הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #161
במשך ימים רבים ואשכולות ארוכים יש דיונים וויכוחים והסברים ומחיקות, ו... לא מעיזים להיישיר מבט לפיל שבחדר.
אינני יודעת אם באמת יש רבנים שמקלים בכל מכל. למען הדיון, בואו נלך על זה שכן.
אנשים טוענים: שכל אחד שילך לפי רבותיו. לכל אחד יש את הרב שלו, וצריך לכבד את כולם. וצריך להכיל שיש דעות שונות. ומי שכותב נגד מי שנוהג אחרת ממנו, הוא בעצם נגד הרב שאמר ככה (אם באמת אמר), וזה זלזול חלילה, ועוד כהנה וכהנה דיבורים.
וכשקוראים את זה, נדמה שכל קבוצה חיה על אי בודד, או לפחות בעיר נפרדת לגמרי, ולא מובן למה מתערבים לה במה שהיא עושה לפי המקובל אצלה או לפי הרב שלה.
הפרדוקס הגדול הוא, שאנחנו חיים לגמרי ביחד. באותן ערים, באותן שכונות ורחובות, באותם שטיבלאך וחנויות ואוטובוסים, באותן מרפאות ובתי חולים, לפעמים באותם מוסדות לימוד.
ולא מדובר על כמה שעות כל אחד יחכה לעצמו בין בשר לחלב, או האם יאכל אורז בפסח או לא; מצות יד או מכונה.
מדובר בעניין שיש לו משמעות ציבורית מובהקת. הנהגת הפרט לבדו - לא עליה מדובר במצב כזה.
זו סוגיה שקשורה להדדיות רחבה.
ואם חלק מהציבור מונחה להיזהר ביותר כי מדובר בשמירת הנפש על כל חומרתה,
וחלק מהציבור - המעורבב אתו ביחד על כל צעד ושאל - מונחה לא לשמור כלל -
יש כאן דילמה אמיתית מאין כמותה!
חשוב להיות מודעים לה.
ולא רלוונטי לדבר דיבורים שמתאימים להנהגה פרטית שאיננה נוגעת לשני.
פעם פעם היה משה רבינו אחד.
בתקופה מאוחרת יותר, היתה סנהדרין.
לפני לא הרבה זמן היו קהילות בחו''ל, שכל אחת מהן גרה במקום אחר על פני בגלובוס.
היום - אנחנו ביחד. ויש אינספור קהילות. והרבה הכרעות שונות והפוכות בעניינים ציבוריים שנוגעים לכל הכלל.
אנא, אל תגלשו למחוזות לא טובים בעקבות הפוסט הזה.
זו מציאות קיימת, שלא נוצרה באשמת אף אחד. אחד מניסיונות התקופה, שלא ברור איך מתמודדים איתה.
חוץ מהתחשבות במקום שאפשר. וזה לא מעט.
זו התמודדות, שלא נראה שיש לה פיתרון עומק, עד ביאת גואל צדק וגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.
אינני יודעת אם באמת יש רבנים שמקלים בכל מכל. למען הדיון, בואו נלך על זה שכן.
אנשים טוענים: שכל אחד שילך לפי רבותיו. לכל אחד יש את הרב שלו, וצריך לכבד את כולם. וצריך להכיל שיש דעות שונות. ומי שכותב נגד מי שנוהג אחרת ממנו, הוא בעצם נגד הרב שאמר ככה (אם באמת אמר), וזה זלזול חלילה, ועוד כהנה וכהנה דיבורים.
וכשקוראים את זה, נדמה שכל קבוצה חיה על אי בודד, או לפחות בעיר נפרדת לגמרי, ולא מובן למה מתערבים לה במה שהיא עושה לפי המקובל אצלה או לפי הרב שלה.
הפרדוקס הגדול הוא, שאנחנו חיים לגמרי ביחד. באותן ערים, באותן שכונות ורחובות, באותם שטיבלאך וחנויות ואוטובוסים, באותן מרפאות ובתי חולים, לפעמים באותם מוסדות לימוד.
ולא מדובר על כמה שעות כל אחד יחכה לעצמו בין בשר לחלב, או האם יאכל אורז בפסח או לא; מצות יד או מכונה.
מדובר בעניין שיש לו משמעות ציבורית מובהקת. הנהגת הפרט לבדו - לא עליה מדובר במצב כזה.
זו סוגיה שקשורה להדדיות רחבה.
ואם חלק מהציבור מונחה להיזהר ביותר כי מדובר בשמירת הנפש על כל חומרתה,
וחלק מהציבור - המעורבב אתו ביחד על כל צעד ושאל - מונחה לא לשמור כלל -
יש כאן דילמה אמיתית מאין כמותה!
חשוב להיות מודעים לה.
ולא רלוונטי לדבר דיבורים שמתאימים להנהגה פרטית שאיננה נוגעת לשני.
פעם פעם היה משה רבינו אחד.
בתקופה מאוחרת יותר, היתה סנהדרין.
לפני לא הרבה זמן היו קהילות בחו''ל, שכל אחת מהן גרה במקום אחר על פני בגלובוס.
היום - אנחנו ביחד. ויש אינספור קהילות. והרבה הכרעות שונות והפוכות בעניינים ציבוריים שנוגעים לכל הכלל.
אנא, אל תגלשו למחוזות לא טובים בעקבות הפוסט הזה.
זו מציאות קיימת, שלא נוצרה באשמת אף אחד. אחד מניסיונות התקופה, שלא ברור איך מתמודדים איתה.
חוץ מהתחשבות במקום שאפשר. וזה לא מעט.
זו התמודדות, שלא נראה שיש לה פיתרון עומק, עד ביאת גואל צדק וגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.
נערך לאחרונה ב:
Reactions: אוראל סולטן, ספרות בנשמה, תמרוז ועוד 6 משתמשים9 //