מידע שימושי מאחרים למטפלת? למה אתם חושבים שזה בסדר???

מצב
הנושא נעול.
אני לא יודעת מה אצל כל המטפלות והגננות.
אני יכולה להגיד על עצמי
שילד שנשאר איתי שניה אחרי הזמן
מקבל גננת חסרת סבלנות באופן קיצוני :confused:
לא אומרת שמוצדק לאחר.
אבל לדעתי זה משפט נוראי.סורי.
אם דקה אחרי הזמן יש גננת חסרת סבלנות, קצת מלחיץ כמה סבלנות הייתה דקה קודם
 
לגבי הבלאגן בימי שישי-
יש לי רעיון שאני מיישמת אותו כבר כמה שנים:
הוא עוזר גם לי וגם להורים.
את "קבלת השבת" אני עורכת מיד לאחר התפילה- ע"ח מפגש בוקר,
אח"כ ארוחת בוקר, מעט משחק ואם נשאר זמן- מפגש.
כך אני לא לחוצה מהורים שבאים לקחת את הילד, והם יכולים לבוא בכל עת ובכל זמן.

תציעו לגננות...
רעיון חזק
אבל מה עושים עם חלוקת הממתק?
 
לי היו 2 ילדים במרחק 5 דקות נסיעה ברגיל,
אבל ביום שישי יש פקקים וכולם מסיימים באותו זמן
פותחים את הדלת ב11:55!!! וצריך לקחת את הילד עד 12:00...
ניגשתי לגננת והסברתי לה שיש לי ילד בגן אחר,
או שאני מגיע ב12:05 או שאני מקדים, שתבחר
היא הבינה וכל יום שישי הייתי מתגנב דרך דלת אחורית ומוציא את הילד כשבחוץ כולם ממתינים...

לדעתי: צריך לתת מרווח זמן סביר (15 דק') לקחת את הילד
להגיד לי בדיוק באיזה דקה לקחת אותו זה קצת חוצפה
אני מאד מעריך אותם אבל לא עובד אצלם
תנו לי מסגרת זמן- אני אעמוד בה
אז אצלינו יש מבנה אחד עם הרבה גנים.
ברוך ה' השנה הגנים אצלינו צמודים אחד לשני אז הגננות עוד סולחות.
ואם היה לי ילדה אחת בגן בכניסה של אותו מבנה אבל מאחורה ולא צמוד?!

וניסיתי לשאול את הגננות מה עושים (אצלינו פותחים רק ב-12:00) ולא הייתה להן תשובה בשבילי.
 
@227 לאיפה נעלמת? כתבת תגובה ו"שלום עלי נפשי"?

ונניח שתדע שבמקרה שתאחר הילד יחכה ע"י שער הגן ללא שמירה, גם אז תאחר בגלל מגז אויר או מרחק בין מוסדות הילדים?

חוצפה של תגובה.
המתנתי שאחרי שטף של תגובות אמוציונליות, תבאנה תגובות של אנשים שמבינים שהמציאות קצת יותר מורכבת.

1. לא התכוונתי לאיחור קבוע אלא בממוצע של פעם בשבוע
2. לא התכוונתי לאיחור של יותר מארבע דקות
3. הגננות אשמות בכך שהם מקשות על לקיחת הילדים לפני הזמן, בין אם השער סגור, ובין אם הילד התורן שמחלק ממתק עושה זאת בשניה האחרונה ( הילד שלי לא צריך לצאת מהגן בוכה שלא קיבל ממתק !! )
4. לא התכוונתי שזה מצב אידיאלי, אלא שזהו כורח המציאות
5. כל מי שמתעסק עם אנשים יודע שהחיים הם לא מסדר צבאי ותמיד יהיו אנשים פחות מסודרים, אז זה דבר שצריך לקחת אותו בחשבון גם אם לא תמיד הוא מוצדק
6. אם נלך בשיטת 'יקוב הדין את ההר' כמדומני שגם הגננות יצטרכו לשנות כמה דברים...
 
נערך לאחרונה ב:
לא אומרת שמוצדק לאחר.
אבל לדעתי זה משפט נוראי.סורי.
אם דקה אחרי הזמן יש גננת חסרת סבלנות, קצת מלחיץ כמה סבלנות הייתה דקה קודם
זה לא נכון
כמו שתתקשרי לשירות לקוחות ב15.45 תקבלי מענה אם שירות טוב
ואם תתקשרי ב 15.57 דקה לפני שצריכה לצאת לא תקבלי את אותו שירות
 
תודה לכולם על התגובות
התחברתי ממש לזה-

כן, גם אם המשפחתון מתנהל בבית ואין אוטובוס שצריך להספיק- עדיין, זו לא הצדקה לאיחורים, גם לא של 'כולה 2 דקות...'
גם המטפלת היא בן אדם אנושי עם צרכים וכמה שאוהבת את הילדים והעבודה- יש לה חיים, ואיחור הכי קטן יכול לפגוע בתוכניות שלאחרי העבודה...
כאמור אין שום הצדקה לאיחורים
אבל כשהבוס /הלקוחות או מי שזה לא יהיה מעכב בדקה עובדת הייטק/משרד , הכל בסדר והחיים ממשיכים לזרום.
גננות אם אחרו להם בדקה, העולם מת. ההורים רשלנים. והקוצר רוח בעננים.
כולם עובדים. כולנו רוצים הביתה, וכמו שרוב בעלי התפקידים שורדים עיכוב של דקה ויותר, גם הגננות לא ימותו מזה.
ושוב לא נכנסת לעניין הגזל, ולעובדה שצריך לאסוף א הילד בזמן, אומרת את זה מהכיוון שלא ברור למה דווקא גגנות חושבות שהטרגדיה שלהן גדולה משל כולם
 
אבל כשהבוס /הלקוחות או מי שזה לא יהיה מעכב בדקה עובדת הייטק/משרד , הכל בסדר והחיים ממשיכים לזרום.
גננות אם אחרו להם בדקה, העולם מת. ההורים רשלנים. והקוצר רוח בעננים.

אומרת את זה מהכיוון שלא ברור למה דווקא גגנות חושבות שהטרגדיה שלהן גדולה משל כולם


כי לעובד הייטק יש בוס אחד,
ולגננת 30 בוסים בו זמנית.
 
זה לא נכון
כמו שתתקשרי לשירות לקוחות ב15.45 תקבלי מענה אם שירות טוב
ואם תתקשרי ב 15.57 דקה לפני שצריכה לצאת לא תקבלי את אותו שירות
ועדיין...
אין לי טיפת סבלנות לילד שלפני דקה היית אמורה לאהוב...
 
כאמור אין שום הצדקה לאיחורים
אבל כשהבוס /הלקוחות או מי שזה לא יהיה מעכב בדקה עובדת הייטק/משרד , הכל בסדר והחיים ממשיכים לזרום.
גננות אם אחרו להם בדקה, העולם מת. ההורים רשלנים. והקוצר רוח בעננים.
כולם עובדים. כולנו רוצים הביתה, וכמו שרוב בעלי התפקידים שורדים עיכוב של דקה ויותר, גם הגננות לא ימותו מזה.
ושוב לא נכנסת לעניין הגזל, ולעובדה שצריך לאסוף א הילד בזמן, אומרת את זה מהכיוון שלא ברור למה דווקא גגנות חושבות שהטרגדיה שלהן גדולה משל כולם
כל מילה !!!
 
(@שואל לעניין - ללא קשר לתגובתך...)
גם הגננת מאוד מעריכה את ההורים- אבל לא עובדת אצלם!
זה מסקרן אותי
אז להבנתך ההורים הם נותני שירות לגננת?
(מספקים לה ילדים שלא תשתעמם או משהו כזה?)
חשבתי שהמודל של נותן שירות - מקבל שירות זה דבר פשוט

אבל כמובן זה לא סותר את זה שיש גבולות לחוזה בין ההורים לגננת
לדוגמה: היא שומרת על הילדים מ7:30 עד 13:30
לא דקה פחות ולא דקה יותר
ושני הצדדים צריכים לכבד את הגבולות
 
כאמור אין שום הצדקה לאיחורים
אבל כשהבוס /הלקוחות או מי שזה לא יהיה מעכב בדקה עובדת הייטק/משרד , הכל בסדר והחיים ממשיכים לזרום.
גננות אם אחרו להם בדקה, העולם מת. ההורים רשלנים. והקוצר רוח בעננים.
כולם עובדים. כולנו רוצים הביתה, וכמו שרוב בעלי התפקידים שורדים עיכוב של דקה ויותר, גם הגננות לא ימותו מזה.
ושוב לא נכנסת לעניין הגזל, ולעובדה שצריך לאסוף א הילד בזמן, אומרת את זה מהכיוון שלא ברור למה דווקא גגנות חושבות שהטרגדיה שלהן גדולה משל כולם
כמדומני שהכל תלוי בעבודה,
עובד בהייטק אין לו את מה שיש לגננת
ולגננת אין את מה שיש לעובד הייטק זה שני דברים שונים,
וכנראה שעבודה עם ילדים יותר קשה מהייטק

וכמו שהשכן שהיה רגוע תמיד כי היה עובד מפעל, ומאז שהתחיל לעבוד כנהג אוטובוס הוא הפך לאיש עצבני במיוחד.
 
המתנתי שאחרי שטף של תגובות אמוציונליות, תבאנה תגובות של אנשים שמבינים שהמציאות קצת יותר מורכבת.

1. לא התכוונתי לאיחור קבוע אלא בממוצע של פעם בשבוע
2. לא התכוונתי לאיחור של יותר מארבע דקות
3. הגננות אשמות בכך שהם מקשות על לקיחת הילדים לפני הזמן, בין אם השער סגור, ובין אם הילד התורן שמחלק ממתק עושה זאת בשניה האחרונה ( הילד שלי לא צריך לצאת מהגן בוכה שלא קיבל ממתק !! )
1 - פעם בשבוע זה המון!!!
2 - איחור של ארבע דקות להורה יכול להיות עיכוב של אוטובוס וארבעים דקות לגננת
3. זאת באמת בעיה
 
גננות אם אחרו להם בדקה, העולם מת. ההורים רשלנים. והקוצר רוח בעננים.
ההורים באמת רשלנים
השבוע ביקשתי משכנה לקחת את הבת שלי מהקייטנה גמרו ב 13.30 ב13.35 אני מקבלת טלפון מהגננת למה לא באתי
לקחת, אמרתי לה מה השכנה לא לקחה ..... האהא הרגע הגיעה
פגשתי את שכנתי אחרי כמה דקות סיפרתי לה שהתקשרו אלי
ומה עונה
מה הם עושים כזה סיפור מ 5 דקות
אבל אני יודעת שהגננת הפסידה את האוטובוס של 13.30 וצריכה עכשיו לחכות ל 13.50
כן אני גרה קרוב לגן אני רואה פשוט הורים אדישים הולכים בסי הרוגע בדקה ה 99
 
ההורים באמת רשלנים
השבוע ביקשתי משכנה לקחת את הבת שלי מהקייטנה גמרו ב 13.30 ב13.35 אני מקבלת טלפון מהגננת למה לא באתי
לקחת, אמרתי לה מה השכנה לא לקחה ..... האהא הרגע הגיעה
פגשתי את שכנתי אחרי כמה דקות סיפרתי לה שהתקשרו אלי
ומה עונה
מה הם עושים כזה סיפור מ 5 דקות
אבל אני יודעת שהגננת הפסידה את האוטובוס של 13.30 וצריכה עכשיו לחכות ל 13.50
כן אני גרה קרוב לגן אני רואה פשוט הורים אדישים הולכים בסי הרוגע בדקה ה 99
יש. יש רשלנים כמובן. יש לקוחות מעצבנים. ויש כל מיני.
וכל אחד צריך לשאוף לעשות את הטוב, בטח בחברה שלנו.
ועדיין ההסתכלות הזאת, כאילו כל הורה הוא גנב בפוטנציאל, והחוסר יכולת להכיל מורכבויות / מקרי חרום וכו זאת הסתכלות שמשום מה פוגשים רק אצל גננות, ולא ממש ברור למה.
 
המתנתי שאחרי שטף של תגובות אמוציונליות, תבאנה תגובות של אנשים שמבינים שהמציאות קצת יותר מורכבת.

1. לא התכוונתי לאיחור קבוע אלא בממוצע של פעם בשבוע
2. לא התכוונתי לאיחור של יותר מארבע דקות
3. הגננות אשמות בכך שהם מקשות על לקיחת הילדים לפני הזמן, בין אם השער סגור, ובין אם הילד התורן שמחלק ממתק עושה זאת בשניה האחרונה ( הילד שלי לא צריך לצאת מהגן בוכה שלא קיבל ממתק !! )
4. לא התכוונתי שזה מצב אידיאלי, אלא שזהו כורח המציאות
5. כל מי שמתעסק עם אנשים יודע שהחיים הם לא מסדר צבאי ותמיד יהיו אנשים פחות מסודרים, אז זה דבר שצריך לקחת אותו בחשבון גם אם לא תמיד הוא מוצדק
6. אם נלך בשיטת 'יקוב הדין את ההר' כמדומני שגם הגננות יצטרכו לשנות כמה דברים...
פעם בשבוע???? ולזה אתה עוד קורא קצת..

חושב שעדיף שתמשיך לשתוק.

לפעמים אני שומע שני צדדים למטבע, בסיפור כאן אני לא מבין מה הצד השני?
שמה??
שזה בסדר לאחר? שזה בסדר לעכב את הגננת כי לא יצאת מספיק מוקדם?
אף אחד לא מדבר על מקרה אונס חריג שהייתה תאונה בכביש, נכון? מדברים על זמנים נורמלים ושגרתיים, ועיכובים שאתה קורא להם 'כורח המציאות', איזו מין מחשבה זאת שזה בסדר לאחר???
מה אתה ילד? לא מצליח להבין.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה