הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
רכב השרד הממשלתי השתחרר סוף סוף מהסמטאות הצרות והמגבילות של צפון תל אביב והחל לרדת לעבר נתיבי איילון, הפקקים והבולענים. נהג השרד נתן דרור לרגלו המונחת על דוושת המהירות וזו בתורה האיצה את המחט למחוזות ה-160 וצפונה.
"יותר לאט, נהגוס. יותר לאט!" נשמע קול נאנק מהמושב האחורי המרופד בעור מהגוני, תיפורי טיטניום, מסעדי אבן-קיסר ושאר דברים לא קיימים.
"ראש הממשלה?" התפלא הנהג. "ממתי מעניינת אותך המהירות החוקית? אם אני לא טועה, ואני לא טועה, יש תיעודים ישנים שלך כנהג של עצמך עובר את המהירות המותרת במכפלות!"
"כן, אבל לא עכשיו". נאנח ראש הממשלה. "אני חייב לעקוף את משה שרת".
"לא הבנתי, כבודו". לא הבין, כבודו. "איפה משה שרת יושב, בטסלה לימיננו? ואיך נעקוף אותו אם לא נגביר את המהירות?"
"לא סתם משה השרת. משה שרת, ראש הממשלה השני של ישראל!" הבהיר ראש הממשלה ה-14 של ישראל. "משה שרתוק, או צ'רטוק, בשמו המקורי. ההוא מהשטר הישן של 20 שקל! אותו אני רוצה לעקוף".
"הוא נפטר מזמן, לא?"
"מי יודע. מה שאני יודע זה כך: כשהתמניתי סוף סוף לראש הממשלה, לפחות בממשלת מעבר, היה לי חשוב מאוד לא להיות ראש הממשלה שכיהן הכי פחות זמן בהיסטוריה. לכן עשיתי כל מאמץ שלא תוקם ממשלה חדשה עוד בכנסת הנוכחית וכך עקפתי את 19 הימים של יגאל אלון. הישג ראשון ואחרון שלי בתפקיד בינתיים.
"אחר כך, כשתכננו לעשות בחירות בזק, התעקשתי לדחות את הבחירות ככל היותר, עד נובמבר. אני מוכרח לעקוף עוד כמה ראשי ממשלה. היעד שלי לבסוף הוא לעקוף את משה שרת, שכיהן שנה ו-281 יום. ולהגיע צמוד-צמוד ברשימה למר שמעון פרס, האיש והחזון, ראש מחנה השלום, עמוד האש לפני כביש שש, עמוד הענן לפני הבלאגן"...
"ואיך זה יכול לקרות?" קטע הנהג את מכונת המצאת הביטויים בעודה באיבה.
"ממשלות מעבר". זהרו קוציו של ראש הממשלה. "אני לא בונה על הקמת ממשלה בראשותי. אמנם מנותק, אבל לא עד כדי כך. אלא מה? אם לא יהיו 61 ממול, בעזרת גוש חוסם, לפחות נוכל לערוך עוד בחירות ועוד בחירות, עד שסוף סוף אגיע ליעד שבשבילו אני קם כל בוקר והולך לעבודה. המטרה האחת והיחידה: לעקוף את משה שרת!"
"עכשיו אתה מבין?" סיכם. "אם תיסע מהר - עלולה לקרות תאונת דרכים. ואם תקרה תאונת דרכים - אני עלול למות. ואם אני אמות - זה עלול לפגוע מעט ברמת התפקוד הנוכחית שלי כראש ממשלה. לכן אני אומר לך, סע לאט! שאוכל לעקוף את משה שרת".
"כך גם, למשל", נזכר ראש הממשלה לאחר הרהור, "לא טסתי להלווייתה של מלכת אנגליה המנוחתה עדן. מי יודע, אולי המוות שלה מדבק ואז אני לא אוכל"...
"...לעקוף את משה שרת". השלים הנהג. תלמיד צייתן.
שקט נוגה השתרר ברכב.
"הדברים מאלפים מאוד, ראש הממשלה". שבר הנהג את השתיקה אחרי דקות ארוכות. "במיוחד בימים כאלו של חשבון נפש. אני חושב כעת לעצמי: כמה פעמים אנחנו מסמנים לעצמנו מטרות שגויות ומנהלים את החיים שלנו לפיהן? כמה פעמים אנחנו פועלים ומתאמצים עבור יעדים שלאף אחד לא אכפת מהם ואין בהם שום תועלת אמיתית? אם רק היינו מתאפסים על עצמנו ונזכרים מה המטרה האמיתי שלנו, היינו חוסכים הרבה סבל לעצמנו ולסביבה שלנו, במקרה הזה כל מדינת ישראל... נקודה למחשבה, לא?"
"עמוק מדי בשבילי". נענע ראש הממשלה את ראשו. "תן לי משפטים קליטים יותר, ברמה של עוגיית מזל סינית... וחוץ מזה, אתה הנהג שלי! אתה אמור לנהוג, לא לחשוב. לא אמורות להיות לך דעות!"
הוא רשף את המילה "דעות" בצורת הדיבור הייחודית שלו, המודגשת במיוחד על ידי חקייניו.
"אתה צודק, אדוני ראש הממשלה". הסכים הנהג. "אבל בגלגול הקודם שלי, לפני שהייתי הנהג שלך, הייתי נהג מונית".
"יותר לאט, נהגוס. יותר לאט!" נשמע קול נאנק מהמושב האחורי המרופד בעור מהגוני, תיפורי טיטניום, מסעדי אבן-קיסר ושאר דברים לא קיימים.
"ראש הממשלה?" התפלא הנהג. "ממתי מעניינת אותך המהירות החוקית? אם אני לא טועה, ואני לא טועה, יש תיעודים ישנים שלך כנהג של עצמך עובר את המהירות המותרת במכפלות!"
"כן, אבל לא עכשיו". נאנח ראש הממשלה. "אני חייב לעקוף את משה שרת".
"לא הבנתי, כבודו". לא הבין, כבודו. "איפה משה שרת יושב, בטסלה לימיננו? ואיך נעקוף אותו אם לא נגביר את המהירות?"
"לא סתם משה השרת. משה שרת, ראש הממשלה השני של ישראל!" הבהיר ראש הממשלה ה-14 של ישראל. "משה שרתוק, או צ'רטוק, בשמו המקורי. ההוא מהשטר הישן של 20 שקל! אותו אני רוצה לעקוף".
"הוא נפטר מזמן, לא?"
"מי יודע. מה שאני יודע זה כך: כשהתמניתי סוף סוף לראש הממשלה, לפחות בממשלת מעבר, היה לי חשוב מאוד לא להיות ראש הממשלה שכיהן הכי פחות זמן בהיסטוריה. לכן עשיתי כל מאמץ שלא תוקם ממשלה חדשה עוד בכנסת הנוכחית וכך עקפתי את 19 הימים של יגאל אלון. הישג ראשון ואחרון שלי בתפקיד בינתיים.
"אחר כך, כשתכננו לעשות בחירות בזק, התעקשתי לדחות את הבחירות ככל היותר, עד נובמבר. אני מוכרח לעקוף עוד כמה ראשי ממשלה. היעד שלי לבסוף הוא לעקוף את משה שרת, שכיהן שנה ו-281 יום. ולהגיע צמוד-צמוד ברשימה למר שמעון פרס, האיש והחזון, ראש מחנה השלום, עמוד האש לפני כביש שש, עמוד הענן לפני הבלאגן"...
"ואיך זה יכול לקרות?" קטע הנהג את מכונת המצאת הביטויים בעודה באיבה.
"ממשלות מעבר". זהרו קוציו של ראש הממשלה. "אני לא בונה על הקמת ממשלה בראשותי. אמנם מנותק, אבל לא עד כדי כך. אלא מה? אם לא יהיו 61 ממול, בעזרת גוש חוסם, לפחות נוכל לערוך עוד בחירות ועוד בחירות, עד שסוף סוף אגיע ליעד שבשבילו אני קם כל בוקר והולך לעבודה. המטרה האחת והיחידה: לעקוף את משה שרת!"
"עכשיו אתה מבין?" סיכם. "אם תיסע מהר - עלולה לקרות תאונת דרכים. ואם תקרה תאונת דרכים - אני עלול למות. ואם אני אמות - זה עלול לפגוע מעט ברמת התפקוד הנוכחית שלי כראש ממשלה. לכן אני אומר לך, סע לאט! שאוכל לעקוף את משה שרת".
"כך גם, למשל", נזכר ראש הממשלה לאחר הרהור, "לא טסתי להלווייתה של מלכת אנגליה המנוחתה עדן. מי יודע, אולי המוות שלה מדבק ואז אני לא אוכל"...
"...לעקוף את משה שרת". השלים הנהג. תלמיד צייתן.
שקט נוגה השתרר ברכב.
"הדברים מאלפים מאוד, ראש הממשלה". שבר הנהג את השתיקה אחרי דקות ארוכות. "במיוחד בימים כאלו של חשבון נפש. אני חושב כעת לעצמי: כמה פעמים אנחנו מסמנים לעצמנו מטרות שגויות ומנהלים את החיים שלנו לפיהן? כמה פעמים אנחנו פועלים ומתאמצים עבור יעדים שלאף אחד לא אכפת מהם ואין בהם שום תועלת אמיתית? אם רק היינו מתאפסים על עצמנו ונזכרים מה המטרה האמיתי שלנו, היינו חוסכים הרבה סבל לעצמנו ולסביבה שלנו, במקרה הזה כל מדינת ישראל... נקודה למחשבה, לא?"
"עמוק מדי בשבילי". נענע ראש הממשלה את ראשו. "תן לי משפטים קליטים יותר, ברמה של עוגיית מזל סינית... וחוץ מזה, אתה הנהג שלי! אתה אמור לנהוג, לא לחשוב. לא אמורות להיות לך דעות!"
הוא רשף את המילה "דעות" בצורת הדיבור הייחודית שלו, המודגשת במיוחד על ידי חקייניו.
"אתה צודק, אדוני ראש הממשלה". הסכים הנהג. "אבל בגלגול הקודם שלי, לפני שהייתי הנהג שלך, הייתי נהג מונית".
Reactions: אוראל סולטן, משפחה שכzoo, אביגלוש ועוד 6 משתמשים9 //