שיתוף - לביקורת לעקוף את משה שרת

  • הוסף לסימניות
  • #1
רכב השרד הממשלתי השתחרר סוף סוף מהסמטאות הצרות והמגבילות של צפון תל אביב והחל לרדת לעבר נתיבי איילון, הפקקים והבולענים. נהג השרד נתן דרור לרגלו המונחת על דוושת המהירות וזו בתורה האיצה את המחט למחוזות ה-160 וצפונה.

"יותר לאט, נהגוס. יותר לאט!" נשמע קול נאנק מהמושב האחורי המרופד בעור מהגוני, תיפורי טיטניום, מסעדי אבן-קיסר ושאר דברים לא קיימים.

"ראש הממשלה?" התפלא הנהג. "ממתי מעניינת אותך המהירות החוקית? אם אני לא טועה, ואני לא טועה, יש תיעודים ישנים שלך כנהג של עצמך עובר את המהירות המותרת במכפלות!"

"כן, אבל לא עכשיו". נאנח ראש הממשלה. "אני חייב לעקוף את משה שרת".

"לא הבנתי, כבודו". לא הבין, כבודו. "איפה משה שרת יושב, בטסלה לימיננו? ואיך נעקוף אותו אם לא נגביר את המהירות?"

"לא סתם משה השרת. משה שרת, ראש הממשלה השני של ישראל!" הבהיר ראש הממשלה ה-14 של ישראל. "משה שרתוק, או צ'רטוק, בשמו המקורי. ההוא מהשטר הישן של 20 שקל! אותו אני רוצה לעקוף".

"הוא נפטר מזמן, לא?"

"מי יודע. מה שאני יודע זה כך: כשהתמניתי סוף סוף לראש הממשלה, לפחות בממשלת מעבר, היה לי חשוב מאוד לא להיות ראש הממשלה שכיהן הכי פחות זמן בהיסטוריה. לכן עשיתי כל מאמץ שלא תוקם ממשלה חדשה עוד בכנסת הנוכחית וכך עקפתי את 19 הימים של יגאל אלון. הישג ראשון ואחרון שלי בתפקיד בינתיים.

"אחר כך, כשתכננו לעשות בחירות בזק, התעקשתי לדחות את הבחירות ככל היותר, עד נובמבר. אני מוכרח לעקוף עוד כמה ראשי ממשלה. היעד שלי לבסוף הוא לעקוף את משה שרת, שכיהן שנה ו-281 יום. ולהגיע צמוד-צמוד ברשימה למר שמעון פרס, האיש והחזון, ראש מחנה השלום, עמוד האש לפני כביש שש, עמוד הענן לפני הבלאגן"...

"ואיך זה יכול לקרות?" קטע הנהג את מכונת המצאת הביטויים בעודה באיבה.

"ממשלות מעבר". זהרו קוציו של ראש הממשלה. "אני לא בונה על הקמת ממשלה בראשותי. אמנם מנותק, אבל לא עד כדי כך. אלא מה? אם לא יהיו 61 ממול, בעזרת גוש חוסם, לפחות נוכל לערוך עוד בחירות ועוד בחירות, עד שסוף סוף אגיע ליעד שבשבילו אני קם כל בוקר והולך לעבודה. המטרה האחת והיחידה: לעקוף את משה שרת!"

"עכשיו אתה מבין?" סיכם. "אם תיסע מהר - עלולה לקרות תאונת דרכים. ואם תקרה תאונת דרכים - אני עלול למות. ואם אני אמות - זה עלול לפגוע מעט ברמת התפקוד הנוכחית שלי כראש ממשלה. לכן אני אומר לך, סע לאט! שאוכל לעקוף את משה שרת".

"כך גם, למשל", נזכר ראש הממשלה לאחר הרהור, "לא טסתי להלווייתה של מלכת אנגליה המנוחתה עדן. מי יודע, אולי המוות שלה מדבק ואז אני לא אוכל"...

"...לעקוף את משה שרת". השלים הנהג. תלמיד צייתן.

שקט נוגה השתרר ברכב.

"הדברים מאלפים מאוד, ראש הממשלה". שבר הנהג את השתיקה אחרי דקות ארוכות. "במיוחד בימים כאלו של חשבון נפש. אני חושב כעת לעצמי: כמה פעמים אנחנו מסמנים לעצמנו מטרות שגויות ומנהלים את החיים שלנו לפיהן? כמה פעמים אנחנו פועלים ומתאמצים עבור יעדים שלאף אחד לא אכפת מהם ואין בהם שום תועלת אמיתית? אם רק היינו מתאפסים על עצמנו ונזכרים מה המטרה האמיתי שלנו, היינו חוסכים הרבה סבל לעצמנו ולסביבה שלנו, במקרה הזה כל מדינת ישראל... נקודה למחשבה, לא?"



"עמוק מדי בשבילי". נענע ראש הממשלה את ראשו. "תן לי משפטים קליטים יותר, ברמה של עוגיית מזל סינית... וחוץ מזה, אתה הנהג שלי! אתה אמור לנהוג, לא לחשוב. לא אמורות להיות לך דעות!"

הוא רשף את המילה "דעות" בצורת הדיבור הייחודית שלו, המודגשת במיוחד על ידי חקייניו.



"אתה צודק, אדוני ראש הממשלה". הסכים הנהג. "אבל בגלגול הקודם שלי, לפני שהייתי הנהג שלך, הייתי נהג מונית".
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
משעשע!
אהבתי את זה -
המרופד בעור מהגוני, תיפורי טיטניום, מסעדי אבן-קיסר ושאר דברים לא קיימים.
פחות אהבתי את זה -
שקט נוגה השתרר ברכב.

"הדברים מאלפים מאוד, ראש הממשלה". שבר הנהג את השתיקה אחרי דקות ארוכות. "במיוחד בימים כאלו של חשבון נפש. אני חושב כעת לעצמי: כמה פעמים אנחנו מסמנים לעצמנו מטרות שגויות ומנהלים את החיים שלנו לפיהן? כמה פעמים אנחנו פועלים ומתאמצים עבור יעדים שלאף אחד לא אכפת מהם ואין בהם שום תועלת אמיתית? אם רק היינו מתאפסים על עצמנו ונזכרים מה המטרה האמיתי שלנו, היינו חוסכים הרבה סבל לעצמנו ולסביבה שלנו, במקרה הזה כל מדינת ישראל... נקודה למחשבה, לא?"



"עמוק מדי בשבילי". נענע ראש הממשלה את ראשו. "תן לי משפטים קליטים יותר, ברמה של עוגיית מזל סינית... וחוץ מזה, אתה הנהג שלי! אתה אמור לנהוג, לא לחשוב. לא אמורות להיות לך דעות!"

הוא רשף את המילה "דעות" בצורת הדיבור הייחודית שלו, המודגשת במיוחד על ידי חקייניו.



"אתה צודק, אדוני ראש הממשלה". הסכים הנהג. "אבל בגלגול הקודם שלי, לפני שהייתי הנהג שלך, הייתי נהג מונית".
הפאנץ' ליין טורח לוודא שלא פספסנו שיאיר לפיד הוא הטיפש כאן בסיפור = זלזול באינטליגנציה של הקורא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
תודה!

אם נוריד את זה:

"עמוק מדי בשבילי". נענע ראש הממשלה את ראשו. "תן לי משפטים קליטים יותר, ברמה של עוגיית מזל סינית... וחוץ מזה,

זה יספיק?

כי השורה האחרונה ממש רק מגיעה להסביר למה יש לו דעות בכל נושא. כמו כל נהג מונית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
כי השורה האחרונה ממש רק מגיעה להסביר למה יש לו דעות בכל נושא. כמו כל נהג מונית.
לא מיותר?! הנהג הוא רק דמות רקע. לו יכולת לכתוב במונולוג, כל כולו היה מיותר, לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5

שיא חדש: יאיר לפיד יהיה ראש הממשלה שכיהן בתפקיד במשך הזמן הקצר ביותר בתולדות מדינת ישראל​



יאיר לפיד, ראש הממשלה המכהן, שובר את שיאו של נפתלי בנט שכיהן כראש ממשלת ישראל במשך שנה ושבועיים - מה-13 ביוני 2021 עד ה-30 ביוני 2022.
כהונתו של לפיד צפויה להסתיים רשמית בשבועות הקרובים, לאחר כינון הממשלה החדשה. עד היום כהונתו של לפיד, שנכנס לתפקיד ב-1 ביולי, עומדת על 125 ימים.
יש לציין את יגאל אלון ז"ל, שכיהן כראש הממשלה בפועל במשך 19 ימים, החל מה-26 בפברואר 1969 עד ה-17 במרץ 1969, לאחר מותו של ראש הממשלה לוי אשכול. תפקיד זה לא היה כמינוי רשמי אלא רק כממלא מקום.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

גילוי נאות: בתקופה האחרונה סבלתי ממשבר כתיבה חמור. המוח יבש, הידיים נרפו, ושום דבר ראוי לשמו לא יצא לי מהמקלדת. ומכיוון שנשבר לי מהמשבר הזה, החלטתי לכתוב טור אקטואלי - פוליטי, שלא מצריך יצירתיות רבה. ואני מקווה שזה ישחרר לי את החסימה בצנרת.

חשוב להדגיש, אני משתף את הטור כדי לקבל ביקורת על סגנון ואיכות הכתיבה, ולא על תוכן הטור. זה שייך לאשכול החדשות בנספחים.



בעד הנפש חנינה

בימים האחרונים סוערת המדינה סביב בקשת החנינה של ראש הממשלה. חלק בעד, חלק נגד, אבל נדמה שאין מי שאין לו דעה בענין. בטור הנוכחי ננתח את הענין.

דעה.
(או יותר נכון, חוסר דעה)

האמת, למה אני צריך להביע דעה בנושא? המשפט הפלילי של ראש הממשלה זה ענין אישי, והחלטתו לבקש חנינה זה גם משהו אישי, וההחלטה בענין שמורה לנשיא המדינה בלבד.

יטענו הטוענים, שמשפטו הפלילי של ראש הממשלה הוא לא ענין אישי - אלא ענין ציבורי, כי אם אכן ראש הממשלה עבר עבירה פלילית - הוא לא ראוי להיות ראש ממשלה.

הענין הוא - שזה תלוי איך אתם מסתכלים על תפקיד ראש הממשלה.

אם אתם מסתכלים על זה כתפקיד ייצוגי - אתם צודקים. מי שמייצג אותנו צריך להיות נקי מכל רבב.

אבל אני מסתכל על זה אחרת.

מבחינתי, ראש הממשלה הוא כמו עורך דין.

עורך דין אמנם מייצג אותך, אבל כשאתה בוחר עורך דין - אתה לא מודד אותו לפי התיק הפלילי שלו, אלא כמה הוא מוצלח וחלקלק לשון. כמה שיותר ערמומי - ככה יותר טוב.

גם אז יטענו שמכיוון שהוא מייצג אותך הוא צריך להיות נקי מכל רבב?

כך גם ראש הממשלה. אם הוא הצליח לתחמן סיגרים ושמפניות בחינם - סימן שהוא יוכל לתחמן לי עוד כמה דברים שאני רוצה. חוק הגיוס למשל.

ולכן, לשיטתי ראש הממשלה לא צריך להיות נקי מכל רבב, ואם כן משפטו הוא ענין אישי שלו.

ואפילו אם זה ענין ציבורי - זה לחיוב ולא לשלילה.

לא.

אז למה הדעה הזאת לא פופולרית?

כי בשנים האחרונות, כל אחד ואחד נמדד ביחס לביבי. כל דבר ודבר נמדד ביחס לביבי. ומכיוון שכך - כל מה שאפשר לנופף לאיזה צד שהוא - ינצלו את זה. ולכן המשפט הפלילי שלו הפך לענין ציבורי - מצד אחד מכיוון שהוא אמור לסמן שהוא שלילי. ומאידך, מעריציו ישתמשו בזה להוכיח שרודפים אותו, ובאמת הוא זכאי.

אבל אם מישהו יגיד 'רגע, מה זה קשור אלי?' כולם יסתכלו עליו כמו משוגע.

ולכן הדעה שכתבתי היא ממש לא פופולרית.

פופולרית.

מה כן פופלרי לחשוב?

נגד החנינה. ברור שנגד.

אבל משתי סיבות מנוגדות:

סיבה א. ראש הממשלה הוא מושחת ועבריין שמנסה להימלט מאימת הדין. הוא ניסה להחריב את מערכת המשפט, ונכשל. ניסה להעביר חוקים שיצילו אותו ממשפטו, ונכשל. ניסה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה - כדי לבחור מישהו שיחליט למשוך את כתב האישום, ונכשל. ולכן המוצא האחרון שלו זה לבקש חנינה, ובדיוק משום כך אסור לתת לו אותה. (מפגין עם גרון ניחר בקפלן)

סיבה ב. הפרקליטות ניסתה לתפור תיק לראש הממשלה, ובמשפט היא התגלתה במלא קלונה. אם בקשת החנינה תתקבל, המשפט ייעצר ולא כל האמת תצא לאור, והתופרים לא ייתנו את הדין על מעשיהם. לכן חובה לדחות את בקשת החנינה ולהמשיך את המשפט עד הסוף. (ביביסט שרוף אבל קצת מתוחכם. הביביסטים הפשוטים יותר יטענו בעד החנינה כי זה ישחרר את ראש הממשלה כדי שיוכל לעבוד למען המדינה).

אבל כמו שאתם רואים, שתי הסיבות נובעות מפוזיציה אישית. אף אחד לא יכול להוכיח שהסיבה שלו צודקת יותר מהסיבה השניה.

אז למה לא לחשוב כמוני, שזה לא קשור אלי ולא מעניין אותי?​
"עשר דקות הפסקה", הכריז הנהג ודומם את המנוע. ירד בדילוג מהאוטובוס המשוריין ופסע לעבר המבנה הנמוך בעל השמשות הגדולות והנוצצות שמעליו התנוסס השלט "מפגש רותם" ליד ציור של ילד עם קסקט מלקק ארטיק.

הנהג היה לבוש מדים אפורים, חגור כבד מקיף את מתניו, עליו תלויים מחסניות, אזיקים, רימונים, מיכלים שונים, מכשירי קשר, וכמובן אקדח מבריק מחובר בסליל קפיצי. "מגיני הדרום" היה כתוב באותיות לבנות גדולות על גב חולצתו.

הוא הדף את דלת הזכוכית ונכנס, עוצר לרגע כדי להתרגל לקור המזגן העז ששרר בפנים.
הוא החל לבחון את תצוגת חטיפי השוקולד, כשהדלת נפתחה מאחוריו ומישהו קרא בהפתעה
"אורן?"

בפתח עמד גבר במדים אפורים זהים לשלו.

"היי גלעד! מה אתה עושה כאן?"

הם היכו אגרוף באגרוף, ברכת השלום המסורתית עוד מימי הסיירת.

"מגיני הדרום" היא חברת אבטחה עילית המורכבת מאנשי צבא מובחרים, היא ספקה שירותים שונים בתחום, ושימשה עשירים, אח"מים, ופרויקטים ממשלתיים. באגף ההסעות המאובטחות עבדו אורן וגלעד כבר כמה שנים יחד.

"אני בתפקיד פה", אמר גלעד, "אברבנאל עושים שיפוצים במחלקה הסגורה, ואנחנו מעבירים אותם לאשפוז בבית חולים זמני בצאלים. חולי נפש מהמסוכנים ביותר, יש אתי שמונה מאבטחים. אבל זו חוויה".

"אני גם בתפקיד פה", אמר אורן, "משימה חשאית, טופ סיקריט". הוא התלבט בין ממולא אגוזים לממולא שקדים.

"ארבע כאלה בשלושים שקל" ניסה המוכר לפתותו.

"הם טריים?" שאל אורן שלא הצליח לפענח את התאריך המרוח על העטיפה.

"אתמול הגיעו מהמפעל, נשבע לך" נדלק המוכר בציפיה.

"טוב, תביא אחד אגוזים".

"לא", התערב גלעד וזרק שלושים ש"ח על הדלפק, "תביא שלוש אגוזים ואחד שקדים".

המוכר הוציא ארבעה שוקולדים מאחורי הזכוכית והניח לפניהם. גלעד לקח את השקדים ודחף את שלשת האחרים לעבר אורן. "בשבילך חבר".

"מצטער גלעד, אבל אסור לי לגלות לאן אני נוסע, יפטרו אותי".

"דחילק אורן, מה יש לך, זה אני! אף אחד לא יידע".

אורן הביט בשלושת החפיסות של שוקולד האגוזים הטרי ואמר בלחש, "כל חברי הממשלה פה באוטובוס, נוסעים לבונקר סודי ליד דימונה".

"ואו. מה הם הולכים לעשות שם?" לחש חברו בהתפעלות.

"השד יודע מה. לא לשחק דמקה כנראה".

"מסתבר. וכמה מאבטחים מתלווים אליך?"

"שנים עשר, רוסים כולם. בקשו ממני לארגן צוות חסר נטייה פוליטית, ושלא מתעניין בכלל באקטואליה ישראלית".

"צעד חכם. פששש השוקולד הזה ממש טוב!"

"באמת? תביא ביס".

"יש לך שלשה כאלה".

"אין לי עם שקדים".


גלעד ואורן יצאו מהחנות והתיישבו על גדר בצל הדקל, מחליפים ביניהם ביסים.

משני צידי החנייה הגדולה נראו האוטובוסים המשוריינים של מגיני הדרום, החלונות מואפלים, הגלגלים כפולים. בריון לבוש מדים אפורים מתלווה לכל נוסע שרוצה לרדת.

שמש המדבר הכתה על שורות כלי הרכב החונים והחזירה מהם קרני אור מסנוורות.

גלעד חייך פתאום.
אורן הביט בו בסקרנות ואז הבין ופרץ בצחוק.
רוח השובבות מימי הצבא שהתעוררה בלב שני החברים ללא הודעה מוקדמת, גאתה לפתע והציפה את עשתונותיהם.

"תשמע אורנצ'יק, זו הזדמנות של פעם בחיים"

"של פעם בהיסטוריה!".

ושניהם געו בצחוק, הרעיון הזה היה מתבקש מאליו, והטרוף שבו סחף אותם בהשתלהבות בלתי נשלטת.


גלעד הביט בשעון, "ההפסקה נגמרה".
הם קמו מהגדר, מזיעים מהתרגשות ובעיניים מבריקות נפרדו בהכאת אגרוף על אגרוף.
ואז הלכו.
כל אחד לאוטובוס רעהו.


"למה ימינה? דימונה זה שמאלה", קרא שר האנרגיה והתשתיות.

"אתה בטוח?" שאל סגן ראש הממשלה שישב לידו.

"בטוח, המשפחה שלי מירוחם, אני מכיר את האזור הזה מצוין. הלו, נהג, טעית!"

"שקט שם", אמר אחד המאבטחים.

"נהג. אתה נוסע בכיוון ההפוך!" שר האנרגיה ניסה לקום אבל יד כבדה הושיבה אותו בחזרה. "תרגע", אמר המאבטח במבטא כבד.

"הוא צודק" התרוממה שרת הבריאות ממקומה, "האוטובוס נוסע מערבה".

"אנחנו נוסעים לצאלים", צעק גלעד ממושב הנהג, "תשליט שם סדר, בוריס".

והמהומה שהקימו הפוליטיקאים המבוהלים הסתיימה בכמה מכות חשמל מרגיעות מהשוקר של בוריס.

הניפנוף בתעודות הדיפלומטיות לא הועיל למדינאים המפורסמים מול השומרים שבקושי הבינו עברית, ובלילות צפו רק בערוץ הספורט ברוסית. הרבה פוליטיקה לא רוכשים שם.

גם בצאלים קבל את פניהם צוות חסר ידע באזרחות. שמיד ערך עליהם חיפוש.
"בלי זכוכיות, בלי מחטים, בלי שרוכים. כן גם אתה אדוני היקר.... מה? אתה ראש הממשלה?! נכון נכון, יופי. וכל אלה כנראה חברי הממשלה שלך, נכון?"
חברי הממשלה הנהנו בעיניים דומעות.
"יופי, אז עכשיו ממשלת ישראל מקבלת זריקה קטנה, ואחר כך ארוחת ערב, והממשלה הולכת לישון".

צעקות המחאה דעכו לאט לאט כשהאחים בחלוקים הירוקים הפגינו את שריריהם.
ִ

ובנתיים, בדימונה. בתוך בונקר סודי ביותר התנהלו דיונים סוערים והתקבלו החלטות הרות גורל, החלטות שאת תוצאותיהן...

נו, אין צורך להאריך. כולכם הרי יודעים איך נראית המדינה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה