מהרהורי ליבי לאור המקרה המזעזע שקרה

[רייצל]

8-9 בבוקר, למשך חודש ב"נ

 

[mc]

אני בעז"ה אשתדל יותר בשמירת הלשון

(לא נעים לי לשאול, אבל מה ז"א לקבל ע"ע לזמן מוגבל משהו שחייבים מהתורה למשך כל היום??
לא שאני יכולה לומר שאין לי מה לתקן...
אבל מה ז"א לומר אני מתחייב לא לומר לשוה"ר בין 7 ל-8?? באותו משפט שומעים את הלא מתחייב על השעות האחרות...
נשמע לי מוזר)

את צודקת.
לשון הרע זה איסור מהתורה, זה לא מנהג או חומרה.
זה כמו שאקבל על עצמי להתלבש בצניעות כל יום רביעי, או להקפיד מאד על דיני שבת בין חמש לשש.
דרך אגב, שמעתי על אחד מגדו"י שסיפרו לו על שעת שמירת הלשון שסמינר אחד קיבל על עצמו ואמר את מה שכתבתי למעלה....

 

[מעיינות21]

משתדלים כל שעות היום
אבל לפעמים לא שמים לב
אבל כשלוקחים על עצמנו שעה מסויימת יותר מקפידים.

 

[תרצה]

את צודקת.
לשון הרע זה איסור מהתורה, זה לא מנהג או חומרה.
זה כמו שאקבל על עצמי להתלבש בצניעות כל יום רביעי, או להקפיד מאד על דיני שבת בין חמש לשש.
דרך אגב, שמעתי על אחד מגדו"י שסיפרו לו על שעת שמירת הלשון שסמינר אחד קיבל על עצמו ואמר את מה שכתבתי למעלה....

מה שמקבלים כאן זה שבשעה הספציפית לא אתן לעצמי להכשל ואהיה ב"כוננות על". ברור שחייבים כל היממה לשמור.
זה כמו שאחליט שבשעות מסוימות אהיה ערנית במיוחד לנושא הצניעות שלי ולא אתפשר אף על ספק ספיקא...
מאחר שכבני אדם פשוטים קשה לנו להיות כל היממה בשיא הערנות.
אבל מנסיון - כשיש לי שעה ביום של "התחייבות", כל היממה נשמרת יותר, כי כשנדמה לי שאולי מה שנאמר עכשיו זה שייך לגדר של לשוה"ר מיד אני מסתכלת מה השעה - וממילא גם נשמרת...
כבחורה, זה גם היה התרוץ הטוב לחברות שלא נעים לך להעיר להן, ומצד שני - צריך להוכיח ולהפריש מאיסור תורה, אז ביקשתי שיעשו איתי חסד - "עכשיו זה השעה שלי, אז תזהרו לא להכשיל אותי" ובד"כ זה עזר מאוד להמנע מלשוה"ר. (לפעמים אמרתי שזו השעה שלי גם כשלא קיבלתי על עצמי שעה מסויימת, מהטעם הנכון, שאין שעה שבה אינני מחויבת לשמור על לשוני)

 

[הברקהבפרסום]

אחרי כזה סיפור אסור לשכוח את מה שהמחנכים בארה"ב מעירים ומצווה לפרסם:

אם ילד מגיע לההורים ומספר שמישהו ברחוב קרא לו לרכב שלו או לבית שלו וכדומה כמובן שיש על ההורים להרגיע אותו ולהזהיר אותו על העתיד הלעה "לא לדבר עם אנשים זרים ולברוח מהם" אבל הכי חשוב שאסור לשכוח ומי שלא עושה את זה חב לאחרינה לדווח למשטרה לדווח לשומרים לא להגיד עדיין לא היה כלום.

והוכחה לעניין הסביר אחד מהמחנכים וסיפר: אותו רוצח לפני שבועיים היה ברכב שלו רחוב ליד הבית שלו וראה ילד הולך (הילד הלך לבית המדרש) וקרא מהחלון לילד "בא אני יקח אותך לאיפה שאתה צריך" הילד שיש לו הורים טובים והזהירו אותו לא לדבר עם אנשים זרים התחיל לברוח לכיוון הביתה היות והוא היה עדיין קרוב לביתו, הוא הגיע הביתה וסיפר לאמא שלו "בשאק" מה היה, ואמא שלו אמרה לו זה כלום ואל תדאג ותמשיך לא לדבר עם אנשים זרים ואתה יכול ללכת לבית המדרש, הילד יצא שוב לבית המדרש באמצע הדרך הוא רואה שוב את הרכב הזה ושוב הרוצח קורא "ילד אני יקח אותך לאיפה שאתה צריך למה שתלך ברגל" הילד התחיל לרוץ בכל כוחו והרכב התחיל לטוס אחריו ולא השיג אותו, הילד נכנס לבית מדרש וצלצל לאבא שלו שיבוא לקחת אותו, שוב הגיע הביתה ושוב סיפר לאמא ושוב האמא אמרה לו לא לפחד, יום אחרי זה הילד היה עם האמא על המרפסת ופתאום הילד צועק "אמא בואי תסתכלי זה האיש זה הוא" האמא היתיה עסוקה במשהוא ולא הסתכלה ורק אמרה לו תמשיך לא לדבר עם אנשים זרים, (המחנך סיפר שההורים של הילד הזה הם ההורים הכי טובים שיכול להיות יראי שמים וכו' אבל לא חשבו שצריך לעשות עסק מזה)

ביום חמישי שעבר אחרי הרצח הנורא הש"י ואחרי שהמשטרה תפס את הרוצח, המשטרה שמעו מהסיפור הזה ועלו לילד הביתה והיבאו איתם 30 תמונות של בני אדם ושאלו את הילד מי היה הבן אדם ברכב? הילד עובר תמונה תמונה ברגע שמגיע לרוצח הוא צועק "זה הוא זה הוא" בקיצור המשטרה הבינו שזה אותו בן אדם עם רקע של הרבה פשע...

ממשיך המחנך ואומר מי יודע מה היה קורה אם ההורים כן היו מדווחים על הסיפור למשטרה או לשומרים אם היה קורה הסיפור עם לייבי ז"ל (הוא אמר שאחד מהגדולי הדור התירו לו לדבר ככה היות שהשתדלות צריך לעשות ואם לא עשו אז מותר להגיד מי יודע אם הסיפור היה קורה....)

ובגלל זה קורא המחנך לציבור ומבקש כל מי ששומע מהילד שלו מהסיפור הכי קטן לדווח למשטרה או לשומרים ומי שלא פשוט: חב לאחרינה איך אפשר לקחת אחריות כי אם לא מדווחים הפושע ממשיך עם הפשע, ואם מדווחים המשטרה חייבים לטפל בזה כי אם לא מטפלים העוון עליהם, (על המשטרה) ושוב הדגיש שההורים של הילד שהלך לבית המדרש הורים הכי טובים, אבל הם לא יכולים לסלוח את עצמם... וזה לימוד בשבילנו כנ"ל.

הש"י יעזור שלא נצטרך להגיע לזה בכלל... ומלאה הארץ דעה ה'. אמן

(כתבתי מהר ומתנצל אם יש טועיות)

 

[תקוה]

לא נעים לי לשאול, אבל מה ז"א לקבל ע"ע לזמן מוגבל משהו שחייבים מהתורה למשך כל היום??
אבל מה ז"א לומר אני מתחייב לא לומר לשוה"ר בין 7 ל-8?? באותו משפט שומעים את הלא מתחייב על השעות האחרות...
נשמע לי מוזר)

יש הרבה צדק בדברייך.
אך..
כך אנו גם בתפילה כדי שכל התפילה תהא בכוונה אי אפשר להתחיל מהר גבוה ומתחילים מברכה אחת וממשיכים הלאה.
כך גם בשמירת הלשון מתחילים משעה אחת וממשיכים הלאה.
תזכו למצוות!

 

[דניאל נ]

את צודקת.
לשון הרע זה איסור מהתורה, זה לא מנהג או חומרה.
זה כמו שאקבל על עצמי להתלבש בצניעות כל יום רביעי, או להקפיד מאד על דיני שבת בין חמש לשש.
דרך אגב, שמעתי על אחד מגדו"י שסיפרו לו על שעת שמירת הלשון שסמינר אחד קיבל על עצמו ואמר את מה שכתבתי למעלה....

לא סתם כתוב אין עשיר ככלב ואין עני כחזיר ( מוסבר שם שהחזיר עני באוכליו שרוב עם ישראל נזהרים ב"ה לא לאכול חזיר ואילו לשה"ר שהמדברו משול לכלב רוב האנשים נכשלים ) לכן למרות שזה איסור מהתורה המציאות מוכיחה שדבר זה הינו מאוד קשה ודווקא לכן השכר לשומר פיו הינו עצום ובמיוחד היר הרע מנסה להכשיל אדם בשעות האלו שלק על עצמו ועל זה נאמר : תולה ארץ על בלימה - שהקב"ה תולה ומעמיד את קיום העולם בזכות אותו אדם שבלם פיו בזמן מריבה או בזמן שהיה לו נייס וסיפור פיקנטי לספר
הלוואי שנזכה לא לדבר לשה"ר כלל אבל עד אז אפשר להתחיל לטפס לאט אבל בטוח
ישר כח לכל הנענים ..

 

[ON]

..

 

[mim]

משהו ששמעתי לפני 20 שנה ועזר לי מאוד במשך השנים אחר כך בשמירת הלשון - אולי יהיה לתועלת גם לכם- שתי חברות טובות ממונסי היו נפגשות כל יום אחר הצהריים בגינה (מקום מועד לפרענות כידוע בנושאי הלשון) והפריע להן מאוד הדיבורים האסורים שנכשלו בהם. לכן קבלו על עצמן שכשנפגשות מיד לאמר "בעזרת ה' בשיחה זו לא נדבר לשון הרע" - ומי שסיפרה לי זאת אמרה שהחברות האלה הצליחו מאוד וגם במצבים שהיה קשה להתגבר היו מזכירות אחת לשניה שלשון הרע זה כמו רצח. אולי נשמע קיצוני אבל מה לעשות - זה האמת

 

[ליקי]

את צודקת.
לשון הרע זה איסור מהתורה, זה לא מנהג או חומרה.
זה כמו שאקבל על עצמי להתלבש בצניעות כל יום רביעי, או להקפיד מאד על דיני שבת בין חמש לשש.
דרך אגב, שמעתי על אחד מגדו"י שסיפרו לו על שעת שמירת הלשון שסמינר אחד קיבל על עצמו ואמר את מה שכתבתי למעלה....

אם יש לך בעיה בצניעות אז גם קבלה שביום רביעי את 100% היא יפה ומכובדת.
בנ"א צריך לשאוף להיות מושלם אבל מה לעשות אנחנו עדיין לא.

ולכן אם יש מי שהנסיון שלה זה ללכת בצהריים בצורה יותר צנועה אז זה לא רע אם היא תקבל ששעה היא מקפידה ללכת מושלם. (כאילו מישהי מאיתנו יכולה לחתום שהיא צנועה 100%)

ולכן מי שקיבל על עצמו לשמור לשון הרע בצורה מושלמת בשעות שהן יותר קשות זה נראה לי מכובד.
תחשבי שיושבים בשולחן שבת ומדברים על משהו זאת השעה שהתחייבת את ישר מעוררת לעניין וממילא נכסך כאן לשון הרע של מספר אנשים. (יכול להיות שככה צריך להיות כל היום אבל יש אנשים שעדין לא כ"כ צדיקים..) וידוע שלשון הרע זה נסיון מאוד קשה וגם על זה אני לא חושבת שיש כאן משהו או מישהי שיכולים להעיד על עצמם שהם 100% ואפילו לא 90% אז למה להיתמם ולקרר את הרצון של אנשים להשתפר לקבל על עצמם יותר.

 

[קוביה]

בקשר למה שכתבת הברקה בפרסום.

אצלינו בבית הספר מזהירים כל הזמן את הבנות לא להתקרב לשום אדם זר גם אם הוא נראה חרדי.
ואני מבינה שלא סתם מזהירים אותם, כנראה שמסתובב באזור מישהו חשוד,
אחרי הסיפור שקרה נכנסתי ללחץ לא נורמלי. וכל פעם שהילדים יוצאים מהבית אני לא רגועה.

חברה שגרה רחוב לידי התקשרה אלי ערב אחד הסטרית, וסיפרה לי מה שקרה לבן שלה עם בחור שתפס אותו וכו'. ואז אמרתי לה שמוכרחים ללכת למשטרה, אבל היא תוצרת חוץ ולא כ"כ ידעה מה לעשות. בסוף לא עשתה שום דבר.

ובשבילי זה רק מוסיף על הלחץ. שאני יודעת שבאזורי מסתובבים כמה ברנשים מסוכנים.

איך אפשר לחזור לשגרה נורמלית יותר. בלי הלחץ הזה שמטריף את דעתי?

 

[ליקי]

לדעתי לא ממש אפשר... אולי אני אמא היסטרית אבל מאז המקרה אני לא ישנה בלילה כמו בנ"א.

ויש לי ילד קטן שרוב היום הוא איתי אבל כל הזמן אני חושבת בדרך שיש לו ללכת ברגל מהתחנה הביתה מה קורה איתו?(דקה הליכה.) פשוט אני עומדת בחלון כל צהרים בלחץ.
ובכלל אך אפשר לדבר עם ילד בן 4.5 על הנושא? אמרתי לו משהו שלא ידבר עם אף אחד ברחוב אז הוא שואל אותי למה?? מה נראה לכם לענות לו? שיש אנשים לא טובים? אז הוא ישאל אותי מה זה לא טובים וכו'...
אני בנושא הזה ממש בבעיה לא ידוע לי אך אפשר לפתור את זה. הוא לא טיפש וברור לי שאני לא הולכת לצאת מזה בקלות ואני גם לא דוגלת בלספר סיפורים לא אמיתים ומפחידים כמו יש גנבים וכו'. (מה שהיה שאנחנו הינו ילדים)

ועוד דבר. אצלנו דווקא הזמינו משטרה על איש חשוד שהסתובב כאן.( הציע לאיזה ילד לבוא איתו למזל אחות של הילד ראתה את זה.)
הם היו לקחו עדות אפילו היא הלכה לזהות קלסטר פנים אבל בנתיים לא יצא מזה כלום הוא ראה שחשדו אז הלך למקום אחר. (אולי זה עזר כי הוא לא ברחוב שלי אבל מה מעבר?)

 

[רותי12]

ילד בן 4.5 באמת לא מתאים שילך לבד

אפילו המתחנה עד הבית. ממש לא חושבת (לעניות דעתי) שזה הגיל.
אני עד גיל 9 לא נותנת לילדי לחזור לבד מהתלמוד תורה.אולי אני הסטרית אבל עדיף להיות הסטרית מאשר חסרת אחריות. אני רואה (בב"ב) אמהות שולחות ילדים בכיתה א לבד לת"ת הלוך וחזור ביום בלילה (ואפילו מלווים את האח\אחות\אחים\אחיות לגנים)
. למה הן מחכות ? שיקרה משהו ואז הן תפסקנה לשלוח???!!

 

[bbr]

גם אצלי הילדים עדיין קטנים, אבל אני רואה המון הורים מסביבי ששולחים את הילדים לבד, אני לא יודעת מה אפשר לעשות אבל אני כל פעם אומרת לשכנות ששולחות את הילדים לבד, שהשאלה שאני שואלת את עצמי לפני שאני מחליטה אם אפשר לשלוח ילד לבד היא: האם עשיתי את המקסימום השתדלות שאם חלילה וחס יקרה משהו לא יהיו לי נקיפות מצפון או לא אתחרט על זה??? ואז אני מגלה הרבה פעמים שזה נובע מעצלנות וכדו'
לכן אני לאחר המקרה ישבתי עם הילדים, (בני חמש ומטה) והסברתי להם שבשום אופן לא הולכים עם בן אדם זר גם אם הוא נותן ממתקים וכדו' ואמרתי שיש אנשים רעים, שנותנים גלידה וממתקים ואחרי זה לוקחים לבית שלהם ומרביצים מאוד חזק והילדים קיבלו את זה בהבנה.(אני חושבת שגם הבן שלך, ליקי יבין את זה ולא ישאל יותר לעומק) זה לגבי הילדים.
אבל לגבינו ההורים כמה פעמים שולחים ילדים לבד מעצלנות בתירוץ שאנחנו דואגים לעצמאות שלהם, פעם היה דיון בנושא בין כמה שכנות בבנין 2 ששולחות את הילדים חופשי, ואני ועוד אחת "חרדתיות כרוניות" ואני הפחדתי שכנות עם סיפורים מזעזעים באיזור שאני גרה (שה' ישמור אולי עדיף שיהרגו את הילדים אחרי שעשו להם מה שעשו, מאשר שהם חיים ואין להם חיים, אסור לכתוב את זה אבל זו המציאות, זה ילדים שלא יוצאים מזה לעולם!!!)ואני לא גרה באיזה חור אני גרה באיזור חרדי למהדרין צריך להזהיר אותם לא פחות מאנשים חרדים כי מחילונים או תמהוניים הם כנראה יזהרו לבד... אני חוזרת לסיפור עם השכנות- השכנה השניה אמרה שהיא בדבקות לוקחת בוקר וצהריים את הילדים למוסדות ולא שולחת לבד גם לא לגינה וכדו' ואמרו לה השכנות מה עם העצמאות של הילדים, ואמרה שכנה אחת: הבת שלי לא מסכימה שאני יבוא לקחת אותה מהגן היא מתביישת שרק אמא שלה תבוא לקחת אותה, כי כל הילדות הולכות לבד... ענתה לה השכנה אם את חזקה בזה גם לילדה אין שום בעיה והיא אפילו שמחה שבאים לקחת אותה... ואני רואה שבאמת הילדים של השכנה הזו לא חסר להם עצמאות ולא בטחון עצמי!
אבל השאלה העיקרית היא: אם חס וחלילה יקרה משהו את יכולה להשאר רגועה ולהגיד אני עשיתי את המקסימום בשמירה על הילדים שלי??? ברור שלא צריך לכלוא אותם בבית ולהחזיק אותם כל הזמן מתחת לסינר שלנו, אבל האם נוכל להגיע לפני בי"ד של מעלה ולומר שעשינו את המקסימום??? אני בטוחה שהרבה הורים בציבור שלנו לא יכולים לענות תשובה חיובית החלטית על השאלה הזו, לצערנו הרב אנחנו נוהגים לסמוך על ניסים ונפלאות. ולהגיד שהקב"ה שומר עליהם, אבל אנו חייבים לעשות את ההשתדלות המקסימלית...

 

[ליקי]

אני לחושבת שכל ילד זה לגופו של עניין.
אצל הבן שלי זה היה מתבקש.
למרות שלי יותר קל לחכות לו ואם אפשר בכלל להשאיר אותו צמוד אלי. כבר כתבתי שאני היסטרית אבל יש כנראה מקרים שצריך לתת לילד להיות עצמאי. (כמובן אחרי בדיקת כל הנתונים...והוא לא מגיעה לבד מהת"ת ההסעה עוצרת 50 מטר מהבית ואמא בחלון רואה אותו מהשניה שהוא יורד.)
ותראי ברור שב"ב זה יותר חממה ממקום אחר... ואף אחד לא יכול לשלול את זה. ואם הורה חושב שהילד שלו מתאים לקחת את אחים שלו הביתה כנראה שיש לו סיבה לזה. אני לא מאמינה שזה מרשלנות. למרות כשאני רואה את זה לא ברור לי אך אפשר לסמוך על ילדים כ"כ קטנים...

 

[ליקי]

גם אצלי הילדים עדיין קטנים, אבל אני רואה המון הורים מסביבי ששולחים את הילדים לבד, אני לא יודעת מה אפשר לעשות אבל אני כל פעם אומרת לשכנות ששולחות את הילדים לבד, שהשאלה שאני שואלת את עצמי לפני שאני מחליטה אם אפשר לשלוח ילד לבד היא: האם עשיתי את המקסימום השתדלות שאם חלילה וחס יקרה משהו לא יהיו לי נקיפות מצפון או לא אתחרט על זה??? ואז אני מגלה הרבה פעמים שזה נובע מעצלנות וכדו'
לכן אני לאחר המקרה ישבתי עם הילדים, (בני חמש ומטה) והסברתי להם שבשום אופן לא הולכים עם בן אדם זר גם אם הוא נותן ממתקים וכדו' ואמרתי שיש אנשים רעים, שנותנים גלידה וממתקים ואחרי זה לוקחים לבית שלהם ומרביצים מאוד חזק והילדים קיבלו את זה בהבנה.(אני חושבת שגם הבן שלך, ליקי יבין את זה ולא ישאל יותר לעומק) זה לגבי הילדים.
אבל לגבינו ההורים כמה פעמים שולחים ילדים לבד מעצלנות בתירוץ שאנחנו דואגים לעצמאות שלהם, פעם היה דיון בנושא בין כמה שכנות בבנין 2 ששולחות את הילדים חופשי, ואני ועוד אחת "חרדתיות כרוניות" ואני הפחדתי שכנות עם סיפורים מזעזעים באיזור שאני גרה (שה' ישמור אולי עדיף שיהרגו את הילדים אחרי שעשו להם מה שעשו, מאשר שהם חיים ואין להם חיים, אסור לכתוב את זה אבל זו המציאות, זה ילדים שלא יוצאים מזה לעולם!!!)ואני לא גרה באיזה חור אני גרה באיזור חרדי למהדרין צריך להזהיר אותם לא פחות מאנשים חרדים כי מחילונים או תמהוניים הם כנראה יזהרו לבד... אני חוזרת לסיפור עם השכנות- השכנה השניה אמרה שהיא בדבקות לוקחת בוקר וצהריים את הילדים למוסדות ולא שולחת לבד גם לא לגינה וכדו' ואמרו לה השכנות מה עם העצמאות של הילדים, ואמרה שכנה אחת: הבת שלי לא מסכימה שאני יבוא לקחת אותה מהגן היא מתביישת שרק אמא שלה תבוא לקחת אותה, כי כל הילדות הולכות לבד... ענתה לה השכנה אם את חזקה בזה גם לילדה אין שום בעיה והיא אפילו שמחה שבאים לקחת אותה... ואני רואה שבאמת הילדים של השכנה הזו לא חסר להם עצמאות ולא בטחון עצמי!
אבל השאלה העיקרית היא: אם חס וחלילה יקרה משהו את יכולה להשאר רגועה ולהגיד אני עשיתי את המקסימום בשמירה על הילדים שלי??? ברור שלא צריך לכלוא אותם בבית ולהחזיק אותם כל הזמן מתחת לסינר שלנו, אבל האם נוכל להגיע לפני בי"ד של מעלה ולומר שעשינו את המקסימום??? אני בטוחה שהרבה הורים בציבור שלנו לא יכולים לענות תשובה חיובית החלטית על השאלה הזו, לצערנו הרב אנחנו נוהגים לסמוך על ניסים ונפלאות. ולהגיד שהקב"ה שומר עליהם, אבל אנו חייבים לעשות את ההשתדלות המקסימלית...

ברור שכל אמא צריכה לראות ולחשוב אם היא שומרת מספיק טוב על הילדים שלה...
ואני כן חושבת שלפעמים צריך לתת לילד להיות גדול וקצת חופש. (מה שאני לא כ"כ יודעת לתת לו) לדעתי זה יכול להיות טוב ולא טוב אמא שתמיד שם בשבילו. (מה שהבן שלי בטוח ולשמחתי זה נכון..)

להגיד לילד שירביצו לו? אני לא רוצה, למה שיהיה לו חרדות? יותר קל לי שלי יהיו חרדות?
שיפחד מכל אדם זר שעובר ברחוב וכו'.. יכול להיות שאני לא צודקת אבל זאת התחושה שלי.
וסיפורים את יודעת לא חסר.

 

[רות מיכל]

אני חושבת שלהיסטריה אין סוף. גם ילד מעל גיל 9 אינו מבוטח, וזה לא הגיוני שכל בוקר האמא תתלווה לכל ילדיה מגדול ועד קטון עד למקומות הלימוד שלהם. אמנם ילדיי עדין קטנים, ובעלי מסיע אותם עד לפתח הגן כל בוקר, אך אני זוכרת את עצמי מכיתה א' הולכת לבית הספר (במרחק כ5 דקות הליכה מהבית) בביטחה עם חברותיי, ואף אחד לא חשב שזו חוסר אחריות. נכון שיש מקרים מצערים, אבל צריך לדעת ששומר פתאים השם. גם לנסוע ברכב היום זו סכנה שהרי יש מקרי תאונות רבים, אז מה, לא נעלה על רכב? יש דברים שההסטריה לא במקומה. חייבים להזהיר את הילדים, ואהבתי את ההסבר של BBR שהסבירה לקטנים ש"בשום אופן לא הולכים עם בן אדם זר גם אם הוא נותן ממתקים וכדו' ואמרתי שיש אנשים רעים, שנותנים גלידה וממתקים ואחרי זה לוקחים לבית שלהם ומרביצים מאוד חזק".. חובה על הורה להזהיר את ילדו, אבל מכאן ועד להסטריה, ולאי נתינת רשות לילדה בת 8 לא ללכת לגינה זה גובל בהגזמה.

 

[bbr]

לא דיברתי בכלל על כללים מסוימים ועל גילאים ספציפיים דיברתי על נושא אחד: על נקיפות מצפון שיש לאמהות אחרי שדברים קורים, אני מכירה אמא שסובלת קשה קשה קשה... רק מהנקיפות מצפון על רשלנות בדבר שהרבה אנשים עושים וזה לא נראה להם בעיתי...
אני שולחת ילד בן 5 מס' פעמים בשבוע לחוג לבד, אבל בכל פעם מתקשרת למורה לשאול אם הוא הגיע, בדיוק בזמן שהוא אמור להגיע, אולי אני נכסית אבל אני יודעת שעשיתי את שלי... ואני רגועה. כמובן שהכל בגבול ההשתדלות, השאלה הגדולה היא אם עשית את המקסימום של ההשתדלות בהתאם לאופי הילד, לגיל שלו זה דברים שכל אמא יודעת על הילדים שלה.

ולך ליקי- אמרת שאת לא יודעת מה להגיד לילד, אז כתבתי לך מה אני אמרתי, ואני לא מבינה למה כל אזהרה לילד, נקרא להכניס אותו לחרדות, מה את רוצה לספר לו באמת מה האנשים האלה עושים... ואז הוא לא יהיה בחרדות...
גם התורה לפעמים מפחידה אותנו בכל מיני עונשים, תפתחי את פרשות התוכחה ויסמרו שערותיך, בגלל זה אסור ללמוד תורה, כי זה יכול לגרום לחרדות... נראה לי שקצת נסחפנו עם הצמר גפן שאנו מגדלים בו את הילדים מצד אחד וההפקרות מהצד השני... איבדנו לגמרי את האיזון...
אני רואה בכל בוקר בבנין שלי מגיע ילד שנראה כבן 5 עם ילד בערך בן 3 מביאים את התינוקת בת השנה למשפחתון... ואח"כ עולים לאוטובוס ונוסעים לחיידר... מה קרה ההורים כבר לא יכולים לקחת את הילדים שלהם למשפחתון ולגן... יקומו כאן כאלה שיגידו: מה קרה גם אנחנו גדלנו ככה ולא קרה לנו כלום...
אז מה בגלל זה מותר ככה להפקיר את הילדים? רק אחרי שקורים כל מיני סיפורים אנשים נזכרים להתעורר...

 

[ליקי]

ולך ליקי- אמרת שאת לא יודעת מה להגיד לילד, אז כתבתי לך מה אני אמרתי, ואני לא מבינה למה כל אזהרה לילד, נקרא להכניס אותו לחרדות, מה את רוצה לספר לו באמת מה האנשים האלה עושים... ואז הוא לא יהיה בחרדות...
גם התורה לפעמים מפחידה אותנו בכל מיני עונשים, תפתחי את פרשות התוכחה ויסמרו שערותיך, בגלל זה אסור ללמוד תורה, כי זה יכול לגרום לחרדות... נראה לי שקצת נסחפנו עם הצמר גפן שאנו מגדלים בו את הילדים מצד אחד וההפקרות מהצד השני... איבדנו לגמרי את האיזון...
אני רואה בכל בוקר בבנין שלי מגיע ילד שנראה כבן 5 עם ילד בערך בן 3 מביאים את התינוקת בת השנה למשפחתון... ואח"כ עולים לאוטובוס ונוסעים לחיידר... מה קרה ההורים כבר לא יכולים לקחת את הילדים שלהם למשפחתון ולגן... יקומו כאן כאלה שיגידו: מה קרה גם אנחנו גדלנו ככה ולא קרה לנו כלום...
אז מה בגלל זה מותר ככה להפקיר את הילדים? רק אחרי שקורים כל מיני סיפורים אנשים נזכרים להתעורר...

את התורה לא לומד ילד בן 5..
לדעתי יש מה שילד בן 5 יכול להבין ויש מה שלא!
לא קשור לצמר גפן.(אני רואה הרבה בפורום שכולם נגד הצמר גפן הזה אבל אני לא. אותי לא גידלו בבועה ועדין אנ י לא רואה חיסרון בלגונן ולרפד כמה שיותר העולם מספיק אכזר ויהיה לילדים שלנו מספיק שנים לחיות איתו ועם הידיעה הזו. לפחות שתהיה להם ילדות רגועה. יש מקומות שיותר מתאים לא לדונן מאשר במקרים של אירועים שאנחנו כמבוגרים לא כ"כ יודעים אך להתמודד איתם)
אני לא חושבת שחינוך זה בהפחדות. זו דעתי. מעדיפה להסביר דברים בצורה לוגית ופתוחה ברמה שמתאימה לילד שלי, ולכן אני מחפשת את הצורה הנכונה. (שאולי היא נכונה לי ולא לכל אחד) להגיד ולהסביר לו מה כן ומה לא. ויכול להיות שבנושא הזה היה עדיף נגיד הפחדות אבל את יודע שיש לך דרך של להסביר כל דבר. אז זה לא הולך פתאום בצורה אחרת.

עד היום אני זוכרת את הילדים הילדות שכל אדם שהם לא מכירים ברחוב הם ברחו ממנו.. לא יודעת לא אהבתי את זה ואני לא אוהבת את זה.

דבר אחרון. אני לא תוקפת חלילה. בסה"כ אני מחפשת רעיונות. ומנסה להבין אך להעביר את מה שאני חושבת לילד.

 

[רותי12]

לא חושבת שמדובר בעצמאות

הרבה יותר קל לתת להם עצמאות ולתת להם לחזור לבד מהמוסדות, במיוחד שיש הרבה ילדים קטנים וכ"א חוזר ממקום אחר ויש עוד תינוקות בבית שלא מאפשרים לצאת ולקחת.ונראה לי רוב ההורים בב"ב כך חושבים "ה' יעזור" פותר אותם מהשתדלות . ילד בכיתה א' או ב' הוא סה"כ ילד קטן. אין לו שיקול דעת של בוגר לדעת איך עוברים כביש, ולדעת שלא מתעכבים בדרך וכו'.
בכל אופן בתלמוד תורה של בני (בכיתה ב)אני היחידה ששולחת בחורה לקחת את בני מהת"ת