לישת בבצק בידיים

[זהר מושקוביץ]

איך עושים את זה תגידו לי? התייאשתי באמצע
חני וינרוט ע"ה הצליחה עם כל זה שהיתה חולה הצליחה לעשות כמו כדורי שוקולד
יש לכן טיפים איך לעשות את זה?

 

[דפוס פוסטר]

אם המתכון מוצלח זה לא אמור להיות קשה, אפילו כיף. לחלות צריך לצאת בצק רך וגמיש, ולא דביק.

 

[ע.מ.]

אכן יש סדר מסוים ,
למדתי מהאחיות רצון
מלח
קמח
סוכר
שמרים
לערבב מלמעלה
ליצוק מים
ללוש עד שלא נראים פירורי קמח
להוסיף שמן
ללוש עד שאין עקבות שמן
בהצלחה

 

[רחל תן עמי]

יש כל כך הרבה גרסאות לסדר החומרים, זה פשוט ענין של הרגל- חוץ מהעובדה שאסור לשמרים לגעת במלח.
אולי תעבדי עם קערה יותר גדולה? לפעמים כשהקערה מלאה מדי קשה יותר לעבד... ואלי פשוט להוסיף עוד מים...

 

[החיים תותים]

לא משנה הסדר!!
העיקר לשים את כל החומרים היבשים ולערבב עם כף, (כמובן להזהר עם המלח)
ולאחר מכן להוסיף את הנוזלים באיטיות, תוך כדי לישה לבצק גמיש ואחיד
כשאין לי כח להוציא את המקסר אני עושה ביד,קצת התעמלות לידיים אך התוצאה טובה וטעימה!

 

[חדוי פלבני]

אצל אמא שלי אין מושג של מיקסר....
וכל שבוע עושים לפחות פעם אחת הפרשת חלה, אם לא יותר..
ענין של הרגל.

 

[ע.מ.]

ניסיתי להתעמק מה עומד מאחורי הטיפ הנ"ל,
נראה לי שהיות ושמן+מים יש להם התנגדות,
ממילא הם מקשים על התגבשות הבצק,
וכשמוסיפים את השמן בסוף, הרבה יותר קל.

 

[חנון]

אני לשה תמיד בידיים בצק של 2.5 ק"ג בקערה גדולה עם מכסה
לחלות (מה שראיתי בבית): אני שמה את המלח ועל זה את הקמח, באמצע הקמח עושים בור לשמרים ומכסים עם קמח, שמים סוכר וביצים ומתחילים ללוש, מוסיפים את המים ולשים שוב, דבר אחרון מוסיפים את השמן, ממשיכים ללוש עד שנהיה בצק

 

[חדוי פלבני]

ניסיתי להתעמק מה עומד מאחורי הטיפ הנ"ל,
נראה לי שהיות ושמן+מים יש להם התנגדות,
ממילא הם מקשים על התגבשות הבצק,
וכשמוסיפים את השמן בסוף, הרבה יותר קל.

במתכון של אמא שלי, 1/4 מכמות השמן משאירים ללישה הסופית, בדיוק מהסיבה הזו.