קורונה למה לחזור ללימודים איטנסיבים אם הילדים הרבה יותר רגועים נפשית בבית?

[Xxx0]

כאישה אני לא בקיאה בכלל בכתבים של החזון איש.
ולא מחפשת מקורות כתובים לדבריו.

עדות שמיעה אישית של הסבא שלי ועוד רבים שחיים איתנו כאן ושמעו את זה מפיו - מספקת אותי.

אם הסבא שלך לא שמע את זה מהחזון איש ולסבא שלי אתה לא מאמין - תבחר לך דרך חיים אחרת.

מענין
מעולם לא שמעתי את זה
הולכת לברר

 

[nori]

לכל מי שהתרעם על ההצעה שלי לחשיבה מחודשת.
לא תמיד חשיבה מחודשת מביאה בהכרח לשינוי טכני.
אלא לגרום לעשות את מה שעשינו עד היום במצות אנשים מלומדה. עם אנרגיות מחודשות והכרה במהות הדרך שלנו.

סליחה, אבל מי שקורא למדינה לעשות שינוי כדי לאפשר לנו לחיות במעין עולם הבא. מי שחושב שהקושי שלנו הוא ענין טכני שהמעסיק אמור לפתור לא הבין את מהות הבחירה שלו ואולי גם שכח שאנחנו עדיין בגלות ואולי גם קצת התבלבל במי מנהל את חייו. ולכן באה הקריאה שלי.
ולדלג על תקופה כזו בלי לצאת ממנה עם איזשהן תובנות עלינו ועל הילדים שלנו זה פספוס בלי קשר לכלום.

 

[nori]

ועוד דבר אפשר להנות ולסבול בו זמנית.
ומי שאומרת שהיא נהנית מהילדים ומהברק החדש שלהם בעיניים זה לא אומר שבשעות אחרות היא לא יוצאת מהדעת, או שהיא לא יושבת עד לשעות הקטנות של הלילה טרוטת עיניים להשלים שעות.
אנחנו קצת יותר מורכבים ולא באמת הגיוני שנוכל להחליט אם התקופה הזו קשה יותר/ קלה יותר לנו. מהנה יותר/ רווית סבל לילדים שלנו.
לרב יש בה מהכל. וגם במשפחות שמישהו מאד נהנה מישהו אחר מאד סובל. וזה אפילו יכול להיות אותו מישהו.
ממילא אין לנו איך להשפיע על האורך שלה. אז באמת לא רואה טעם לנסות לשים לה כותרת או להכריע בדיון אם כדאי שתמשיך או שתעצר הרגע. בנתיים היא כאן. מתישהו היא תלך. כולם יכולים להיות מרוצים.

 

[ביגר]

למה רק אני מרגישה אמא רעה כל כך פתאום???
אף אחד פה לא עובד למרות הקורונה??
הבת שלי בת 3 משתגעת בבית!!! וכן, כמה שאני משחקת איתה. היא צריכה חברה - ואין לה את זה בבית!
כל יום היא שואלת אותי הולכים למעון בכאלה עיניים מצפות....
ואני חושבת שכיף לה בבית, וטוב לה, ועדיין, היא צריכה את החברה בגיל שלה. לא חושבת שאמא זה תחליף לחברה בת 3!
מה גם שאני יוצאת לעבוד... אז זה רק גורם לי להיות במקום יותר לחוץ ויותר עצבני כשכל יום אני צריכה לדאוג לאיפה היא תהיה.

מחכה בקוצר רוח לחזרה לשגרה.

את לא לבד!!

 

[ביגר]

ומי שלא מתאים לה להיות גננת או מורה??
שתצא מדעתה אם יושיבו אותה 5-6 שעות עם קבוצת ילדות גדולה?? ואין לה שום סבלנות לענין?

איזה עוד הרבה משרות של 5-6 שעות יש לך להציע לה?
כל המשרות גם אלו בשכר מינימום הם של 8 שעות לפחות.
פקידות / מזכירות / מכירות / טלמרקטינג ושות'
יש משרות של פחות שעות - במשמרות ערב וצהריים - כמו מזכירות רפואית , מורות שחיה ועוד - גם אלו לא יתנו יותר שעות עם הילדים....

למה נראה לך שמי שמרוויחה 5200 שקל בעבודה של 8 שעות לא תשמח לעבוד 5-6 שעות בעבודה שמתאימה לה ולהרוויח 3500 במקום... מכירה נשים שאחרי ותק במקום העבודה קיבלו את האופציה וקפצו עליה ב-2 ידיים.
אלף שקל מהפער לפחות מתקזז במיידית על המטפלות ושאר תומכי שעות העבודה המרובות...

אי אפשר לעבוד בעבודה שלא מתאימה / מהווה עינוי...

ואיך תחיה משהי שמשלמת שכירות או משכנתא 3000 שח מ3000 שח ?

 

[מם יוד]

עוד חודשים שלשה כך בבית, ורובנו מבקשים להגביר את שעות הלימודים של הילדים חזרה...

עוד יום אחד, ואני צועקת את זה בקול.
ילד בן שנה פלוס חייב חברה!
ילד בן שלוש מעסיק את עצמו אבל בגבול!
היום הזה, שכבר לא היה הכנות לפסח, וחג ושבת וכו'- הספיק.
הלוואי שיחזרו לשגרה ההיא של פעם!

עריכה: אחרי שכתבתי ראיתי שיש עוד כמה אמהות כמוני.
הרגשתי כבר הפושעת היחידה...

 

[ללושקה]

אז מי מכאן מתכנן לעשות עם זה משהו?

 

[כנפיים]

מסכימה לפרט איך ראית את זה?

בשמחה!
הם שואלים, מתבוננים, מתעניינים ומתנסים בכל מה שזז סביבם.
בשבת זרקתי שאלה"יש משהו שהיית רוצה לדעת איך הוא עובד, או מעניין אותך?"
והתשובות-
(14) "איך יש קשרים שבטוחים לשימוש יותר מאחרים, הרי תמיד מעבירים את החבלים אחד בשני בעצם. למה יש לזה משמעות איך?" (שמע את המושג מגיס שסיפר משהו על סנפלינג באזור חנוכה. אז בעלי ניסה להסביר לו, ולא עניין אותו בכלל. לא היה לו שום חשק לחשוב. היום חקר את בעלי על זה שתי וערב.) וגם"אם קטן שנולד בר"ח בא להעיד על קידוש החודש, מקבלים את זה?" (השאלה האחרונה לא שלו, שמע אותה מחבר. אבל בימי שיגרה הוא היה משרבב שפתיים לעומתה, ועוזב אותה בשקט להסתדר, עכשיו זה מעניין אותו.)
(12)מעניין אותי מי המציא את הבית ספר ואם הוא מתחרט (...)
"הייתי רוצה להיות בקריעת ים סוף ולראיין אנשים."
(10) איך הקורונה לא נגמרת אם היא כל הזמן מתבזבזת? כמה יש ממנה? הוירוסים "נולדים" יותר מהר משהם מתים?
"איך מרגישים ריח דרך הפה כשהאף סתום? (זה כלל הדגמה וויכוח) ולמה הירח לפעמים נורא צהוב ולפעמים לבן לגמרי"
(8) "איך מטוסים יכולים לנחות. אם יש מה שמחזיק אותם באוויר, איך הדבר הזה נגמר כשהם נוחתים?"
"איך דגים נושמים במים ומתים ביבשה? בדיוק ההיפך מאיתנו!"

(5)"מי סוחב את כל המים מהכינרת לבתים? ומחלק את זה?"

"איך אנחנו לא מתנפחים כשאנחנו נושמים?"

אז נכון, זו לא פעם ראשונה שהם שואלים שאלות, אבל איכשהו כבר תקופה ארוכה מאד, שכל מה שהם עושים זה- לשרוד. לימודים עד מאוחר, ש"ב, מבחנים, טיפה לנשום, להתארגן מהר למחר, ולשינה, לרוץ לאוטובוס ושוב ושוב ושוב, שכבר ההההמממווןן זמן שאין עם מי לדבר על כלום מלבד הישרדות פשוטה, פישורי מריבות, קצת מה שעבר ועובר היום ואתמול, וזהו.
ללמוד משהו? להתעניין במשהו? הס מלהזכיר. ובלימודים, כך מתברר, לא צריך הרבה מעבר לזיכרון שיאפשר לך לשמור בבטן סך מסוים של חומר ולהקיא אותו בזמן המתאים בשורה המתאימה במבחן.

מעניין אותי לעשות פה סקר, אם מישהו מההורים ניסה לבדוק ילדות בגיל 8, 9, 10, ומעלה, לגבי הבנת משמעות הכפל. לא טכניקה, משמעות.
או הבנה למה עושים חילוק ארוך כמו שעושים אותו. או הגיון במשפחות מילים והיפוכן ועוד אינסוף דברים שהם לומדים טלאים טלאים בלי להטריח את המוח.
כמובן כמובן שאין בזה שום תלונה למורות. אלו תוכניות לימודים, אלו הספקים, זה הכיתות הענקיות, וחוסר התנאים, אבל עכשיו ממש כיף לי שהכל חוזר אליהם.

 

[כנפיים]

למה רק אני מרגישה אמא רעה כל כך פתאום???
אף אחד פה לא עובד למרות הקורונה??
הבת שלי בת 3 משתגעת בבית!!! וכן, כמה שאני משחקת איתה. היא צריכה חברה - ואין לה את זה בבית!
כל יום היא שואלת אותי הולכים למעון בכאלה עיניים מצפות....
ואני חושבת שכיף לה בבית, וטוב לה, ועדיין, היא צריכה את החברה בגיל שלה. לא חושבת שאמא זה תחליף לחברה בת 3!
מה גם שאני יוצאת לעבוד... אז זה רק גורם לי להיות במקום יותר לחוץ ויותר עצבני כשכל יום אני צריכה לדאוג לאיפה היא תהיה.

מחכה בקוצר רוח לחזרה לשגרה.

איך קשור לאמא רעה??
מישהו בוחר לעצמו את התנאים?
כל אחד עושה מה שהוא יכול בנתונים שלו ושל משפחתו.
מדברים על פלוסים שנוצרו מהמצב הזה, והרהורים בעקבותיהם. מסתבר שבת השלוש שלך גם לא ממש מתוסכלת בשגרה ולא מוטרפת ממנה כמו ילדים גדולים יותר, זה כל כך משתנה, כמעט ואין נקודות השקה שמאפשרות להשוות.

 

[מם יוד]

מי שבאמת לא מחכה שהמצב ייגמר -
היא כנראה מורה או גננת .
יש לה משכורת , והיא נהנית בבית עם הילדים.

גם כאשר לא עבדתי מהבית, חיכיתי לשוב לעבודה, לשגרה נורמלית, אפילו שיש לי משכורת סדירה.
ועכשיו, נפלאות הלמידה מרחוק מכריחים אותי לנעול את הדלת של החדר מאחורי,
וללמד, בטלפון, את כל השיעורים במערכת...
אז בטח שאני מחכה כבר לשוב!

 

[artline]

בשמחה!
הם שואלים, מתבוננים, מתעניינים ומתנסים בכל מה שזז סביבם.
בשבת זרקתי שאלה"יש משהו שהיית רוצה לדעת איך הוא עובד, או מעניין אותך?"
והתשובות-
(14) "איך יש קשרים שבטוחים לשימוש יותר מאחרים, הרי תמיד מעבירים את החבלים אחד בשני בעצם. למה יש לזה משמעות איך?" (שמע את המושג מגיס שסיפר משהו על סנפלינג באזור חנוכה. אז בעלי ניסה להסביר לו, ולא עניין אותו בכלל. לא היה לו שום חשק לחשוב. היום חקר את בעלי על זה שתי וערב.) וגם"אם קטן שנולד בר"ח בא להעיד על קידוש החודש, מקבלים את זה?" (השאלה האחרונה לא שלו, שמע אותה מחבר. אבל בימי שיגרה הוא היה משרבב שפתיים לעומתה, ועוזב אותה בשקט להסתדר, עכשיו זה מעניין אותו.)
(12)מעניין אותי מי המציא את הבית ספר ואם הוא מתחרט (...)
"הייתי רוצה להיות בקריעת ים סוף ולראיין אנשים."
(10) איך הקורונה לא נגמרת אם היא כל הזמן מתבזבזת? כמה יש ממנה? הוירוסים "נולדים" יותר מהר משהם מתים?
"איך מרגישים ריח דרך הפה כשהאף סתום? (זה כלל הדגמה וויכוח) ולמה הירח לפעמים נורא צהוב ולפעמים לבן לגמרי"
(8) "איך מטוסים יכולים לנחות. אם יש מה שמחזיק אותם באוויר, איך הדבר הזה נגמר כשהם נוחתים?"
"איך דגים נושמים במים ומתים ביבשה? בדיוק ההיפך מאיתנו!"

(5)"מי סוחב את כל המים מהכינרת לבתים? ומחלק את זה?"

"איך אנחנו לא מתנפחים כשאנחנו נושמים?"

אז נכון, זו לא פעם ראשונה שהם שואלים שאלות, אבל איכשהו כבר תקופה ארוכה מאד, שכל מה שהם עושים זה- לשרוד. לימודים עד מאוחר, ש"ב, מבחנים, טיפה לנשום, להתארגן מהר למחר, ולשינה, לרוץ לאוטובוס ושוב ושוב ושוב, שכבר ההההמממווןן זמן שאין עם מי לדבר על כלום מלבד הישרדות פשוטה, פישורי מריבות, קצת מה שעבר ועובר היום ואתמול, וזהו.
ללמוד משהו? להתעניין במשהו? הס מלהזכיר. ובלימודים, כך מתברר, לא צריך הרבה מעבר לזיכרון שיאפשר לך לשמור בבטן סך מסוים של חומר ולהקיא אותו בזמן המתאים בשורה המתאימה במבחן.

מעניין אותי לעשות פה סקר, אם מישהו מההורים ניסה לבדוק ילדות בגיל 8, 9, 10, ומעלה, לגבי הבנת משמעות הכפל. לא טכניקה, משמעות.
או הבנה למה עושים חילוק ארוך כמו שעושים אותו. או הגיון במשפחות מילים והיפוכן ועוד אינסוף דברים שהם לומדים טלאים טלאים בלי להטריח את המוח.
כמובן כמובן שאין בזה שום תלונה למורות. אלו תוכניות לימודים, אלו הספקים, זה הכיתות הענקיות, וחוסר התנאים, אבל עכשיו ממש כיף לי שהכל חוזר אליהם.

מענין
דוקא אני מאוכזבת מכך שהילדים שלי יושבים רק על הדברים הקלים בכל החוברות
הדפסתי חוברת עם מלא אתגרי חשיבה ממש יפים אבל הם עשו רק את ה"אתגר" של לחבר מספרים - קו לקו עד 400 בערך...
מרגישה שהם ממש לא מפעילים את הראש בימים האלו
חוץ מזה הם מבחינתם ממש מרוצים... לא רוצים להתחיל בכלל - אולי לשעה ביום ...
(לא אמרתי שגם אני כמותם.... כי אני מרגישה שלא מספיקה כלום בקושי להאכיל את העדר 3 פעמים ביום וכביסות ... והיום נגמר...וזמן לעבודה - איפה?...
*
אצלי עיקר ההפתעה שלי לגבי הקטנה בת השנה ושמונה חודשים
שנהייתה הרבה פחות היפראקטיבית והרבה יותר מבינת עניין!!!
וממנה הכי פחדתי שתהיה בחופש...)

 

[קצרה]

מעניין שעל נתון כזה אינך אומרת- אין ברירה וזה מה שיש!

ואולי הילד אין לו שום סבלנות לחכות לאמא עד חמש? ואולי הילדה חייבת אמא לקצת יור שעות?
מי קבע שהראשונים לשלם את המחיר הם הילדים? בזמן, ברוגע, בפניות ובתשומת לב???
אולי הראשונים הם אלו שבחרו בזה? כלומר, ההורים?
ואני יודעת שתגידי שאמא לא נינוחה ולא מסופקת מעבודתה, לא יכולה לתת לילדים הרבה, וזה נכון. אבל אולי ילד שנמצא רוב רובן של שעות הערות והפעילות שלו בידיים זרות לא פנוי לקבל כלום?
ואולי יש עוד הרבה נזקים??
הסתכלות מחודשת, היא לא פריווילגיה. היא חובה.
חיינו אינם רק "לא נטולי בחירות" כפי שכתבת, כי אם רצופי בחירות על כל צעד ושעל. ואוי לו למי שהולך כהרגלו בלי להביט ימין ושמאל, ובשם אמונת חכמים יכול גם להחריב עולמו ועולמות אחרים.

אז שאת המחיר ישלמו הילדים בגן שיקבלו גננת שצועקת עליהם ומתייחסת אליהם לא כראוי?
זו עבודה עם נשמות לא פחות מהילדים שלך.
מי שלא מתאים לה עבודה עם נפשות רכות של ילדים של אחרים - אסור לה ללכת לעבוד בכזה מקום עבודה.
ואני אגלה לך סוד - היא גם לא תתקבל אליו. המצב אצלינו שלא כמו בציבור החילוני ברוך השם - לא אוחז בזה שהקריטריון לקבלה לעבודה כגננת/מורה הוא "יש לה דופק" (ההגדרה של חברתי לעבודה החילונית.)

הרבנים שלנו מסתכלים מחדש בכל רגע ורגע.
אני לא סומכת על רבנים שאינם עמנו כאן היום בלבד - אלא על רבנים חיים ונושמים.
הרבנים הגדולים של היום יודעים על מצב השעות מחוץ לבית... אפילו מכירים לרוב מקרוב איך נראים בתים כאלו ( יש להם נכדות ובנות..) והם לא שינו את החלטתם.
גם הרב קסלר שמדבר הרבה על הנושא ודן בו עמוקות - עוד לא שינה את גישתו בנוגע ללימוד התורה של האברכים.

אז הבחירה שלי על כל צעד ושעל היא אמונת חכמים. שוב ושוב.
לא נשמע לי סביר שאדם מאמין יאמר שאמונה ושמיעה לקולו של רב חי ומבין , היא בחירה הרסנית או מחריבת עולמות.

 

[קצרה]

מענין
דוקא אני מאוכזבת מכך שהילדים שלי יושבים רק על הדברים הקלים בכל החוברות
הדפסתי חוברת עם מלא אתגרי חשיבה ממש יפים אבל הם עשו רק את ה"אתגר" של לחבר מספרים - קו לקו עד 400 בערך...
מרגישה שהם ממש לא מפעילים את הראש בימים האלו
חוץ מזה הם מבחינתם ממש מרוצים... לא רוצים להתחיל בכלל - אולי לשעה ביום ...
(לא אמרתי שגם אני כמותם.... כי אני מרגישה שלא מספיקה כלום בקושי להאכיל את העדר 3 פעמים ביום וכביסות ... והיום נגמר...וזמן לעבודה - איפה?...
*
אצלי עיקר ההפתעה שלי לגבי הקטנה בת השנה ושמונה חודשים
שנהייתה הרבה פחות היפראקטיבית והרבה יותר מבינת עניין!!!
וממנה הכי פחדתי שתהיה בחופש...)

למה להתאכזב.
כל כך טבעי וטוב.
זה בדיוק הרוגע הנפשי.
נכון שבשגרה רוצים שהם יקנו ידע ויפעילו את הראש.

כרגע זה חופש . אולי כפוי ובזמן לא רגיל - אבל חופש.
וטוב שהם משוחררים ומבלים במה שמוגדר - "חינוך ביתי".
ורוכשים מיומנויות חשובות אחרות לחיים.

נגיד - ללמוד להעסיק את עצמם ברגוע בלי יציאות מהבית לטיולים או תוכניות מרחיקות לכת או שיעורים...
זו מיומנות חשובה מאד!!

 

[artline]

למה להתאכזב.
כל כך טבעי וטוב.
זה בדיוק הרוגע הנפשי.
נכון שבשגרה רוצים שהם יקנו ידע ויפעילו את הראש.

כרגע זה חופש . אולי כפוי ובזמן לא רגיל - אבל חופש.
וטוב שהם משוחררים ומבלים במה שמוגדר - "חינוך ביתי".
ורוכשים מיומנויות חשובות אחרות לחיים.

נגיד - ללמוד להעסיק את עצמם ברגוע בלי יציאות מהבית לטיולים או תוכניות מרחיקות לכת או שיעורים...
זו מיומנות חשובה מאד!!

כששומעים על ילדים שמפעילים את הראש ומפתיעים מעבר לרגיל זה קצת מממ... מאכזב
אבל לא באמת....
אני מרוצה!
אבל בנוגע למיומנות להעסיק את עצמם ברוגע בלי תוכניות
אני לא רואה שהם רוכשים מיומנות כזו
ומזה אני דוקא יותר מוטרדת מאשר "חוסר החשיבה."
מרגישה שהיום עובר על "כלום כזה"
שום דבר לא מתוכנן... מה שבא בא... יכולים לקרוא רוב היום או לשמוע סיפורי רבי שרגי ודומיהם
מה המיומנות פה?....

 

[ברוך ר]

ההצעה שלי לכל המצב הוא לדרוש ממשרד החינוך לצמצם את מספר הילדים בכיתות ל20 או אפילו 15 ילד ולהביא עוד מורים ומורות, ואז כל ילד יקבל יחס אישי יותר מאשר כשהוא בתוך כיתה של 30 ילד ששם הוא נאבד שם
ואז תראו איך איך הם יתפתחו

 

[קצרה]

ואיך תחיה משהי שמשלמת שכירות או משכנתא 3000 שח מ3000 שח ?

שתתפלל למי שהממון שלו....
שתלמד מקצוע אחר שמרוויחים בו אולי יותר מהמינימום..

כל החיים אנחנו מהלכים על חבל דק בין השתדלות לפרנסה לבין עבודה מיותרת.
לא מצינו אישה שרוצה עוד קושי בלידה. וכל אחד לפי דרגתו ואמונתו לא צריך לרצות לעבוד קשה יותר כשפרנסתו נקבעה כבר בראש השנה---

אז השתדלות צריך - תפילה וביטחון ללא השתדלות לא מתאימה לדרגה הפשוטה שלנו.
אבל לעבוד עוד 44 שעות בחודש בשביל 1500 שקל שחלקם ילכו לתשלום למעון חלקם לתשלום על יותר אוכל קנוי או עוזרת בית ...
והבית והילדים ישלמו על זה מחיר.
יש כאלו שחושבות שמדובר בעודף השתדלות. אפשר להתווכח על זה. אפשר להבין את זה.

אממה - לרוב לא נותנים להם בכלל את האופציה לבחור בזה. וזה או 0 שקל ו-0 השתדלות - או עבודה של 8 שעות ביום.

 

[קצרה]

כששומעים על ילדים שמפעילים את הראש ומפתיעים מעבר לרגיל זה קצת מממ... מאכזב
אבל לא באמת....
אני מרוצה!
אבל בנוגע למיומנות להעסיק את עצמם ברוגע בלי תוכניות
אני לא רואה שהם רוכשים מיומנות כזו
ומזה אני דוקא יותר מוטרדת מאשר "חוסר החשיבה."
מרגישה שהיום עובר על "כלום כזה"
שום דבר לא מתוכנן... מה שבא בא... יכולים לקרוא רוב היום או לשמוע סיפורי רבי שרגי ודומיהם
מה המיומנות פה?....

לקרוא רוב היום או לשמוע סיפורי רבי שרגי - זו מיומנות.
יש אותה לילדים שלך. ולכן את לא מספיק מתרגשת.

יש ילדים שרק באים לאמא וסובבים סביבה שתדאג להם לתעסוקה. ומתפוצצים משעמום ולא יודעים איך מעבירים יום על קריאה וסיפורים...
הם גדלים לפעמים לכאלה מבוגרים. יש נשים בוגרות שחייבות ריגוש בזמן פנוי ולא יודעות מה לעשות עם שקט ופנאי.

ועל כאלו ילדים מתחילים לראות ככל שהימים חולפים איך הם לומדים לחפש בעצמם תעסוקה לעצמם.

 

[artline]

לקרוא רוב היום או לשמוע סיפורי רבי שרגי - זו מיומנות.
יש אותה לילדים שלך. ולכן את לא מספיק מתרגשת.

יש ילדים שרק באים לאמא וסובבים סביבה שתדאג להם לתעסוקה. ומתפוצצים משעמום ולא יודעים איך מעבירים יום על קריאה וסיפורים...
הם גדלים לפעמים לכאלה מבוגרים. יש נשים בוגרות שחייבות ריגוש בזמן פנוי ולא יודעות מה לעשות עם שקט ופנאי.

ועל כאלו ילדים מתחילים לראות ככל שהימים חולפים איך הם לומדים לחפש בעצמם תעסוקה לעצמם.

טובב.
אז להתחיל להודות על זה?
חידשת לי כיוון חשיבה שונה בהחלט... תודה רבה!!!
בכל אופן יש לי ציפיות גבוהות שינצלו את הזמן שלהם לקנות מיומנויות נוספות
למשל רציתי ללמד את הבן A- B- C
אבל איפה...
לימוד תוים כנ"ל.... (הם מנגנים משמיעה)

 

[תילי5565]

טובב.
אז להתחיל להודות על זה?
חידשת לי כיוון חשיבה שונה בהחלט... תודה רבה!!!
בכל אופן יש לי ציפיות גבוהות שינצלו את הזמן שלהם לקנות מיומנויות נוספות
למשל רציתי ללמד את הבן A- B- C
אבל איפה...
לימוד תוים כנ"ל.... (הם מנגנים משמיעה)

כגודל הציפיות גודל האכזבות..
אני בשיטה לזרום.. לא מכינה תוכניות, מערכים, חומרי למידה וכו.
פשוט חיים את החיים, ואם תתבוננו החיים עצמם מלאי למידה!!
לדוגמא: מצאנו היום במרפסת תוך כדי איסוף משחקים, שממית... והנה שאלה אחת של ילד בן 4 וחצי, הולידה לימוד זואולוגיה על צבעי הסוואה בטבע ...
ותוך כדי הכנת ארוחות לומדים דברים הקשורים למזון...
ועוד ועוד..
ילדים מטבעם סקרנים, תנו להם לחיות את החיים והשאלות כבר תגענה..

 

[BestMe]

רק אצלנו כוווווווווווווולם עצבניים?
ויש את כל הגילאים ואת כל הסוגים
מה שהולך כל היום זה מריבות ותלונות וחיפוש אוכל
אי אפשר יותר!
חייבים שיגרה נורמלית
ולא דרך הטלפון!
להוציא אותם מהבית!