קורונה למה לחזור ללימודים איטנסיבים אם הילדים הרבה יותר רגועים נפשית בבית?

[תילי5565]

ליבי עלייך, זה באמת מבאס.
אבל כשעובדים מהבית כל ההסתכלות והגישה אחרים.

ב״ה לא מבואסת בכלל
הבאתי את הילדים האלה ותפקידי לגדל אותם.
יש בונוס בימים רגילים שהגנים והחיידרים מסייעים בגידול ובחינוך.
אבל החובה היא עלי ועל בעלי.

 

[קצרה]

מה הכוונה ישתנה משהו בחוק?
מי יוריד את המשרה? ומי ישלם את התוספת במשכורת?
המעסיק? מאיפה יהיה לו?
המדינה? אל תשכחי שהמדינה זו את ואני.

עריכה:
מאז שנפל לי האסימון לענין כלכלה ומדינה ההסתכלות שלי הרבה פחות ממורמרת, אני מבינה בצורה ברורה מאד שכשהמדינה נותנת מענקים לכוווולם, עוד מעט סביר להניח שהמע"מ יעלה או מס הכנסה או שיעור ההפרשה לביט"ל,
אנחנו, כלל האזרחים הם אילו שבדר"כ ממנים את הגוף הזה שנקרא מדינה.
המדינה היא רק "המזכירה" ששומרת על זה ומטפלת בזה (ואגב זה נוטלת סמכויות לא לה, אך זה נושא לדיון אחר)

אני אישית לא רוצה שישתנה משהו בחוק.
קיצור שבוע העבודה שבוצע אחרי הרבה תכנונים וקיצר את השבוע בחצי שעה - לא השפיע במיוחד...

החלום שלי הוא שהיה משתנה משהו באוירה במדינה.
שאנשים מעונינים לעבוד פחות שעות הגם שירוויחו פחות כסף.

כרגע בהרבה מקצועות - אפילו 8 שעות עבודה , זה אתגר למצוא .
וזה לא יעזור לי שאני מוכנה שהמעסיק לא ישלם תוספת במשכורת - אלא סתם להרוויח פחות ולהיות עם הילדים יותר.
המעסיקים דורשים את השעות... זה או לעבוד מינימום 8 שעות או כלום

 

[java]

יש בונוס בימים רגילים שהגנים והחיידרים מסייעים בגידול ובחינוך.
אבל החובה היא עלי ועל בעלי.

זו בדיוק הנקודה.
אם היית עובדת עם ילדים מהבית היית מבינה מה קשה לי ולאחרות שכתבו שזה מורכב.
כשצריך למלא 8-9 שעות עבודה ביום ללא הנחות ולהביא תפוקה הולמת - המסגרות אינן בונוס אלא צורך הכרחי.

 

[חני בנני]

אני אישית לא רוצה שישתנה משהו בחוק.
קיצור שבוע העבודה שבוצע אחרי הרבה תכנונים וקיצר את השבוע בחצי שעה - לא השפיע במיוחד...

החלום שלי הוא שהיה משתנה משהו באוירה במדינה.
שאנשים מעונינים לעבוד פחות שעות הגם שירוויחו פחות כסף.

כרגע בהרבה מקצועות - אפילו 8 שעות עבודה , זה אתגר למצוא .
וזה לא יעזור לי שאני מוכנה שהמעסיק לא ישלם תוספת במשכורת - אלא סתם להרוויח פחות ולהיות עם הילדים יותר.
המעסיקים דורשים את השעות... זה או לעבוד מינימום 8 שעות או כלום

יש הרבה עבודות שאפשר לעבוד 5-6 שעות,
אם מספיק לך 3000 שח בחודש...

 

[תילי5565]

כל אחד עם הקשיים שלו,
למי שיש רק ילד אחד בבית.
מי שעובדת
מי שבעלה עובד.
מי ששניהם מובטלים שלא מבינים מאיפה קונים אוכל ומשלמים משכנתא.
מי שיש להם בית פיצפון
למי שיש חצר ענקית.
והרשימה ארוכה.

אישית מרוצים כרגע מאוד מהמצב, וכן, עובדים מהבית.

לגמרי נכון
זה מאוד אינדבדואלי
מה שכתבתי , כתבתי נטו בשמי..

 

[קצרה]

יש הרבה עבודות שאפשר לעבוד 5-6 שעות,
אם מספיק לך 3000 שח בחודש...

ומי שלא מתאים לה להיות גננת או מורה??
שתצא מדעתה אם יושיבו אותה 5-6 שעות עם קבוצת ילדות גדולה?? ואין לה שום סבלנות לענין?

איזה עוד הרבה משרות של 5-6 שעות יש לך להציע לה?
כל המשרות גם אלו בשכר מינימום הם של 8 שעות לפחות.
פקידות / מזכירות / מכירות / טלמרקטינג ושות'
יש משרות של פחות שעות - במשמרות ערב וצהריים - כמו מזכירות רפואית , מורות שחיה ועוד - גם אלו לא יתנו יותר שעות עם הילדים....

למה נראה לך שמי שמרוויחה 5200 שקל בעבודה של 8 שעות לא תשמח לעבוד 5-6 שעות בעבודה שמתאימה לה ולהרוויח 3500 במקום... מכירה נשים שאחרי ותק במקום העבודה קיבלו את האופציה וקפצו עליה ב-2 ידיים.
אלף שקל מהפער לפחות מתקזז במיידית על המטפלות ושאר תומכי שעות העבודה המרובות...

אי אפשר לעבוד בעבודה שלא מתאימה / מהווה עינוי...

 

[קצרה]

זו בדיוק הנקודה.
אם היית עובדת עם ילדים מהבית היית מבינה מה קשה לי ולאחרות שכתבו שזה מורכב.
כשצריך למלא 8-9 שעות עבודה ביום ללא הנחות ולהביא תפוקה הולמת - המסגרות אינן בונוס אלא צורך הכרחי.

נציע גם לך הסתכלות אופטימית על החיים.

יש לך עבודה גם כרגע!!
נכון, הילדים מסביב , וזה בהחלט אתגר.
אבל בסוף החודש את מקבלת משכורת!!
בכלל לא דבר מובן מאליו בימים אלו.

הנשים שאת כותבת עליהן שיכולות להיות עם ילדיהן -
לא יודעות אולי מאיפה לתת להם אוכל בחודש הבא.

 

[java]

הנשים שאת כותבת עליהן שיכולות להיות עם ילדיהן -
לא יודעות אולי מאיפה לתת להם אוכל בחודש הבא.

רק בניגוד אלי אולי הן כתבו שהן לא מחכות שהמצב יגמר?
אני מסבירה כאן למה לאלפי או יותר אימהות המצב הנתון כרגע לא הגיוני, זה הכל.

 

[NEMESH]

@קצרה
החיים הם שלנו ולאן שאדם רוצה להגיע יש הרבה שבילים שמובילים לשם
הערכים שלנו הם בית של עבודת ד' וחיי תורה וילדים שמחים ונינוחים וקרובים- הורות וקשר
החיים בכבודם ובעצמם!

וממש לא מוסכמות חברתיות, שלמענם כל העבודת פרך וההשתעבדות

אם תרצו-
אפשר לגור בפריפריה
אפשר לעבוד בקילוף תפוחי אדמה
אפשר ללבוש פשוט ולשמוח בזריחת קרני שמש בריח של אבקת כביסה ובקול צחוק של ילד

ועדיין זה נשאר אתגר ואף אחד לא חייב לעזור לי בו
בית של תורה בדורו של החזו"א משמעו בחירה בדברים האמיתיים וויתור
כלומר ויתור
על הרבה דברים של עולם הזה שעולים כסף

האקסיומה שדעת החזו"א היא השתעבדות לכל פסי היצור האנושיים של היום, המכאניים עד להבהיל, מופרכת.

 

[מקומית]

ולא עובדת

אני דווקא כן עובדת עם 3 ילדים קטנים קשה אומנם אבל הם פורחים

 

[תילי5565]

@קצרה
החיים הם שלנו ולאן שאדם רוצה להגיע יש הרבה שבילים שמובילים לשם
הערכים שלנו הם בית של עבודת ד' וחיי תורה וילדים שמחים ונינוחים וקרובים- הורות וקשר
החיים בכבודם ובעצמם!

וממש לא מוסכמות חברתיות, שלמענם כל העבודת פרך וההשתעבדות

אם תרצו-
אפשר לגור בפריפריה
אפשר לעבוד בקילוף תפוחי אדמה
אפשר ללבוש פשוט ולשמוח בזריחת קרני שמש בריח של אבקת כביסה ובקול צחוק של ילד

ועדיין זה נשאר אתגר ואף אחד לא חייב לעזור לי בו
בית של תורה בדורו של החזו"א משמעו בחירה בדברים האמיתיים וויתור
כלומר ויתור
על הרבה דברים של עולם הזה שעולים כסף

האקסיומה שדעת החזו"א היא השתעבדות לכל פסי היצור האנושיים של היום, המכאניים עד להבהיל, מופרכת.

כל מילה!!

 

[קצרה]

רק בניגוד אלי אולי הן כתבו שהן לא מחכות שהמצב יגמר?
אני מסבירה כאן למה לאלפי או יותר אימהות המצב הנתון כרגע לא הגיוני, זה הכל.

מי שבאמת לא מחכה שהמצב ייגמר -
היא כנראה מורה או גננת .
יש לה משכורת , והיא נהנית בבית עם הילדים.
חופש הגדול ארוך--

האחרות - רואות יתרונות במצב הקיים. לא ראיתי שהן באמת לא מצפות שהמצב יסתיים.

בכל מקרה האשכול הזה הוא תשובה נפלאה לכל המורות שכתבו - נראה אתכם אחרי חודש עם הילדים בבית... תעריכו את העבודה של המורות...
אז הנה מורות יקרות -
אנחנו חודש בבית עם הילדים. אין אצלינו מערכת שיעורים מסודרת. אין חברים/ות עם מי לשחק ולדבר. היינו אמורים לצאת מהדעת.
והפלא ופלא תראו כמה אמהות נהנות מהשהות עם ילדיהן בבית - ומוצאות את הדבר הזה כנקודת האור במצב הקשה...

תעשינה "חושבים" מחודש - בכל הנוגע למה שאתם חושבים על יחס ההורים לילדיהם---

 

[מקומית]

אני מחכה ומצפה שהמצב ייגמר כי הוא מפחיד מבלבל לא ברור
וגם אם כרגע יש לי עבודה אני לא יודעת אולי המעסיק שלי יחליט גם כן לפרט או לשלוח לחופשי המצב לא פשוט
אבל אני רואה את הילדים ולא מאמינה הבת שלי שמשוגעת על ללכת לגן וכל שבת לא הבינה למה היום לא
בתקופה הזאת נהנת מכל רגע בבית ולא אני לא עושה משהו מיוחד
והשני לא דיבר כמעט ופתאום אחרי שבוע בבית הוא מתחיל להפגיז מילים אז כן הצמב קשה ולא ברור והכל ועדיין הוא טוב לילדים שלי!
הם נהנים ברמה שבא לי לבכות על העבר

 

[קצרה]

@קצרה
החיים הם שלנו ולאן שאדם רוצה להגיע יש הרבה שבילים שמובילים לשם
הערכים שלנו הם בית של עבודת ד' וחיי תורה וילדים שמחים ונינוחים וקרובים- הורות וקשר
החיים בכבודם ובעצמם!

וממש לא מוסכמות חברתיות, שלמענם כל העבודת פרך וההשתעבדות

אם תרצו-
אפשר לגור בפריפריה
אפשר לעבוד בקילוף תפוחי אדמה
אפשר ללבוש פשוט ולשמוח בזריחת קרני שמש בריח של אבקת כביסה ובקול צחוק של ילד

ועדיין זה נשאר אתגר ואף אחד לא חייב לעזור לי בו
בית של תורה בדורו של החזו"א משמעו בחירה בדברים האמיתיים וויתור
כלומר ויתור
על הרבה דברים של עולם הזה שעולים כסף

האקסיומה שדעת החזו"א היא השתעבדות לכל פסי היצור האנושיים של היום, המכאניים עד להבהיל, מופרכת.

לא רואה שאנחנו משתעבדים לפסי הייצור האנושיים....
אנחנו עובדות ומשלמות על זה מחיר.
עדיין מוותרות על הרבה דברים של עולם הזה שעולים כסף.

אבל לא ממש יכולים לחיות באלף שקל מהכולל.
וזה לא בגלל שהשתעבדנו לפסי ייצור אנושיים , בגלל שהחיים יקרים יותר משהיו פעם..
שההורים שלנו גם הם אברכים או בעלי משפחות גדולות ולא יכולים לתמוך.
והכוללים משתדלים לשלם פעם ב.....

גם בפריפריה צריך כסף - המגורים שם אינם חינם בפעם האחרונה שבדקתי.
לקלף תפוחי אדמה - זו עבודה שכוללת יציאה מהבית זה שהיא לא מכובדת לא גורם לזה שהיא מאפשרת בהכרח יותר שעות עם הילדים.
ואת הריח של אבקת כביסה - תסכימי איתי שצריך לקנות את אבקת הכביסה... (או במילים אחרות.. נכון שאושר ושמחה אינן תלויות של מצב כלכלי וכולנו כנשות אברכים אמונות על כך. מצד שני דחקות נוראית של אבטלה מלאה וחוסר יכולת לקנות פרוסת לחם - מפריעה בדרך כלל למצוא את האושר בתוך האדם. המצב חייב להיות מאוזן באמצע...)

החזון איש לא כיוון לחיי דחקות ועוני רעים. התוצאה של כזה מצב היא שנאה לתורה.
בימינו משכורת אחת של משרת אם (8 שעות) - עדיין דורשת הסתפקות במועט..

 

[חני בנני]

גם אני ממש נהנית להיות עם הילדים בבית ומאד קשה לי שהייתי צריכה לחזור לעבודה (לפחות תהיה משכורת)
הקושי העיקר הוא שאי אפשר לצאת בכלל, לא לחברים, לא לגינה,
וילדים צריכים חברים בני גילם, מה לעשות, הורים הם לא חברה מספקת,
כן הייתי שמחה אם הלימודים יחזרו ל-4-5 שעות ביום ובלי "המשכים" אחה"צ בדמות שיעורי בית, מבחנים וכו',
וכמובן שנעבוד קצת ונקבל מספיק כסף...

 

[כנפיים]

ומי שלא מתאים לה להיות גננת או מורה??
שתצא מדעתה אם יושיבו אותה 5-6 שעות עם קבוצת ילדות גדולה?? ואין לה שום סבלנות לענין?

מעניין שעל נתון כזה אינך אומרת- אין ברירה וזה מה שיש!

ואולי הילד אין לו שום סבלנות לחכות לאמא עד חמש? ואולי הילדה חייבת אמא לקצת יור שעות?
מי קבע שהראשונים לשלם את המחיר הם הילדים? בזמן, ברוגע, בפניות ובתשומת לב???
אולי הראשונים הם אלו שבחרו בזה? כלומר, ההורים?
ואני יודעת שתגידי שאמא לא נינוחה ולא מסופקת מעבודתה, לא יכולה לתת לילדים הרבה, וזה נכון. אבל אולי ילד שנמצא רוב רובן של שעות הערות והפעילות שלו בידיים זרות לא פנוי לקבל כלום?
ואולי יש עוד הרבה נזקים??
הסתכלות מחודשת, היא לא פריווילגיה. היא חובה.
חיינו אינם רק "לא נטולי בחירות" כפי שכתבת, כי אם רצופי בחירות על כל צעד ושעל. ואוי לו למי שהולך כהרגלו בלי להביט ימין ושמאל, ובשם אמונת חכמים יכול גם להחריב עולמו ועולמות אחרים.

 

[כנפיים]

ואגב,

אפשר בהחלט לבחור להחליף רב ודרך חיים - רק ציינתי שההצעה (לא שלך, של מי שהציעה) היתה הצעה להחליף רב.

אם רק ציינת את זה, מה פשר האימוג'י ההמום שהוספת:

את מציעה לנו אם כן לעשות בעצם "חשיבה מחודשת" על הרב שלנו??

???

וגם חשיבה מחודשת על רב כדאי לה שתבוא לפעמים, יודעת? ואפילו על נביא. צחוקים שאפילו התורה נתנה את ההבחנה איך לדעת אם הוא נביא שקר, נכון?
הרי הוא הנביא! לא רק רב! נביא!

התורה מעל הכל, ומערכת הערכים שהיא מכתיבה לנו לחיות לאורה, ברורה כשמש בצהרים, ורק היא קובעת.

מקומו של הרב כסמכות הוא כי אנו מאמינים שהרב התעמק יותר במערכת הערכים הזו, ויידע לכוון אותנו לאורה. כל זאת בתנאי, שיש לנו אפשרות לדון עמו כיצד עצתו משתלבת עם הערכים האלו במקרה שנראה לנו שהם סותרים, ולקבל הסבר שיניח את דעתנו.
(שאם לא כך, כיצד היה אי מי עולה על משיחי השקר, או מגלה נביא שקר, וכיצד לא היו יכולים אנשים במסווים שונים להשפיע על חיינו לרעה בשם הרבנות??? )

אכן, אנו בעלי בחירה, וכמה שקשה להשלים עם זה, האחריות להנהגות חיינו מוטלת עלינו ולא על אף אחד אחר שאנו מצטטים דברים בשמו כשמעולם לא היתה לנו ההזדמנות להתייעץ עמו.

נכון, ייתכן שנטעה, וייתכן שנחטא, אבל כך ברא הקב"ה את העולם. זה מה שהוא רצה שיהיה.

איך מסתדרים עם זה, ומה ואיך לנהוג? יודע כל אחד בוודאות ובדיוק, בהרגשת הלב המדוייקת, מתי נכון לו לפנות ולהתייעץ, להציג את כל צדדי השאלה, ולא להסתמך על מה שאמר הרב המסויים לאדם המסויים בהזדמנות המסויימת, ואפילו לא על מה שהיה נכון לאותו זמן כהוראה רחבה וייתכן שאף היום כך, רק שמצריך בדיקה והתייעצות נקודתית.

 

[כנפיים]

ובנושא האשכול

מסכימה עם כל מי שמחכה שאפשר יהיה לצאת ולהתאוורר ולפגוש חברים ולהוציא אנרגיה, אבל בהחלט ובגדול גם עם פותחת האשכול. בין לימודים כמסגרת לבין האינטנסיביות והטירוף שהיינו חיים בו יש מרחק רב ורחב שכולם יכולים למצוא בו מקום...

הילדים שלי פורחים, העיניים שלהם חזרו להאיר, מגדול ועד קטון. והמוחות שלהם חזרו לעבוד.
הם קצת חורקים מחלודה, אבל לאט לאט גם זה עובר

ברצינות, איך אפשר להסביר את הדבר ההזוי הזה, שבחופש הזה הם חזרו- הבנות בעיקר- לחשוב(!) ???
(כנראה שגם במהות הלמידה נראה שיש צורך בשינוי מעמיק. יותר התבוננות ולמידה ופחות שינון וזכירה, לא?)

 

[פוטושופר]

ברצינות, איך אפשר להסביר את הדבר ההזוי הזה, שבחופש הזה הם חזרו- הבנות בעיקר- לחשוב(!) ???
(כנראה שגם במהות הלמידה נראה שיש צורך בשינוי מעמיק. יותר התבוננות ולמידה ופחות שינון וזכירה, לא?)

מסכימה לפרט איך ראית את זה?

בגדול אפשר לומר שהירידה בלחץ משפיעה רבות, ההתכנסות פנימה, השהייה יחד...
ראית דברים נוספים?

 

[קסם]

הילדים שלי פורחים!!!!!!!!!!!!!!!
בליל הסדר הייתי בהלם לגלות שהבן שלי בן ה-5 ניהל את הסדר במומחיות שלא מביישת בחור בן 13!
הוא ידע מדרשים והגדות, מנהגים וכל מה שאתם רוצים.
בעלי היה צריך לקטוע אותו מידי פעם כדי לשמור על הנהגת הסדר....
ובכללי,
השינויים כל כך ענקיים שהלוואי והייתי יכולה להשאיר אותם לחינוך ביתי גם הלאה.


בינינו,
למרות שהייתי תלמידה חזקה במיוחד וממוצע הציונים שלי עמד על 98,
היום אני לא זוכרת מילה מכל מה שלמדתי.
כלום!!!!
כל ההיסטוריה שידעתי לדקלם בחלום הלילה בע"פ כולל תאריכים ותוצאות לטווח קצר וארוך
נמחקה לי מהשכל.
גאוגרפיה- כנ"ל
ואפילו, מול הפיליפינית של סבתא שלי, גילתי שאני יודעת אנגלית טכנית מעולה, אבל האנגלית המדוברת בקנטים....

אז בשביל מה????
לא חבל על כל השנים היפות שעברו מתוך גריסת לימודים בלתי פוסקת?
לא עדיף ללמוד את החומר הרלוונטי למקצועות העבודה בעתיד,
ובכל שאר הזמן פשוט לתת להם להנות ולבנות נפש יציבה?

הלוואי ומשו יזוז,
אנשים יקלטו שאפשר לחיות ברמת חיים יותר נמוכה,
לא חייבים להאכיל את כל עמישראל במנות הכי יקרות ומפוארות בכל שמחה משפחתית.
אפשר להעביר בגדים מילד לילד.
אפשר לחיות גם אם לא קנינו נעל בגוון המדויק של השמלה החדשה.
ואפשר עוד המון דברים שהקורונה גילתה לנו.

דווקא כך יותר כיף.

ולא צריך לעבוד בצורה מטורפת כ"כ הרבה כדי לממן את כל השגעון.

הלוואי שלא נצא מהקורונה ונחזור למה שהיינו קודם.
זה ממש להרגיש פראיירים, גם היה קורונה, וגם לא זז כלום... כמו שכותבת חיה הרצברג.

אמן.