קורונה למה לחזור ללימודים איטנסיבים אם הילדים הרבה יותר רגועים נפשית בבית?

[קצרה]

משום מה כאן בפורום ״אסור״ לכתוב שיש נשים כמוך (ויש המון!!!!!) כי זה מעורר מצפון של כמה שמנסות להוכיח בכל דרך שאישה נאלצת וחייבת ללא בחירה או אפשרויות נוספות, לצאת מחוץ לבית ל8-9 שעות...
אשריך!!!

לא יודעת ממתי ציטוט דברי בנוגע לביטחון בקב"ה. נראה לי מאשכול אחר לחלוטין.
אבל אני לא דוגמה טובה למה שרצית לכתוב כי אני מאלה שנאלצות לעבוד 8-9 שעות ביום וכל נסיונותי להוריד שעות / למצוא משרה מופחתת שעות - עולים בתוהו. הגם שאני בהחלט מוכנה להתפשר בשכר בשביל זה.

אני מהראשונות שטענה באשכול הנוכחי שמלבד גננת וסייעת לגננת - כמעט בכל המקצועות לא ניתן כלל גם אם רוצים למצוא משרה פחותה מ-8 שעות או שאינה כוללת משמרות צהריים וערב.
מישהי פה הזכירה מטפלת במעון - כמובן שהיא מסיימת את עבודתה ב-4. גם מעונות שנותנים למטפלות "תנאים טובים" לא יכולים להתפשר על לכל הפחות 3 ימים עבודה של 8 שעות....

 

[קצרה]

HKS KT

ילד לא בייתי כי לא בייתו אותו..
מבינה מאוד את הקושי של ילדים שבמשך כל השנה לאחר סיום הלימודים מבלים שעות בגינה ואצל חברים פתאום מסתגרים בבית.. זה גם קשור להורים יש הרבה אמהות שלא מסוגלות להיות בבית עם הילדים וכל השנה מבלות את שעות אחר הצהריים בגינה...
אני למשל טיפוס שלא אוהבת לצאת הרבה החוצה אז הילדים שלי אוהבים להיות בבית.. מתעסקים לבד... בלי אטרקציות מיוחדות סתם הווי פשוט, כך זה כל החורף וגם בקיץ לא יוצאים כל פעמיים בשבוע בערך יוצאים קצת לרכב על אופניים ולגינה.. גילוי נאות- כח השנה אני אמא במשרה מלאה.. עובדת ממש מעט מהבית ולומדת פעם בשבוע. חוץ מזה מקבלת את הקטנים כל יום באחת.. ועדיין נהנית מאוד מהתקופה מהרבה סיבות, בלי קשר לדאגה העצומה לסבלם של החולים..

אני עדיין "אמא בייתית" כתיאורך למרות שאני עובדת משרה מלאה.
כנראה תלוי אופי ולא תלוי מצב...

הגדולים שלי בקושי ידעו מה זו גינה - היא היתה מבחינתי טיול חול המועד. את כל הזמן שהייתי עם ילדי - הם היו איתי בבית.
היום אני מרשה לבנות הגדולות לקחת את הקטנים לגינה אם מתחשק להן - אז הקטנים נניח רואים את הגינה פעם בשבועיים.
והילדים שלי יודעים מטבע הדברים להעסיק את עצמם בבית בלי שום אטרקציה ואפילו סרט/משחק מחשב עוד לא נפתח אצלי בבית...

לדעתי הלא מלומדת - היכולת של ילד להעסיק את עצמו - הינה מיומנות נרכשת.

 

[java]

לא יודעת ממתי ציטוט דברי. נראה לי מאשכול אחר לחלוטין.

זה ציטוט של מישהי אחרת מהאשכול הזה.
היתה כאן תקלה.

 

[הוא היה אומר]

לגבי הבנים תנסה אולי לפתוח להם חיידר בבית !!!!!!!!!!!!!!!!!
לפני שכולם מסובבים אצבע על הרקה אני יסביר
קובעים איפה החיידר נמצא ומכאן יש סדר יום לא חייבים מקובע על הדקות אלא אפשר כך בין 9:00 ל 9:30 צריך להגיע אח"כ תפילה וא שיעור או בטלפון או עם אבא או אחל גדול פשוט לשבת עכשיו ולהגדיר מי ומה ואז בשעה זו ארוחת בוקר והפסקה
אם האבא בבית אז הוא יכול ליות הרבי וכן על זה הדרך כמו שכבר כתבתי לא צריך מדויק יכול להיות טוח שעות אבל העיקר זה סדר יום
אצלינו היום נפתח סניף של החיידר בבית [גם אצל השכנים נפתח סניף דומה]
היה צילצול ושיעור ותפילה והפסקה נכון הילד הפך את הכסא כדי שיהיה לו מגלשה אבל לא נורא בסוף היום הוא למד ונהנה יותר מכל הימים הקודמים ללא סדר יום מאורגן
מקוה שעזרתי לך אצלנו זה עבד מצוין אולי גם אצלך זה ילך

זה מה שאני עושה.
אבל תזכור שיש לי גם בנות, וגם ילדים קטנים, והכל בתוך 70 מטר.
ההוא שר מודה אני, כשההיא רוצה מאד "לכוון" בק"ש.
וכולי וכולי.
אני רק בא לומר, שיש כאן תגובות של בתים פסטורליים ביותר.
רציתי רק לתת קונטרה.
אני מצפה בקוצר רוח ממש!!!!!! שהלימודים יחזרו והילדים יחזרו - במיוחד הגדולים - יחזרו לנורמליות שלהם.

 

[במבה נוגט]

הבית נראה כפי השקעות ההורים, לרוב. תמיד יש יוצאים מן הכלל.
אם להורים טוב בבית ולא מחפשים לצאת, גם הילדים כך. יודעים להנות ביחד וכל אחד עם עצמו!
אם האבא דואד לסדר יום, זמן קימה, תפילה, ארוחת בוקר,. יושבים לכל ארוחה כל המשפחה ביחד.
זמן לימוד עם הבנים כל אחד על פי רמתו. זמן לימוד יומי לכל המשפחה. לא שעות ארוכות. 10 דקות עם כל בן. 10 דקות כל המשפחה לימוד נביא/ פרקי אבות או כל דבר שיכול לרכז את כל הגילאים מגדול ועד קטן.
זמן איכות לכל המשפחה! מה יכול להיות טוב יותר?

אולי זה מאמץ לאבא להכין וללמוד עם כולם, אולי מאמץ לאמא להשקיע בארוחה, אבל זה המצב ומי שינצל את המצב לטובה, הוא הנשכר!

לארוחת צהרים מושקעת שכל המשפחה מכינה יחד זה עניין של 15 דקות עבודה.
אחד מקלף אחד חותך אחד מטגן אחד עורך שולן ואחד שוטף ומפנה כילים

תנצלו את המצב לזמן איכות!!! חבל על כל יום שעובר!!!

זה רלוונטי כשההורים או לפחות אחד מהם לא עובדים, וכשיש גם ילדים גדולים יותר בבית.
כמובן שמי שמצליח זה יפה ומקסים אבל לבוא ולהוציא עינים בהודעות בפרוג, זה לפעמים כל כך מנותק.

 

[ot!]

זה מה שאני עושה.
אבל תזכור שיש לי גם בנות, וגם ילדים קטנים, והכל בתוך 70 מטר.
ההוא שר מודה אני, כשההיא רוצה מאד "לכוון" בק"ש.
וכולי וכולי.
אני רק בא לומר, שיש כאן תגובות של בתים פסטורליים ביותר.
רציתי רק לתת קונטרה.
אני מצפה בקוצר רוח ממש!!!!!! שהלימודים יחזרו והילדים יחזרו - במיוחד הגדולים - יחזרו לנורמליות שלהם.

נכון זה קשה אני ב"ה עם שתי קטנים וגם כבר היו מריבות אז הגן היה בחדר והכיתה בסלון וב"ה היום הראשון עבר נפלא השם יעזור הלאה

 

[elibeli]

הבית נראה כפי השקעות ההורים, לרוב. תמיד יש יוצאים מן הכלל.
אם להורים טוב בבית ולא מחפשים לצאת, גם הילדים כך. יודעים להנות ביחד וכל אחד עם עצמו!
אם האבא דואד לסדר יום, זמן קימה, תפילה, ארוחת בוקר,. יושבים לכל ארוחה כל המשפחה ביחד.
זמן לימוד עם הבנים כל אחד על פי רמתו. זמן לימוד יומי לכל המשפחה. לא שעות ארוכות. 10 דקות עם כל בן. 10 דקות כל המשפחה לימוד נביא/ פרקי אבות או כל דבר שיכול לרכז את כל הגילאים מגדול ועד קטן.
זמן איכות לכל המשפחה! מה יכול להיות טוב יותר?

אולי זה מאמץ לאבא להכין וללמוד עם כולם, אולי מאמץ לאמא להשקיע בארוחה, אבל זה המצב ומי שינצל את המצב לטובה, הוא הנשכר!

לארוחת צהרים מושקעת שכל המשפחה מכינה יחד זה עניין של 15 דקות עבודה.
אחד מקלף אחד חותך אחד מטגן אחד עורך שולן ואחד שוטף ומפנה כילים

תנצלו את המצב לזמן איכות!!! חבל על כל יום שעובר!!!

באמת...
ומה אם אבא יוצא לעבודה ב6:30 בבוקר (ובחודש וחצי האחרונים לא היה יום אחד שלא עבד כולל שריפת חמץ וחוה"מ)? ויש בבית בנים שאמא לא כ"כ יכולה ללמוד איתם? ולא לשכוח שאמא עובדת מהבית בזמן הזה...
ומעניין מאד שמעוד הרבה מסביבי אני שומעת דברים בסגנון הזה.
גם אם אבא בבית, בהרבה בתים האמא יצאה לעבודה ולאבא קשה גם להעסיק חבורת שובבים בגילאים שונים וגם ללמוד עם כל אחד.

בבתים שגם אבא וגם אמא לא עובדים אפשר להגיע באמת לזמן איכות משפחתי.

ולא לשכוח שיש משפחות עם ילדים יותר קלים ויש משפחות עם ילדים יותר מאתגרים...
יש משפחות שיש להם חצר/ מרפסת ויש משפחות שאין.
יש משפחות שיש להם בית 50 מטר ויש משפחות עם 120..
ויש משפחות שההורים יותר בנויים למסלול מסודר ויש משפחות שההורים פחות מאורגנים.

 

[מרחבית]

אשכול כזה הוא מצוין כדי לשמוע רעיונות ולחלוק מה קורה בבתים במצב בלתי רגיל בו אנחנו נמצאים. הוא יכול להיות מעניין ומועיל לכולם כל עוד לא ניגרר לשיפוטיות ולמחשבה שמה שמתאים לאחד, מתאים גם לשני. אין דבר כזה. וככל שנתרגל להכיל ולשמוע באהדה ובהתעניינות ובלי ביקורת את מה שקורה, קנינו נכס לחיים.

 

[דבורה לאה1]

איזה מוזר.
הילדים שלי קוקו בבית.
קוקו!

 

[ot!]

מענין שהיום לכולם עבר במצב סטטי
אף אחת/ד לא מוציא את תסכולו או משתף בשמחתו על איך עובר עליו/ה היום
כנראה שכולם כבר התרגלו