עזרה מדברים בחרדית? זקוקה לתרגום!

[נועושש]

מאיפה הבאת את זה?

???

מה את נבהלת? תרגעי...
כך שמעתי מחברותיי הוולפיות

 

[חיה ארנטרוי]

את יכולה לכתוב בפרטי?
רוצה לשאול אותך משהו בפרטי

אין לי פרימיום
[/QUOTE]
לא בוער
סתם רציתי לשאול משהו באידיש

 

[אמאל'ה קטנה :)]

אין לי פרימיום

לא בוער
סתם רציתי לשאול משהו באידיש
[/QUOTE]
אפשר כאן..

 

[יראת שמימדיגע רעבצין]

סתם רציתי לשאול משהו באידיש

תשאלי, יש פה מלא חבר'ה שבקיאים בנבכי השפה...

 

[רצוני לעשות רצונך]

יש איזה שהוא ספר,
לא זוכרת מה שמו
משהו עם פנינים
שאוסף המון ביטויים עסיסיים באידיש.
אולי ככה תבינו מה הסבתות תמיד סיננו...

בלת"ק חלקי- מהביטוי "חלשה דעתה" השתוקקות למשהו מסוים
באמת פחות נפוץ "חולשת" בהקשר הזה

לדעתי זה מגיע מ"חלש'ן" ביידיש שפירושו להתעלף.
זה בעצם כמו הסלנג "להתעלף על זה"
יותר משתמשים ב"יענע מעשה" במקום "יענע מחלה"

מי חורפ כל השבת, בייגלה עם שומשום??
רק חסידים, או גם ליטאים??

חסידים לא ישנים הרבה בשבת.
הגברים כמובן...
יש טיש ותפילה ובסעודה שלישית גם כן טיש.
בקיצור, ליטאים, תתחילו להעריך!

נאר חתונהגיהאטע פארשטייען....

זה תרגום של "כשתגדלי תביני"?
לא מכירה...

 

[חיה ארנטרוי]

לא בוער
סתם רציתי לשאול משהו באידיש

אפשר כאן..
[/QUOTE]

תשאלי, יש פה מלא חבר'ה שבקיאים בנבכי השפה...

אוקיי אני ישאל כאן
לחם מטוגן הכוונה
ל-ברויט געפרעגלט מיט אייער?

 

[אמאל'ה קטנה :)]

אפשר כאן..

לחם מטוגן הכוונה
ל-ברויט געפרעגלט מיט אייער?
[/QUOTE]
יא יא

והאמת שאולי לא קוראים לזה לחם מטוגן בעברית.. אינלי מושג
אנחנו אומרים בונדאש (שזה בא מהונגרית)

 

[רצוני לעשות רצונך]

אוקיי אני ישאל כאן
לחם מטוגן הכוונה
ל-ברויט געפרעגלט מיט אייער?

מסתבר...
כשאת חושבת על המשמעות המילולית.
אגב, סליחה על ההודעות הארוכות,
פשוט אני משתמש חדש והיכולת שלי להגיב מוגבלת.

 

[יראת שמימדיגע רעבצין]

אוקיי אני ישאל כאן
לחם מטוגן הכוונה
ל-ברויט געפרעגלט מיט אייער?

כן.
לחם=ברויט. געפרעגלט=מטוגן
מיט אייער= עם ביצה , בירושלים העניה של פעם, שיקרו את הילדים שמטגנים עם ביצה, שהיה בעצם מעורבב עם הרבה מים.

 

[תותית י.]

בסמינר וולף כששואלים מישהי על הבחור שהיא סגרה איתו ווארט אם הוא "מהישיבה"
הכוונה אם הוא מפונוביז'

אולי לפני 70 שנה.. מידיעה זה לא ככה

 

[נועושש]

אולי לפני 70 שנה.. מידיעה זה לא ככה

אני לא בת 70!!!

 

[אמאל'ה קטנה :)]

כן.
לחם=ברויט. געפרעגלט=מטוגן
מיט אייער= עם ביצה , בירושלים העניה של פעם, שיקרו את הילדים שמטגנים עם ביצה, שהיה בעצם מעורבב עם הרבה מים.

ביצה אחת הספיקה לבונדאשים לכל המשפחה...

 

[תותית י.]

אני לא בת 70!!!

אולי מי שאמר לך את זה הוא בן 70?

 

[חיה ארנטרוי]

לחם מטוגן הכוונה
ל-ברויט געפרעגלט מיט אייער?

יא יא

והאמת שאולי לא קוראים לזה לחם מטוגן בעברית.. אינלי מושג
אנחנו אומרים בונדאש (שזה בא מהונגרית)
[/QUOTE]

מסתבר...
כשאת חושבת על המשמעות המילולית.
אגב, סליחה על ההודעות הארוכות,
פשוט אני משתמש חדש והיכולת שלי להגיב מוגבלת.

אדרבה התגובות יותר מרוכז

כן.
לחם=ברויט. געפרעגלט=מטוגן
מיט אייער= עם ביצה , בירושלים העניה של פעם, שיקרו את הילדים שמטגנים עם ביצה, שהיה בעצם מעורבב עם הרבה מים.

אוקיי אצלינו קראו לזה פעניצלאך

 

[מרובע]

ש איזה שהוא ספר,
לא זוכרת מה שמו
משהו עם פנינים
שאוסף המון ביטויים עסיסיים באידיש.
אולי ככה תבינו מה הסבתות תמיד סיננו...

הוציאה אותו כמדומני אחת בשם ווינשטוק (קרובה של יאיר וינשטוק).

 

[מרובע]

אבל יש משהו מאד מעניין: כשמברכים מישהו, במיוחד לפני ראש השנה, איך עונה? "וכן לאמור" או "וכן למור". אז מה המקור לזה? זה פשוט שיבוש של: לשנה טובה תכתב ותחתם - וכן למר. ככה כתוב, נכון? אז בעלי תשובה או חדשים בדת הפכו זאת לביטוי מחודש... שומעת את זה בלי סוף.

לא מדוייק
אצל הספרדים אומרים "וכן למור" ואצל האשכנזים בפתח "וכן למר". (מור פירושו "מורי", מר פירושו אדוני).

 

[פלמינגו 67]

אז אני ספרדיה בעצם?

או שאת פשוט הרבה עם ספרדיות...

 

[אחד משלנו]

מי חורפ כל השבת, בייגלה עם שומשום??
רק חסידים, או גם ליטאים??

גם ליטאים
אבל
שמתפללים אצל חסידים

 

[אמאל'ה קטנה :)]

יא יא

והאמת שאולי לא קוראים לזה לחם מטוגן בעברית.. אינלי מושג
אנחנו אומרים בונדאש

אוקיי אצלינו קראו לזה פעניצלאך
[/QUOTE]
נזכרתי
אצלנו פעניץ זה צנימים (ככה אומרים?)

 

[חיה ארנטרוי]

אוקיי אצלינו קראו לזה פעניצלאך

נזכרתי
אצלנו פעניץ זה צנימים (ככה אומרים?)
[/QUOTE]
אויש צנימים זה סכרקעס או סחרקעס
שמעת את המילה פעם?