קורונה למה אף אחד לא אומר כלום?

יש לך פרטים על זה?
עם מי אפשר לדבר?
דחוף לנו מאד!
תודה רבה!
1595881483273.png
 
רוברט אובראיין היועץ לביטחון לאומי של נשיא ארה"ב נדבק בנגיף הקורונה ככל הנראה אחר אירוע משפחתי בו נכח חולה. הוא נכנס לבידוד בביתו בעודו מנהל את המועצה לביטחון לאומי מרחוק, תוך עבודה טלפונית בעיקר. מהבית הלבן נמסר כי אין חשש שהדביק את הנשיא
 
ההשואה בין ביתכנסת למסעדות לדעתי לא מדויקת
בגלל שאדם נמצא בשבוע פעת אחת במסעדה
ו21 פעם בבית הכנסת!!!!
 
משהו לא ברור בכלל, בכלל...

ההדבקה כרגע לא ממש עולה בימים האחרונים
נשארת, אולי אפילו קצת יורדת.
מקדם ההדבקה נמוך יותר, גם מספר הנדבקים, (גם מספר הבדיקות...)
בכל מקרה, האיומים על סגר בסופ"ש וסגירת בתי הספר של החופש הגדול התנדפו להם עם הרוח, אבל לא רק הם.

ההחלטות על סגירת מסעדות, חדרי כושר, קניונים וכו' נעלמו תחת הלחץ הציבורי שנוצר,
גם מקומות בילוי פתוחים בתנאים מסויימים,
בקיצור - בינתיים מרגיש שכמעט הכל פתוח, ואם לא - יש מי שידאג ללחוץ במקומות הנכונים.

ובל נשכח את תמצית הזכות הדמוקרטית במדינה, ההפגנות המפוארות של הקבוצות השונות שמתרחשות כבר שבועיים,
בצפיפות, בלי שמירה על מרחק, כמעט בלי הגבלות, ואין פוצה פה ומצפצף---

וגם אין את העליה המטורפת בכמות הנדבקים כמו שניבאו שתהיה.

בראיון ברדיו נשאל פרופסור חגי לוין איך זה ייתכן, והשיב שזה מכיוון שההפגנות נעשות בחוץ, באוויר הפתוח, ושם אין כל כך הדבקה...

אז איך התחום היחיד כמעט שעדיין סגור ומוגבל בלי פרופורציה לתחומים האחרים הוא תחום השמחות?

איך חתונות

בחוץ!!!

עדיין מוגבלות ל20 איש???

ואף אחד לא אומר כלום, לא שומעים אפילו דין ודברים בנושא...

עוד פחות משבוע חוזרת עונת השמחות, ובינתיים בתנאים הנוכחיים.
על מה ולמה??

אפשרו לנו לקיים שמחות באוויר הפתוח, תוך הקפדה על שמירת מרחק ומסיכות, עם כמות אורחים שמתאימה לשטח האירוע!
שוב, באוויר הפתוח שם אין כל כך הדבקה!

חייבים שמישהו בעל השפעה ירים את הכפפה ויביא את הנושא הזה לדיון,
שיעורר קצת לחץ ציבורי גם בנושא הזה, שחשוב לנו!

ואם כבר, למי יש מספר של ישי כהן מכיכר השבת \ אבי מימרן \ כל אחד שיכול לעזור להביא את הנושא לשיח הציבורי ולהפעיל קצת לחץ?
נשמח מאוד לקבל!
יש לי רעיון:
חתן וכלה שרוצים לערוך חתונה ללא הגבלת משתתפים, יודיעו יום קודם למשטרה המקומית על הפגנה ציבורית במחאה על זכויות המתחתנים שתתרחש באולם X בשעה Z וישתתפו במחאה כ-700 מפגינים.
המשטרה תנפיק רישיון הפגנה מיידי עד 700 מפגינים, וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר.
מזל טוב!!!!!
 
יש לי רעיון:
חתן וכלה שרוצים לערוך חתונה ללא הגבלת משתתפים, יודיעו יום קודם למשטרה המקומית על הפגנה ציבורית במחאה על זכויות המתחתנים שתתרחש באולם X בשעה Z וישתתפו במחאה כ-700 מפגינים.
המשטרה תנפיק רישיון הפגנה מיידי עד 700 מפגינים, וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר.
מזל טוב!!!!!
ואז מה?
את השבת שבע ברכות יחגגו במחלקת כתר?


איזה נס שהמשטרה מצילה אותנו מעצמינו
 
יש לך פרטים על זה?
עם מי אפשר לדבר?
דחוף לנו מאד!
תודה רבה!
פורסם בתחילת השבוע לא שמרתי את הפרטים.
בעקרון לפנות גם לרב זיברט .
נסי דרך המוקד העירוני,אולי.
עכשיו אני רואה שענו לך.
הצלחות.
 
דבר ראשון- תודה
דבר שני במקרה שלי הסבים והסבתות היו מאומתים ועברו את זה ברוך ה'...
(גם אני---ככה שאני לא מדבקת)
ובהחלט הייתי שמחה לעשות שאחד ממתחמי ה20 יהיה לבעלי סיכון ושם נישמור על הכללים ברמה הכי גבוהה שקיימת- זה לא יכול להיות פתרון אולי?
ושוב, מאמינה בשמירת הבריאות כערך עליון, אבל רוצה גם פתרון לשמחה...
כל כך מזדהה איתך... גם אנחנו מחתנים בעוד חודש. רוצים חתונה רגילה- ברור! לפחות כל המשפחה הקרובה- אחינים, אחיניות... והוריהם. זה, לדעתי, בחישוב גס- למעלה מ-200 כן ירבו (משני הצדדים, חתן וכלה).
וגם אנחנו עברנו כבר את הקורונה: הסבא, ההורים...
מה יהיה? נתפלל לישועת ד', ותבלע הקורונה לעד...
 
דברתי עכשיו עם המזכירה בלשכת הרב דדון בעיריה, שהם אחראים על האולמות הנ"ל (גגות של תלמודי תורה)
מספר הטלפון: 5776117
הם עדין לא יודעים פרטים מה זה כולל חוץ מהגג... כנראה יהיה צורך במעצבת ארועים. לא יודעת כמה זה יצא זול...
 
דווקא לגבי השמחות אמר גמזו שעם כל הכאב אין ברירה אלא להמשיך במגבלות הקיימות. "אני חושש מאוד מתקופת השמחות", אר ותיאר כיצד "הנוכחים כולם מתקרבים זה לזה באופן שההדבקה מתרחשת וזה הופך לגל. זה אירוע 'דביק'. החתונות הן מקור ההדבקה מספר אחד, חייבים לעצור את ההפקרות. זה הכפלה של עשרות נדבקים בכל אירוע של חתונה. אני מתחנן לציבור להיזהר".

"זה לא רק אצלנו. זה בכל העולם", אמר הפרויקטור. "זה מה שקרה לנו במאי, וזה אסור. זו הכפלה של עשרות נדבקים באירוע אחד. זה אירוע "דביק". אני יודע שזה קשה, משפחה חרדית זו משפחה ענקית, איך אפשר עם 30 משתתפים? אבל צריך ואפשר לגמור את גל התחלואה בחודש הזה".


וואלה צודק
 
דווקא לגבי השמחות אמר גמזו שעם כל הכאב אין ברירה אלא להמשיך במגבלות הקיימות. "אני חושש מאוד מתקופת השמחות", אר ותיאר כיצד "הנוכחים כולם מתקרבים זה לזה באופן שההדבקה מתרחשת וזה הופך לגל. זה אירוע 'דביק'. החתונות הן מקור ההדבקה מספר אחד, חייבים לעצור את ההפקרות. זה הכפלה של עשרות נדבקים בכל אירוע של חתונה. אני מתחנן לציבור להיזהר".

"זה לא רק אצלנו. זה בכל העולם", אמר הפרויקטור. "זה מה שקרה לנו במאי, וזה אסור. זו הכפלה של עשרות נדבקים באירוע אחד. זה אירוע "דביק". אני יודע שזה קשה, משפחה חרדית זו משפחה ענקית, איך אפשר עם 30 משתתפים? אבל צריך ואפשר לגמור את גל התחלואה בחודש הזה".


וואלה צודק
לאחר סבב שמחות היום . לא נכנסתי הייתי בחוץ. ההדבקה תתפוצץ לנו בפנים בשבועות הקרובים תקיעת שופר במרפסות. כמויות של אנשים בכל חתונה.
 
מה באמת הסיכוי להידבק בקורונה כשנמצאים באוויר הפתוח? פוליטיקאים שונים מכנים את ההפגנות נגד הממשלה שנערכות לאחרונה "מדגרות קורונה" וראש הממשלה נתניהו אף טען שהמפגינים "מפיצים מחלות". גם בארה"ב נשמעו אמירות דומות, כשד"ר אנתוני פאוצ'י, מנהל המכון האמריקני למחלות מידבקות, יצא גם כן נגד המפגינים בגל המחאה שפרץ בארה"ב. אלא שמחקרים בעולם מעמידים בסימן שאלה את הקביעות הללו.


למרות החשש, שבועות אחרי הפגנות המחאה על מותו של ג'ורג' פלויד בארה"ב, לא נמצא כל קשר בין הפגנות באוויר הפתוח לעלייה בתחלואה. בנוסף, מחקר יפני שנערך בימים הראשונים של מגפת הקורונה, הראה ששהייה במקום סגור מגדילה את הסיכוי להידבק. לפי המחקר, אנשים ששהו במקום סגור נדבקו פי 19 יותר מאשר אלו ששהו בחוץ.


מהיכן נובע ההבדל בשיעורי ההידבקות בין מקומות סגורים ופתוחים? כדי להידבק יש צורך בכמות מינימלית של טיפות שיעברו מהמדביק אל הנדבק. זה קורה כשהחולה מתעטש, משתעל, צועק, שר, מתפלל, מדבר או נושם. הדבקה תלויה בכמות הנגיף שננשם על ידי האדם הנדבק בזמן מסוים.

אם מדובר בחלל סגור וצפוף - סיכויי ההדבקה עולים. אם במקום הסגור גם קיים מיזוג אוויר (ללא מסננים מתאימים) הוא מסייע בפיזור הנגיפים. ככל שנמצאים קרוב יותר לחולה, במשך זמן ארוך יותר - וכאשר החולה גם משמיע קולות חזקים יותר, כמו שירה או צעקות כאמור - הסיכוי להדבקה הופך לגדול יותר.

מנגד, באוויר הפתוח הסיכוי להדבקה קטן הרבה יותר, וזה כולל הפגנות. הסיבה לכך היא שהטיפות עם הנגיף מתפזרות על פני שטח גדול והתנועה המתמדת של האנשים במרחב מקטינה את זמן החשיפה למנה המדביקה.


זה לא שאין סיכון בכלל, אבל הפגנה היא לא מדגרת קורונה. גם תפילה המונית באוויר הפתוח היא לא מדגרה. ודאי שלא פינת המשחקים בגן הציבורי, ובטח שלא אכילת אבטיח בחוף הים.


זו גם הסיבה שמדינות רבות לא מחייבות את מי שבריא לעטות מסכות בחלל הפתוח; בניו זילנד אין דרישה למסכה כלל, לא בפנים ולא בחוץ. בדנמרק ובמדינות סקנדינביה ההנחיה למסכה היא רק בתחבורה הציבורית כשלא ניתן לשמור מרחק. בצרפת נדרשת עטיית מסכות בחללים סגורים בלבד. בגרמניה - בחנויות ובמרכולים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

סבתא שלי עלתה מפרס, איראן, הם עלו מהעיר כשאן, שמרו על המסורת: חגים וכו'.
היא מאוד אהבה תורה, אהבה דתיים, כמה שיותר צדיקים יותר טוב.
הם עלו מסורתיים, עם הזמן למדו והתחזקו בגלל ילדיהם שחזרו בתשובה.
למרות המרחק, נהגה ללכת בימי זקנתה לבית הכנסת עם הליכון, למרות הדרך שהיתה מלאה בחול.
היא ודודה שלי סיפרו לא פעם בעלבון על מקרה שקרה להן: הן עלו על אוטובוס לקברי צדיקים, ואדם אחד קפץ וצעק: "הם לא משלנו".
הן ירדו מההסעה בבושת פנים.
*
העולם בתקופות ההן היה עולם עם פחות מודעות.
היום יש יותר שיח על שיוויון, אהבת אדם וכו'.
בעבר היו אתגרים שונים, ביניהם אפשרות של אנשים לשלול או לדחות אלו את אלו.
אני זוכרת שכששמעתי את הסיפור הזה, הבנתי שלי זה לא היה קורה.
כי באופי שלי - לא הבנתי למה ללכת למקום בו יש אנשים שונים ממך, מצידי היה להשאר בבית ולא ללכת ללימודים, אני ממש מעדיפה את אזור הנוחות שלי ולא מבינה למה צריך להידחף איפה שיש סיכוי קל שידחו אותך, זו אחת הסיבות שהייתי מתרחקת מחברות, שמא ידחו אותי מתישהו, כי שהבנתי שיש סיבות לדחות אותי.
אני ממש לא מעניינת אף אחד, לפי דעתי, הכוונה שאין בי משהו שעלול לגרום לחברות תחושת ערך שהן בקרבתי, וכדי להיות חלק מחברה, צריך שיהיה לך ערך כלשהו. (זה לא רע או טוב, זו תוצאה).
*
בקיצור, רציתי לכתוב על היציאה לאור (או על כל עשיה אחרת, כמו למצוא עבודה, שידוך וכו')
שכן מחייבת את האדם פעמים לא מעטות לעמוד מול דחיה: שוב ושוב ושוב.
מה עוזר לי כיום להשתדל פה ושם, להפיץ את הכתיבה שלי, למרות הרצון לא להידחף למקומות לא-לי ולא לחוות דחיה?
זה בגלל ההבנה שאני לא העניין כאן, אלא דרישת העולם ורצון ה'.

ביציאה לאור עדיף לנטרל את החשיבה סביב ה'אני', שזו חשיבה שחוששת מדחיה ויכולה להוביל לתחושות לא טובות.
ביציאה לאור האדם מתנתק מעצמו, או אולי מתחבר לעצמו, ופונה לעבר חשיבה אחרת, חשיבה של שליחות.

הערך בחשיבה של שליחות:

האדם היוצא לאור לא חש מחויב, לא חש שהוא צריך משהו, לא רוצה לתת, לא לקחת, לפיכך גם אין פחד מדחיה, כי אם אתה לא מעורב עם ה'אני' שלך
אתה לא חש מעורבות רגשית אלא להיפך, לשיטתך אתה מגשים את שליחותך בעולם.
אתה מתנדב.
ולבוא ליציאה לאור מתוך גישה נדיבה של "אני מתנדב", זה מקסים כי אתה לא חש צורך להתלהב אם אתה מצליח, כי ההצלחה לא שלך, אבל אתה גם מצליח להיות יותר שכלי ופחות אמוציונלי, כי אתה עושה את שליחותך בעולם, ושליחות זו לא צריכה להיות מופלאה ומעוררת השראה, מספיק שתאפשר לעצמך להסכים לעצמך להגשים את עצמך ולהקשיב לרצון הפנימי שסולל את הדרך, תוך הקשבה לתורה.

אז כיום אני לא חוששת מדחיה כי למדתי להביט על זה ממבט שיכלי ולא רגשי: הרגש חושש מדחיה אבל השכל מבין שהכל בסדר, מלכתחילה אף אחד לא אמור לקרוא אותי או לקבל אותי, מספיק שאני מקבלת את עצמי וקוראת את כתיבתי ומאפשרת לעצמי להתבטא פה ושם.

אני לא צריכה שיקבלו אותי או את הרעיונות שלי או את הכתיבה שלי, להיפך, אני צריכה לשמוח ולהודות על מה שכן הצלחתי עד כה, להבין שזה לא מובן מאליו, ולשמוח שיש בעולם אנשים נוספים שמביאים הרבה אמירות עם מסרים טובים.
אנשים לא ממש צריכים אותי כי תוכן כמו שלי יש במקומות רבים (הרב פנגר, שיטת ימימה , פנימיות התורה, ועוד ועוד) ומה שאני כן משתדלת ואשתדל זה בגלל תחושת שליחות שאמורה להיות משותפת, כי כולנו ערבים זה לזה וכל אחד תורם היכן שאפשר: בתפילה למען הכלל, תרומה, חסד, אומנות, כתיבה, הפצה וכו'

*

הדרך הכי טובה להביא את עצמך לידי ביטוי היא לחיות את עצמך, להקשיב לרגשות, למצוקה, למחשבות, להבין שמה שאתה עובר זה משהו יחודי, כי אף אחד לא חושב כמוך ולא מרגיש כמוך, זווית הראיה שלך חשובה עבור העולם.
כי העולם במצב רחוק מיעודו האמיתי, כרגע, וכל אדם שיכול לצאת לאור תורם לעולם דבר מה.
התורה נותנת במה אפילו לבלעם הרשע ונותנת את האמירות של לבן הארמי, דבר שלדעתי מוכיח שגם אם אתה לא מושלם אתה יכול לומר את האמירות שלך וה' יכוון את הכל לטוב.
*
ולגבי האמירה "הם לא משלנו"
אני חושבת שמשם קורץ החרם, אותו חרם חברתי שקורה כמעט בכל מקום: החל מהמשפחה הגרעינית בה פעמים רבות יש אפליות או השונים מוצאים את עצמם קצת מחוץ לתמונה, ועד לחברה כולה.
אין לי פתרון לחרם (מלבד הספרון דובי שיר והכתר האמיתי שנותן כלים להתמודדות עם חרם)
אבל אני חושבת שהחשיבה צריכה להשתנות: במקום לעודד גאוות יחידה שגורמת לחברתיות רעילה , לעודד שוויון, עין טובה, הקשבה.
לפעמים יש פחד שאם נעודד שוויון אז חלילה הציבור יאבד מהיחודיות שלו ויטמע בעולם הכללי.
החשש הזה מוצדק, אי אפשר לעודד שיוויון בלי להבין את הערך היחודי והתרומה האדירה שיש במגזריות, כי בכל מגזר יש ערך בפני עצמו, ואין צורך לבטל את עצמך כדי להגיע לשיוויון, שיוויון לא הופך אותך לשווה, אלא מוציא את החשיבה מחשיבת פילוג לחשיבה אחדותית שמכירה בכך שבורא עולם הוא המנהיג של העולם כולו, ויש בכל דבר בעולם אלוקות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה