מידע שימושי למי יש אחריות על עולם הטיפול?

נשמע שלא קראת את הודעתי המקורית
קראתי והדברים שם כל כך מופרכים שלא ראיתי צורך להגיב מה גם שהגיבו לך לפניי.
אודות המשל מספרי פסיכולוגיה, נראה שלא פתחת ספר מקצועי בתחום מימיך אלא רק מה שמכונה "מדע פופולרי" שהוא כהגדרתו מונגש להמונים ובאותו סגנון תוכל לקרוא גם ספרי רפואה ואף אסטרונומיה ופיזיקה קוונטית
לכתוב כנראה שלא קראת את ההודעה המקורית שלי במקום להתיחס לטענות הענינייות היא התנשאות המבוססת על בורות.
 
קראתי והדברים שם כל כך מופרכים שלא ראיתי צורך להגיב מה גם שהגיבו לך לפניי.
אודות המשל מספרי פסיכולוגיה, נראה שלא פתחת ספר מקצועי בתחום מימיך אלא רק מה שמכונה "מדע פופולרי" שהוא כהגדרתו מונגש להמונים ובאותו סגנון תוכל לקרוא גם ספרי רפואה ואף אסטרונומיה ופיזיקה קוונטית
לכתוב כנראה שלא קראת את ההודעה המקורית שלי במקום להתיחס לטענות הענינייות היא התנשאות המבוססת על בורות.
אין לך מושג מה למדתי ומה אני יודע.
אבל כמו שכתבת 'התנשאות המבוססת על בורות', משפט יפה.
בהצלחה עם המשך הקשקשת.
 
אין לך מושג מה למדתי ומה אני יודע.
אבל כמו שכתבת 'התנשאות המבוססת על בורות', משפט יפה.
בהצלחה עם המשך הקשקשת.
באמת שסתם התכוונתי לקשקש
שמח שקיבלת את הדברים ברוח טובה
אני מתנצל אם לא


תשובה לגופו של ענין לא קיבלתי
 
קראתי והדברים שם כל כך מופרכים שלא ראיתי צורך להגיב מה גם שהגיבו לך לפניי.
אודות המשל מספרי פסיכולוגיה, נראה שלא פתחת ספר מקצועי בתחום מימיך אלא רק מה שמכונה "מדע פופולרי" שהוא כהגדרתו מונגש להמונים ובאותו סגנון תוכל לקרוא גם ספרי רפואה ואף אסטרונומיה ופיזיקה קוונטית
לכתוב כנראה שלא קראת את ההודעה המקורית שלי במקום להתיחס לטענות הענינייות היא התנשאות המבוססת על בורות.
אין לך מושג מה למדתי ומה אני יודע.
אבל כמו שכתבת 'התנשאות המבוססת על בורות', משפט יפה.
בהצלחה עם המשך הקשקשת.
באמת שסתם התכוונתי לקשקש
שמח שקיבלת את הדברים ברוח טובה
אני מתנצל אם לא


תשובה לגופו של ענין לא קיבלתי
די. זו לא זירת התגוששות. זה דיון ענייני לחלוטין.
 
אין סתירה והדברים אמת.
כן, ישנם בעלי רישיונות שאינם ראויים לו. כן, האתיקה לא תמיד נשמרת בשטח. וכן, החבל בין אמפתיה בריאה לבין מתן לגיטימציה לחולשה הוא דק ומסוכן, ויש אנשי מקצוע שחוצים אותו.
אבל כאן בדיוק טמונה התשובה. כל הכאב והביקורת הנוקבת שלך נובעים ממקום אחד: יש סטנדרט, ואתה מצפה בצדק שיעמדו בו.
אתה יכול לכעוס על מטפל אקדמי שסרח, בדיוק כי יש לו כללי אתיקה שהוא אמור לשמור עליהם. אתה יכול להתאכזב מעו"ס קליני שלא ידע לעזור, בדיוק כי יש ציפייה מקצועית שהוא יידע. הציפייה שלך, הכעס שלך, האכזבה שלך – כל אלה קיימים רק כי יש רף.
כעת, נסה להפעיל את אותה ביקורת נוקבת על בוגר קורס לא מפוקח. על מה תכעס? על כך שהוא לא עמד בסטנדרט שמעולם לא נדרש לעמוד בו? על כך שהפר כללי אתיקה שמעולם לא חתם עליהם? התסכול שלך כלפי המערכת המקצועית הוא ההוכחה החזקה ביותר לחשיבותה. הוא מוכיח שיש לנו, כציבור, ציפייה לאחריות.
ולכן, ה"גילוי נאות" שלך בסוף דבריך הוא הסיכום המדויק ביותר של כל הדיון הזה: למרות כל הכשלים והאכזבות, כשהדבר נוגע לאחריות על נפשו של אדם יקר, גם אתה בעצמך מודה שהכתובת הראשונה והבטוחה ביותר היא עדיין זו שעברה "הכשרה מספקת... אקדמית".
אנחנו לא מאמינים במערכת הזו "אמונה עיוורת". אנחנו דורשים ממנה להיות טובה יותר, בדיוק כי היא היחידה שמחויבת לנו בדין וחשבון.
מעשה שהיה -"באחת מהמדינות הגיע תייר ולאט לאט התחיל להתרגל לחיים באותו מדינה עד שיום אחד גמלה בליבו ההחלטה -"אני משתקע פה" ומהחלטה למעשה הוא התחיל לחפש דירה לגור בה ,יום אחד באמצע שהוא נוסע באוטובוס בשביל מציאת דירתו פתאום האיש נופל ושובר את רגליו ואת ידיו ,מיד נוסעי האוטובוס קמו וניסו לעזור לו לקום אבל זה לא היה שייך אז הזמינו לו אמבולנס והוא עולה לאמבולנס ותוך כדי שהוא עולה שואל אותו הפרמדיק-"תגיד לי קיבלת מכה גם באזור הלב? עונה לו התייר -"לא רק שקיבלתי שם מכה אלא שם היתה כל הנפילה ",ברגע שהפרמדיק שמע את תשובת התייר הוא ספק את כפיו ואמר לו ,"רבי תייר אני לא יודע מה לעשות אין לי לאיפה לקחת אותך" ,מיד הזדעק התייר "מה הפירוש "אין" הרי יש פה במדינה אלף בתי חולים מקסימום מבחינתי תקח אותי לבית חולים יותר רחוק ,העיקר שיש שם מומחים ,ספק הפרמדיק את ידיו וענה לו-"הבעיה היא שכל אלף בתי החולים מומחים בתרי"ב האיברים שיש לאדם אבל באיבר אחד אין להם שום ידע והוא האיבר שלך-"הלב" וכל מי שמגיע לבתי חולים בנושא הלב "אני לא רוצה להגיד מה הטיפול בו" התחיל התייר לרעוד בכל חלקי גופו-,"אולי יש בכל זאת כמה בתי חולים בודדים שכן מטפלים בלב?" הפרמדיק קימט את מצחו ואז פתאום נזכר,"יש שתי בתי חולים שכן מטפלים בלב, לראשון מביניהם יש תעודות מהאוניברסיטאות הגדולות בעולם ולשני מביניהם יש תעודות מאוניברסיטאות לא מוכרות וההבדל ביניהם מבחינת תוצאות הטיפול-שאצל בית חולים אחד מתים 99% אחוז מהאנשים ואצל השני מתים 98% ,מיד קם התייר מאלונקתו ותפס את רגליו וידיו השבורים אד שהצליח להימלט מהמדינה ההיא
הנמשל -"הלב הוא הנפש"
 
מעשה שהיה -"באחת מהמדינות הגיע תייר ולאט לאט התחיל להתרגל לחיים באותו מדינה עד שיום אחד גמלה בליבו ההחלטה -"אני משתקע פה" ומהחלטה למעשה הוא התחיל לחפש דירה לגור בה ,יום אחד באמצע שהוא נוסע באוטובוס בשביל מציאת דירתו פתאום האיש נופל ושובר את רגליו ואת ידיו ,מיד נוסעי האוטובוס קמו וניסו לעזור לו לקום אבל זה לא היה שייך אז הזמינו לו אמבולנס והוא עולה לאמבולנס ותוך כדי שהוא עולה שואל אותו הפרמדיק-"תגיד לי קיבלת מכה גם באזור הלב? עונה לו התייר -"לא רק שקיבלתי שם מכה אלא שם היתה כל הנפילה ",ברגע שהפרמדיק שמע את תשובת התייר הוא ספק את כפיו ואמר לו ,"רבי תייר אני לא יודע מה לעשות אין לי לאיפה לקחת אותך" ,מיד הזדעק התייר "מה הפירוש "אין" הרי יש פה במדינה אלף בתי חולים מקסימום מבחינתי תקח אותי לבית חולים יותר רחוק ,העיקר שיש שם מומחים ,ספק הפרמדיק את ידיו וענה לו-"הבעיה היא שכל אלף בתי החולים מומחים בתרי"ב האיברים שיש לאדם אבל באיבר אחד אין להם שום ידע והוא האיבר שלך-"הלב" וכל מי שמגיע לבתי חולים בנושא הלב "אני לא רוצה להגיד מה הטיפול בו" התחיל התייר לרעוד בכל חלקי גופו-,"אולי יש בכל זאת כמה בתי חולים בודדים שכן מטפלים בלב?" הפרמדיק קימט את מצחו ואז פתאום נזכר,"יש שתי בתי חולים שכן מטפלים בלב, לראשון מביניהם יש תעודות מהאוניברסיטאות הגדולות בעולם ולשני מביניהם יש תעודות מאוניברסיטאות לא מוכרות וההבדל ביניהם מבחינת תוצאות הטיפול-שאצל בית חולים אחד מתים 99% אחוז מהאנשים ואצל השני מתים 98% ,מיד קם התייר מאלונקתו ותפס את רגליו וידיו השבורים אד שהצליח להימלט מהמדינה ההיא
הנמשל -"הלב הוא הנפש"
זה שהבאת משל לא הופך כל הנחה לנכונה, וגם לא כל אנלוגיה.
 
די. זו לא זירת התגוששות. זה דיון ענייני לחלוטין.
זה מה שכתבתי תשובה לגופו של ענין לא התקבלה
הפתיח היה לרכך את היעלבותו של ידידי ה
(לדעתי לא אך אין לי מושג מה הוא יודע)מלומד...
 
מעשה שהיה -"באחת מהמדינות הגיע תייר ולאט לאט התחיל להתרגל לחיים באותו מדינה עד שיום אחד גמלה בליבו ההחלטה -"אני משתקע פה" ומהחלטה למעשה הוא התחיל לחפש דירה לגור בה ,יום אחד באמצע שהוא נוסע באוטובוס בשביל מציאת דירתו פתאום האיש נופל ושובר את רגליו ואת ידיו ,מיד נוסעי האוטובוס קמו וניסו לעזור לו לקום אבל זה לא היה שייך אז הזמינו לו אמבולנס והוא עולה לאמבולנס ותוך כדי שהוא עולה שואל אותו הפרמדיק-"תגיד לי קיבלת מכה גם באזור הלב? עונה לו התייר -"לא רק שקיבלתי שם מכה אלא שם היתה כל הנפילה ",ברגע שהפרמדיק שמע את תשובת התייר הוא ספק את כפיו ואמר לו ,"רבי תייר אני לא יודע מה לעשות אין לי לאיפה לקחת אותך" ,מיד הזדעק התייר "מה הפירוש "אין" הרי יש פה במדינה אלף בתי חולים מקסימום מבחינתי תקח אותי לבית חולים יותר רחוק ,העיקר שיש שם מומחים ,ספק הפרמדיק את ידיו וענה לו-"הבעיה היא שכל אלף בתי החולים מומחים בתרי"ב האיברים שיש לאדם אבל באיבר אחד אין להם שום ידע והוא האיבר שלך-"הלב" וכל מי שמגיע לבתי חולים בנושא הלב "אני לא רוצה להגיד מה הטיפול בו" התחיל התייר לרעוד בכל חלקי גופו-,"אולי יש בכל זאת כמה בתי חולים בודדים שכן מטפלים בלב?" הפרמדיק קימט את מצחו ואז פתאום נזכר,"יש שתי בתי חולים שכן מטפלים בלב, לראשון מביניהם יש תעודות מהאוניברסיטאות הגדולות בעולם ולשני מביניהם יש תעודות מאוניברסיטאות לא מוכרות וההבדל ביניהם מבחינת תוצאות הטיפול-שאצל בית חולים אחד מתים 99% אחוז מהאנשים ואצל השני מתים 98% ,מיד קם התייר מאלונקתו ותפס את רגליו וידיו השבורים אד שהצליח להימלט מהמדינה ההיא
הנמשל -"הלב הוא הנפש"
משל מאוד יפה, אבל לחלוטין לא מקביל לנמשל
 
אני קופצת על האשכול, נראה לי הכי מתאים ומקווה שזה בסדר.
בן משפחה סיפר לי היום על מטפל שלושת הממדים שהיה אצלו תקופה, ובאותו זמן היה לו טריגר עם חבר חדר בישיבה.
הוא מספר, שהמטפל היה מספר סיפורים על מטופלים (בלי שמות).
ובאחת מהפעמים איכשהו הוא סיפר שהחבר ההוא גם נמצא אצלו והוא מנסה לעשות סולחה בינהם. זה היה הלם בשבילו.
השבוע, אותו חבר חדר מספר לו, אתה יודע שאני יודע שהיית אצלו.. המטפל סיפר לי..
אשמח לדעת, יש מה לעשות עם הדבר המזעזע הזה?
זה חוסר אמון מטורף בכל המערכת טיפולית. אין קוד אתי?
 
נערך לאחרונה ב:
אני קופצת על האשכול, נראה לי הכי מתאים ומקווה שזה בסדר.
בן משפחה סיפר לי היום על מטפל שלושת הממדים שהיה אצלו תקופה, ובאותו זמן היה לו טריגר עם חבר חדר בישיבה.
הוא מספר, שהמטפל היה מספר סיפורים על מטופלים (בלי שמות).
ובאחת מהפעמים איכשהו הוא סיפר שהחבר ההוא גם נמצא אצלו והוא מנסה לעשות סולחה בינהם. זה היה הלם בשבילו.
השבוע, אותו חבר חדר מספר לו, אתה יודע שאני יודע שהיית אצלו.. המטפל סיפר לי..
אשמח לדעת, יש מה לעשות עם הדבר המזעזע הזה?
זה חוסר אמון מטורף בכל המערכת הזו. אין קוד אתי?
איזו מערכת?
 
אני קופצת על האשכול, נראה לי הכי מתאים ומקווה שזה בסדר.
בן משפחה סיפר לי היום על מטפל שלושת הממדים שהיה אצלו תקופה, ובאותו זמן היה לו טריגר עם חבר חדר בישיבה.
הוא מספר, שהמטפל היה מספר סיפורים על מטופלים (בלי שמות).
ובאחת מהפעמים איכשהו הוא סיפר שהחבר ההוא גם נמצא אצלו והוא מנסה לעשות סולחה בינהם. זה היה הלם בשבילו.
השבוע, אותו חבר חדר מספר לו, אתה יודע שאני יודע שהיית אצלו.. המטפל סיפר לי..
אשמח לדעת, יש מה לעשות עם הדבר המזעזע הזה?
זה חוסר אמון מטורף בכל המערכת טיפולית. אין קוד אתי?
זו בדיוק הבעיה במטפלים כאלה.
יש קוד אתי, אבל אני לא יודעת כמה הם מחוייבים לו מבחינה חוקית
 
זה חוסר אמון מטורף בכל המערכת טיפולית. אין קוד אתי?
שלושת המימדים/ מח אחד לא נחשב חלק מהמערכת הטיפולית. לכן לא הבנתי לאיזה קוד אתי את מצפה.
כמובן שתחושת הבגידה והמעילה באמון כואבת מאד, גם אם הבוגד הוא המוכר במכות שהתידדתם ושפכת לו את הלב :(
 
לכן יש את פרוג ;)

זה יחסית אנונימי.

גם יש אותם: https://havinenu.com/t/
שההרשמה דורשת כלשונם: "טופס הרשמה לאינדקס זה הינו לבעלי תואר בלבד!".
אני קוראת את האשכול ומתרשמת ממה שכתבת,
אבל חייבת לשים סימן קריאה אדום גדול על המשפט הזה
אסור בשום אופן לחפש מטפל בפרוג!!!

יש פה בלי סוף המלצות על מטפלים נוראיים,
חלקם הגדול לא מקצועי ועם תעודות מקושקשות שקוראים לעצמם פסיכותרפיסטים, מטפלים רגשיים, זוגיים ועוד
וכן, חלקם עם תואר מקצועי אבל עם נסיון מינימלי ועם התמחות שלא קשורה לתחומים שבהם הם מתיימרים לטפל,
כדי לראות רשימת פסיכולוגים ועובדים סוציאליים- ניתן לראות בפנקסים הרשמיים,
כדי לברר האם הם טובים ומומלצים- צריך לברר אך ורק אצל מישהו שאתם סומכים עליו שמכיר אישית,
לא בגלל שהוא חבר שלו או שכן או מישהו שמכיר קצת והוא נשמע לו מאד נחמד ואישיות מיוחדת..
אנשים פה מבקשים בלי סוף המלצות- וניקים אנונימיים ממליצים להם, אתם לא יודעים מי המליץ לכם (סיכוי גבוה שהממליץ הוא המטפל בעצמו..)
תפסיקו עם זה.
תשאלו אנשים, רופא, שכן, חבר, אח, רב ותבקשו המלצה מנסיון אישי ותוודאו שההתמחות והנסיון של המטפל קשורים למצוקה איתה אתם מגיעים.
תתפלאו לשמוע כמה מהסביבה שלכם מכירים ועברו טיפול בעצמם, תפעילו את הראש ותגיעו למישהו שלא תתביישו לשאול. (אפשר לומר שמבררים בשביל חבר טוב ולהמציא משהו..)
לא ללכת עם המלצות אנונימיות, תשמרו על הנפש שלכם
 
מטפל מקצועי לומד הרבה מה אסור לו לעשות
מטפל מקצועי יודע במה הוא לא יכול לטפל
מטפל מקצועי יודע מה הוא לא יודע
מטפל מקצועי יודע להיכן אסור לו להיכנס

מטפל לא מקצועי
חושב ומרגיש
שהוא כבר יודע הכל ויכול לטפל בהכל ויכול לומר הכל
 
אני קוראת את האשכול ומתרשמת ממה שכתבת,
אבל חייבת לשים סימן קריאה אדום גדול על המשפט הזה
אסור בשום אופן לחפש מטפל בפרוג!!!

יש פה בלי סוף המלצות על מטפלים נוראיים,
חלקם הגדול לא מקצועי ועם תעודות מקושקשות שקוראים לעצמם פסיכותרפיסטים, מטפלים רגשיים, זוגיים ועוד
וכן, חלקם עם תואר מקצועי אבל עם נסיון מינימלי ועם התמחות שלא קשורה לתחומים שבהם הם מתיימרים לטפל,
כדי לראות רשימת פסיכולוגים ועובדים סוציאליים- ניתן לראות בפנקסים הרשמיים,
כדי לברר האם הם טובים ומומלצים- צריך לברר אך ורק אצל מישהו שאתם סומכים עליו שמכיר אישית,
לא בגלל שהוא חבר שלו או שכן או מישהו שמכיר קצת והוא נשמע לו מאד נחמד ואישיות מיוחדת..
אנשים פה מבקשים בלי סוף המלצות- וניקים אנונימיים ממליצים להם, אתם לא יודעים מי המליץ לכם (סיכוי גבוה שהממליץ הוא המטפל בעצמו..)
תפסיקו עם זה.
תשאלו אנשים, רופא, שכן, חבר, אח, רב ותבקשו המלצה מנסיון אישי ותוודאו שההתמחות והנסיון של המטפל קשורים למצוקה איתה אתם מגיעים.
תתפלאו לשמוע כמה מהסביבה שלכם מכירים ועברו טיפול בעצמם, תפעילו את הראש ותגיעו למישהו שלא תתביישו לשאול. (אפשר לומר שמבררים בשביל חבר טוב ולהמציא משהו..)
לא ללכת עם המלצות אנונימיות, תשמרו על הנפש שלכם
סימן נוסף- אם אתם רואים מטפל שמפרסם- להתרחק
הטובים שבהם (ואפילו בינוניים) לא צריכים פרסום
 
מטפל מקצועי לומד הרבה מה אסור לו לעשות
מטפל מקצועי יודע במה הוא לא יכול לטפל
מטפל מקצועי יודע מה הוא לא יודע
מטפל מקצועי יודע להיכן אסור לו להיכנס

מטפל לא מקצועי
חושב ומרגיש
שהוא כבר יודע הכל ויכול לטפל בהכל ויכול לומר הכל
הודעה שמדגישה את אחד ההבדלים הכי חשובים.
ואגב, ההוכחה הכי פשוטה לכך היא הפרסומות של המטפלים. כ"כ הרבה מהם מפרסמים יכולת לפתור כל בעיה שהיא בזמן קצר להפליא...
 
אגב,
תראו שיש פרסומת היום ברחובות
היא של "יועצים" רגשיים
זה לא "מטפלים" רגשיים...
תראו את ההבדל לפי GPT
1757529336133.png
 
אני קוראת את האשכול ומתרשמת ממה שכתבת,
אבל חייבת לשים סימן קריאה אדום גדול על המשפט הזה
אסור בשום אופן לחפש מטפל בפרוג!!!

יש פה בלי סוף המלצות על מטפלים נוראיים,
חלקם הגדול לא מקצועי ועם תעודות מקושקשות שקוראים לעצמם פסיכותרפיסטים, מטפלים רגשיים, זוגיים ועוד
וכן, חלקם עם תואר מקצועי אבל עם נסיון מינימלי ועם התמחות שלא קשורה לתחומים שבהם הם מתיימרים לטפל,
כדי לראות רשימת פסיכולוגים ועובדים סוציאליים- ניתן לראות בפנקסים הרשמיים,
כדי לברר האם הם טובים ומומלצים- צריך לברר אך ורק אצל מישהו שאתם סומכים עליו שמכיר אישית,
לא בגלל שהוא חבר שלו או שכן או מישהו שמכיר קצת והוא נשמע לו מאד נחמד ואישיות מיוחדת..
אנשים פה מבקשים בלי סוף המלצות- וניקים אנונימיים ממליצים להם, אתם לא יודעים מי המליץ לכם (סיכוי גבוה שהממליץ הוא המטפל בעצמו..)
תפסיקו עם זה.
תשאלו אנשים, רופא, שכן, חבר, אח, רב ותבקשו המלצה מנסיון אישי ותוודאו שההתמחות והנסיון של המטפל קשורים למצוקה איתה אתם מגיעים.
תתפלאו לשמוע כמה מהסביבה שלכם מכירים ועברו טיפול בעצמם, תפעילו את הראש ותגיעו למישהו שלא תתביישו לשאול. (אפשר לומר שמבררים בשביל חבר טוב ולהמציא משהו..)
לא ללכת עם המלצות אנונימיות, תשמרו על הנפש שלכם
מסכים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.
אני רואה מדי פעם אנשים שיש להם טענות על תמחור של עצמאיים. המשלם רואה שהוא שילם 300 ש"ח לעבודה שלקח לעצמאי שעה, או סכומים גדולים יותר, וזה נראה לו מוזר. כי הוא עובד תמורת 55 לשעה, אז מה זה החוצפה לקחת 300 ש"ח לשעה?

אני ישתף מהמקרה שלי שאני מכיר בפרטים, ואפשר להקיש מזה למקרים רבים. העצמאיים פה יבינו מיד מה אני מדבר. המטרה שלי היא קצת להסביר לשכירים, למה הם צריכים לעבוד תמורת 55 לשעה, והעצמאי נראה שעושה הרבה יותר.
בנוסף אני מקווה שזה יעזור קצת למי שמקבל שירות מעצמאי ומרגיש מתוסכל מהסכום הלכאורה גבוה שהוא היה צריך לשלם עבור זמן או שירות.

אני עצמאי שעובד בתחום המוזיקה ומרוויח "1500 ש"ח בערב אחד" (והמחמירים מתחילים לעשות חישוב מה קורה אם אני עובד כל ערב...), אשתי מטפלת רגשית ש"יושבת על כורסא ומרוויחה 300 לשעה",


בוא נעשה חישוב קצר. (לכאורה)
כמה זמן זה לנגן בבר מצוה? בוא נגיד 3 שעות? לכאורה 500 לשעה זה אחלה כסף.
אבל...
אם מחשבים את הזמן שאני עובד סביב האירוע, מהרגע שאני מתחיל לארוז את הרכב, ועד שאני חוזר הביתה והולך לישון מדובר על כ6 שעות.
מה שאומר שהרווח הוא פחות מ300 לשעה.
תורידו דלק, ציוד, ידע, אימון, ואין אירוע כל יום.
מליונר אני לא.

אז נכון שבעל האירוע שילם 1500 שח על 10 דקות ריקודים בבר מצוה וקצת מוזיקת רקע (חלק מהזמן היה בכלל מוזיקה מוקלטת...)
אבל העבודה שלי מסביב היא יותר ממה שנראה למי שמסתכל מהצד.

אותו דבר אשתי.
300 לשעה בשביל לפטפט קצת... נשמע אחלה דבר (והמחמירים יעשו חשבון כמה זה אם עובדים יום שלם וכו')

אז בוא נחשוב שניה, אשתי למדה תואר שני, ויש לה 10 שנות נסיון. (אפשר לחשב לכאורה מאות או אלפי שעות לימוד. מהבגרויות ועד ההדרכות שהיא עדיין מקבלת) זה משהו שעושה הגיון לשלם עליו בפני עצמו.
בנוסף, אם היא קובעת טיפול, זה להתכונן (טכנית ונפשית) חצי שעה לפני לפחות, וחצי שעה אחרי להתאפס. בנוסף יש בדרך כלל לפחות 10 דקות של תיאום לפני הפגישה. לפעמים יש דיונים טלפוניים עם אנשים שקשורים לטיפול.
מה עם קליניקה וביטוח? מה אם משלמים על הדרכה?

הגענו לשעתיים ועשר דקות מינימום על פגישה. וזה בקלות יכול להגיע ל3 שעות. לא כולל הוצאות נלוות.
100 ש"ח לשעה זה לא כזה דבר מושלם.


אז לפני שממהרים לעשות את החישוב המהיר: "כמה עולה פיתה, כמה עולה כדור פלאפל, כמה עולה קצת מלפפון- למה זה עולה 15 ש"ח למנה?"

הייתי מציע להסתכל רחב יותר.

נ.ב. אני לא אומר שכל תמחור של כל עצמאי זה הוגן. רק מציע למסתכל מהצד לראות תמונה רחבה יותר (או לא לעשות את החישובים של השני)

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה