• הוסף לסימניות
  • #21
אוירה מיוחדת
המבט בראשונה מושלם
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
נורא יפה האוירה הירושלמית שיש בתמונה!
אותנטי...
העיבוד והצילום נהדרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
חתיכת דבר
ככה הולכים לגן ביום בהיר?...
המבט שלה מזכיר את המבט שלה עם האפרוח ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
וואוווו רחלי זה פשוט מדהים
להסתכל על זה שעות
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
נכתב ע"י RacheliM;2326152:
האמת שכן...אני מסתובבת די הרבה עם המצלמה.במיוחד אוהבת לצלם סתם ככה אנשים ברחוב...או דברים מעניינים...
הייתי מעלה קצת אבל חוששת שזה לא יעניין את הקהל אז נמנעת. ;)

בסוד ,בסוד נגלה שגם אני :)
אולי זה המקום בו מוצאות צלמות הילדים-
שבקטגוריה זו הרי אין מספיק ביטוי אומנותי ובלה בלה :p;) את ה"אומנות" שלהן.
תמונות למגירה מה שנקרא.
האמת עשינו את זה פעם יחד ..חח נוסטלגיה.
אפרופו נוסטלגיה,
תמונות יפות.שנת התרפפ"ו אצלך מעובדת מושלם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
תמונות נהדרות!
עיבוד מקסים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
זה שנסחבת עם מצלמה, זה בסדר... שגעונות קיימים ☺
אבל שנסחבת עם דובי....

והילדה שלך... חמסה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
יאא כמה שאני אוהבת..
הסטיילינג+הלוקיישן+הדוגמנית=הפקה מושלמת!
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
מיוחד מאד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
תודה רבה לכולכם...איזה תגובות כיפיות :)

נכתב ע"י אביטל שורץ;2326377:
הסתכלתי שוב
זה מדהים לדעתי.
ואם כבר דיברו על ההבדל בין טכנאות לאומנות, לדעתי זו אומנות (מעבר לטכנאות הטובה)
ורחלי, את מיוחדת שאת מסתובבת ככה עם ה70-200.... ככה יוצרים אומנות
תודה,מחמיא מאד :eek:
נכתב ע"י ת'כלס;2326659:
חתיכת דבר
ככה הולכים לגן ביום בהיר?...
המבט שלה מזכיר את המבט שלה עם האפרוח ...
חחח יפה שאת זוכרת אותו....האפרוח ז"ל...
נכתב ע"י C H A N Y;2326801:
בסוד ,בסוד נגלה שגם אני :)
אולי זה המקום בו מוצאות צלמות הילדים-
שבקטגוריה זו הרי אין מספיק ביטוי אומנותי ובלה בלה :p;) את ה"אומנות" שלהן.
תמונות למגירה מה שנקרא.
האמת עשינו את זה פעם יחד ..חח נוסטלגיה.
אפרופו נוסטלגיה,
תמונות יפות.שנת התרפפ"ו אצלך מעובדת מושלם...
לגמרי...וגם חתיכת תרפיה...
חני צריך לצאת שוב.הגשם מזמין.אוהבת הרפתקאות לא? ;)
נכתב ע"י ♥ברכי♥;2326821:
זה שנסחבת עם מצלמה, זה בסדר... שגעונות קיימים ☺
אבל שנסחבת עם דובי....

והילדה שלך... חמסה.
הדובי הלך איתה לגן בבוקר ונכנס לעגלה,בצהריים נפגשו שוב :D
אבל אם תראו אישה עם מצלמה ובלונים/דובים/ארנבות חיות באמצע הרחוב בסתם יום בהיר....זו כנראה אני :eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
וכזו אלגנטית היא הולכת לגן?
תמונות מדהימות, כרגיל וילדה- בלע"ר.
אהבתי לגמרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
--
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נכתב ע"י RacheliM;2326967:
תודה רבה לכולכם...איזה תגובות כיפיות :)


תודה,מחמיא מאד :eek:

חחח יפה שאת זוכרת אותו....האפרוח ז"ל...

לגמרי...וגם חתיכת תרפיה...
חני צריך לצאת שוב.הגשם מזמין.אוהבת הרפתקאות לא? ;)

הדובי הלך איתה לגן בבוקר ונכנס לעגלה,בצהריים נפגשו שוב :D
אבל אם תראו אישה עם מצלמה ובלונים/דובים/ארנבות חיות באמצע הרחוב בסתם יום בהיר....זו כנראה אני :eek:

אני גם אוהבת הרפתקאות בגשם;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
רק שאני אבין, את גם במיטה עם המצלמה... ?! ;) (לא שאני לא... :D)
אבל את הולכת להוציא אותה כל פעם מהגן עם המצלמה עלייך??!

והתמונות משגעות כרגיל - אצלך,
סטייל שאני מאוד אוהבת, ועיבוד שמשלים לגמרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
נכתב ע"י הדודה מלכי;2327831:
אבל את הולכת להוציא אותה כל פעם מהגן עם המצלמה עלייך??!

QUOTE]
את באמת חושבת שכל יום???:pאני לא...
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
נכתב ע"י gol;2326996:
וכזו אלגנטית היא הולכת לגן?
תמונות מדהימות, כרגיל וילדה- בלע"ר.
אהבתי לגמרי.
בעיני זה לא אלגנטי,אבל תודה :)
נכתב ע"י לאה 22;2327155:
אני גם אוהבת הרפתקאות בגשם;)
רק שבנתיים אין גשם ;)
נכתב ע"י הדודה מלכי;2327831:
רק שאני אבין, את גם במיטה עם המצלמה... ?! ;) (לא שאני לא... :D)
אבל את הולכת להוציא אותה כל פעם מהגן עם המצלמה עלייך??!

והתמונות משגעות כרגיל - אצלך,
סטייל שאני מאוד אוהבת, ועיבוד שמשלים לגמרי.

לא יוצאת עם המצלמה כל יום,לגמרי לא...כששורה עלי המוזה....

תודה לכולכן ! :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
הילדה הזו נולדה לדגמן.
ואצלך הסנדלר ממש ממש לא יחף. שאפו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
תמונה מושלמת, ילדה מושלמת, בגד מושלם, בקיצור: מ-ו-ש-ל-ם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
מתה על התמונות שלך! די, זה מדהים ברמות! משגע! מטריף! אני מקנאה בך! ילדה הורסת!!!!!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

כשהקירות רועדים (ולמה אין לי פתרון קסם)​



אני רוצה לשתף אתכם בשאלה שאני נשאל לא מעט, ומקרה אחד ספציפי מהשבוע האחרון שממחיש את אחד האתגרים הגדולים ביותר בעולם האקוסטיקה.

השבוע קיבלתי פנייה ממשפחה המתגוררת במרחק של כ-50 מטרים מכביש ראשי. הבעיה שלהם מוכרת וכואבת: בכל פעם שרכב עם מוזיקה עוצמתית עובר בכביש, הם לא סתם "שומעים" את המוזיקה – הם מרגישים אותה. הבאסים (הצלילים הנמוכים) חודרים אל תוך הבית, והתחושה היא כאילו הרמקול יושב אצלם בסלון.

בעלת הדירה, מיואשת וחסרת אונים, התקשרה וביקשה לקבוע פגישת ייעוץ. היא רצתה שאגאל אותה מהייסורים הללו בזמנים בהם היא רוצה לנוח בביתה. היא הייתה מוכנה לשלם כל מחיר עבור פתרון, וכמובן עבור הייעוץ עצמו.

שאלתי מספר שאלות מנחות, הבנתי את הסיטואציה, ואז נאלצתי לומר לה את המשפט הכי קשה ליועץ: "גברתי, אני מצטער, אין לי מה להציע לך".

היא התחננה. היא התעקשה לשלם. אמרתי לה ביושר: "אם אין לי פתרון אמיתי, אין ייעוץ". הבטחתי לה שבמקום לקחת כסף לחינם, אכתוב כאן את ההסבר המלא למה שקורה אצלה בבית.

אז למה הבית רועד? בואו נצלול למדע שמאחורי הגלים.

שיעור קצר בפיזיקה של הקול​


כדי להבין את הבעיה, צריך להבין מהו קול. גלי קול הם אנרגיה מכנית הנעה בתווך (כמו אוויר) בצורת גל. מהירות הקול באוויר היא בערך 343 מטרים בשנייה (בטמפרטורת החדר).

כל צליל מאופיין בתדר (Frequency), הנמדד בהרץ (Hz). התדר מציין כמה מחזורי גל נוצרים בשנייה אחת.

אבל הנתון הקריטי להבנת המקרה שלנו הוא אורך הגל
. יש נוסחה פשוטה שמסבירה את היחס:

בואו נפרק את זה לדוגמאות:
  • תדר של 1 הרץ: זהו גל ענק. אורכו 343 מטרים!
  • פסנתר (לה אמצעי - 440 הרץ): אורך הגל הוא כ-78 סנטימטרים. גל קצר יחסית.
  • באס עמוק (כ-15 הרץ): כאן מתחילה הבעיה. אורך הגל הוא: כ 23 מטר.

למה 50 מטר זה "קרוב מדי"?​


מה שבעלת הדירה מרגישה שמרעיד את הבית, אלו התדרים הנמוכים (Low Frequencies), בטווח של 15-60 הרץ.

כשאורך הגל הוא כמעט 23 מטר, המשמעות היא שהמרחק בין הכביש לבית (50 מטר) מכיל רק כ-2 מחזורי גל שלמים. במונחים אקוסטיים של תדרים נמוכים, זה נחשב לטווח אפס. הבית נמצא ממש בתוך "שדה הקרב" של הגל.


הקירות שקופים לבאסים​


כאן אנו מגיעים לליבת הבעיה ההנדסית. תדרים גבוהים (מעל 100-200 הרץ) מתנהגים כמו שרובנו מדמיינים "גלים" – הם פוגעים בקיר, חלקם נבלעים וחלקם חוזרים. קיר בטון או חלון כפול עוצרים אותם בקלות יחסית.

אולם, בתדרים הנמוכים, חוקי המשחק משתנים:
  1. עקיפה (Diffraction): גלי קול ארוכים (כמו ה-23 מטר שלנו) לא "רואים" מכשולים קטנים. הם פשוט עוקפים אותם.
  2. חדירות: בתדרים אלו, הקול מתנהג פחות כמו קרן ויותר כמו שינוי לחץ אטמוספרי כולל. קירות סטנדרטיים כמעט ולא משפיעים על האנרגיה הזו. הגל עובר דרך הבטון כאילו הוא עשוי מנייר.
  3. תדר עצמי (Resonance): הגרוע מכל – לעיתים אורך הגל של הבאס תואם את המידות הפיזיות של החדר או של האלמנטים בבניין. במצב כזה נוצרת "תהודה" (רזוננס), והקירות או החלונות מתחילים לרעוד בעצמם ומגבירים את הרעש בתוך הבית.

האם יש פתרון?​


לצערי, ברוב המקרים של בנייה קיימת – התשובה היא לא, או לפחות "לא במחיר שפוי".

הפתרונות לתדרים נמוכים דורשים טיפול במסה קיצונית או בשיכוך ויברציות מורכב:
  • הקשחה מאסיבית: עיבוי הקירות והחלונות בצורה דרסטית כדי לשנות את תדר הרזוננס שלהם.
  • ניתוק מגע: בניית "חדר בתוך חדר" הצף על קפיצים או גומיות מיוחדות – פתרון שישים באולפני הקלטות, אך כמעט בלתי אפשרי לביצוע בדירת מגורים קיימת.
לכן, במקרה קיצון כזה, המלצתי היא לא לזרוק כסף על פתרונות מדף שלא יעזרו (כמו ספוגים אקוסטיים שלא מדגדגים לתדרים הנמוכים). אם מתעקשים, הדרך היחידה היא להזמין יועץ אקוסטיקה לביצוע מדידות ויברציות. רק מיפוי מדויק של התדרים המרעידים את המבנה יכול אולי – וגם זה בספק – להצביע על אלמנט ספציפי שניתן לחיזוק.

אז בפעם הבאה שאתם שומעים באס מרעיד את החלון, תזכרו: אתם לא שומעים מוזיקה, אתם מרגישים גל לחץ באורך של משאית סמי-טריילר שעובר דרך הקיר שלכם.
סיפור בהמשכים חמישי ומרק הרגל
חמישי ומרק הרגל"

נכתב לרגל יום ההולדת.

מאת: משה דרור

---

ריח מהביל נישא בחלל הבית, ונפשט אל לובי הבנין – תפזורות תבלינים ממינים שונים פלשו לאפם של תושבי השכונה בעל כרחם – החל מכורכום עממי וכלה בצמח הציפורן, וניכר היה שסדר פיטום הקטורת מנוסה על המערכה של אימי. אמנם סוד ההכנה נשמר ונגנז בבית אביטנס, וכמויות, אופני ההכנה, ואף סדר הדברים ניתנים בהחבא לצדיקי הדור – אך אימי, חייאתי, כבר פיצחה כל מתכון, והורידה והוסיפה בו ובתוכו, והפכתו למען ינעם החיך וינפשו בו בני המשפחה. וכך, בכל שבוע, בחמישי בשבת, אימי היקרה מפז מבשלת ופועלת על סיר המרק הלוהט הידוע לברכה, וזוגות-זוגות של קובניות שחומות למחצה ואפויות היטב מוּצאות מהתנור על גבי מגש של כסף – משל היה זה תיבת נח. ובשעה שנייה של חצות – כן, שעת השנ"צ – מתכנסת המשפחה ופוקדת את ביתה של אימי בטפטופים מרובים. בתחילה אחותי המשפיעה וילדיה, ואז משפחתו של אחי העסקן – כזה הוא אחי הגדול, מגיע תמיד או בתחילת המאורע או בסופו, לקנח ידיו – ואז אחותי השנייה, הקוראת בספרים, היא הילדה ובעלה, ואחרי כן האחות הדברנית, ועוד ועוד, כל אחד וילדיו נכנסים שפופים וכפופים, ויוצאים מוגבהי קומה. ההיא פורקת נפשה, ואחת מוציאה את רחשי ליבה, והשלישית מדברת ואין איש אוחז את קצב הלהג הנמהר. אני יורד ממרום חדרי, מסתכל מהצד, וגוהה על מעקה-המדרגות – תחילה מוחי נבהל מקקפוניה של קולות ותלאובות הארץ, אך עד מהרה מבין ומתיישב בדעתי שהאחיינים הקטנים מוציאים את מרצם וכוחם, כשבכל ימי השבוע ישבו והיה ליבם אצור, ולקפץ על ילדי הגן או לזעוק בקולי קלות – לא עלה בידי הזאטוטים. ואיני מפנה אצבע, ואין בליבי עליהם – פשוט כך הוא דרכו של עולם, וכך ה' הטביע בלב הילדים, ואדרבה – ישנם מבוגרים ובגירים שחסר להם מאלו, וצריכים להוסיף על זריזותם, ואין כאן המקום.
– אילו ריחות, אילו מעדנים – מכריזה אחותי, במין ניגון משונה.
– כן, מזכיר את הריח שהיה למורה חגית – אומרת אחותי השנייה, ומתחילה לפתוח בסיפור לשון הרע מעודן כזה, וכמובן גיסי האחד עוצם את אוזניו, והגיס השני מאיץ בה, והשלישי בצלחתו, ואחי בתפילתו, אך מיד עם מזיגת המרק לבאי הבית, התפוחי אדמה והגזר ובכלל זה ריח-העופות וטעמם משַנים את דרכו של אדם, ואם בתחילה היתה העַצֶבֶת שרויה בכנפיו או להיפך הוללות וליצנות ודברים בטלים - כלשון האאמו"ר - שקועים בחזהו ומגיעים ונוגעים בלבושיו, אז אחרי טעמו בכפית את המרק הצהבהב לא בלבד שכף זו תנעם את חיכו ותשלים רעבו שכך הוא מנהגו של עולם - האדם בולס וזה משביעו.. לעיתים - אלא אף תרבץ ותלפף את נפשו בשלווה ותוסיף מקודש לחול, וזאת, גם תסייע-לו בעבודתו את בוראו שהרי ואלמלא הקב"ה ומרק הרגל עוזרו אין יכול וגו' ואימי, הבשלנית, מביטה על כולם, ונחת רוח שורה בפניה מביטה על סיר המרק שאף שאריותיו נוקו ואוהבת היא, אוהבת היא, את חמישי, מרק הרגל, וילדיה...

תמוז תשפה

---

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה