דרוש מידע למה לא להשקיע לתקופה קצרה בשוק ההון

  • הוסף לסימניות
  • #41
קראו שוב את השאלה!
לפי מה שהבנתי, השואל @שלום שלוםם חושב שמה שכולם מדברים על ירידה חדה שעלולה להתרחש,
הכוונה לירידה ברווחים.
הוי אומר שהסיכון בהשקעה לשנתיים הוא-
שלא יהיה רווח של 12%, אלא של 3% בשנה בלבד.
אז לא.
יכולים להיות גם הפסדים. כן, מתחת ל0%.
הכסף שתשקיע יכול 'להרויח' בפתאומיות, ללא התראה, 20%- בימים ספורים.
במקום 100,000 ישארו לך 80,000.
תקן אותי אם טעיתי בהבנת השאלה.
אתה צודק זה בדיוק מה ששאלתי,
האם יש תרחיש כזה שביום אחד, יש ירידה למתחת 0%,
כי אם לא, אני באמת לא מפסיד כלום
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
אתה צודק זה בדיוק מה ששאלתי,
האם יש תרחיש כזה שביום אחד, יש ירידה למתחת 0%,
כי אם לא, אני באמת לא מפסיד כלום
ברור, יש שנים במינוס ויש שנים בפלוס,
אם הכנסת סכום ובדיוק היתה ירידה הפסדת חלק מהסכום,
לדוג' שמת 100,000 ש"ח והיתה ירידה של 20% ולאחר מכן אתה מושך- אתה נשאר עם 80,000 ש"ח, הפסדת 20,000 ש"ח.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #43
אתה צודק זה בדיוק מה ששאלתי,
האם יש תרחיש כזה שביום אחד, יש ירידה למתחת 0%,
כי אם לא, אני באמת לא מפסיד כלום
ברור שיש. למשל אם יש ירידה מיד אחרי שהכנסת את הכסף, אז מיד ירד לך מתחת לסכום ההתחלתי.
גם אם צברת רווח כלשהו, תתכן ירידה פתאומית שתוריד אותך מתחת לסכום ההתחלתי לפני שתספיק להגיב.
רק אחרי שצברת רווח גדול תוכל להיות יחסית בטוח שגם אם יש ירידה, לא תגיע ביום אחד מתחת לסכום ההתחלתי. אבל כדי לצבור רווח כזה צריך זמן, וכל עוד לא הגעת לזה אתה נמצא כל הזמן במצב שבו אולי תפסיד. בטווח של שנה-שנתיים אי אפשר לבנות על להגיע למצב הזה.

בסופו של דבר, את כל השאלות שאתה שואל - רבים ניסו ולא עלתה בידם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
לא הבנתי
אם אתה ממליץ לזה שהשקיע לעשר שנים לפני שלוש שנים להשאיר את כספו, לאחר שהיו ירידות, אז למה אתה לא ממליץ כך לזה שמשקיע עכשיו ל7 שנים?
ההמלצה היא לא להשקיע ל10 שנים בדיוק אלא ל10 שנים לפחות,
אף אחד לא יודע בדיוק מתי יהיה רווח ומתי יהיה הפסד,
יוצאים מנקודת הנחה שב10 שנים כנראה הרווח יכסה את ההפסדים.
כך שאחרי 3 שנים של השקעה, אם בשנים אלו היו הפסדים אין כלל שכעת צריך להשאיר בדיוק 7 שנים.
לשם השוואה: אם זורקים קוביה 6 פעמים יש סיכוי סביר שפעם אחת יצא 6, אם זרקו כבר 3 פעמים- הסיכוי ב3 פעמים הבאות שיצא 6 לא גדל, אלא כל פעם ופעם יש סיכוי שווה- קצת יותר מ16%, גם כשזורקים בפעם השישית הסיכוי לא עולה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
ההמלצה היא לא להשקיע ל10 שנים בדיוק אלא ל10 שנים לפחות,
אף אחד לא יודע בדיוק מתי יהיה רווח ומתי יהיה הפסד,
יוצאים מנקודת הנחה שב10 שנים כנראה הרווח יכסה את ההפסדים.
כך שאחרי 3 שנים של השקעה, אם בשנים אלו היו הפסדים אין כלל שכעת צריך להשאיר בדיוק 7 שנים.
לשם השוואה: אם זורקים קוביה 6 פעמים יש סיכוי סביר שפעם אחת יצא 6, אם זרקו כבר 3 פעמים- הסיכוי ב3 פעמים הבאות שיצא 6 לא גדל, אלא כל פעם ופעם יש סיכוי שווה- קצת יותר מ16%, גם כשזורקים בפעם השישית הסיכוי לא עולה.
צודקת לגבי קובייה. אבל לפחות לפי נתוני עבר, אם תכניס אחרי שלוש שנים של ירידה, את יכול להיות בטוח שתוך 5-7 שנים תוכל להוציא.
אם בן אדם שהכניס ב2000 את אומרת לו להישאר שם 10 שנים, והיו שלוש שנים ירידות, אם לא תבטיחי לו שבשבע שנים הקרובות זה יעלה יותר, אז הוא הפסיד.
ברור שאחרי שלוש שנים של ירידות אפשר להכניס לפחות שנים. זה חשבון פשוט.
כן, באופן עקרוני, אחרי תקופה של ירידות ממושכות (כמו שלוש שנים רצופות של ירידות), הזמן הדרוש כדי להגיע לרווחים במדד ה-S&P 500 עשוי להתקצר. ההסבר לכך קשור לכמה עקרונות מרכזיים בשוק ההון:




1. עקרון הממוצע ההיסטורי (Mean Reversion):

  • שוק המניות נוטה לחזור לביצועים ממוצעים לאורך זמן.
  • לאחר תקופות של ירידות משמעותיות, יש נטייה לתקופות התאוששות, שבהן התשואות גבוהות מהממוצע. זה קרה, למשל, לאחר המשבר של 2000–2002 או המשבר הפיננסי של 2008, כאשר התשואות בשנים שלאחר מכן היו חזקות מאוד.
  • אם מדד ירד בשלוש שנים האחרונות, חלק מה"סיכון" של ירידות כבר מומש, וסביר יותר שתהיה התאוששות בשנים הקרובות.



2. רמות כניסה נמוכות:

  • לאחר שלוש שנים של ירידות, המחירים של המניות המרכיבות את המדד נוטים להיות נמוכים יותר ביחס לשווי ההיסטורי שלהן.
  • השקעה בשוק אחרי ירידות ממושכות מאפשרת כניסה במחיר נמוך יותר, מה שמגדיל את פוטנציאל הרווח בעת עליות עתידיות.



3. התנהגות שוק אחרי משברים היסטוריים:

הנה כמה דוגמאות מהעבר:

  • לאחר המשבר של 2000–2002: המדד עלה ב-26.38% בשנת 2003.
  • לאחר המשבר הפיננסי של 2008: בשנת 2009 המדד זינק ב-23.45%, ובשנים שאחריו המשיך לעלות בקצב מהיר.
  • לאחר משבר הקורונה ב-2020: התאוששות חדה הביאה את המדד לשיאים חדשים תוך חודשים ספורים.



4. פחות זמן לנטרול הפסדים:

  • אם ההשקעה נעשית לאחר ירידות משמעותיות, ההסתברות לתשואות חיוביות בזמן קצר יחסית עולה.
  • למשל, אחרי תקופה של ירידות, ייתכן ששוק המניות כבר "תיקן" את עצמו, ולכן משקיעים חדשים נוטים להרוויח מהר יותר בהשוואה למי שנכנס לשוק בתקופת שיאים.



דוגמה מספרית:​

נניח שמישהו השקיע בתחילת 2000, רגע לפני תחילת שלוש השנים של ירידות. הוא יזדקק לעשור בערך כדי לראות רווחים ניכרים. לעומת זאת, מי שהשקיע בתחילת 2003 (אחרי הירידות) היה עשוי לראות רווחים משמעותיים תוך 2-3 שנים בלבד.




מסקנה:​

אחרי שלוש שנים של ירידות, שוק המניות בדרך כלל "זול" יותר, ופוטנציאל התשואה לעתיד עולה. לכן, משקיעים שמתחילים להשקיע אחרי ירידות משמעותיות עשויים להזדקק לפחות זמן לנטרול הסיכון ולהשגת תשואה חיובית. עם זאת, תמיד חשוב לזכור שהשקעה במניות כרוכה בסיכון, ולכן כדאי להמשיך לחשוב לטווח ארוך גם אחרי ירידות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
צודקת לגבי קובייה. אבל לפחות לפי נתוני עבר, אם תכניס אחרי שלוש שנים של ירידה, את יכול להיות בטוח שתוך 5-7 שנים תוכל להוציא.
אם בן אדם שהכניס ב2000 את אומרת לו להישאר שם 10 שנים, והיו שלוש שנים ירידות, אם לא תבטיחי לו שבשבע שנים הקרובות זה יעלה יותר, אז הוא הפסיד.
ברור שאחרי שלוש שנים של ירידות אפשר להכניס לפחות שנים. זה חשבון פשוט.
כן, באופן עקרוני, אחרי תקופה של ירידות ממושכות (כמו שלוש שנים רצופות של ירידות), הזמן הדרוש כדי להגיע לרווחים במדד ה-S&P 500 עשוי להתקצר. ההסבר לכך קשור לכמה עקרונות מרכזיים בשוק ההון:




1. עקרון הממוצע ההיסטורי (Mean Reversion):

  • שוק המניות נוטה לחזור לביצועים ממוצעים לאורך זמן.
  • לאחר תקופות של ירידות משמעותיות, יש נטייה לתקופות התאוששות, שבהן התשואות גבוהות מהממוצע. זה קרה, למשל, לאחר המשבר של 2000–2002 או המשבר הפיננסי של 2008, כאשר התשואות בשנים שלאחר מכן היו חזקות מאוד.
  • אם מדד ירד בשלוש שנים האחרונות, חלק מה"סיכון" של ירידות כבר מומש, וסביר יותר שתהיה התאוששות בשנים הקרובות.



2. רמות כניסה נמוכות:

  • לאחר שלוש שנים של ירידות, המחירים של המניות המרכיבות את המדד נוטים להיות נמוכים יותר ביחס לשווי ההיסטורי שלהן.
  • השקעה בשוק אחרי ירידות ממושכות מאפשרת כניסה במחיר נמוך יותר, מה שמגדיל את פוטנציאל הרווח בעת עליות עתידיות.



3. התנהגות שוק אחרי משברים היסטוריים:

הנה כמה דוגמאות מהעבר:

  • לאחר המשבר של 2000–2002: המדד עלה ב-26.38% בשנת 2003.
  • לאחר המשבר הפיננסי של 2008: בשנת 2009 המדד זינק ב-23.45%, ובשנים שאחריו המשיך לעלות בקצב מהיר.
  • לאחר משבר הקורונה ב-2020: התאוששות חדה הביאה את המדד לשיאים חדשים תוך חודשים ספורים.



4. פחות זמן לנטרול הפסדים:

  • אם ההשקעה נעשית לאחר ירידות משמעותיות, ההסתברות לתשואות חיוביות בזמן קצר יחסית עולה.
  • למשל, אחרי תקופה של ירידות, ייתכן ששוק המניות כבר "תיקן" את עצמו, ולכן משקיעים חדשים נוטים להרוויח מהר יותר בהשוואה למי שנכנס לשוק בתקופת שיאים.



דוגמה מספרית:​

נניח שמישהו השקיע בתחילת 2000, רגע לפני תחילת שלוש השנים של ירידות. הוא יזדקק לעשור בערך כדי לראות רווחים ניכרים. לעומת זאת, מי שהשקיע בתחילת 2003 (אחרי הירידות) היה עשוי לראות רווחים משמעותיים תוך 2-3 שנים בלבד.




מסקנה:​

אחרי שלוש שנים של ירידות, שוק המניות בדרך כלל "זול" יותר, ופוטנציאל התשואה לעתיד עולה. לכן, משקיעים שמתחילים להשקיע אחרי ירידות משמעותיות עשויים להזדקק לפחות זמן לנטרול הסיכון ולהשגת תשואה חיובית. עם זאת, תמיד חשוב לזכור שהשקעה במניות כרוכה בסיכון, ולכן כדאי להמשיך לחשוב לטווח ארוך גם אחרי ירידות.
אחרי ירידה אפשר להיות בטוחים שלא יהיה משבר נוסף לא צפוי שיגרום לירידה נוספת?
כדוגמת מגפה/ מלחמה וכו'
לא תמיד המשברים שגורמים לירידות הם צפויים, אם יהיה איזשהו משבר אז המניות ירדו למרות שכבר היתה ירידה נוספת ב10 שנים האחרונות, לא?
כלומר זה שהיתה כבר ירידה זה לא יכול לבטח מפני ירידה נוספת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
צודקת לגבי קובייה. אבל לפחות לפי נתוני עבר, אם תכניס אחרי שלוש שנים של ירידה, את יכול להיות בטוח שתוך 5-7 שנים תוכל להוציא.
אם בן אדם שהכניס ב2000 את אומרת לו להישאר שם 10 שנים, והיו שלוש שנים ירידות, אם לא תבטיחי לו שבשבע שנים הקרובות זה יעלה יותר, אז הוא הפסיד.
ברור שאחרי שלוש שנים של ירידות אפשר להכניס לפחות שנים. זה חשבון פשוט.
כן, באופן עקרוני, אחרי תקופה של ירידות ממושכות (כמו שלוש שנים רצופות של ירידות), הזמן הדרוש כדי להגיע לרווחים במדד ה-S&P 500 עשוי להתקצר. ההסבר לכך קשור לכמה עקרונות מרכזיים בשוק ההון:




1. עקרון הממוצע ההיסטורי (Mean Reversion):

  • שוק המניות נוטה לחזור לביצועים ממוצעים לאורך זמן.
  • לאחר תקופות של ירידות משמעותיות, יש נטייה לתקופות התאוששות, שבהן התשואות גבוהות מהממוצע. זה קרה, למשל, לאחר המשבר של 2000–2002 או המשבר הפיננסי של 2008, כאשר התשואות בשנים שלאחר מכן היו חזקות מאוד.
  • אם מדד ירד בשלוש שנים האחרונות, חלק מה"סיכון" של ירידות כבר מומש, וסביר יותר שתהיה התאוששות בשנים הקרובות.



2. רמות כניסה נמוכות:

  • לאחר שלוש שנים של ירידות, המחירים של המניות המרכיבות את המדד נוטים להיות נמוכים יותר ביחס לשווי ההיסטורי שלהן.
  • השקעה בשוק אחרי ירידות ממושכות מאפשרת כניסה במחיר נמוך יותר, מה שמגדיל את פוטנציאל הרווח בעת עליות עתידיות.



3. התנהגות שוק אחרי משברים היסטוריים:

הנה כמה דוגמאות מהעבר:

  • לאחר המשבר של 2000–2002: המדד עלה ב-26.38% בשנת 2003.
  • לאחר המשבר הפיננסי של 2008: בשנת 2009 המדד זינק ב-23.45%, ובשנים שאחריו המשיך לעלות בקצב מהיר.
  • לאחר משבר הקורונה ב-2020: התאוששות חדה הביאה את המדד לשיאים חדשים תוך חודשים ספורים.



4. פחות זמן לנטרול הפסדים:

  • אם ההשקעה נעשית לאחר ירידות משמעותיות, ההסתברות לתשואות חיוביות בזמן קצר יחסית עולה.
  • למשל, אחרי תקופה של ירידות, ייתכן ששוק המניות כבר "תיקן" את עצמו, ולכן משקיעים חדשים נוטים להרוויח מהר יותר בהשוואה למי שנכנס לשוק בתקופת שיאים.



דוגמה מספרית:​

נניח שמישהו השקיע בתחילת 2000, רגע לפני תחילת שלוש השנים של ירידות. הוא יזדקק לעשור בערך כדי לראות רווחים ניכרים. לעומת זאת, מי שהשקיע בתחילת 2003 (אחרי הירידות) היה עשוי לראות רווחים משמעותיים תוך 2-3 שנים בלבד.




מסקנה:​

אחרי שלוש שנים של ירידות, שוק המניות בדרך כלל "זול" יותר, ופוטנציאל התשואה לעתיד עולה. לכן, משקיעים שמתחילים להשקיע אחרי ירידות משמעותיות עשויים להזדקק לפחות זמן לנטרול הסיכון ולהשגת תשואה חיובית. עם זאת, תמיד חשוב לזכור שהשקעה במניות כרוכה בסיכון, ולכן כדאי להמשיך לחשוב לטווח ארוך גם אחרי ירידות.
ניתוח של נתונים רטרואקטיביים הוא מאד בעייתי.
צריך להבין טוב סטטיסטיקה כדי לדעת איזו מסקנה היא תקפה סטטיסטית ואיזו לא.
מכך שבעבר, אחרי שלוש שנים של ירידות באו עליות, לא נובע שבהכרח הסיכוי לעליה גדל אחרי שלוש שנים של ירידות. יכול להיות שזו תוצאה מקרית שאין לה תוקף סטטיסטי.
הסיכוי למצוא "כללים" כאלו שיסתדרו עם נתוני העבר הוא גדול. תנסה שנה, שנתיים, שלוש, חמש - משהו מזה כנראה יעבוד על העבר, אבל זה לא אומר שזה כלל אמיתי, כלומר לא אומר שהוא ימשיך לעבוד להבא.
אם נחזור לדוגמת הקוביה, אם תנתח נתונים של מאה הטלות קוביה, תוכל כנראה למצוא כלל שאומר שאחרי מספר מסוים של הטלות נמוכות, הסיכוי להטלות גבוהות בהטלות הבאות גדול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
אם אנחנו מבטיחים לא' שאם הוא משקיע בשנת 2000, יהיה לו בשנת 2010 יותר. ובשלושת השנים הראשונות זה נופל לחצי מהסכום שהוא הכניס, אנחנו עדיין מבטיחים לו שבשנת 2010 יהיה לו יותר מכמה שהוא הכניס, נכון?
אז למה שב' לא יעלה עכשיו על הרכבת?
וייצא ב2010.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
אם נחזור לדוגמת הקוביה, אם תנתח נתונים של מאה הטלות קוביה, תוכל כנראה למצוא כלל שאומר שאחרי מספר מסוים של הטלות נמוכות, הסיכוי להטלות גבוהות בהטלות הבאות גדול.
זה נכון חלקית, נקרא "חוק המספרים הגדולים"
אבל יש לזה גם את "כשל המהמר".
זה נכון שבסך הכללי אני אצפה לראות תוצאות די שוות במספר גדול של זריקות (לצורך העניין, באלף זריקות יהיה לי בארך חצי נמוכות וחצי גבוהות)
אבל אין אינדיקציה על כל זריקה בנפרד.
(שמעתי פעם מאיזה פרופסור לסטטיסטיקה שהוא מבקש מהסטודנטים להטיל 100 פעם מטבע ולכתוב את התוצאות. הוא יודע לזהות מי המציא, לפי זה שאין אצלו רצפים ארוכים מדי, כי זה נראה לו לא הגיוני.)

אין קשר לשוק ההון. שוק ההון זה לא חמישים אחוז שיפול חמישים אחוז שיעלה, יש הרבה יותר סיכויים שיעלה, יש פה גם כלכלה ופסיכולוגיה
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #50
אחרי ירידה אפשר להיות בטוחים שלא יהיה משבר נוסף לא צפוי שיגרום לירידה נוספת?
כדוגמת מגפה/ מלחמה וכו'
לא תמיד המשברים שגורמים לירידות הם צפויים, אם יהיה איזשהו משבר אז המניות ירדו למרות שכבר היתה ירידה נוספת ב10 שנים האחרונות, לא?
כלומר זה שהיתה כבר ירידה זה לא יכול לבטח מפני ירידה נוספת.
אז יוצא שייתכן שמי שהשקיע לעשר שנים יצא מופסד, גם שלוש שנים בהתחלה וגם אח"כ עוד ירידה?
(יש סיכוי קטן כזה, אבל הסיכון של מי שהשקיע אחרי ירידות לשבע שנים קטן ממי שהשקיע לפני ירידה לעשר שנים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
אם אנחנו מבטיחים לא' שאם הוא משקיע בשנת 2000, יהיה לו בשנת 2010 יותר. ובשלושת השנים הראשונות זה נופל לחצי מהסכום שהוא הכניס, אנחנו עדיין מבטיחים לו שבשנת 2010 יהיה לו יותר מכמה שהוא הכניס, נכון?
אז למה שב' לא יעלה עכשיו על הרכבת?
וייצא ב2010.
ציפיות צריכות להשתנות בהתאם לתוצאות.
אם אני מתכננת ניסוי של הטלת מטבע 10 פעמים, אני צופה שבחצי מהפעמים יצא עץ. אם אחרי חמש הטלות יצא תמיד פלי, הצפי משתנה ועכשיו הוא שבשתיים וחצי הטלות יצא עץ.
(אנחנו לא "מבטיחים" שום דבר בשום שלב. רק צופים משהו בהתסברות גבוהה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
ציפיות צריכות להשתנות בהתאם לתוצאות.
אם אני מתכננת ניסוי של הטלת מטבע 10 פעמים, אני צופה שבחצי מהפעמים יצא עץ. אם אחרי חמש הטלות יצא תמיד פלי, הצפי משתנה ועכשיו הוא שבשתיים וחצי הטלות יצא עץ.
(אנחנו לא "מבטיחים" שום דבר בשום שלב. רק צופים משהו בהתסברות גבוהה)
למדת סטטיסטיקה?
בעשר פעמים כמעט ואין אינדיקציה מה יהיה התוצאות.
אין קשר בין הטלות מטבע לשוק ההון
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
אין קשר לשוק ההון. שוק ההון זה לא חמישים אחוז שיפול חמישים אחוז שיעלה, יש הרבה יותר סיכויים שיעלה, יש פה גם כלכלה ופסיכולוגיה
שוק ההון הוא לא חמישים אחוז, אחרת הוא לא היה עולה בממוצע. אז ההשוואה היותר מדויקת היא לא למטבע, אלא למטבע לא הוגן. לעניין האי-תלות, זה לא משנה, העיקרון הוא אותו עיקרון. זיהוי דפוסים בנתוני עבר אינו משנה את העבודה שההטלות הבאות אינן תלויות בהטלות הקודמות.
נכון גם שהשוק לא אקראי לגמרי. אבל כל עוד לא יודעים לצפות את העתיד (ואנחנו פה משקיעים פאסיביים שלא מתיימרים לצפות), אז מבחינתנו קבלת ההחלטות היא כאילו זה לא תלוי בעבר.
אלא אם כן יש הוכחה שאכן הסיכוי משתנה לפי השנים הקודמות. למיטב ידיעתי, אין הוכחה כזו. אף אחד לא הצליח למצוא שיטה עם תוקף סטטיסטי איך לתזמן את השוק. כאמור לעיל, זיהוי דפוסים אינו הוכחה.

(אני לא אומרת שזה בהכרח רעיון גרוע להכניס כסף לטווח בינוני אחרי ירידות, אבל אני כן אומרת שצריך להתייחס לזה כהשקעה בסיכון גבוה ולא כמו שמתייחסים להשקעה לטווח ארוך)
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
למדת סטטיסטיקה?
בעשר פעמים כמעט ואין אינדיקציה מה יהיה התוצאות.
אין קשר בין הטלות מטבע לשוק ההון
התוחלת בעשר הטלות היא חמש פעמים עץ.
התוחלת בעשר הטלות כאשר חמש הראשונות יצאו פלי, היא שתיים וחצי עץ.

כמובן שתוצאות האמת לא חייבות להיות שוות לתוחלת. הנקודה היא שהתחזית לעתיד (שצריכה לקחת בחשבון לא רק תוחלת) משתנה עם הזמן לפי התוצאות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
התוחלת בעשר הטלות היא חמש פעמים עץ.
התוחלת בעשר הטלות כאשר חמש הראשונות יצאו פלי, היא שתיים וחצי עץ.

כמובן שתוצאות האמת לא חייבות להיות שוות לתוחלת. הנקודה היא שהתחזית לעתיד (שצריכה לקחת בחשבון לא רק תוחלת) משתנה עם הזמן לפי התוצאות.
די נכון, אם כי, לא הייתי מסכים להמר על זה. כלומר: סבירות גבוהה, לא וודאות,
בשוק ההון יש כמעט וודאות שבחמש עשרה שנה זה יעלה. בהטלת מטבע ממש ממש ממש לא.
שוק ההון הוא לא חמישים אחוז, אחרת הוא לא היה עולה בממוצע. אז ההשוואה היותר מדויקת היא לא למטבע, אלא למטבע לא הוגן. לעניין האי-תלות, זה לא משנה, העיקרון הוא אותו עיקרון. זיהוי דפוסים בנתוני עבר אינו משנה את העבודה שההטלות הבאות אינן תלויות בהטלות הקודמות.
נכון גם שהשוק לא אקראי לגמרי. אבל כל עוד לא יודעים לצפות את העתיד (ואנחנו פה משקיעים פאסיביים שלא מתיימרים לצפות), אז מבחינתנו קבלת ההחלטות היא כאילו זה לא תלוי בעבר.
אלא אם כן יש הוכחה שאכן הסיכוי משתנה לפי השנים הקודמות. למיטב ידיעתי, אין הוכחה כזו. אף אחד לא הצליח למצוא שיטה עם תוקף סטטיסטי איך לתזמן את השוק. כאמור לעיל, זיהוי דפוסים אינו הוכחה.

(אני לא אומרת שזה בהכרח רעיון גרוע להכניס כסף לטווח בינוני אחרי ירידות, אבל אני כן אומרת שצריך להתייחס לזה כהשקעה בסיכון גבוה ולא כמו שמתייחסים להשקעה לטווח ארוך)
אז איך את מסבירה את השאלה לעיל? איך אפשר לומר למי שהשיע בשנת 2000 שהסיכון שלו להישאר עד שנת 2010 הוא נמוך, כי זו השקעה לטווח ארוך, ולמי שרוצה להיכנס בשנת 2003 שזה סיכון גבוה? הרי בשביל שא ירוויח הוא צריך רווח יותר גדול מב.

אני אנסה לפשט את זה.
היום המדד על 6000 נק' , בא נאמר שאני משקיע היום ומתחילות שלוש שנים של ירידה בסופם המדד עומד על 4500 ואז את נכנסת לשוק.
מי מאיתנו יכפיל ראשון את סכום ההשקעה שלו?
חד משמעית את, כשיגיע ל9000 אני יהנה מפי אחד וחצי מסכום ההשקעה, בעוד את תהני מפי 2.
אם יש סיוכוי של 99.9 שעד עוד עשר שנים אני אכפיל ב1.5, אז יש את אותם סיכויים שאת תכפילי בשבע שנים פי 2.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
ה נכון חלקית, נקרא "חוק המספרים הגדולים"
אבל יש לזה גם את "כשל המהמר".
זה נכון שבסך הכללי אני אצפה לראות תוצאות די שוות במספר גדול של זריקות (לצורך העניין, באלף זריקות יהיה לי בארך חצי נמוכות וחצי גבוהות)
אבל אין אינדיקציה על כל זריקה בנפרד.
נראה לי שלא הבנת את כוונתי.
אין קשר לחוק המספרים הגדולים. מה שחוק המספרים הגדולים אומר לגבי הטלת קוביה הוא שככל שנטיל את הקוביה יותר פעמים, אחוז הפעמים שכל מספר יופיע יהיה קרוב יותר לשישית.
אני מדברת על רצף התוצאות ועל קשר בין ההטלות הקודמות להטלות הבאות.
קח תוצאות של מאה ואפילו אלף הטלות. נסה למצוא כלל שאומר שאם ב-X הטלות יצא 1-3, אז הסיכוי שבהטלה הבאה יצא 4-6 גבוה מחצי. מבטיחה לך שתמצא.
זאת למרות שאתה יודע שלא אמור להיות כלל כזה. סטטיסטית, מבין כל ה"כללים" האפשריים יהיו כמה שיעבדו על סט נתונים מסוים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
אם אנחנו מבטיחים לא' שאם הוא משקיע בשנת 2000, יהיה לו בשנת 2010 יותר. ובשלושת השנים הראשונות זה נופל לחצי מהסכום שהוא הכניס, אנחנו עדיין מבטיחים לו שבשנת 2010 יהיה לו יותר מכמה שהוא הכניס, נכון?
אז למה שב' לא יעלה עכשיו על הרכבת?
וייצא ב2010.
לא
במקרה שלך באמת הוא לא קיבל יותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
לא
במקרה שלך באמת הוא לא קיבל יותר
מי שהשקיע ב2000, יוצא עם רווח זעיר(עם השקעה חוזרת של דיבדנדים). מי שהשקיע ב2003 יוצא עם רווח יותר גדול.

אפשר להתווכח שעשר שנים זה לא זמן מספיק בשביל להיות 'ארוך טווח'. עם זה אני יותר ממסכים.
אבל לפי הטענה שעשר שנים מספיקות, אז גם שבע שנים אחרי שלוש של ירידות מספיקות
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
די נכון, אם כי, לא הייתי מסכים להמר על זה. כלומר: סבירות גבוהה, לא וודאות,
בשוק ההון יש כמעט וודאות שבחמש עשרה שנה זה יעלה. בהטלת מטבע ממש ממש ממש לא.
שוב, יש הבדל בין הציפיה מראש, לבין הציפיה לאחר שעבר כבר חלק מה"ניסוי".
אני מצפה בממוצע ל-10% עליה שנתית. זה מה שאני מצפה לו מראש. אחרי שהיו כבר ירידות, אני לא מצפה ל-10% עליה שנתית ממוצעת מהסכום ההתחלתי שהכנסתי, אלא ל-10% עליה שנתית ממוצעת מעכשיו והלאה.
אז איך את מסבירה את השאלה לעיל? איך אפשר לומר למי שהשיע בשנת 2000 שהסיכון שלו להישאר עד שנת 2010 הוא נמוך, כי זו השקעה לטווח ארוך, ולמי שרוצה להיכנס בשנת 2003 שזה סיכון גבוה? הרי בשביל שא ירוויח הוא צריך רווח יותר גדול מב.

אני אנסה לפשט את זה.
היום המדד על 6000 נק' , בא נאמר שאני משקיע היום ומתחילות שלוש שנים של ירידה בסופם המדד עומד על 4500 ואז את נכנסת לשוק.
מי מאיתנו יכפיל ראשון את סכום ההשקעה שלו?
חד משמעית את, כשיגיע ל9000 אני יהנה מפי אחד וחצי מסכום ההשקעה, בעוד את תהני מפי 2.
אם יש סיוכוי של 99.9 שעד עוד עשר שנים אני אכפיל ב1.5, אז יש את אותם סיכויים שאת תכפילי בשבע שנים פי 2.
אם אתה מדבר על נתוני עבר, כלומר על שנים שאתה כבר יודע מה היה בהן, אז מאה אחוז שההשקעה שלך תצליח...
אנחנו מדברים על העתיד, כשאתה לא יודע שבהכרח תהיה עליה אחרי הירידות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
אם אנחנו מבטיחים לא' שאם הוא משקיע בשנת 2000, יהיה לו בשנת 2010 יותר. ובשלושת השנים הראשונות זה נופל לחצי מהסכום שהוא הכניס, אנחנו עדיין מבטיחים לו שבשנת 2010 יהיה לו יותר מכמה שהוא הכניס, נכון?
אז למה שב' לא יעלה עכשיו על הרכבת?
וייצא ב2010.
לא מבטיחים, קיימת סבירות גבוהה מאד מאד שאחרי 10 שנים יצא ברווח, כי לא סביר שב10 שנים יהיו יותר ירידות מעליות,
ככל שמדובר בפחות שנים הסבירות יורדת,
זה שכבר היו ירידות בשנים האחרונות זה מעלה עוד קצת את הסבירות לעליות צפויות עפ"י סטטיסטיקות העבר, אבל לא מוריד את הסבירות לירידות בגלל משבר לא צפוי,
כך שבכל נקודת זמן- השקעה לטווח קצר היא עם סיכון, אפשר לומר שאחרי ירידות יש מנגד גם סיכוי גדול יותר, אבל לא סותר את הסיכון.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

אני יודעת שיש כאן ים אשכולות על שוק ההון . אני רוצה לשאול שאלה פשוטה שיהיה לי נהיר, ואספר את המעשה
אנחנו זוג בני 35, עם 5 ילדים מגילאי שנה עד 14. שכירים. לא השקענו אף פעם בשוק ההון. לאחרונה בגלל כל ההתעוררות בנושא, החלטנו לעשות צעד. נפגשנו עם סוכן ביטוח איקס שהמשרד שלו מוכר וגדול בציבור החרדי . הוא הציע לנו לקחת משכנתא על הדירה (שכבר ממושכנת ) למטרת שיפוצים ולהשקיע אותה בשוק ההון בפוליסת חיסכון . משכנתא בסך של חצי מיליון שח . ואז לקחת עוד הלואות בלון מחברת הביטוח ולהשקיע גם אותם . והסביר למה כולם עושים כך וכו. לאחר מחשבה של כמה ימים החלטנו לסגת מזה
נפגשנו עם סוכן ביטוח וואי שהיה הרבה יותר זהיר. והוא הציע לנו לעשות מיחזור משכנתא ולהוציא עוד 300 אלף משכנתא ל10 שנים . ואותם להשקיע בשוק ההון . כאשר הריבית על המשכנתא היא סביב 4.7. ואת הכסף להשקיע גם כאן בפוליסת חיסכון
זה נראה לנו, אך מצד שני מדוע לא להשקיע במספר עצמאי ולחסוך את דמי הניהול הגבוהים של חברת הביטוח? ואיך בכלל פותחים אם כן חשבון עצמאי בשיטה של שגר ושכח ואיפה עושים את זה לבד?? יצאנו מבולבלים מכל הסיפור. אנחנו אנשים שרוצים להשקיע סכום של כ4000 שח לחודש לחיסכון . בין אם זה לחיסכון קבוע לשוק ההון או כסף שילך לבנק בשביל המשכנתא. אנחנו אובדי עצות כרגע מה לעשות ובאיזו דרך לבחור והאם השיטה של משכנתא נכונה בכלל. הבו לנו עצה!!
שלום וברכה

ניסיתי לקרוא אשכולות אחרים ופשוט התבלבלתי

נתונים (בתקווה שהכל נכון ואדרבה תתקנו אותי):
יש דירות של 3 חדרים חדשות באיזור המיליון שח בהר יונה או עמנואל או איזור אחר (המיקום זה לא הנושא - במטותא אל תיכנסו לזה)
מדובר בדירה שנייה
ויש לי 390.000 ש''ח הון עצמי אמיתי (לא הלוואות) שיתחלק כך:
300.000 הון עצמי לדירה עצמה (עוד 700.000 משכנתא) + 80.000 מס רכישה + כמה אלפי שקלים לעו''ד (זה דירה חדשה מקבלן - אז יש עו''ד מטעם החברה בכמה אלפי שקלים)
השכירות של הדירה לא תכסה לגמרי את המשכנתא - אני יצטרך להוציא כ1200 ש''ח (לא בדקתי סכום מדוייק לעומק) מהכיס. אבל אני מאמין שתוך כמה שנים השכירות תעלה ואז תכסה לגמרי את המשכנתא (כמו שראינו ברור במקומות אחרים שאלה שקנו דירות שניות אז בהתחלה השכירות לא כיסה את המשכנתא אבל בתוך כמה שנים ספורות זה כיסה ואפילו יש להם עודף וזה רק גודל)
אני גם בונה על עליית ערך - זה לא דירה שאני מתכנן למכור תוך כמה שנים ספורות אלא להשאיר מינימום לטווח יותר ארוך

השאלה:
האם עדיף להשקיע את הכסף בדירה כמפורט לעיל
או להשקיע בשוק ההון את ה380.000 ש''ח + מינוף קטן עם החזר של 1200 ש''ח לכ5 שנים ראשונות (ולמה רק 5 שנים? כי אני משווה לדירה שאחרי כמה שנים השכירות מכסה את המשכנתא ולא צריך להוציא כסף מהכיס)

ואם ניכנס עוד יותר האם יש הבדל בתשובות בין אם טווח ההשקעה קצר או ארוך?
שוק ההון הוא אחד המקומות המרתקים ביותר, בעיקר בגלל המפגש בין מתמטיקה קרה לבין פסיכולוגיה אנושית סוערת.

בכל פעם שהבורסה עולה במשך תקופה ארוכה, נוצרת תחושה מזויפת של גאונות.
משקיעים מתחילים מסתכלים על הגרפים הירוקים ומשתכנעים שהם פיצחו את השיטה.
אנחנו מחפשים נתונים שתומכים במה שאנחנו רוצים להאמין בו, ומתעלמים מסימני אזהרה.

הבעיה המרכזית בשוק ההון היא לא חוסר במידע, אלא עודף במידע רועש.
כשכולם מדברים על מניה מסוימת או על אפיק השקעה חם, המחיר שלה כבר משקף את הציפיות האופטימיות ביותר.
כניסה לשוק בשיא הפופולריות שלו היא לרוב הצעד המסוכן ביותר, כי המרחק לנפילה מצטמצם.

מחקרים בכלכלה התנהגותית מראים שהכאב שאנחנו חשים מהפסד של 1,000 ש"ח כפול בעוצמתו מהנאה שנפיק מרווח של 1,000 ש"ח.
הפחד הזה גורם למשקיעים לבצע את הטעות הקלאסית: למכור בבהלה כשהשוק יורד, ולקנות ביוקר כשהשוק עולה.
הנתון שכולם שוכחים הוא שבטווח הארוך, השוק נוטה לשקף את הצמיחה הריאלית של הכלכלה ושל החברות.
המנצחים הגדולים הם לרוב לא אלו שניסו 'לתזמן את השוק' - לקנות בזול ולמכור ביוקר בדקה ה-90, אלא אלו שהיה להם את אורך הרוח לשבת בשקט גם כשהסערה השתוללה בחוץ.

במגדלי הזכוכית הגבוהים של וול סטריט, הייתה חבורה של אנשים שנחשבו לגאונים הגדולים ביותר בדורם.
אלו לא היו סוחרים רגילים בבורסה, אלא פרופסורים רציניים, ביניהם שניים שאחזו בפרס נובל לכלכלה.
הם הקימו ממלכה של כסף בשם LTCM, והיה להם נשק סודי: נוסחא של כסף מתמטי...
הנוסחה הזו ידעה להסתכל על כל העולם ולמצוא טעויות קטנות בשוק- מקומות שבהם המחיר היה קצת לא לגמרי הגיוני לפי החישובים שלהם. הם היו בטוחים כ"כ במספרים, שהם אמרו לעצמם: "אם אנחנו בטוחים ב-100% שהמחיר יעלה בחזרה, למה להשקיע רק את הכסף שלנו? בואו נלווה הררי כסף מאחרים ונשקיע פי 30!".
במשך כמה שנים, הקסם עבד.
הכסף זרם פנימה כמו נהר, והגאונים הרגישו שהם פיצחו את השיטה להדפיס כסף בלי סיכון.
הם האמינו שהמספרים הם חוקי טבע, בדיוק כמו כוח המשיכה.
אבל לילה אחד, הכל השתנה.
הממשלה שם הודיעה פתאום שהיא פושטת רגל ולא יכולה להחזיר חובות.
באותו רגע,
המודלים של הפרופסורים אמרו שאירוע כזה הוא כמעט בלתי אפשרי, אבל לאנשים בבורסה לא היה אכפת מהמודל.
הם נתקפו פאניקה.
כולם רצו למכור הכל בבת אחת.
המחירים בגרפים התחילו לצנוח בנפילה חופשית שהנוסחה לא ידעה לחזות.
בגלל שהגאונים השקיעו בכסף שלא שלהם, כל ירידה קטנה בבורסה הפכה למכה אנושה עבורם.
הממלכה שלהם, שהייתה שווה מיליארדים, התחילה להתפורר כמו מגדל קלפים.
תוך שבועות ספורים, הגאונים שחשבו שהם ניצחו את השוק מצאו את עצמם...
אחרי שהפסידו סכום דמיוני של 4.6 מיליארד דולר.
הם למדו את השיעור הכי כואב שיש...
  • תודה
Reactions: מסכים!!1 //
1 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה