לתשומת לב הנקדנים - אם זה מקצועכם היחיד ייתכן שתצטרכו למצוא בקרוב מקור פרנסה אחר

  • הוסף לסימניות
  • #1
בני שיחי' העביר לי את הדברים הבאים מפורום 'אוצר החכמה' (החסום למשתמשי נטפרי, וכמדומני שיש פה כמה נקדנים/ות כאלה):
מן הסתם רוב החברים באתר שמעו על התוכנה החדשה בשם אלפאגו-זירו, שתוך כמה ימים אחרי שלמדה משחק השח, ניצחה את התוכנה הכי טובה בעולם סטוקפיש בתוצאה המדהימה 28-72-0 (28 נצחונות, 72 תיקו, 0 הפסדים). לא מדובר כאן בסתם נצחון אלא בהרס טוטאלי של התוכנה הכי טובה בעולם, עם דירוג של 3,422 נקודות. (השחקן האנושי הכי טוב, מאגנוס קרלסן, יש לו "רק" דירוג של 2,888 נקודות.) לאחרונה נפגשתי עם פרופסור משה קופל, שהתחום המקצועי שלו הוא בינה מלאכותית, והוא הסביר לי איך אפשר היה לתכנת תוכנה מדהימה שכזו.

לפני המון שנים בתחילת עידן המחשבים, כשאדם שיחק מול מחשב, האדם ניצח בקלות. למרות שמחשב היתה יכולה לחשב מיליוני מהלכים לשניה! והשחקן הכי טוב היה יכול לחשב אולי כמה עשרות, מכל מקום, האדם "הבין" את המצב על הלוח, לעומת המחשב שלא הבין כלום, ובהתאם לכך, המחשב לא היה מסוגל לנצח את האדם. הצעד הבא בבניית תוכנות היה ללמד את המחשב איזה מצבים יותר טובים ואיזה פחות טובים, וכך לגרום למחשב לחשב רק מהלכים מסויימים מתוך מגוון המהלכים שעמדו בפניו. וכך בצירוף היכולת של המחשב לחשב מאות מליוני מהלכים בשניה! ועם הכללים שלימדו אותה המתכנתים המחשב למד איך לנצח בני אדם.

לפני שנספר על ההתקדמות הבאה נדבר קצת על הבינה המלאכותית. במרחב האינטרנט נמצאות מאות מיליוני תמונות עם כיתובים. למשל, תמונה של תרנגול אוכל פיצה, ומתחתיו כתוב: "תרנגול עם המאכל האהוב עליו", עוד תמונה של שלשה משאיות ברחוב, ומתחתיו כתוב: "שלש משאיות בשורה". כל תמונה שכזו אפשר להגדיר אותו במספרים, זאת אומרת, התמונה הוא באורך ורוחב של כך וכך פיקסלים, וכל פיקסל, הצבע שלו הוא כך, והבהירות שלו הוא כך. וכך אפשר לצמצם כל תמונה לשורה ארוכה של מספרים. כל כיתוב שכזה גם אפשר לצמצם למספרים, האות הראשון א' (נניח שמדובר בכיתוביות בעברית, אבל כן הוא לגבי כל שפה) יש לו ערך של 1, ב' שוה 2, וכן הלאה. וכך לכל רצף מספרים מסוג אחד שנקרא לו A, אנו יכולים להצמיד אליו רצף מספרים מסוג שני B. עכשיו, נכניס למאגר ענק, מאות מיליוני צמד מספרים שכאלו A1, A2, A3, עם B1, B2, B3 וכיוצא. ונאמר למחשב שהוא ינסה למצוא איזה שהוא יחס בין המספרים A1 ו-B1. ועכשיו מגיע הדבר המדהים, שאי אפשר להבינו, והוא מהניסים הגדולים ביותר בבריאה, וב"ה שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, המחשב אכן הצליח למצוא יחס בין שני סוגי המספרים. בהתאם לכך, אם נכניס תמונה שהמחשב לא מכיר, הוא יצליח בעצמו לסדר את הכיתובים הנכונים!!! מי שלא נופל מהכסא כשהוא קורא את הדבר הזה, הרי שהוא לא הבין מה שכתבנו, וצריך לחזור שוב על הדברים, עד שהוא יפול מהכסא!

עכשיו, מה שעשו הוא כך, במקום ללמד את התוכנה איך לשחק שח, נקטו שיטה אחרת בהתאם להנ"ל, ונתנו למחשב לשחק נגד עצמו מליוני משחקים, כשלכל מצב בלוח צמצמו למספר, כמו שתיארנו מקודם, ולמספר הזה נקרא A. אח"כ נתנו לכל מצב שכזה עוד מספר, והוא האם המצב הזה מנצח או מפסיד, והמספר הזה נקראB. עכשיו אמרו למחשב, שבכל מצב שיש לו, הוא צריך לחשב רק עוד מהלך אחד, ולתת למהלך הזה מספר B שקובע אם הוא מנצח או לא. זאת אומרת, שהמחשב מתרגם את המצב בלוח למספרים, ומנסה למצוא ביחס שבין המספרים האלו תבנית או צורה, ולפי זה להחליט הצעד הבא שלו. המחשב לא רק שאינו "מבין" את המשחק, אלא אפילו לא משחק את המשחק, אלא הוא מנסה למצוא אלגוריתם שמקשר יחד בין שני מספרים שונים. הדבר המדהים הוא, ששיטה זו עובדת כל כך טוב, שהיא מנצחת את התוכנה הכי טובה בעולם, שכביכול כן מבינה את המשחק.

הפילוסוף ג'ון סרל במאמר מפורסם שלו חידש את המונח החדר הסיני, שבו טען שגם אם מחשב מצליח לעשות דברים אנושיים, הוא אף פעם לא יבין מה הוא עושה. והנה בא המחשב ומגלה לא רק שגישה זו נכונה, אלא שההבנה מיותרת היא לחלוטין. קשה להפנים את ההשלכות הפילוסופיות והדתיות מהתקדמות זו של הבינה המלאכותית.

ולעניננו, פרופסור קופל מספר, שהוא הצליח להשתמש בהתקדמות זו כדי לעזור בההדרת כתבי יד. למשל, בעוד שבוע שבועיים תעלה תוכנה שיכולה לנקד כתב יד במקצועיות רבה מאד. המחשב כבר לא צריך "להבין" אם מדובר בזכר, נקבה, עבר, עתיד וכדומה, אלא מכניסים לתוכנה כל הטקסטים שנוקדו כבר, ובהתאם לכך, היא יכולה לקחת כל טקסט ולנקד אותה בדיוק מושלם. כנ"ל בהגהות טקסט, לא נצטרך יותר לשלם למגיה לעבור על טקסט לבדוק אם הוא הוקלד נכון, אלא פשוט מכניסים את הטקסט המוקלד לתוך התוכנה, והתוכנה בעצמה תגלה איזה מילים הוקלדו לא נכון, והיא גם תציע את התיקון הנכון. למרות שתוכנה זו לא גמורה עדיין, אבל הוא הציע לי שאם יש לי כתב יד משובש, שהוא יכניס אותה לתוכנה, כדי שהתוכנה תוכל לבדוק אותה ולגלות את הטעויות. בנוסף, בעתיד הלא רחוק, לא נצטרך יותר לחפש מראה מקומות, אלא פשוט נכניס את הטקסט למחשב, והוא יביא את כל המראה מקומות, וכל מה שישאר לנו זה לבדוק איזה מ"מ אנחנו רוצים להכניס.

כמובן, שעד שלא נבדוק את הדברים לא נדע כמה הדברים נכונים, אבל אין ספק שאנו עומדים בפני עידן חדש, שיהיה לו השלכות רבות בתחומים רבים מאד, כולל ההדרת כתבי ראשונים ואולי אף הגהתם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
לא הבנתי
איך תוכנה של גוגל קשורה לפרופסור?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מיותר לציין שהדברים לא נכונים.
ההצגה של הדברים בצורה זו אינה מדוייקת בעליל. בעברית מדוברת, המחשב אינו יכול לעשות זאת ולא יוכל לעולם.
אפשר לומר למחשב לרשום את ההבדלים בין 1 ל-2, אך הוא ימצא כל כך הרבה הבדלים, וזה לא ייתן כלום. כל מה שזה עוזר רק אם יש עוד כמות עצומה של תמונות שהערך שלהם דומה ל1 ו-2, שמתוכם המחשב יכול לבודד את ההבדלים כי הם חוזרים על עצמם.
לגבי הנקדנים, ייקח עוד שנים רבות עד שזה ייכנס לפעילות, בגלל שצריך בשביל זה לעשות אינדקס לשפה ולא לניקוד. (לדוגמא: איך יידע המחשב כשאני כותב 'לקח' למה אני מתכוון? לפי ההקשר? צא ולמד מהתרגום של גוגל שההקשר עדיין רחוק מאד מאד משלמות).
כדי לדעת עוד, חפשו בגוגל Machine Learning, או Deep Learning או למידת מכונה\למידה עמוקה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #4
אני חושב שמבחינה טכנולוגית היום אפשר לפתח תוכנת ניקוד שתעשה עבודה בדיוק של יותר מ-99%, אבל לאף אחד בעולם אין אינטרס לפתח כזו תוכנה, בגלל שהפיתוח יעלה הון תועפות ולא יצדיק את ההשקעה
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אני חושב שמבחינה טכנולוגית היום אפשר לפתח תוכנת ניקוד שתעשה עבודה בדיוק של יותר מ-99%, אבל לאף אחד בעולם אין אינטרס לפתח כזו תוכנה, בגלל שהפיתוח יעלה הון תועפות ולא יצדיק את ההשקעה
אבל איך באמת התוכנה תדע כיצד לנקד את המילה לקח? או גזר? זו בעיה שייחודית לשפה העברית בלבד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אבל איך באמת התוכנה תדע כיצד לנקד את המילה לקח? או גזר? זו בעיה שייחודית לשפה העברית בלבד.
לפי ההקשר. וזה לא ייחודי לעברית. אמנם לא בקטע של ניקוד, אבל בקטע של תרגום.
אני חושב שמבחינה טכנולוגית היום אפשר לפתח תוכנת ניקוד שתעשה עבודה בדיוק של יותר מ-99%, אבל לאף אחד בעולם אין אינטרס לפתח כזו תוכנה, בגלל שהפיתוח יעלה הון תועפות ולא יצדיק את ההשקעה
לגוגל יש אינטרס לייצר טבלת הקשרים. חבל שאתה לא עובד אצלם. אולי היית מלמד אותם איך. הון תועפות זה כבר עלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
לפי ההקשר. וזה לא ייחודי לעברית. אמנם לא בקטע של ניקוד, אבל בקטע של תרגום.

לגוגל יש אינטרס לייצר טבלת הקשרים. חבל שאתה לא עובד אצלם. אולי היית מלמד אותם איך. הון תועפות זה כבר עלה.

אם גוגל היו משקיעים בתרגום של העברית כפי שהם השקיעו בתרגום של אנגלית ושל סינית, זה היה הרבה יותר מוצלח מאיך שזה עכשיו.
אני לא מבין בשפות אחרות אבל אנשים שמבינים אמרו לי שהתרגום של גוגל מרוסית לאנגלית, או מסינית לאנגלית ולהיפך הוא ברמה הרבה יותר גבוהה מאשר התרגום של העברית, וזה נגזר ממספר המשתמשים
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לא נצטרך יותר לשלם למגיה לעבור על טקסט לבדוק אם הוא הוקלד נכון, אלא פשוט מכניסים את הטקסט המוקלד לתוך התוכנה, והתוכנה בעצמה תגלה איזה מילים הוקלדו לא נכון, והיא גם תציע את התיקון הנכון.
נשמע לך אמין?
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני חושב שמבחינה טכנולוגית היום אפשר לפתח תוכנת ניקוד שתעשה עבודה בדיוק של יותר מ-99%, אבל לאף אחד בעולם אין אינטרס לפתח כזו תוכנה, בגלל שהפיתוח יעלה הון תועפות ולא יצדיק את ההשקעה
לא חושב
יש הרבה הגדרות שלא חד-משמעיות
אא"כ אתה מתכוון שלא ע"י אלגוריתם לבד אלא עם סיוע נרחב בכמויות ענק של טקסט מנוקד היטב,
זה כבר סיפור שונה וגם בספק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
תגובה אחת מני רבות בפורום אוצה"ח:
נראה לי שמוקדם מדי להתרגש כל כך.
קל לטעות בדברים האלו בין מה שכבר קיים היום למה שהוא בקושי חלום רחוק.

דוגמא פשוטה ממה שאתה הזכרת - נשמע לכאורה שלשחק שחמט זה הרבה יותר קשה מלקרוא - אבל המציאות היא שתכנות שיודעות לשחק שחמט יותר טוב מבני אדם קיימות (בניגוד לצפיות של כל מיני חוזי תחזיות) כבר כמה שנים, ותכנות שיודעות לקרוא כמו בני אדם אין.

חיפוש מ"מ נשמע כמו דבר פשוט יחסית, ובקושי מצריך בינה מלאכותית (הרי כבר היום כל אחד משתמש במחשב בשביל זה), ואילו קריאת כ"י זה דבר מאד מאד מסובך ומורכב (מדובר במשהו שרוב בני האדם מתקשים לעשות אותו, אז איך ניתן לצפות שמחשבים, שיכולת הקריאה שלהם כיום רחוק מאד משל בני אדם, יוכלו לעשות את זה טוב יותר?)

תכנה שיודעת לנקד כמו מנקד מקצועי זו גוזמא בעלמא, לכל היותר כלי עזר לניקוד ראשוני, או לבדיקת ניקוד שנעשה ע"י בני אדם.
(אם היה לו כלי שמסוגל לעבד שפה טבעית ברמה של מנקד מקצועי הוא היה מוצא לזה שימושים יותר קריטיים ורוחיים מניקוד כתבי יד...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
הערה נוספת:
את רמת ההתקדמות בתחום זה יכול כל אחד לראות בעצמו בתרגום של גוגל, שלמיטב ידיעתי עובד בדיוק לפי העיקרון הזה (להבדיל מהתרגום של התוכנות הישנות כמו בבילון, שכביכול "הכירו" את חוקי הדקדוק והתחביר), וקל לראות שלמרות ההתקדמות היפה מאוד של התרגום מאז ימיו הראשונים, הוא עדיין רחוק מתרגום אנושי, לא כ"ש תרגום מקצועי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
הערה נוספת-צינית
כדאי לשנות את שם הפורום:
מטפחת חלומות ועיטור חולמים.

ואולי טוב מכך:
מטפחת עצלויות ועיטור עצלנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
עוד
הייתי מצפה מפותח האשכול לירד עוד יותר לעומק הנס ולעמוד על כך שלא רק מראי מקומות אלא גם ההערות הלמדניות תוכלנה להעשות ע"י הבינה המלאכותית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
תגובת פותח האשכול לתגובה האחרונה (הזוי!):
אתה צוחק, אבל פרופסור קופל סיפר לי שנתנו הוראה למחשב לאחר שהכניסו טקסט, שהתוכנה תמשיך את הטקסט באותו סגנון. דמכיון שיש רצף של מספרים, ויש תבנית למספרים, הרי אפשר להצביע על המספר הבא. וכך כל פעם שהתוכנה מוסיפה אות, אפשר לבקש עוד אות, ובדרך זו התוכנה מייצרת טקסט חדש. הוא סיפר, שמה שיוצא הוא טקסט שנראה כמו סוגית גמרא ומרגיש כמו סוגית גמרא למשל, אבל חסרת משמעות לחלוטין. אולי בהתקדמות הבאה של הבינה המלאכותית המחשב יוכל ליצור טקסטים הגיוניים, ונוכל ליצור סוגיות חדשות על כל המקומות שחסרים בש"ס כגון בזרעים וטהרות וכיוצא, וכך יקוים בנו מקרא שכתוב, ותורה חדשה מאתי תצא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
שמה שיוצא הוא טקסט שנראה כמו סוגית גמרא ומרגיש כמו סוגית גמרא למשל, אבל חסרת משמעות לחלוטין.

יש מחוללי טקסטים כאלו שרצים כבר שנים ברשת.
אבל שורה אחרונה, כמו שכתבתם: הטקסטים שיוצאים הם חסרי משמעות לחלוטין.

גם בתחום החשבונאי, כבר שנים מאיימים עלינו שהנה הנה, המחשב יעשה הכל במקומנו.
בינתיים, כל פיתוח ממוחשב נוסף, רק גורר צורך ביותר כוח אדם, כדי להזין את הנתונים ולקשר בין התוכנות ולהפיק מהן תוצאות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
רותי, מעודד לשמוע דעה אופטימית.
בפורום רואות חשבון היה דיון (ויכוח?) ארוך בסוגיה הרת הגורל: בקצב התפתחות הבינה המלאכותית, האם בעוד 15 שנה מישהו יצטרך בכלל רואה חשבון?
או במילים אחרות: האם עשינו טעות כשהחלטנו להיות רואות חשבון ולא מתכנתות?

התגובות היו ממש פסימיות. אולי זה משום שרואות חשבון לא מבינות במחשבים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נשמע לך אמין?
אני מאמין שזה ייתכן. לגבי העובדות איני מכיר את הפרופ', אך שוחחתי על הרעיון הזה עם מישהו לפני יותר משנה. אני לא רוצה להזכיר שמות, אבל מדובר ב@נקדן זריז שדיבר אתי על תוכנת ניקוד מסויימת בה הוא משתמש, שאין בה במיון המילים איזה אלגוריתם מפוצץ, אלא מה שהמשתמש הגדיר כראשון ברשימה - הוא יהיה ראשון וכעזה"ד (להלן "הטיפשה"). הפתיע אותי שתוכנת ניקוד אחרת "חכמה", שכן מנסה למיין את הרשימה עפ"י משמעות המילה, מנקדת בזמן כפול מהטיפשה. בשתי התוכנות מדובר שהמשתמש עובר מילה מילה ובוחר מתוך הרשימה.

כנראה כך עובד העולם: הטיפשים רצים ומובילים, והחכמים שמנסים להבין את משמעות כל דבר ודבר, מתקדמים לאט לאט. אם כן, במבחן התוצאה, התוכנה שתוארה ע"י הפרופ' ושהיא סופר-טיפשה - תהיה באמת הכי יעילה. מעניין מאד לראות תוצאות שלה ולשמוע מחיר. כל זה בהנחה שהמידע אמיתי.
קשה להפנים את ההשלכות הפילוסופיות והדתיות מהתקדמות זו של הבינה המלאכותית.
אפשר ביאור?
רותי, מעודד לשמוע דעה אופטימית.
האם זה לא טוב שאין היום שואבי מים? או סופרים (= אנשים שכותבים ספרים כמו גמרא ביד)?
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
בפורום רואות חשבון
איזה פורום? למה אני לא שם?

בקצב התפתחות הבינה המלאכותית, האם בעוד 15 שנה מישהו יצטרך בכלל רואה חשבון?
נו באמת.
מספיק לראות את ההבדל בין דוח מע"מ של פעם, להיום, עם השידור המקוון, כדי להבין שיהיו צריכים אותנו עוד המון המון שנים.
מה גם שביקורת, תכנון תקציבים, תוכניות עסקיות ועוד הרבה תחומים פיננסיים - לעולם יישארו בידי אדם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
חגי, זה טוב למשק, רע לעובדים.
האם זה טוב שהמוני פועלי יצור ותעשייה הוחלפו במכונות?

רותי, את רואת חשבון???
זה פורום שהפלטפורמה שלו היא גוגל גרופס, מאחר ולרואות חשבון חרדיות אין גב מדהים כמו שלכם יש בפרוג. אנחנו צריכות לדאוג לעצמנו
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

לאחרונה נודע לי שיש לבן שלי בכיתה ילד שמנודה מאוד בחברה.
עוד יותר היה לי עצוב לדעת שגם הבן שלי משתף עם זה פעולה.

לא אלאה אתכם בדברים, רק אומר שדיברתי עם הבן שלי (בן 8) על הנושא, הסברתי לו מה עובר על הילד ועודדתי אותו להזמין אותו אליו ולשתף אותו במשחקים, ותודה לה' זה עבד.

אמא של אותו ילד התקשרה אלי בהתרגשות גדולה ואמרה לי "עשיתם דבר גדול!".

כדי שזה יחזיק מעמד, כתבתי סיפור בעזרת צ'אט GPT, ויצרתי תמונות לסיפור, על מנת לעזור לילד שלי להבין טוב יותר את הדברים, איך הילד הרגיש כשהיה לבד, ועד כמה זה שמשתפים אותו בכיתה בדברים, משמעותי עבור הילד הזה.

הסיפור וגם התמונות לא מושלמים, למרות ששיפצרתי לא מעט, אבל את העבודה הם עושים!

כל מי שמעוניין לקחת ולספר לילדים שלו כדי לרכך להם את הלב, ולפתוח להם את העיניים לילדים שסביבם, קדימה!
אנחנו בתור הורים יכולים לעזור כל כך לילדים שלנו להיות אכפתיים ואמפטיים יותר ולשנות את החיים שלהם עצמם ושל כל הסובבים אותם.



הסיפור

אהרן עמד לבד במסדרון של כיתה ד’, ליד וו המעילים. כל שאר הילדים רצו, קפצו, דיברו וצחקו. הרצפה רעדה מעט מהרעש של ארבעים זוגות נעליים שחזרו מהפסקת עשר. אבל הוא – רק עמד שם. החזיק את המעיל שלו חזק־חזק, כאילו הוא מגן עליו מפני כל העולם. הוא לא ידע בדיוק ממה הוא מפחד – אבל הרגיש שכל תזוזה שלו תגרום לכולם להסתכל. כל מבט, כל לחשוש קטן מאחורי הגב – כאילו מדביק לו מדבקה של “אחר”.


ChatGPT Image Jul 24, 2025, 10_31_00 AM.png
הוא ידע שהוא שונה. אינו אהוב עליהם. הוא ראה את זה בעיניים של הילדים האחרים, גם כשהם ניסו להסתיר. הוא הרגיש את זה בלחישה של המילים כשהיה עובר לידם. הוא שמע. הוא הבין.


הוא הגיע רק לפני חודש מבני־ברק. הבית שם היה קטן מידי בשבילם, והם החליטו לעבור דירה וגם עיר, לירושלים. אמא שלו הייתה אומרת לו כל בוקר: “אתה ילד מיוחד, אהרן. אתה תאיר איפה שתהיה” אבל עכשיו, בתוך החיידר החדש הזה, היה לו קשה מאוד להאמין בזה.


החולצה שלו הייתה תמיד נקיה ומגוהצת בצורה מושלמת. אמא שלו, שידיה תמיד היו עסוקות, גיהצה אותה כל בוקר בקפידה – אולי בתקווה שאם הוא ייראה מסודר, יהיה לו קל יותר למצוא חברים. אבל הילדים בכיתה ראו בזה משהו מוזר. הם לבשו בגדים רגילים, לפעמים מקומטים, לפעמים לא תואמים. החולצה המושלמת של אהרן רק חיזקה את הרגשת הזרות. כאילו הוא משדר: “אני לא שייך.”


בהתחלה כשהגיע לחיידר, עוד ניסה לדבר עם חברים שם, לספר משהו. אבל הילדים האחרים היו מסתכלים עליו בלעג, ואז מתלחששים ביניהם. הוא שמע את הלחישות. לא תמיד הבין את כולן, אבל הבין מספיק. מספיק כדי לדעת שמדברים עליו.


וכל הפסקה – כל הפסקה! – הוא היה יושב בפינה, לבד, ומוציא את קופסת הפלסטיק שלו. בתוכה היה תמיד כריך גבינה לבנה, חתוך לשניים בדיוק שווה, ובתוך כל אחד מהחצאים שורה של זיתים ירוקים. תמיד אותם זיתים. תמיד אותה הקפדה. הוא היה לוקח ביס קטן, לועס לאט־לאט, לא כי היה רעב – אלא כדי להרגיש שיש לו מה לעשות. הוא פחד מהרגע שבו האוכל ייגמר. כי אז לא תהיה לו שום סיבה להישאר לשבת. ואז – מה יעשה? יעמוד לבד? יטייל במסדרון לבד? יבהה בילדים משחקים?


לפעמים הוא היה מרגיש שהלב שלו רוצה לבכות. אבל הוא לא בכה. לא ליד כולם. רק בערב, מתחת לשמיכה. שם, רק שם, היה מרשה לדמעות ליפול. אבל אפילו אז – בשקט. למה אף אחד לא משחק איתי? לא שואל אותי למה אתמול לא באתי לכיתה?? למה לא אוהבים אותי כאן?

ChatGPT Image Jul 24, 2025, 10_30_54 AM.png

המלמד, הרב בלוי, היה טוב לב. הוא השתדל לעזור, לשים אותו ליד ילדים חדשים בכל פעם, אולי תיווצר חברות. אבל כמעט תמיד, כשהגיע תורו של אהרן להחליף מקום – היה שקט מוזר. מין רחש כזה. מישהו היה לוחש משהו. ובסוף – אהרן שוב מצא את עצמו יושב לבדו, ליד הקיר. קרוב למדפי החומשים. רחוק מהלב של הכיתה. אף אחד לא היה מעוניין לשבת ליד הילד הזה, שעליו כל הילדים לועגים.


הוא היה מסתכל על הילדים, איך הם צוחקים, מתווכחים, משתעשעים. ואילו הוא – לבד. לפעמים דמיין שהוא שקוף, כמו אוויר. הוא נמצא, אבל אף אחד לא רואה אותו באמת.


בכל פעם שהיה צריך לקרוא בקול – שפתיו רעדו. הוא פחד שיטעה. פחד שיצחקו. לפעמים האותיות התבלבלו לו. הפה יבש. והמילים – לא יצאו חלק. הוא ידע שהוא יודע, אבל הפחד שיתקע, שיגמגם – עצר אותו. והוא שמע את הלחישות, את הגיחוכים, גם אם היו חלשים. הם היו מספיק חזקים כדי לפגוע.


ואז הגיע חיים דוד.


חיים דוד ברנשטיין היה ההפך הגמור מאהרן. הוא היה מרכז הכיתה. חכם, שמח, חרוץ, עם חיוך רחב שכולם אהבו. אפילו המלמד הקשוח של הצהריים היה נמס כשהוא היה שר “אהבת תורה” בלחן חדש שהמציא. כל הילדים רצו לשבת לידו. הוא ידע להקשיב, ידע לעזור, אבל הוא היה עסוק. כל כך עסוק. והוא – לא ראה את אהרן.


עד לאותו יום.


זה היה שיעור גמרא. המלמד חילק דפים. לדף של אהרן היה קרע. הוא ניסה לחבר אותו עם מהדק סיכות שהיה לו בקלמר. אל לא ממש הצליח בזה. פתאום – חיים דוד קם, הלך לשולחן של המלמד, לקח דבק סלוטייפ, התכופף ליד אהרן והדביק לו את הדף בזהירות. בלי לומר מילה. אהרן לחש "תודה." חיים דוד רק חייך קלות וחזר למקומו.


ומשהו קרה.


למחרת בהפסקה, כששיחקו טאקי, חיים דוד הניח יד על כתפו של אהרן ואמר: “רוצה להצטרף?”


הלב של אהרן דפק מהר. הוא לא ידע לשחק. הוא לא זכר את הצבעים. והוא באמת טעה ומאוד מהר הפסיד. כמה ילדים צחקו. אבל חיים דוד רק עשה בידו “ששש” והמשיך לשחק כאילו כלום. ואחר כך חילק וופל שוקולד שהיה לו בתיק. חצי אחד – הוגש לאהרן. וזה... שינה הכל.


ChatGPT Image Jul 24, 2025, 10_30_47 AM.png
אהרן הרגיש כאילו השמש זרחה בתוך הלב שלו. פתאום – הוא לא היה לבד. פתאום – מישהו ראה אותו.


באותו ערב, כשחזר הביתה, אמא שלו אמרה: “מה קרה? אתה נראה אחר.” והוא רק חייך. חיוך קטן. אבל מלא אור.


אבל לא הכול היה קל. יוסי לנדאו – שידע להצחיק ולהרעיש – אמר בקול: “המלך מצא לו קבצן!” והילדים צחקו. לא חזק. אבל מספיק.


אהרן הוריד את הראש. הבושה חזרה. כאילו הרגע היפה מאתמול – נמחק.


אבל חיים דוד קם. נעמד מול יוסי ואמר בשקט ובביטחון: “דיבורים כאלה לא בכיתה שלנו.” והמלמד שמע ושיבח. והכיתה שתקה. וחשבה.


ואז – דברים התחילו להשתנות.


כשאהרן גילה יום אחד לחיים דוד, שבחופש סבא שלו לימד אותו קליגרפיה – לכתוב אותיות יפות כמו סופר סת”ם – חיים דוד מיד תלה שלט: “בואו ללמוד מאהרן!” והילדים באו. ובכל יום בהפסקה הגדולה – אהרן הדריך בכתיבה קליגרפית את הילדים. חיים דוד ישב לידו, הסתכל בהתפעלות, ואהרןכל כך שמח. הוא הרגיש שהוא נותן. שהוא חשוב.


במסיבת החומש – כל האולם היה מקושט בכתובות שהוא עזר לצייר. והוא קיבל תעודה. ומחיאות כפיים. ויוסי לנדאו – אפילו הוא חייך.


במירון, בטיול השנתי של הכיתה, אהרן התחיל לשיר מה שתמיד הם היו שרים בטיולים, כשהיה בחיידר בבני ברק. חיים דוד הצטרף, ולאט־לאט גם שאר הילדים עד שכל האוטובוס התמלא בשירת ילדים צוהלת. הוא הפך להיות זה שמחכים לשמוע ממנו עוד, שיש לו סיפורים ורעיונות מעניינים, שהביא איתו מבני ברק. זה היה רגע שבו לא רק הוא הרגיש שייך – אלא כל הכיתה הרגישה את זה גם.

ChatGPT Image Jul 24, 2025, 10_30_42 AMמ.png

בלילה, בנסיעה חזור, פנה אליו לפתע חיים דוד, ואמר לו: “חשבתי שאני עוזר לך, אבל בסוף אני לומד ממך” – אהרן הרגיש שדמעה של התרגשות מתגלגלת לו על הלחי, ואמר לחיים דוד "אני לא אשכח לך לעולם את מה שעשית למעני".


בסוף השנה, במסיבת סיום הגדולה, קראו בשמו: “פרס חברותא למופת – אהרן!”

ומיד אחריו: “פרס מנהיגות – חיים דוד!”
והם עלו יחד לבמה. כתף נוגעת בכתף. עיניים נוצצות.


והכיתה מחאה כפיים. ואמא של אהרן – מחתה דמעה.


ChatGPT Image Jul 24, 2025, 10_30_38 AMמ.png
וגם כשהם גדלו, ואהרן הפך לתלמיד חכם גדול, וחיים דוד למשגיח בישיבה קטנה, בכל פעם שחיים דוד סיפר לתלמידים צעירים על חסד – הוא אמר: “פעם אחת, ילד הושיט יד במשחק. והוא לא ידע – שהוא בעצם הוציא ילד אחר מהצל אל האור.”

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה