קורונה למי ששאל איך יודעים מי החולה המאומת- בבקשה...

[לא כמו כולם]

מגיפת ה'קורונה' עיריית בני ברק הבהילה זקנים כדי ליצור פאניקה (כיכר השבת)

עיריית בני ברק יצאה במבצע הפחדה, כשתלתה מודעות אזהרה בבניינים בהם מתגוררים חולי קורונה, אך מתברר כי יצרה פאניקה גם בבניינים בהם לא היו כלל חולים (אקטואליה) עיריית בני ברק יצאה הבוקר (שלישי) בקמפיין חריג שכלל מודעות אזהרה בבניינים בהם יש חולי קורונה, בהם נכתב: "מקום סכנה. בבניין זה שוהה חולה קורונה מאומת". אלא שככל הנראה, המודעות לא נתלו דווקא בבניינים בהם יש חולי קורונה, מה שגרם לפאניקה בקרב תושבי העיר המבוגרים. בבניין ברחוב השניים, הנמצא בשכונת פרדס כץ בבני ברק, נתלתה המודעה המעדכנת כי יש חולה קורונה בבניין ועל התושבי הבניין להיזהר. אחד מתושבי הבניין מספר ל'כיכר השבת': "הבוקר קמנו לבשורה שיש לנו חולה קורונה בבניין, נכנסנו ללחץ היסטרי, לא היה ידוע לנו שיש חולה בבניין, מה גם שיש לנו אנשים מעל גיל 90 בבניין, שרק המילה קורונה יכולה להביא למותם". "נכנסנו ללחץ והתקשרנו למוקד העירוני של העירייה לברר מי החולה קורונה שנדע להיזהר", הוא מספר, "בעירייה לא הבינו על מה אנחנו מדברים ושלחו אותנו למשרד הבריאות, גם שם ביררנו והתברר לנו שלא מכירים שום חולה קורונה באזור שלנו". "אם לא די בכך", מספר השכן, "חזרנו לעירייה וביקשנו הבהרות ושלכל הפחות אם הייתה טעות שיורידו את המודעה ויעשו הבהרה, אלא שהמוקדן שענה לנו לא רק שלא הכחיש אלא הוסיף ואמר, 'אם נלחצתם סימן שקמפיין ההפחדה שלנו עזר, המטרה שלנו הייתה לזרוע פאניקה', כך הוא אמר לי ללא כחל ושרק". השכן זועם ואומר: "תבינו עשרות אנשים, ששומרים על עצמם יותר מהרגיל נכנסו ללחץ שלא לצורך, גם כך מרקם החיים של הציבור החרדי בפרדס כץ הוא רגיש ועדין, והדבר הזה רק מצליח לסכסך בין החילונים לחרדים בשכונה. אנחנו דורשים מהעירייה הבהרה והתנצלות - ויפה שעת אחת קודם"

 

[לא כמו כולם]

ואגב-
היה לי הרבה מה להגיד לכל מי ששאל והתעניין ברגשות החולים הענוגים,
חבל שנעלו את האשכול.

 

[שריתיש]

ווואו
איך רציתי לרשום בבוקר
שהכל צורת פרסום של העיריה / משרד הבריאות/ פשקוויל
עמד לי על המקלדת....

גרמו לציבור עוד קצת חשדות בכשרים, לחץ נפשי ומריבות בין שכנים. צל"ש.

 

[לא כמו כולם]

גרמו לציבור עוד קצת חשדות בכשרים, לחץ נפשי ומריבות בין שכנים. צל"ש.

כואב!!
באמת כואב לי!
והתגובות והיחס לחולים ולחשודים ממש "חימם את הלב"
רק שלא נאבד את זה לתמיד...
את הבנאדם לחברו שלנו ואת אהבת הזולת.

 

[צפוני אבוד]

מצד שני יש את זה:
כבר חודש אני לא יוצא מהבית,

כבר חודש אני לא מסוגל להסתכל מהחלון,

כבר חודש אני לא ישן בלילות,

וזה לא הכל.

העיניים שלי אדומות באופן קבוע, לא יודע אם נגמרו לי הדמעות או הבכיות, אבל אני כבר לא בוכה, בכיתי ובכיתי ועכשיו נגמרו לי.

אני גם התחלתי לסבול מנשירת שיער, מחוסר תיאבון, אני בסוג של דיכאון.

אינני מוצא מקום לעצמי.

תשאלו למה אני במצב כזה?

- בטעות, אבל לגמרי בלי כוונה, הרגתי את השכן שלי.

....

אני הרגתי אותו!

איך זה קרה?

עצוב מאוד.

אחרי חודש שאנחנו מסוגרים בבית, כל המשפחה, לא יוצאים אפילו לא לתפילות, קניות כמה שפחות, כמובן אין לטייל או לשחק למטה, הרגשנו שזהו! אנחנו עומדים להתפוצץ.

הילדים מטפסים זה על זה, ועל ההורים, רבים, "משתגעים", עושים שטויות, וכבר אי אפשר להמשיך.

אלא מה? מסוכן לרדת למטה.

אז ירדנו כל המשפחה רק לכניסה לבניין, ורק לעשר דקות, ושם, שם גילינו שאנו לא היחידים, כנראה שבעוד משפחות הגיעו מים עד נפש. ואפילו ילדים מבניין סמוך הגיעו לשחק איתם.

נשארנו באמת רק לעשר דקות, והילדים שמחו עד השמים, רצו והשתוללו כמו שרק ילדים שלא ראו את השמים כבר חודש יכולים להשתולל, שחקו עם ילדי השכנים, ועם איזה חיוך הם חזרו!.

גם למחרת ירדנו למטה, וכן השכנים.

לפתע נודע לנו שאחד השכנים, אדם צעיר, שרק לפני כמה שנים קיבל במתנה כליה, ועכשיו הוא נחלה בקורונה.

מכיוון שהוא מושתל, הוא נוטל תרופות לדיכוי המערכת החיסונית שלו, כך שלמרות שהוא צעיר - הוא מאוד פגיע למחלות.

הוא הובהל לבית החולים ותוך זמן קצר כבר הורדם והונשם, אחרי כמה ימים מצבו הידרדר והוא נפטר.

הלוויה הייתה קטנה, ובבניין נשארה אלמנה צעירה עם חמשה יתומים קטנים.

בדיקות שנעשו בבניין גילו שאני היחיד שחולה בבניין, וככל הנראה השכן נדבק ממני, ואני כנראה נדבקתי מאחד הילדים מהבניין הסמוך.

אבל לא הרגשתי שום דבר, ככה זה אצל הרבה צעירים, לא מרגישים כלום, אבל יכולים להעביר את המחלה הלאה בלי לדעת ובלי להרגיש.

עכשיו אתם גם מבינים מדוע אני אפילו לא מסתכל מהחלון, אני לא מסוגל לראות את האלמנה יורדת למטה להוריד את הפח או הולכת לקנות במכולת, לא כשאני יודע שבגלל חוסר הזהירות שלי הרגתי את בעלה והשארתי אותה ואת הילדים לבד.

עכשיו אני מנסה קצת לכפר על מעשי, על קלות הראש שבה הרגתי את השכן, אם בזכות הסיפור שלי מישהוא יתחזק בשמירה על כללי הרפואה, אני אודה לו מאוד.

אז אולי כדאי קצת להלחיץ כדי שלא יקרו כאלו מקרים [גם אם זה לא סיפור אמיתי, יכול להיות אמיתי]

 

[מתמיד]

מצד שני יש את זה:
כבר חודש אני לא יוצא מהבית,

כבר חודש אני לא מסוגל להסתכל מהחלון,

כבר חודש אני לא ישן בלילות,

וזה לא הכל.

העיניים שלי אדומות באופן קבוע, לא יודע אם נגמרו לי הדמעות או הבכיות, אבל אני כבר לא בוכה, בכיתי ובכיתי ועכשיו נגמרו לי.

אני גם התחלתי לסבול מנשירת שיער, מחוסר תיאבון, אני בסוג של דיכאון.

אינני מוצא מקום לעצמי.

תשאלו למה אני במצב כזה?

- בטעות, אבל לגמרי בלי כוונה, הרגתי את השכן שלי.

....

אני הרגתי אותו!

איך זה קרה?

עצוב מאוד.

אחרי חודש שאנחנו מסוגרים בבית, כל המשפחה, לא יוצאים אפילו לא לתפילות, קניות כמה שפחות, כמובן אין לטייל או לשחק למטה, הרגשנו שזהו! אנחנו עומדים להתפוצץ.

הילדים מטפסים זה על זה, ועל ההורים, רבים, "משתגעים", עושים שטויות, וכבר אי אפשר להמשיך.

אלא מה? מסוכן לרדת למטה.

אז ירדנו כל המשפחה רק לכניסה לבניין, ורק לעשר דקות, ושם, שם גילינו שאנו לא היחידים, כנראה שבעוד משפחות הגיעו מים עד נפש. ואפילו ילדים מבניין סמוך הגיעו לשחק איתם.

נשארנו באמת רק לעשר דקות, והילדים שמחו עד השמים, רצו והשתוללו כמו שרק ילדים שלא ראו את השמים כבר חודש יכולים להשתולל, שחקו עם ילדי השכנים, ועם איזה חיוך הם חזרו!.

גם למחרת ירדנו למטה, וכן השכנים.

לפתע נודע לנו שאחד השכנים, אדם צעיר, שרק לפני כמה שנים קיבל במתנה כליה, ועכשיו הוא נחלה בקורונה.

מכיוון שהוא מושתל, הוא נוטל תרופות לדיכוי המערכת החיסונית שלו, כך שלמרות שהוא צעיר - הוא מאוד פגיע למחלות.

הוא הובהל לבית החולים ותוך זמן קצר כבר הורדם והונשם, אחרי כמה ימים מצבו הידרדר והוא נפטר.

הלוויה הייתה קטנה, ובבניין נשארה אלמנה צעירה עם חמשה יתומים קטנים.

בדיקות שנעשו בבניין גילו שאני היחיד שחולה בבניין, וככל הנראה השכן נדבק ממני, ואני כנראה נדבקתי מאחד הילדים מהבניין הסמוך.

אבל לא הרגשתי שום דבר, ככה זה אצל הרבה צעירים, לא מרגישים כלום, אבל יכולים להעביר את המחלה הלאה בלי לדעת ובלי להרגיש.

עכשיו אתם גם מבינים מדוע אני אפילו לא מסתכל מהחלון, אני לא מסוגל לראות את האלמנה יורדת למטה להוריד את הפח או הולכת לקנות במכולת, לא כשאני יודע שבגלל חוסר הזהירות שלי הרגתי את בעלה והשארתי אותה ואת הילדים לבד.

עכשיו אני מנסה קצת לכפר על מעשי, על קלות הראש שבה הרגתי את השכן, אם בזכות הסיפור שלי מישהוא יתחזק בשמירה על כללי הרפואה, אני אודה לו מאוד.

אז אולי כדאי קצת להלחיץ כדי שלא יקרו כאלו מקרים [גם אם זה לא סיפור אמיתי, יכול להיות אמיתי]

וואו

 

[ecf]

מצד שני יש את זה:
כבר חודש אני לא יוצא מהבית,

כבר חודש אני לא מסוגל להסתכל מהחלון,

כבר חודש אני לא ישן בלילות,

וזה לא הכל.

העיניים שלי אדומות באופן קבוע, לא יודע אם נגמרו לי הדמעות או הבכיות, אבל אני כבר לא בוכה, בכיתי ובכיתי ועכשיו נגמרו לי.

אני גם התחלתי לסבול מנשירת שיער, מחוסר תיאבון, אני בסוג של דיכאון.

אינני מוצא מקום לעצמי.

תשאלו למה אני במצב כזה?

- בטעות, אבל לגמרי בלי כוונה, הרגתי את השכן שלי.

....

אני הרגתי אותו!

איך זה קרה?

עצוב מאוד.

אחרי חודש שאנחנו מסוגרים בבית, כל המשפחה, לא יוצאים אפילו לא לתפילות, קניות כמה שפחות, כמובן אין לטייל או לשחק למטה, הרגשנו שזהו! אנחנו עומדים להתפוצץ.

הילדים מטפסים זה על זה, ועל ההורים, רבים, "משתגעים", עושים שטויות, וכבר אי אפשר להמשיך.

אלא מה? מסוכן לרדת למטה.

אז ירדנו כל המשפחה רק לכניסה לבניין, ורק לעשר דקות, ושם, שם גילינו שאנו לא היחידים, כנראה שבעוד משפחות הגיעו מים עד נפש. ואפילו ילדים מבניין סמוך הגיעו לשחק איתם.

נשארנו באמת רק לעשר דקות, והילדים שמחו עד השמים, רצו והשתוללו כמו שרק ילדים שלא ראו את השמים כבר חודש יכולים להשתולל, שחקו עם ילדי השכנים, ועם איזה חיוך הם חזרו!.

גם למחרת ירדנו למטה, וכן השכנים.

לפתע נודע לנו שאחד השכנים, אדם צעיר, שרק לפני כמה שנים קיבל במתנה כליה, ועכשיו הוא נחלה בקורונה.

מכיוון שהוא מושתל, הוא נוטל תרופות לדיכוי המערכת החיסונית שלו, כך שלמרות שהוא צעיר - הוא מאוד פגיע למחלות.

הוא הובהל לבית החולים ותוך זמן קצר כבר הורדם והונשם, אחרי כמה ימים מצבו הידרדר והוא נפטר.

הלוויה הייתה קטנה, ובבניין נשארה אלמנה צעירה עם חמשה יתומים קטנים.

בדיקות שנעשו בבניין גילו שאני היחיד שחולה בבניין, וככל הנראה השכן נדבק ממני, ואני כנראה נדבקתי מאחד הילדים מהבניין הסמוך.

אבל לא הרגשתי שום דבר, ככה זה אצל הרבה צעירים, לא מרגישים כלום, אבל יכולים להעביר את המחלה הלאה בלי לדעת ובלי להרגיש.

עכשיו אתם גם מבינים מדוע אני אפילו לא מסתכל מהחלון, אני לא מסוגל לראות את האלמנה יורדת למטה להוריד את הפח או הולכת לקנות במכולת, לא כשאני יודע שבגלל חוסר הזהירות שלי הרגתי את בעלה והשארתי אותה ואת הילדים לבד.

עכשיו אני מנסה קצת לכפר על מעשי, על קלות הראש שבה הרגתי את השכן, אם בזכות הסיפור שלי מישהוא יתחזק בשמירה על כללי הרפואה, אני אודה לו מאוד.

אז אולי כדאי קצת להלחיץ כדי שלא יקרו כאלו מקרים [גם אם זה לא סיפור אמיתי, יכול להיות אמיתי]

הסיפור לא אמיתי ולא יכול להיות אמיתי.
אדם שסגור חודש בבית, לא ידביק אף אחד.
מרתיח לראות איך כל אחד מנסה להדביק לנשאי הקורונה את התווית רוצח.

 

[צילומנציה]

דמוגגיה
ההוא- בתיאור המרגש- שנדבק, אשם לא פחות מזה שהדביק- אם היה שומר על הכללים לא היה קורה.
מבחינתך דינו כ"מתאבד" לא פחות. רק שאתה מפנה את העט דווקא אל המדביק.
שימו לב, ה"אני מאשים" שלכם מופנה בעקיפין גם לחולים ז"ל
על כל המשתמע מכך.
תפנימו שאי אפשר למנוע 100% הדבקה. אין מציאות.

 

[מצב כפית]

עדיין...
נכון שכולם צודקים.
עדיין.
זה לא משנה כמה זמן לא יצאת מהבית, מהחדר.
יש כללים.
ועליהם שומרים.
נשמרים.

הסיפור הנ''ל-
גם אם הוא מפונטרז,
הוא חזק ומחזק מאוד.

 

[צילומנציה]

לא מחזק רק מייאש.
מתואר שם בן אדם: לא חולה. לא מחויב בידוד
היה סגור בבית ימים שלמים
יצא ל10 דקות
והנה הוא- רוצח בדם קר

 

[מרחבית]

מגיפת ה'קורונה' עיריית בני ברק הבהילה זקנים כדי ליצור פאניקה (כיכר השבת)

עיריית בני ברק יצאה במבצע הפחדה, כשתלתה מודעות אזהרה בבניינים בהם מתגוררים חולי קורונה, אך מתברר כי יצרה פאניקה גם בבניינים בהם לא היו כלל חולים (אקטואליה) עיריית בני ברק יצאה הבוקר (שלישי) בקמפיין חריג שכלל מודעות אזהרה בבניינים בהם יש חולי קורונה, בהם נכתב: "מקום סכנה. בבניין זה שוהה חולה קורונה מאומת". אלא שככל הנראה, המודעות לא נתלו דווקא בבניינים בהם יש חולי קורונה, מה שגרם לפאניקה בקרב תושבי העיר המבוגרים. בבניין ברחוב השניים, הנמצא בשכונת פרדס כץ בבני ברק, נתלתה המודעה המעדכנת כי יש חולה קורונה בבניין ועל התושבי הבניין להיזהר. אחד מתושבי הבניין מספר ל'כיכר השבת': "הבוקר קמנו לבשורה שיש לנו חולה קורונה בבניין, נכנסנו ללחץ היסטרי, לא היה ידוע לנו שיש חולה בבניין, מה גם שיש לנו אנשים מעל גיל 90 בבניין, שרק המילה קורונה יכולה להביא למותם". "נכנסנו ללחץ והתקשרנו למוקד העירוני של העירייה לברר מי החולה קורונה שנדע להיזהר", הוא מספר, "בעירייה לא הבינו על מה אנחנו מדברים ושלחו אותנו למשרד הבריאות, גם שם ביררנו והתברר לנו שלא מכירים שום חולה קורונה באזור שלנו". "אם לא די בכך", מספר השכן, "חזרנו לעירייה וביקשנו הבהרות ושלכל הפחות אם הייתה טעות שיורידו את המודעה ויעשו הבהרה, אלא שהמוקדן שענה לנו לא רק שלא הכחיש אלא הוסיף ואמר, 'אם נלחצתם סימן שקמפיין ההפחדה שלנו עזר, המטרה שלנו הייתה לזרוע פאניקה', כך הוא אמר לי ללא כחל ושרק". השכן זועם ואומר: "תבינו עשרות אנשים, ששומרים על עצמם יותר מהרגיל נכנסו ללחץ שלא לצורך, גם כך מרקם החיים של הציבור החרדי בפרדס כץ הוא רגיש ועדין, והדבר הזה רק מצליח לסכסך בין החילונים לחרדים בשכונה. אנחנו דורשים מהעירייה הבהרה והתנצלות - ויפה שעת אחת קודם"

אם זה נכון שתלו מודעות על חולים מאומתים בבניינים שלא היו כאלה, רק כדי לזרוע פאניקה בציבור, זה מעשה מקומם ביותר שראוי לכל גינוי.
אני מקבלת את הסיפור הזה בספקנות. עיתונים רגילים לשקר ולהגזים! אך אם הסיפור נכון ומדויק, בעיניי זה מעשה מזעזע עם פוטנציאל להשלכות קשות.

 

[ecf]

הסיפור הנ''ל-
גם אם הוא מפונטרז,
הוא חזק ומחזק מאוד.

לא מחזק, לא!!!

זה סיפור שמנסה לגרום לאנשים להרגיש רוצחים כי הם יצאו מהבית אחרי חודש שלם שלא ראו חדר מדרגות!!!
הסיפור הזה יכול להרוג אנשים!!!
הוא יכול לגרום לאנשים להישאר בבית במשך תקופה ארוכה ולהיכנס לחרדות איומות שספק אם אי פעם הם יצליחו לצאת מזה.

@פרוג עשו טובה ותמחקו את הסיפור הדמיוני הזה לפני שהוא יעשה נזקים.

 

[klik's]

די
מספיק עם השטויות האלו
בשום רגע בזמן הקורונה לא היה איסור לצאת מהבית להתאווררות בתוך 100 מטר
ולא שמעתי על שום רב שאוסר לצאת מהבית להתאווררות
אלא להקפיד על הכללים
ואנשים בקבוצת הסיכון יודעים ומשתדלים במיוחד לשמור על עצמם
וכמה שפחות לצאת (אם בכלל)
@צפוני אבוד לא יצאת עדיין להתאווררות מרגע פרוץ המשבר (כלומר יותר מחודש וחצי)?

 

[שרית קובל]

הבוקר יצאתי להליכה על כביש ז'בוטינסקי
והנה בית שעומד לפני הריסה, ללא דיירים - ויש עליו את השלט המדובר...
חשבתי לעצמי, אולי יש כאן הומלס שגר ונדבק בקורונה,
אבל כנראה זה רק דרך להלחיץ אותי.

 

[SMN]

לא מחזק רק מייאש.
מתואר שם בן אדם: לא חולה. לא מחויב בידוד
היה סגור בבית ימים שלמים
יצא ל10 דקות
והנה הוא- רוצח בדם קר

וכל זה מותר על פי החוק!
מה שאומר שגם מי שמקפיד יכול להדביק אז ברור שזה רק מייאש..........

 

[חגי פאהן]

מי ששמר על הכללים ובכל זאת הדביק - לא צריך לגלות לעיר מקלט, כי מה היה לו לעשות? ובכל זאת, גם עליו נאמר "מגלגלין חובה ע"י חייב" וצריך לפשפש במעשיו.
אבל מי שלא שמר על הכללים והדביק...

 

[neom]

אם זה נכון שתלו מודעות על חולים מאומתים בבניינים שלא היו כאלה, רק כדי לזרוע פאניקה בציבור, זה מעשה מקומם ביותר שראוי לכל גינוי.
אני לא מקבלת את הסיפור הזה כבטוח נכון. עיתונים רגילים לשקר ולהגזים! אך אם הסיפור נכון ומדויק, בעיניי זה מעשה מזעזע עם פוטנציאל להשלכות קשות.

נכון במאה אחוזים.
אני בעד להזהר. הכי להזהר בעולם.
אם היה חולה מאומת, הייתי האחרונה להתלונן.
אבל לא בעד מניפולציות על ציבור שנותן אמון.
כשאישה קשישה יושבת בבית ורועדת, סתם. כי מישהו החליט לזרוע פאניקה על גווה, זה מקומם.

 

[מרחבית]

כשאישה קשישה יושבת בבית ורועדת, סתם. כי מישהו החליט לזרוע פאניקה על גווה, זה מקומם.

בימים האחרונים שוחחתי עם קשישה מבני ברק, לא יוצאת שבועות. לא רואה נכדים ונינים, לא הולכת לרופא אפילו שמרגישה גרוע! (לא סימני קורונה חלילה. רק המחלות הרגילות של זקנה שמחמירות!) ומאוד מודאגת מהמצב, וזה לא מוסיף לה בריאות!

מנסה לדמיין ששמים כזה שלט אצלה, שקרי, בשביל פאניקה. והפקידים או השליחים צוחקים כל הדרך אל חדרי המדרגות.

מדגישה שוב, ייתכן מאוד שהסיפור הזה לא נכון!! אני לא מקבלת כל-כך מהר.
ייתכן גם שבמקרה היה מוקדן שענה לא לעניין!! וזה לא מראה כלום חוץ מעליו אישית.
מגיבה על רעיון הזוי כזה, אם קיים באיזה מקום. ואגב, גם במקום של צעירים.

 

[א.ש. אמיתי]

אם זה אכן נכון,
זו ממש חוצפה ורשעות.

 

[גלגל הצבעים]

דמוגגיה
ההוא- בתיאור המרגש- שנדבק, אשם לא פחות מזה שהדביק- אם היה שומר על הכללים לא היה קורה.
מבחינתך דינו כ"מתאבד" לא פחות. רק שאתה מפנה את העט דווקא אל המדביק.
שימו לב, ה"אני מאשים" שלכם מופנה בעקיפין גם לחולים ז"ל
על כל המשתמע מכך.
תפנימו שאי אפשר למנוע 100% הדבקה. אין מציאות.

אם אדם שוכב על הכביש, זה לא מתיר לך לדרוס אותו אפילו שאתה נוסע במהירות המותרת, חייבים להאט כשאנשים שוכבים על הכביש גם אם הם חסרי דעת.