מדריכים לאודישן

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
אני צריך מדריכים לתוכנת אדובי אודישן cs6 בחיים שלי לא השתמשתי בה, ועכשיו יש לי פרוייקט שבו אני צריך להשתמש בה.
מישהו יודע איפה אשיג מדריכים כלליים (מעדיף חינמיים כי זה חד פעמי..)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 2
    • מאמר
    738
    • itzuvim
    כללי קריאה קדושה (ונואשת) לקהל המעצבים >>
  • itzuvim //
    • שנה טובה.jpg​

    יושב אני מול המקומון, ומדפדף בשטף בלתי נדלה של תפוחים טובעים בדבש הזהוב. תפוח אחרי תפוח. אדום מבריק, צילום מקצועי, אולי עם כיתוב קליגרפי של "שנה טובה ומתוקה" בפונט שמישהו קנה בעשרים שקל מגלריה של גופנים בוטיק.

    ואז – הופעה! רימון! כן, רימון! איזה שינוי מרענן! אה, רגע, זה עוד רימון. ועוד אחד. ועכשיו אתרוג עם לולב בסידור דקורטיבי שנראה כאילו צולם באותה הסטודיו בדיוק שצילמה את כל התפוחים האלה.

    יש רגע שבו אתה מרגיש שהאלגוריתם לכד אותך בלולאה אינסופית של סימבוליקה חגיגית. שאתה צופה באותה המודעה שוב ושוב, רק עם לוגו שונה בפינה. ואז מתגנבת המחשבה הצינית הזו, זו שאתה מנסה לדכא כי אתה לא רוצה להיות זה שמתלונן על החגים – אבל מה לעשות, היא שם:

    נו באמת, חברים. כמה?

    כמה תפוחים בדבש יכול לקלוט לב אנושי אחד בעונה אחת? איפה היצירתיות? איפה הראשים שמערבבים קוביות?

    תארו לעצמכם – עולם שבו מעז מישהו לצלם תפוז עם שוקולד. כן, שמעתם נכון. תפוז! לא תפוח! תפוז כתום, עסיסי, מתוק מעצמו, ועליו מזלפים שוקולד מריר בפס של אומנות מופשטת. האם זה הגיוני? בכלל לא. האם מישהו מבקש את זה? אף אחד. אבל זה שונה, השם ישמור, זה יבלוט בעיתון!

    או מה דעתכם על ענבים עם מיונז? כן, יודע, זה נשמע נורא. זה אמור להישמע נורא. זו הנקודה! אנחנו רוצים שהאצבע תעצור באמצע הדיפדוף האובססיבי או הגלילה במסך. אנחנו רוצים שמישהו יגיד "מה זה בכלל?!" ויקליק. זהו, הצלחת. זו לא אמנות, זה שיווק.

    אבל לא.

    במקום זאת, אנחנו חיים בעולם שבו כל סטודיו עיצוב, כל פרילנסר עם איילוסטרייטור, כל בעל עסק קטן ששילם 900 שקל עבור "עיצוב גרפי לחג", כולם קיבלו את אותו המברוק בדיוק. את אותה רשימת הסמלים המאושרים:

    ✓ תפוח בדבש
    ✓ רימון
    ✓ אתרוג ולולב
    ✓ במקרה של חוצפה יוצאת דופן: שופר

    והם נאחזים בה כאילו היא תורה מסיני של העיצוב החגיגי.

    אני לא אומר שצריך לזרוק את התפוח לפח. התפוח לא אשם. הוא תמים, מתוק, וחיניני. אבל שמעו, אולי אפשר גם משהו אחר? אולי שנת תשפ"ו תהיה השנה שבה מישהו יעז לצאת מהקופסה?

    תפסו אומץ, מעצבים ומעצבות יקרים. תהיו יצירתיים. תהיו כחלונים. תסכנו. תעשו משהו שיגרום ללקוח שלכם לשאול "למה דווקא זה?" – כי זו בדיוק התגובה שאנחנו מחפשים.

    אחרת, בעוד שנה, אני אשב כאן שוב. אדפדף שוב. ואראה אותו.

    את התפוח המשעמם הזה.

    שנה שונה ובולטת,
    חוץ ממעצב, אני גם צרכן מותש אחד
    שנה טובה.jpg
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: Brownies, שרה Design, ~yg~ ועוד 34 משתמשים37 //
    21 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    הודיה גולדברג
    הודיה גולדברג
    מסכימה עם כל מילה.
  • 6 7 8
    • נעול
    7K
    • S
    התייעצות תודעת שירות: כל דאלים גבר
  • skeptic //
    • הנה לכם תיאור מקרה בשינוי ובטשטוש מגדרים, מגזרים, ושאר פרטים מזהים. הטלפון הסלולרי שלי (להלן: הפלאפון) שבק חיים לכל חי, ובשל העובדה שהתיקון שלו עולה בדמים מרובים וכן הוא שייך לדור 3 הגוסס, שמתי פעמי אל חנות פלאפונים בעירי הקטנה.

    בבואי אל הקיטון הצנוע שבו שוכן החנות, התגלה בפני מוכרן נחמד וידידותי למשתמש, שהיה עסוק בלהבהיר ולהסביר לקונה כלשהו את החסרונות והמעלות של המכשיר הספציפי שאותו הוא ביקש לקנות. נעמדתי בצד ממתין בסבלנות לתורי. אך ההסבר התארך מאחר שהקונה החליט לנייד כמה מספרים לחברת סלולר אחרת על מנת לקבל הנחה על קניית הפלאפון, (גלוי נאות: אף אנוכי תכננתי לעשות זאת) המשכתי להמתין בסבלנות לתורי.

    תוך כדי התרחשות הניוד התגלעו מספר תקלות שפתרונן נמשך משך כמה דקות ארוכות נוספות, עדיין המתנתי בסבלנות לתורי, ובינתיים אף נוספה אחרי לקוחה נוספת שהמתינה לקבל שירות כלשהו. לאחר פתרון כל התקלות, הפעלה מחדש של מסוף האשראי וחתימה על תעודת האחריות, נפנה הלוקח המאושר לצאת מן החנות ופלאפונו בידו.

    והנה רק פונה אלי המוכרן לשאול לרצוני, נכנס אל החנות איש נכבד לבוש בחליפה מוקפדת פאותיו וזקנו עשויים מעשה חושב, וכל כולו אומר כבוד האדם, הוא פוסע פסיעה גסה ומעודנת אל עבר הדלפק ותיכף מתחיל להנחית את שאלותיו, מה ההבדל בין 4x4 ל־5x5 והאם זה נכון שחברת QLYX וחברת Escolls הם בעצם אותה החברה שיש לה שני מותגים ובעצם אין שום הבדל טכני בין Q22 ל־6x6.

    אני לא יודע מה גרם לאיש הנחמד מאחורי הדלפק לענות לשאלותיו של הלה במקום לעזור לי. אבל ברגע שזה קרה, הסבלנות הנצחית שלי, שעזרה לי להמתין בתור במשך רבע שעה בלי לפלוט שום רמז לחוסר נחת או לשעמום גובר, אותה מידה מפוארת התאיידה ובמקומה הופיעו כעס ועלבון.

    אך היות שאני אדם ביישן (יש שיקראו לזה: פראייר או נמושה), מסוג האנשים שישלמו קנס שהם קיבלו מהפקח שלא בצדק ולוּ כדי לא להרים טלפון כדי להסביר או להתחנן. מאלו שאם אתה גורם להרגיש שאתה מאכזב אותם הם ייקנו ממך מקרר בשלושת אלפים ₪ מאותם טיפוסים שנכנסים לחנות מודדים חליפה ותוך חמש דקות הם בחוץ, למרות שהם לא לגמרי בטוחים שהדוגמא מוצאת חן בעיניהם והשרוול נראה להם קצר מדי, רק בגלל שהזבן אמר שזה בסדר. בגלל כל זה – לא דפקתי על הדלפק, לא צווחתי ולא צעקתי, גם לא אמרתי את דברי באסרטיביות – פשוט הלכתי משם.

    וזאת לא הפעם הראשונה, הסיטואציה הזאת חוזרת על עצמה בחיים שלי לא פעם, בכל מקום שבו נדרשים מרפקים כדי לקבל שירות אני פשוט הולך, ולכן יש חנויות שלעולם לא אכנס אליהם כמו אותה חנות שנמצאת ליד ביתי חנות מסוג "טמבור" (אין לי מושג מה המילה הזאת אומרת). וכשאני זקוק לכל מיני דברים שנמצאים בה, אני תמיד אצעד עשרים דקות כדי להגיע לחנות שנמצאת בצד השני של השכונה והיא יקרה יותר בעשרה אחוזים בממוצע רק כי אני יודע שאם אמתין בסבלנות, אני פשוט אקבל שרות.

    אני לא יודע כמה אחוזים מאנשי העולם יש להם אישיות מזעזעת כמו שלי, אבל גם אם אלו רק חמישה אחוזים תדעו לכם שאלו הלקוחות הכי טובים שתוכלו לקבל לעסק שלכם, רק תנו להם שירות כמו שאתם נותנים לאנשים שיודעים להתעלם מהתור, והם לא יעזבו את החנות שלכם לעולם. רק אל תדחו אותם מפני אנשים "חשובים ועסוקים" והם ייקנו אצלכם וישובו כלקוחות חוזרים, ולא יתלוננו (כמעט) על שום דבר, לא יבקשו הנחות, לא ישגעו אתכם חצי שעה ובסוף יצאו בלי לקנות.

    ולאותם אנשים שהם כמוני, שחוזרים הבייתה אחרי ביקור כזה ואין להם פלאפון עכשיו, כי הוא נשבר ולחנות היחידה בסביבה יש תודעת שירות של חדר אוכל בישיבה גדולה בליל שישי – נכון, אתם פגומים, אין לכם את כישורי החיים כדי להסתדר לבד בעולם הזה. אבל מי שמתעלם מכם, הוא לא רק פגום הוא גם טיפש.
    • תודה
    • שכוייח!
    • עצוב
    Reactions: איציק הצדיק, מחשושה, חוכם ביום ועוד 187 משתמשים190 //
    140 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ע
    עמרם ספרא שם בדוי
    הכאב מובן, אך האם זה מצדיק להזיק לבעל הבית? סבורני שלא, עכ"פ וודאי שזה לא מעשה שצריך להתגאות בו...
    הצטרפות לקהילת מוזיקה
    הצטרפות לקהילת סאונד והפקות אולפן
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה