דרוש מידע לשון הקודש כפשוטו

  • הוסף לסימניות
  • #61
וגם שני המילים הראשונות שילד לומד לומר בעברית שזה "אבא" ו"אמא"
לכאורה הם לא מילים עבריות אלא ארמיות
בגלל הסיומת של הא'
כל מילה עם סיומת של א' זה חייב להיות בארמית?
אתם יודעים כמה חוכמה יש במילים האלו?
למה הניקוד של האות א' של אבא הוא פתח ולא קמץ ושל האות ב' הוא קמץ ולא פתח?
יש איזו נפק"מ אם כותבים אמא או אימא?
ברור שללשון הקודש יש יתרון גדול בזה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
לדעתי הקטנה, אחד הדברים היפים בשפה העברית הוא עניין השורשים
(שאגב, לא קיים רק בעברית, אלא בשפות שמיות - כולל ערבית למשל)
שורש בודד בן 3 אותיות, וממנו מסתעפות המוני מילים,
מה שיוצר התאמה פונטית יפה בשפה השוטפת - לספר סיפור, לבשל תבשיל, לנעול נעליים וכו'.
מעבר לזה,
אני עוסקת בהוראת אנגלית ומאוד אוהבת בלשנות
אחד הדברים שגרמו לי להתאהב בלשון הקודש לאחר הכרות עמוקה של שתי השפות הן ברמה הסיפרותית והן ברמה האקדמאית מדעית זה העובדה הבאה.
לשון הקודש היא שפה אלוקית ולכל אות יש משמעות כפי שנכתב פה ע"י @בן של מלך!
כבר נכתב פה על השורשים.
גם באנגלית יש שורשים והטיות
א-ב-ל
לא הרבה מכירים את השיטה בדקדוק (לא זוכרת של מי, משהו בתור הזהב כשהתחיל להתפתח חקר הדקדוק ע"י הדקדקנים) ובה השורשים היו בעלי שתי אותיות.
ומה מדהים?
עד כמה הכל מחובר!!
קחו את השורש קץ- סוף
וממנו מסתעפות כל המילים שמסמלות סוף, או קצבה מסוימים.
קצב
קצר
קצץ
קצת
קצע
קצה

נתקדם הלאה
בלשון הקודש כידוע (או שלא.... אז תדעו מעכשיו...) אותיות מאותו מוצא יכולות להתחלף ורואים זאת בפירושים שונים לפסוקי התורה
אז אם ניקח את הק' מהדוגמא הקודמת ונחליף בג'
ניקח את הצ' ונחליף בז'
גז
גזר
גזז
גזם

ז' גם יכולה להתחלף עם ד
גדע
גדם
גדר
גדד

מדהים!
ולכל מילה יש משמעות שונה ומדויקת לפי האות השלישית לשורש.

70 פנים לתורה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
המקור הוא בכלל מלטינית
אנגלית היא שפה אינדו-גרמניסטית. אבל נכון שיש כמה מילים שלקוחות מלטינית.
כעקרון השפות הלטיניות המובהקות הן צרפתית, איטלקית, ספרדית.
והאינדו-גרמניסטיות הן אנגלית, גרמנית, שוודית, הולנדית, דנית וכנראה גם הודית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
אנגלית היא שפה אינדו-גרמניסטית. אבל נכון שיש כמה מילים שלקוחות מלטינית.
כעקרון השפות הלטיניות המובהקות הן צרפתית, איטלקית, ספרדית.
והאינדו-גרמניסטיות הן אנגלית, גרמנית, שוודית, הולנדית, דנית וכנראה גם הודית.
היא מושפעת גם משבטים מקומיים, גם מוויקינגים שעברו במקום.
וגם משבטים גרמניים
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
מעבר לזה,
אני עוסקת בהוראת אנגלית ומאוד אוהבת בלשנות
אחד הדברים שגרמו לי להתאהב בלשון הקודש לאחר הכרות עמוקה של שתי השפות הן ברמה הסיפרותית והן ברמה האקדמאית מדעית זה העובדה הבאה.
לשון הקודש היא שפה אלוקית ולכל אות יש משמעות כפי שנכתב פה ע"י @בן של מלך!
כבר נכתב פה על השורשים.
גם באנגלית יש שורשים והטיות
א-ב-ל
לא הרבה מכירים את השיטה בדקדוק (לא זוכרת של מי, משהו בתור הזהב כשהתחיל להתפתח חקר הדקדוק ע"י הדקדקנים) ובה השורשים היו בעלי שתי אותיות.
ומה מדהים?
עד כמה הכל מחובר!!
קחו את השורש קץ- סוף
וממנו מסתעפות כל המילים שמסמלות סוף, או קצבה מסוימים.
קצב
קצר
קצץ
קצת
קצע
קצה

נתקדם הלאה
בלשון הקודש כידוע (או שלא.... אז תדעו מעכשיו...) אותיות מאותו מוצא יכולות להתחלף ורואים זאת בפירושים שונים לפסוקי התורה
אז אם ניקח את הק' מהדוגמא הקודמת ונחליף בג'
ניקח את הצ' ונחליף בז'
גז
גזר
גזז
גזם

ז' גם יכולה להתחלף עם ד
גדע
גדם
גדר
גדד

מדהים!
ולכל מילה יש משמעות שונה ומדויקת לפי האות השלישית לשורש.

70 פנים לתורה!
מחלוקת ראשונים
לפי חלק מהראשונים שורש צריך להיות בעל שלוש אותיות
(נראה לי שהמחלוקת הגדולה בין מנחם לדונש ההיית על כמה אותיות צריך להכיל שורש)
אגב
לרש"ר הירש ישנה גישה מיוחדת
אבל היא לא מספיק ברורה לי כדי לפרט
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
לדעתי הקטנה, אחד הדברים היפים בשפה העברית הוא עניין השורשים
(שאגב, לא קיים רק בעברית, אלא בשפות שמיות - כולל ערבית למשל)
שורש בודד בן 3 אותיות, וממנו מסתעפות המוני מילים,
מה שיוצר התאמה פונטית יפה בשפה השוטפת - לספר סיפור, לבשל תבשיל, לנעול נעליים וכו'.

לגבי זה -

נכון מאוד,
באמריקה מקובל מאוד לערוך תחרויות איות (Spelling Bee)
ומה שכאן בארץ ילך בקלי-קלות אצל מרבית הילדים, כי המילה הכי ארוכה בעברית היא "ולכשתרנגולותיכם" (לפי הידוע לי, וגם זו לא מילה בפני עצמה - אלא מילה עם כמה אותיות שימוש),

באנגלית זה הרבה-הרבה יותר מורכב,
עם מילים ששורשן מגיע מלטינית ולכן האיות שלהן משתנה בהתאם,
מילים ארוכות מאוד (מאוד!),
ולא נדבר על כך שאיות המילה באנגלית לא כפי שהיא נשמעת, מה שמסבך לגמרי את העניין,
והכי - קיימות המוני מילים באנגלית שלא משתמשים איתן בשפה השוטפת, מילים גבוהות, ספרותיות ולא מוכרות.

בקיצור - השפה העברית היא אלוקית ושמיימית, ולכן גם מושלמת וחכמה בכל קנה מידה,
אבל אין זה אומר שלא ניתן למצוא חכמה בשפות אחרות - חכמה בגויים תאמין.
כל האיות באנגלית זה אחרת לגמרי מעברית, אותיות ניקוד, נראה לי קוראים לזה ווגאל או משהו כזה
אגב אידיש גם עובד כמו אנגלית בניקוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
היא מושפעת גם משבטים מקומיים, גם מוויקינגים שעברו במקום. וגם משבטים גרמניים
אנגלית היא שפה אינדו-גרמניסטית. אבל נכון שיש כמה מילים שלקוחות מלטינית. כעקרון השפות הלטיניות המובהקות הן צרפתית, איטלקית, ספרדית. והאינדו-גרמניסטיות הן אנגלית, גרמנית, שוודית, הולנדית, דנית וכנראה גם הודית.
גם אני מתחום הבלשנות.
כל השפות הנ"ל הן מהמשפחה ההינדו-אירופאיות, והן מחולקות לתתי-קבוצות.

אנגלית, גרמנית, הולנדית ושאר השפות הסקנדינביות נחשבות לתת-משפחת השפות הגרמניות, ולטינית היא מתת-משפחה אחרת, וממנה הסתעפו צרפתית, איטלקית וספרדית.

האנגלית הושפעה בכבדות מלטינית, בדקדוק, באוצר מילים ובכתיב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
כל האיות באנגלית זה אחרת לגמרי מעברית, אותיות ניקוד, נראה לי קוראים לזה ווגאל או משהו כזה
אגב אידיש גם עובד כמו אנגלית בניקוד
בעברית הניקוד הוא חיצוני למילה (בדרך כלל, חוץ מאותיות אהו"י שיכולות להורות ניקוד).
וזה בגלל שבשפות השמיות רוב המשקל הוא על עיצורים. הדיון על שורשים והמשמעויות שלהם מדגים עד כמה לשון הקודש בנויה על משמעות העיצורים שבונים את המילה.

השפות ההינדו-אירופאיות שמות הרבה יותר דגש על אותיות ניקוד - vowels, ויש בהן הרבה יותר צלילים של ניקוד מבעברית. באנגלית למשל יש 5 אותיות ניקוד שלכל אחת מהן יש כמה אפשרויות. ביחד יש באנגלית בערך 12 צלילי ניקוד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
בעברית הניקוד הוא חיצוני למילה (בדרך כלל, חוץ מאותיות אהו"י שיכולות להורות ניקוד).
וזה בגלל שבשפות השמיות רוב המשקל הוא על עיצורים. הדיון על שורשים והמשמעויות שלהם מדגים עד כמה לשון הקודש בנויה על משמעות העיצורים שבונים את המילה.

השפות ההינדו-אירופאיות שמות הרבה יותר דגש על אותיות ניקוד - vowels, ויש בהן הרבה יותר צלילים של ניקוד מבעברית. באנגלית למשל יש 5 אותיות ניקוד שלכל אחת מהן יש כמה אפשרויות. ביחד יש באנגלית בערך 12 צלילי ניקוד!
קודם כל הניקוד הוא לא חיצוני למילה, החיצוני שבמילה זה קיצור לאותיות ניקוד (!), כך שכבר יש לנו רווח אחד.
וגם בלשון הקודש יש הרבה צלילי ניקוד, למשל: פתח וקמץ לא נשמעים אותו דבר, אבל לכל הקמצים יש את אותו הצליל בדיוק לא תמצא שני קמצים בעלי צליל שונה (אני לא מתכוין לקמץ קטן, כן?), משא"כ באנגלית שאת המילה All אומרים עם חולם, משא"כ Action אומרים עם פתח ושתי המילים הן באותה אות ניקוד שהיא גם עיצור.
מה שוה חמש אותיות ניקוד כשבפועל יש 12 הברות, אני אמור להתבלבל??? ולא לשכוח שכל אמריקאי מחליט איך הוא מבטא את האות המסויימת, כמו האות A לפני שם עצם זה אָ (בקמץ) או אֵ (בצירה)? נו נו, גם ההברות אצל הספרדים והאשכנזים טיפה שונות, אבל זה בגלל שזה שינוי מהמקום ולא שינוי שנובע מהשפה, ודו"ק.
רק לשוא יש 4 סוגי שוא!! שוא נע (שהוא כצירה) + 3 חטפים, (שוא נח לא נחשב ממשפחת השוא)
נו, יש מה לדמות???
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
קודם כל הניקוד הוא לא חיצוני למילה, החיצוני שבמילה זה קיצור לאותיות ניקוד (!), כך שכבר יש לנו רווח אחד.
וגם בלשון הקודש יש הרבה צלילי ניקוד, למשל: פתח וקמץ לא נשמעים אותו דבר, אבל לכל הקמצים יש את אותו הצליל בדיוק לא תמצא שני קמצים בעלי צליל שונה (אני לא מתכוין לקמץ קטן, כן?), משא"כ באנגלית שאת המילה All אומרים עם חולם, משא"כ Action אומרים עם פתח ושתי המילים הן באותה אות ניקוד שהיא גם עיצור.
מה שוה חמש אותיות ניקוד כשבפועל יש 12 הברות, אני אמור להתבלבל??? ולא לשכוח שכל אמריקאי מחליט איך הוא מבטא את האות המסויימת, כמו האות A לפני שם עצם זה אָ (בקמץ) או אֵ (בצירה)? נו נו, גם ההברות אצל הספרדים והאשכנזים טיפה שונות, אבל זה בגלל שזה שינוי מהמקום ולא שינוי שנובע מהשפה, ודו"ק.
רק לשוא יש 4 סוגי שוא!! שוא נע (שהוא כצירה) + 3 חטפים, (שוא נח לא נחשב ממשפחת השוא)
נו, יש מה לדמות???
אני יודעת שיש שינוי בהיגוי של הקמץ ולא בקמץ קטן
השוני הוא בהגיה החסידית,
קמץ בהברה פתוחה נהגה כמו שורוק ואילו קמץ בסוף מילה בהברה סגורה או לפני מפיק נהגה כמו חולם
אני מאמינה שזה שינוי בר קיימא רק שאנחנו לא מודעים אליו בהגיה הרגילה כפי שאיננו מודעים להבדל בצליל בין ד' דגושה לרפה ואילו התימנים כך מדברים
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
קמץ בהברה פתוחה נהגה כמו שורוק ואילו קמץ בסוף מילה בהברה סגורה או לפני מפיק נהגה כמו חולם
זה לא מדויק, קמץ לפני שוא תמיד כמו חולם ולא משנה אם השוא נע או נח, ויש עוד יוצאים מן הכלל הזה.

בעברית הניקוד הוא חיצוני למילה (בדרך כלל, חוץ מאותיות אהו"י שיכולות להורות ניקוד).
וזה בגלל שבשפות השמיות רוב המשקל הוא על עיצורים. הדיון על שורשים והמשמעויות שלהם מדגים עד כמה לשון הקודש בנויה על משמעות העיצורים שבונים את המילה.

השפות ההינדו-אירופאיות שמות הרבה יותר דגש על אותיות ניקוד - vowels, ויש בהן הרבה יותר צלילים של ניקוד מבעברית. באנגלית למשל יש 5 אותיות ניקוד שלכל אחת מהן יש כמה אפשרויות. ביחד יש באנגלית בערך 12 צלילי ניקוד!
וגם לצד השני: בשפות השמיות יש יותר עיצורים מבשפות האירופאיות: אין להם ח', ט', ע', צ', ק'. וברוסית גם אין ה'.
ולבטא שׁ ימנית באנגלית צריך שתי אותיות ובגרמנית 3, מה שמראה שהיא נכנסה בשלב מאוחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
לשון הקודש מעצם שהיא דיבור של הקב"ה היא בעלת משמעות.
הרי ה' ברא את העולם ע"י דיבור, וכל דיבור יצר דבר.
מכאן שהדיבור הוא לא רק דרך מוסכמת להעביר מסרים אלא ממש המציאות עצמה.

גם באנגלית יש קטעים ממש חכמים שחלקם נגזרו מלשון הקודש שהיוותה השראה לכל השפות.
Doubt זה ספק, בכל ספק יש בעצם 2 כיווני החלטה, ולכן זה מלשון double.
המילה water היא מים. מים זה בעצם רבים של "מה". מה-ים. וגם המילה water מכילה את what.
Wine דומה מאוד ל"יין".
ויש עוד הרבה.
ב"ה

יש עוד הרבה שבקצת מחשבה רואים את הקשר בינו לבין לשון הקודש
לדוגמא
רגיל == Regular
שרות == service - תן לילד שלא למד ניקוד לקרוא = שֶרְוִת
פרות == fruit - פְרוּּתּ

וכדומה עוד יש נשמח לשמוע עוד קשרים כאלו ואחרים
תודה רבה

יש עוד דבר מעניין
כתוב של"שקר אין רגלים" יוצא איפה שלא יכול לא לעמוד ולא לשבת אז הוא צריך רק "לשכב" והנה...
גם ביידיש לשניהם אומרים "ליגן"
וגם באנגלית לשניהם = lie - באותו איות ממש
תודה
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #76
וגם לצד השני: בשפות השמיות יש יותר עיצורים מבשפות האירופאיות: אין להם ח', ט', ע', צ', ק'. וברוסית גם אין ה'.
ולבטא שׁ ימנית באנגלית צריך שתי אותיות ובגרמנית 3, מה שמראה שהיא נכנסה בשלב מאוחר.

העובדה שבאנגלית ובגרמנית דרוש צרוף אותיות כדי לכתוב את הצליל sh היא לא בגלל שהוא נכנס בשלב מאוחר, אלא משום שצורת האיות השתנתה. באנגלית עתיקה למשל, כדי לבטא את הצליל sh כתבו sc. הצליל היה נפוץ בשפה מההתחלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
וגם לצד השני: בשפות השמיות יש יותר עיצורים מבשפות האירופאיות: אין להם ח', ט', ע', צ', ק'. וברוסית גם אין ה'.
ולבטא שׁ ימנית באנגלית צריך שתי אותיות ובגרמנית 3, מה שמראה שהיא נכנסה בשלב מאוחר.
יש להם ק' ו-ט', ובעבר גם היתה ח', אבל לא ח' גרונית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
ב"ה

יש עוד הרבה שבקצת מחשבה רואים את הקשר בינו לבין לשון הקודש
לדוגמא
רגיל == Regular
שרות == service - תן לילד שלא למד ניקוד לקרוא = שֶרְוִת
פרות == fruit - פְרוּּתּ

וכדומה עוד יש נשמח לשמוע עוד קשרים כאלו ואחרים
תודה רבה

יש עוד דבר מעניין
כתוב של"שקר אין רגלים" יוצא איפה שלא יכול לא לעמוד ולא לשבת אז הוא צריך רק "לשכב" והנה...
גם ביידיש לשניהם אומרים "ליגן"
וגם באנגלית לשניהם = lie - באותו איות ממש
תודה
צד- side
חתול- cat
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
מעבר לזה,
אני עוסקת בהוראת אנגלית ומאוד אוהבת בלשנות
אחד הדברים שגרמו לי להתאהב בלשון הקודש לאחר הכרות עמוקה של שתי השפות הן ברמה הסיפרותית והן ברמה האקדמאית מדעית זה העובדה הבאה.
לשון הקודש היא שפה אלוקית ולכל אות יש משמעות כפי שנכתב פה ע"י @בן של מלך!
כבר נכתב פה על השורשים.
גם באנגלית יש שורשים והטיות
א-ב-ל
לא הרבה מכירים את השיטה בדקדוק (לא זוכרת של מי, משהו בתור הזהב כשהתחיל להתפתח חקר הדקדוק ע"י הדקדקנים) ובה השורשים היו בעלי שתי אותיות.
ומה מדהים?
עד כמה הכל מחובר!!
קחו את השורש קץ- סוף
וממנו מסתעפות כל המילים שמסמלות סוף, או קצבה מסוימים.
קצב
קצר
קצץ
קצת
קצע
קצה

נתקדם הלאה
בלשון הקודש כידוע (או שלא.... אז תדעו מעכשיו...) אותיות מאותו מוצא יכולות להתחלף ורואים זאת בפירושים שונים לפסוקי התורה
אז אם ניקח את הק' מהדוגמא הקודמת ונחליף בג'
ניקח את הצ' ונחליף בז'
גז
גזר
גזז
גזם

ז' גם יכולה להתחלף עם ד
גדע
גדם
גדר
גדד

מדהים!
ולכל מילה יש משמעות שונה ומדויקת לפי האות השלישית לשורש.

70 פנים לתורה!
יש לזה הסבר מהרב זמיר כהן בספרו על האותיות "הצופן"
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
זה לא מדויק, קמץ לפני שוא תמיד כמו חולם ולא משנה אם השוא נע או נח, ויש עוד יוצאים מן הכלל הזה.


וגם לצד השני: בשפות השמיות יש יותר עיצורים מבשפות האירופאיות: אין להם ח', ט', ע', צ', ק'. וברוסית גם אין ה'.
ולבטא שׁ ימנית באנגלית צריך שתי אותיות ובגרמנית 3, מה שמראה שהיא נכנסה בשלב מאוחר.
אבל בספרדית למשל יש אותיות שאין בעברית כמו האות ב' של "פורפבור" והאות ג' הרפויה, הן אמת, שהם טוענים שגם בלשון הקודש ככה מבטאים ככה שאולי גם להם אין איזו רבותא.
ערבית נקראת "שפת הד'אד" (لغة الضاد) כי יש להם את האות "דאד" שנראית כך: ض (מי שלא מבין מדובר באות צ' (ס'אד) המוכרת של הערבית, עם ניקוד מעליה), שאת זה אין כמעט בשום שפה, זה סוג של צ' עם ע' ביחד משהו קשה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה