ולמי שרוצה את הדברים הנ"ל בצורה מדעית יותר, מצורף פוסט של מכון דוידסון על הדיאטה:
לאחרונה עלתה לכותרות דיאטה חדשה, "קטוגנית", שמציעה ירידה מהירה במשקל. אפשר למצוא עליה תפריטים רבים והסברים מפורטים באינטרנט, אבל כמעט בשום אתר לא תמצאו פירוט מהימן של את הסיכונים של הדיאטה או המלצות מרופאים ותזונאים.
הדיאטה הקטוגנית היא שיטת תזונה עשירה במיוחד בשומנים, עד כ-80 אחוז מהתזונה במסגרתה. בנוסף היא מכילה כמות מדודה של חלבונים (20-15 אחוז) ודלה בפחמימות (פחות מ-5 אחוזים). היא פותחה במקור בשנת 1920 לטיפול בילדים חולי אפילפסיה שאינם מגיבים לתרופות. הדיאטה הקטוגנית נועדה לתת לילדים האלה חלופה טובה יותר מצום. לכן חיוני לזכור שהיא אמורה להתבצע בפיקוח צמוד של תזונאי ושל רופא מומחה.
המטרה העיקרית של הדיאטה היא להפחית משמעותית את צריכת הפחמימות, כך שהגוף יעבור להפקת אנרגיה משריפת שומנים במקום שריפת פחמימות. אף שחלפו כמעט מאה שנה מאז פיתוחה, עדיין לא ידוע מהו המנגנון המדויק שבו הדיאטה תורמת לטיפול בילדים האלה. שימו גם לב שלפעמים מבלבלים בין דיאטה קטוגנית לדיאטה דלת פחמימות. אלה שני דברים אחרים והדיאטה הקטוגנית בפירוש אינה מומלצת לכלל האוכלוסייה.
אנרגיה מיידית
פחמימות הן מקור אנרגיה חיוני לגוף ולמוח, מאחר שהן מתפרקות בקלות ובמהירות לסוכר גלוקוז זמין. הפקת אנרגיה בצורה דומה משומן או מחלבון היא משימה הרבה יותר מורכבת. בנוסף, מזונות שמכילים פחמימות עשירים לרוב גם במינרלים, בוויטמינים ובסיבים תזונתיים.
למצב מטבולי שבו הגוף עובר משימוש בגלוקוז כמקור לאנרגיה לשימוש בגופיפי קֶטוֹ, שנוצרים מפירוק חומצות שומן בכבד, קוראים קֶטוֹזִיס. גופיפי קטו מתחלקים בין שלושה סוגים שונים: אצטוצטאט (Acetoacetate, די-בטא-הידרוקסיבוטיראט (D-β-hydroxybutyrate) ואצטון (Acetone), שמסונתזים בכבד ותאי הגוף יודעים להשתמש בהם כמקור אנרגיה.
בתזונה רגילה, הפחמימות מתפרקות לגלוקוז, שנכנס למחזור הדם ומספק לתאים מקור אנרגיה. כשאנחנו צמים, רוב התאים בגופנו יודעים לשרוד באמצעות פירוק שומן לחומצות שומן. אך המוח אינו כזה, משום שחומצות שומן לא עוברות את מחסום דם-מוח.
על מנת לספק למוח גלוקוז, הכבד מייצר גלוקוז בתהליך שנקרא גלוקונואוגנזה, שבסופו משתחררים לדם גופיפי קטו עם הגלוקוז. בשלב הזה השרירים ואיברים אחרים בגוף כבר עוברים לחילוף חומרים שמתבסס על חומצות שומן ומשאירים את הגלוקוז למוח. כעבור ארבעה ימים כאלה המוח עובר מצריכת גלוקוז לצריכת גופיפי קטו בעיקר. במצב הזה עלולים להצטבר בדם יותר ויותר גופיפי קטו, ובמקביל אצטון נוצר משבירה ספונטנית של שאר הגופיפים.
אצטון הוא חומר נדיף וריאקטיבי, וכשהוא מצטבר בזרם הדם רואים ירידה של החומציות, במצב שנקרא חמצת. החמצת משפיעה על כל האיברים בגוף ומתבטאת בירידה בפעילותם ובפגיעה באנזימים בגוף. חמצת קטוטית (קטואצידוזיס) עלולה להסתיים בתרדמת ואפילו במוות.
סוכר מחלבונים
הדיאטה הקטוגנית, כשהיא נעשית בפיקוח רפואי צמוד, מתמודדת עם הסיכון הזה באמצעות צריכה מבוקרת של חלבונים. הסיבה היא שכשאוכלים כמות גדולה של חלבונים, חומצות האמינו שבחלבון מפורקות בסופו של דבר לגלוקוז. במצב שבו הגוף אינו ניזון מפחמימות, שמגיעות מדגנים ומפירות, נתחיל לפרק את חומצות האמינו שבחלבון כדי לקבל גלוקוז. הפיקוח הרפואי על התהליך חיוני, שכן כמות החלבון המרבית שמאפשרת פירוק שומן על חשבון החלבון משתנה מאדם לאדם.
האתרים שמשווקים את הדיאטה הקטוגית מבטיחים שהיא מפרקת שומן, אך נוטים להתעלם מהסיכונים הרבים הנלווים לכך: גופיפי הקֶטוֹ יוצרים דם חומצי שעלול להוביל לשחרור סידן מהעצמות (אוסטיאופורוזיס). מתועדות גם תופעות של ערפול מוחי, עייפות ובחילות, כאבי ראש, כולסטרול גבוה, בעיות בכליות, , התייבשות וריח רע מהפה. הדיאטה גם מובילה למחסור חמור בסיבים עקב אי אכילת זרעים, דגנים ופירות ומצד שני עודף נתרן שמגיע במזונות רבים בעלי אחוזי שומן גבוהים. כמו כן, כמות השומן הגבוהה עלולה להכביד על פעילות הקיבה. וכמובן, ההימנעות מפירות וירקות מובילה למחסור בוויטמינים בהם B, A ו-E, סידן, מגנזיום וברזל.
לכן, לפני שאתם מחליטים לעשות שינוי משמעותי בתזונה, התייעצו עם רופא מומחה ותזונאי והקפידו על מעקב רפואי רציף. וחשוב מכול – כדאי לזכור תמיד שגם להשמנה אין פתרונות קסם
הנושאים החמים
