יאקאב - מעובדי הומינר, שהוא היה רוצה שהלוגו יונח בכל מקום אפשרי, אזי שוב הלוגו הזה מהווה מחדל. נוסיף לכך שהוא מקושט מידי וכו', עניות דעתי אומרת - הבריף שגוי, שוב לדעתי, דעה שאינה אמורה לחייב אף אחד, (גם לא אותי, אוח).
לדעתי האישית, לא היו צריכים "להפיל" על הרשלה בריף כזה. היו צריכים לתת לו כיווני חשיבה משלו, הוא מספיק גדול בשביל לייצר בריפים במוחו הקודח.
לא מאמין שמישהו יקרא את צירופי הדיבובים שלי, (שקל עשרים...), עד סופם, אך אם הגעת עד הנה, אני מודה לך על ההאזנה).
.........
אז מה בדיוק היה התפקיד שלי, בריף, בדיוק, וואלה, מצאו לזה שם, שיהיה. בניתי את הבריף, והגדרתי איך אני רוצה שהלוגו ייראה, מה ישדר, ומה ימכור.
כשאני מנסה להגדיר לעצמי מה אני רוצה בלוגו, אזי אני ניגש למגירה, ומוציא מתוכו את נייר העמדה, ובו חוקי היסוד, תקראו לזה כללי ברזל ללוגו המוצלח ששירטטתי ברבות הימים, כאשר זקן העבות המפאר את דמותי טרם הלבין (והוא טרם הלבין..).
כל הדברים האמורים דלהלן הם דעתי בלבד. הם לא בנויים על מחקרים, ובטח לא ניתוח שוק ופילוח מגזרים וכו'. כך שהם מוגבלים לדעתי בלבד. אני חוקקתי את החוקים מול עצמי, ובעיני כך אני רוצה את הלוגואים שאני אמור להביא ללקוח. כמובן שברשות כל אחד לפרק את החוקים לגורמים, ולזרוק אותם לסל המיחזור השכונתי או למתקן כימי.
לוגו בעיני - הוא מוצר שיצדיק את ההוצאה הכספית שלו לכל הדעות, ולא לוגו שימצא חן רק בעיני המומחים בדבר. אני צריך שהאיש הקטן ברחוב יבחין במבט אחד בשינוי הגדול שרקמו לו קודקודי החברה שמנסה למכור לו את מוצריה.
לוגו בעיני - הוא לוגו שהפונט המרכיב אותו הוא ייחודי לגמרי. יהיה לי קשה לבזבז כסף על לוגו שהפונט שלו הוא "עוד אחד" ממאות המשקלים שבקטלוגי פונביט או רוזנברג. האמור הוא בעיקר על לוגו שהמרכיב העיקרי שלו הוא המילה, שם החברה וכו,
החוק הזה הוא קצת מסובך. כי בכל זאת ארצה שהפונט המרכיב את הלוגו - שכאמור ייבנה במיוחד לצרכי הלוגו - בכל זאת יהיה לפונט החדש הזה הקשר או דמיון מסויים לאחד מהפונטים ברי ההשגה, של פונביט ודומיו. כי תמיד ארצה לדעת מראש, באיזה פונט ארצה להשתמש לטקסטים של החברה. אני עדיין לא רוטשילד שאני יכול להרשות לעצמי בניית פונט חדש לגמרי המרכיב את כל הא"ב, עבור כל הטקסטים של החברה הממוקמת כלכלית איפה שהוא באיזור שוק התקווה ומטה. כך שבכל מקום אבקש מיוצר הלוגו לשייך את היצירה לפונט כל שהו, ותמיד אבקש ממנו בסופו של דבר את ההמלצה שלו לפונט שיקבע את הגריד הקבוע לטקסטי החברה. ומכאן לחוק הבא.
לוגו בעיני - הוא לוגו נטול אפקטים ואיורים מיותרים. כשאמרתי 'נטול', הלכתי קצת רחוק, כי לפעמים כן ארצה לאייר איזה מסר בולט שמייחד אותי, אך גם אותו אנסה לבקש לאייר בצורה שהאיור הוא הצל, העבד, המשרת, והמילה הוא המלך, המילה ושם החברה הם אמורים להיות עיקר האמירה. ריבוי אפקטים פרחים וקישוטים, בעיני, מהוווה ניסוי בשפנים וארנבות (וסליחה על הביטוי), ניסוי שמנסה למכור לי רוח, ולא תוכן, כי אם החברה מספיק מכובדת ויודעת להעריך את מוצריה, מה היא מנסה לנפח את עצמה מעבר לאמירה החזקה של שמה המלא. כמובן שבמלל עצמו ארצה להשקיע כמה שיותר ייחודיות והבלטת מסר החברה. אם תקחו לנגד עיניכם את הלוגו של קוקה קולה, תבינו על מה אני מנסה לדבר. יש שם קשקושים, אבל הכל בתוך האמירה עצמה. וכך החברה מהדירה את עצמה, ולא מנסה למכור לי אמיות כנף מקישוטים מעבר לאמירה.
לוגו בעיני - הוא לוגו שאם אראה אותו מרוח על גבי סמינטריילר במרחק של 2 קילומטר אזהה אותו. וזה יקרה רק בלוגו שהצליח לייחד את עצמו ולבדל את עצמו מכל השאר. זה יקרה רק בלוגו שהצבעים שלו ייחודיים, קווי המתאר שלו אחידים חדים וברורים, ובעיקר, זה יקרה כאשר הלוגו מורכב מהאמירה עצמה, נטול כל קישוט. כל לוגו שמרחוק ייראה לי "עוד" משאית של נ נח, שהעמידו אותו ביום בהיר אחד ליד גן העיר השכונתי ונתנו לילדים לצייר אותו, אזי, גם והיה וצעדי המשאית לכיווני גורמים לי לשנות בראש את ההסתכלות השלילית על הלוגו, וההיפך, ככל שהוא מתקרב אלי אני רואה יותר ויותר את ההשקעה של הלוגו המיוחד על עיטוריו מסמריו וברגיו - מבחינתי הלוגו הזה מקבל ציון "נכשל" ברור. זה לא צעק לי מרחוק - וזה אומר שהוא נכשל בתפקידו כלוגו.
החוק הזה נותן לי דרור מסויים מחוקים אחרים. היינו על החוק הזה אני יקפיד יותר משאר החוקים. וכאשר הבחירה לא תהיה רחבה, אני יעמיד את החוק הזה בראש סדר העדיפויות. ואהיה מוכן לוותר על הרבה מאד חוקים אחרים המונחים כאן לעיניכם, כגון יצירת פונט ייחודי וכדו', העיקר שבעיקרים: הלוגו חייב לצעוק לי מרחוק. שכאשר אראה לוגו על בנין בעל 100 קומות באיילון התל-אביבי, לא אצטרך ללבוש את משקפי הקריאה שלי להבין של מי הפאר הזה. יספיקו לי השיניים התותבות להזכיר לי את גילי, אבל עיני יזהו את החברה שמאחורי הלוגו ממרחק רב.
בגלל זה למשל, אני מאד אוהב את הלוגו של "בקהילה". הגם שהפונט לא חדש בכלל, ואפילו נדוש. ולכאורה אם הדבר היה תלוי בי, כנראה שלא הייתי הולך על הלוגו הזה. אבל אני מנסה לשרטט לי במוח את התנאים של "בקהילה" בתחילת דרכו, כעיתון חינמי, שלא היה מרוח בכסף, ולא היה שווה להם לבזבז כסף על לוגו ייחודי כמו "המבשר" למשל, אזי מבחינת התנאים שלהם אז, הם העמידו את החוק הזה לנגד עיניהם. הם אולי ויתרו על הרבה חוקים אחרים, אבל ה"צעקה" נשמעת למרחקים, ועוד איך. ממקרר שמאכלס את גבינות השום והבצל בסופו של הצרכנייה העירונית - זועק לי ה"בקהילה" ומתחנן לחמשת השקלים שבכיסי שימצאו את דרכם החוצה, על אף שהוא שוכן ממש רחוק, בצידו השני של המרחב.
לוגו בעיני - הוא לוגו שמתלבש על כל דבר שזז. את הבלאנק ואת המעטפה אין כלל צורך לאזכר. אבל כשאני מנסה לשרטט את הבריף של הלוגו, אני מעמיד אותו במוחי על שקיות, בתי מזוזות, ואפילו קישוט של עוגה. לוגו שייצר לי בעיה באחד מהמקומות הללו, הוא לוגו שיקבל את הציון 4 (מתוך 10). זה יכול להיות לוגו טוב ומשובח, אבל בעוד הלוגו יכול לגרום לי כאב ראש גם בטווח הרחוק והלא נראה לעיין, כגון אם יחליטו במשרד הפרסום של החברה לצאת בקמפיין הזוי של חלוקת חלות ביום שישי בגאולה האפיויות בצורת הלוגו ה'מקושט' - אם זה לא מסתדר להם רק בגלל מראהו של הלוגו, זה הלוגו הפחות אהוב עלי.
לוגו בעיני - הוא וקטורי. כל לוגו אחר שמזהה את עצמו עם משפחת הג'ייפעגים המעטירה או קרוביהם ממשפחת פוטושופ נטולי הווקטור, לא יקרא שמו לוגו, אולי תמונה יפה, מקסימום. על כן, למשל, ה'לוגו' של מלכות ווקסברגר, הוא אולי עוד יצירה 'מהממת', אבל לוגו, לצערי הרב, הוא לא. (מעוד הרבה סיבות קריטיות אחרות, אבל גם בגלל הפריט הנוראי הזה).
לוגו בעיני - הוא לוגו שמייחד את עצמו מעל אוסף "ארדי". יש אוסף שאנשים כמוני למשל אוהבים, אבל יוצרי הלוגואים, מעבר לאהבת הנפש שלהם לאוסף, מברכים עליו בשם ומלכות, אבל מעולם לא יזכה יצור אנוש לענות על הברכה אמן כהלכתו, מכיון שהברכה נאמרת בסתר, ואולי אף בחדרי הלב פנימה. כי אסור שהסוד הזה יתגלה ח"ו.
"ארדי" הינו אוסף ווקטורי עם מליון פריטים, שמרשים ליוצר הלוגו לחיות את חייו בנעימות ובקלות. מייצר לוגו מודע לכך שהשימוש שלו באוסף הזה חורט על מצחו אות קלון, מכיון שהמזמין משלם על יצירה חדשה. ועל כן, כשאני מזמין לוגו, ומשלם עליו, אני לא יתן ליוצרו לקחת עיטור משם. זה אני יכול לעשות לבד. ובעיקרון, כל לוגו שמעלה בי החשד, אפילו הקל ביותר, שנבנה מפארי "ארדי", או אפילו על חורבות "ארדי" מפורק למחצה לשליש ולרביע, זה לוגו פסול בעיני.
יתר על כך. גם אם הצליחו לשכנע אותי שהקישוט נבנה מחדש, בעוד הקישוט מזכיר לי את "ארדי", לא אחתום על הצ'ק (מהחשבון המוגבל...) ואבקש לבנות לוגו חדש.
אבל בעצם, למה אני מנסה לחוקק חוק כזה, לפני שאני מכנס את הלוביסטים לישיבת חירום בדבר הדחיפות בחיקוק החוק, הבה ניזכר בחוק 236א (שנת תפפ"ה) הנזכר לעיל, שאומר, לוגו אמור להיות נטול קישוט.
(כמה מילים בשולי הדברים.
הדברים הללו נכתבו בבסיסם בעקבות הלוגו החדש של הומינר, אם כי פתחתי על זה שרשור חדש בעקבות התועלת שלדעתי יכולה לצמוח מכיווני המחשבה שבדברים דלעיל, לגופו של "הומינר" אומר, שלדעתי הלוגו לא עומד כמעט בשום סטנדרט וחוק וכלל שנמנה לעיל. אין זו אשמתו של יוצר הלוגו, שאת אהבתי אליו איני צריך להוכיח, הלא הם פרוסים על פני הררי הלוגואים שכותב השורות הזמין אצלו ונהנה מיצירת כפיו עד מאד.
יש כאן בעיה מסויימת בבריף ששורטט, אי משום שהלוגו החדש לא ממש ממתג את הומינר מחדש. ילד רך בשנים - אחד מקהלי היעד החזקים ביותר של שוק הברכונים וכדו' - לא יבדיל בין זה לקודמו. וזה בדיוק המבחן האמיתי. פרט לכך שאם בשרשור המקביל אומר הרב יאקאב - מעובדי הומינר, שהוא היה רוצה שהלוגו יונח בכל מקום אפשרי, אזי שוב הלוגו הזה מהווה מחדל. נוסיף לכך שהוא מקושט מידי וכו', עניות דעתי אומרת - הבריף שגוי, שוב לדעתי, דעה שאינה אמורה לחייב אף אחד, (גם לא אותי, אוח).
לדעתי האישית, לא היו צריכים "להפיל" על הרשלה בריף כזה. היו צריכים לתת לו כיווני חשיבה משלו, הוא מספיק גדול בשביל לייצר בריפים במוחו הקודח.
לא מאמין שמישהו יקרא את צירופי הדיבובים שלי, (שקל עשרים...), עד סופם, אך אם הגעת עד הנה, אני מודה לך על ההאזנה).
.........
