התייעצות מה אפשר לעשות?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
אנחנו נמצאות בכיתה גדולה - בערך 40 בנות
כשבכיתה מתחלקת לשתיים - קבוצה שבאה ללמוד וקבוצה שבאה בשביל ההווי והחברה
מה שגורם שכל הבנות שרוצות ללמוד לא יכולות ללמוד בגלל אותן בנות כי הן מדברות בשיעורים
וכשמורה אומרת להם לצאת הן אומרות הנה אנחנו מקשיבות ודקה (!) אח"כ הן חוזרות לדבר....
וכן, לא הגיוני להוציא 10 בנות החוצה כי זה יפריע לכיתות אחרות...
להנהלה אין מה לעשות - הם כבר הוציאו בת אחת אבל הם לא יכולים להוציא עוד...
חוצמזה שיצאו איזה איזה 3-4 בנות בגלל הרמה הלימודית - כי אם מורה צריכה לבזבז חצי מהשיעור על להעיר לבנות להיות בשקט, לצאת, או אפילו להתכתב על דף ולומדים רק 10-15 דקות אז כמובן שלא מספיקים ללמוד כלום וממילא הרמה הלימודית יורדת.
זה לא רק ברמה הלימודית - רק זרקתי דוגמא.....
תנו עצות איך אפשר לגרום לבנות האלה או ללמוד או לפחות לא להפריע אבל בצורה נעימה ולא פוגעת חלילה.
תודה רבה מראש!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
פשוט לבקש מהמורה לנהוג איתם ביד קשה מאד!
מנסיון בכיתה שלי זה מה שעבד
לא יודעת אם מזיז אצלכם נוכחות אבל אולי אחרי הערה שניה או שלישית הנוכחות משתנה לחיסור בלי לומר מילה נוספת,
ואתם אל תתיחסו אליהם ותרגישו בלב בוז לבנות שלא ברמה של ללמוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לא יודעת אם מזיז אצלכם נוכחות אבל אולי אחרי הערה שניה או שלישית הנוכחות משתנה לחיסור בלי לומר מילה נוספת,
בנות יכולות לשנות לעצמן...
מנסיון.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

התלבטתי אם להגיב, אני רוצה לעלות סיטואציה, מקווה שאף אחת לא מהמוסד של הבת שלי,
היא לומדת בבית ספר נחשב במרכז שלאחרונה עוברת התעללות רגשית מהמנהלת, המורה קראה לה לאש"ף משהו שהבת לא אוהבת! אך הבת סרבה לצאת, אז מיד הופעל כח נגדה והמורה קראה ל... סגנית, אך הבת נכנסה כבר לסוג של פאניקה ובושה אז היא לא יצאה, הכל לעיני הבנות בכיתה! בגלל שלא שמעה לסגנית אז למי קוראים? למנהלת כל הסיפור הנ"ל קורא תוך 15 דקות, הבת כבר ממש לא הרגישה בנוח ופחדה לצאת, המנהלת ראתה זאת בחומרה, במקום לראות איך פוטרים את הפלונטר, הוציאה את כל הבנות מהכיתה והשאירה רק אותה, לאחר מכן, היא השהתה אותה ליומיים, בקיצור סיפור ארוך מאוד, כיום המורות של שאר הבנות (הרבה בנות) לא עונות, כנראה קבלו הוראה מלמעלה לא לענות, לא להתייחס לבנות, כדי שאני אוציא את הבנות מהמוסד, מה אני יכולה לעשות? יש גוף חיצוני שאפשר לגשר ביננו?
כבר נמאס לי מהמצב, שהמנהלת יורדת עלינו, במקום לטפל בורחת, כמובן שגיביתי את המנהלת, אך עד מתי?
אשמח לדעת הקהל-
סמינר שפתח לפני כשנה מגמה חדשה, לצערנו אנחנו היינו השפני ניסיון.
המגמה הייתה ללא סדר ברור תכלס מה התעודה שמקבלים בסוף [תעודת הוראה לתיכון] ,
אבל מה נדרש מהבנות, מה קורה ומה הולך- תעלומה.
הבנות התחילו את השנה בטוב, בשנה ג' [6 בנות במגמה, אחת ירדה משנה ד' לשנה ג' כי שכנעו אותה מאד מאד שכדאי לה]
הלימודים כללו קודש בבוקר
ו-- קודש אחרי צהריים...
רבנים רבניות והרצאות...

בהמשך השנה עזבה בת אחת,
והמגמה מכילה 5 בנות.
כיוון שהם לא יביאו רב או מרצה רק עבור קבוצה קטנה , הם עשו יום בשבוע שבו הבנות נוסעות ומתחברות להרצאות בסמינר אחר והם יחשיבו להם לשעות...
הסכום של המגמה היה גבוה !! מכל המגמות בסמינר [יותר מתכנות ועיצוב מדיה]
ועכשיו נוספו לבנות נסיעות ויום לימודים עד 10 בלילה.

הבלגנו.
כל כך שכנעו אותנו במטרת המגמה ששתקנו בשקט.
בסוף שנה שהייתה [תשפ"ה] עשו כנס מפואר וענק לבנות,
במטרה לשכנע את העולות לפ"ו להצטרף למגמה הזו ,
למרבה המזל שלנו או לחוסר מזלם , אף אחת לא נרשמה.

מתחילת שנה הבנות מגיעות לתפילה וללימודי קודש בבוקר [לפני ההתמחויות ] וחוזרות הביתה,
למה?
כי השנה עדיין המערכת שלהם לא מסודרת...זה בתהליך...
אוקיי, אחרי החגים עבר, חשוון הגיע...
ושוב-
עדיין אין שום כלום בנמצא ,
ואז ההודעה -
מתחילים ללמוד בירושלים, מצטרפים לסמינר אחר , ונלמד שם יום בשבוע ...
אוקיי,
נסעו ה4 בנות החמודות [אה אחת התחתנה] ירושלימה בכדי לפתוח שם את הכנס שלהם שם ילמדו כל יום שני / רביעי [עדיין לא הוחלט] במשך השנה.
אבל לאחר שבוע זה בוטל-
למה?
פחות מתאים... אנחנו מחפשים את הכי טוב עבורכם...

בקיצור מגמה כושלת בניסיון...
עוד ילדה עזבה,
רוצים לסגור את המגמה
[מציעים להם את התחליף להישאר במסגרת סמינר בבוקר ויעבירו להם שעות לבית המורה או משו]
אבל תכלס, מה עם השנה ששילמנו להם?
החודשים ששילמנו להם השנה בשביל מקצוע ולא רק בשביל קודש?
החודש הזה שנעזוב ונצטרך לשלם גם את החודש הבא כי ככה הכלל שלהם...

בתכלס מה אפשר לומר למנהלת?
נשמע לי לא הגיוני לא הבחירה של להישאר ללמוד קודש ועוד ללמוד במקום אחר את המשך המקצוע המוזר הזה,
ולא נשמע לי גם הגיוני שהבנות נשארות ככה ללא מסגרת.

אשמח לעזרה,
וכמובן אם יש גם עניין חוקי לגבי הכסף אשמח לדעת.
אני רוצה לשתף בחוויהקשה פאנית שהומלצה כאן, ועשיתי אצלה פאה.

השקעתי סכום משמעותי, אבל כבר מהיום הראשון הפאה לא ישבה טוב על הראש.
יצאו ממנה חוטים, היא הייתה זזה לי ונופלת, השביל התחיל להינשר ממש בתחילת השימוש, ובכל לבישה משהו אחר היה מתקלקל.
בשיא, הלייס עצמו חצי נפרד מהפאה.

כבר בשבע ברכות הייתי אצלה, בכל פעם היא תיקנה חלק אחד אבל התעלמה מנקודות אחרות, למרות שכתבתי לה אותן במפורש.
תוך חודש השיער התבהר, הרשת התבררה כקטנה מידי, הפאה לחצה בצורה כואבת, ועדיין המשיכה להחליק מהראש.

במהלך כל התקופה היה כמעט בלתי אפשרי לתאם איתה. היא הייתה זמינה רק בשעות ספיציפיות, למרות שבזמן ההזמנה אמרתי שאני עובדת והיא התחייבה להיות זמינה גם בערבים.
בנוסף, היו פעמים שענתה בטון אגרסיבי ולא נעים.

הכי מתסכל הוא שכל השנה כמעט לא השתמשתי בפאה כי לא הייתי מרוצה מהטיפול ומהמצב שלה, ועכשיו כשאני פונה שוב היא אומרת שהאחריות נגמרה. ב

כרגע אני לא יכולה ללבוש את הפאה יותר מ10 דקות - היא נופלת, הלייס קרוע מהצד וחוטים ממשיכים לצאת - ואני מרגישה אבודה .

מה אפשר לעשות?
הי לכולם, אני לא יודעת אם פה זה המקום המתאים.
אשמח באמת אם יש למישהו תשובה בשבילי, אשמח לקבל אותה.
אני כותבת את זה והידיים שלי קצת רועדות. אני באמצע ההכנות לשבת, הבית מסביב רוחש, סירים, לחץ של ערב שבת... אבל הלב שלי? הלב שלי נזרק אחורה, למקום חשוך שחשבתי שסגרתי בו את הדלת.
קראתי כאן על הנער הזה, בן 14, על המילים המדממות שהוא כתב כשהיה לבד. ואני פשוט עצרתי הכול. כי אני לא רואה מילים על מסך – אני רואה את הילדה שהייתי. אני מריחה את הפחד של המסדרונות בבית הספר, אני מרגישה את המחנק הזה בגרון, את התקופה שבה את מבינה שהפכת לאוויר. שכולם החליטו, בשתיקה אכזרית, שאת פשוט לא קיימת.
עברתי חרם. שנה שלמה. שנה שבה כל בוקר היה קרב הישרדות ביכתה. ביני לבין עצמי. שנה שבה הנשמה שלי נסדקה לאלפי רסיסים, וגם הגוף שלי נושא עד היום סימנים של הכאב הזה, עדות שקטה למה שעברתי. הייתי בת 13, וביקשתי רק שמישהו יסתכל לי בעיניים. במקום זה נתקלתי בקיר של קרח.
גם כשזה נגמר, כש"ניצחתי", זה לא באמת נגמר. לקח לי שנה פלוס ללמוד איך לנשום שוב בלי פחד. ועד היום, כשאני כבר רחוקה משם, בוגרת, חזקה – הצלקות האלו מתעוררות לפעמים. הן צורבות. הן מזכירות לי שמתחת לעור, הילדה שהייתי עדיין פצועה. לא משנה כמה גדלתי.

נכון, עליתי מהתהום. כי כשאת בקרקעית של הבור, כשאין לך יותר לאן ליפול, הדבר היחיד שנשאר זה לנסות לטפס למעלה עם ציפורניים מדממות.
והיום בבוקר כשקראתי את המאמר הזה. עלתה לי שאלה כואבת.
למה?! למה בכלל הייתי צריכה להיות שם?!

אני פונה אליכם, אנשי החינוך, בזעקה שבאה מהמקום הכי עמוק שבי: איך יכול להיות שהעולם התהפך, שהטכנולוגיה שינתה את חיינו, אבל הלב של הילדים נשאר מופקר באותה צורה? למה לפני עשרים שנה ילד בכה במיטה בגלל חרם, וגם היום, ב-2026, ילד בן 14 צריך להרגיש שאין לו מקום בעולם הזה? למה?! תאמרו לי! אני באמת רוצה לדעת! אני רוצה להתחיל את השבוע הזה עם תשובה!

למה ילדה קטנה צריכה להתכווץ מתחת לשמיכה ולתהות מה לא בסדר בה, למה כולם שונאים אותה, למה היא שקופה? למה אף אחד לא עוצר את הרכבת הזאת לפני שהיא דורסת עוד נשמה, ולתמיד! אני זוכרת, שגם שנה -שנתיים אחרי, כשהייתי בנויה, בוגרת, כביכול עברתי את זה, סבלתי מחרדות חברתיות. וזאת רק דוגמא קטנטונת לדברים שסבלתי מהם אחר כך.
למה?! מה מניע ילדי/נער/בחור לעשות דבר כזה? למה?!
שלחתי היום תלונה למשרד הבריאות עבור ביתי בת ה-3.8 השוהה במסגרת גן עירייה שיקומי, טשטשתי פרטים אישיים אבל באופן כללי מובן המסר העיקרי..
מה הייתם עושים במקומי במצב כזה?
זה לשון התלונה:
ילדה מיוחדת המאובחנת כ"ספינה ביפידה", הילדה מטופלת בבי"ח שיקומי אלי"ן בירושלים, תל השומר, וסורוקה במגוון מקצועות הנמצאים תחת התחום הנ"ל.
ע"פ הידוע לנו אצל ילדי ספינה ביפידה אין שליטה על סוגרים והם מצונטרים ע"י קטטר לסירוגין, אביגיל מצונטרת בערך כל 3 שעות (תלוי לפי המצב- לפעמים פחות מ-3 שעות כשצריך),
אנחנו יודעים שיש חוקים של משרד הבריאות:
1. אין להביא ילד עם חום לגן עד שעוברים 24 שעות מסיום החום.
2. ילד שנעדר 5 ימים רצופים מתבקש להמציא אישור רפואי שיכול לחזור לגן.
ע"פ בידוע לנו בעניין ספינה ביפידה- תמיד, תמיד, תמיד יש חיידק בשתן בגלל הצינטורים, ולכן לא בכל מצב נותנים אנטיביוטיקה, אלא רק מתי שיש חום שאינו מלווה בתסמינים אחרים ואין לו הסבר אחר.
במצבים שהשתן עכור, הפרשות, צבע לא תקין, ריח וכו- ע"פ פרופסור יובל בר יוסף וצוות מרפאת ספינה ביפידה באלי"ן, הפתרון הוא- שתיה מרובה וצינטורים צפופים יותר שזה שוטף את שלפוחית השתן ומטפל בבעיה הנ"ל.
הדברים כתובים בצורה ברורה במסמכים שנמצאים אצל צוות הגן- דף מספר 4 בהמלצות בסיכום הרפואי של אלי"ן.
כרגע נמצאת בגן אחות מ"מ, וגננת מ"מ, שביום ראשון שעבר 15/2 שלחו את הילדה לבית בגלל שתן עכור והפרשות- ללא חום! אמרנו להם איך לטפל בילדה ובכל זאת שלחו אותה,
אנחנו טיפלנו בילדה בבית ושטפנו לה את השלפוחית ע"פ מה שלימדו אותנו הצוות הרפואי באלי"ן, השארנו אותה בבית יום נוסף כדי ש"בטוח" הכל בסדר- יש לציין שלא ראינו ממצא חריג בשתן בבית.
למחרת ביום שלישי 17/2 שלחנו את הילדה בריאה ושלימה לגן עם שתן צלול לגמרי, הגננת לא הייתה בגן והייתה גננת מחליפה לא מוכרת, הגננת ביקשה אישור רפואי שהילדה יכולה לבוא לגן- אין באישור כזה שום צורך, לא התווכחנו, התקשרתי לגננת שלא הייתה והגעתי איתה להסדר שנשיג את האישור למרות שאין בו שום צורך בעיקר שהדברים כבר כתובים במסמכים של אלי"ן וגם לא היה לילדה חום בכלל,
בינתיים הזמן בגן עובר והילדה צריכה לעבור צינטור, האחות לא מסכימה לצנטר אותה בלי אישור רפואי- זה הזיה בפני עצמו כי אין צורך באישור לצנטר, ולהיפך זה לבד יוצר יותר נזק אצל הילדה,
התקשרתי לגננת בגן והיא דחפה לי את הטלפון לאחות, האחות אמרה משפט הזוי "אני לא אזרוק את התעודה שלי לפח כדי לטפל בילדה", "אסור לי לטפל בה"- הטיפול בינתיים התאחר בשעה!
בעלי הלך למרפאה בזמן הזה ולא היו רופאים במרפאה כדי להוציא אישור, והאחות התעקשה שאסור לה,
ומה שהכי הזוי זה שבשבוע לפני הילדה הייתה עם דלקת גרון וסיימה אנטיביוטיקה בסוף השבוע- סמוך לזמן הנ"ל.. וזאת אותה אניטביוטיקה שהיא מקבלת עבור דלקת בשתן...
הסברתי את זה לאחות, ובתוספת זה שבכלל לא היה לילדה חום והחזרנו אותה לגן רגילה לגמרי היא התעקשה שלא לטפל בילדה.
בעלי בא לקחת את הילדה מהגן עמ"נ לטפל בה.
זה לא הסוף אבל אני מציגה פה שאלה: אני צריכה ללדת כל רגע, מה היה קורה אם הייתי למשל בחדר לידה עם בעלי ולא היה מי שיוציא את הילדה? או סתם היינו מחוץ לעיר..
ביום שלמחרת הגננת עדיין לא הייתה ולא היה גם עם מי לדבר ומשום מה בשבוע הזה אין לנו רופאים במרפאה.. הילדה נשארה יום נוסף בבית, אני פניתי לצוות הרפואי של אלי"ן- פרופסור יובל בר יוסף וקרן פוקס אחות סוגרים- כשסיפרתי להם את הסיפור הזה הם היו בהלם טוטאלי ואמרו שאם יש משהו שיכול לזרוק לאחות הזאת את התעודה לפח זה דווקא זה שהיא לא הסכימה לצנטר את הילדה! זה יוצר לה נזק! וגם במצב שיש חום אין שום מניעה מלצנטר, ולהיפך חייב לצנטר! זה לא שנשאיר את השתן בפנים אם יש הפרשות או חום וכו.. (השיחות הנ"ל מוקלטות)
זה לא יוצר נזק אם מצנטרים אלא אם לא מצנטרים.
אין כל קשר לאישור הרפואי לצורך הצינטור..
אגב ברור שיש להם בגן אישור מרופא למתן צינטורים בגן ע"י אחות מתחילת השנה.
ביום חמישי הגננת חזרה לגן אחרי יומיים של היעדרות והתקשרה לשאול למה הילדה לא באה.. אמרתי לה שהצוות הרפואי של אלי"ן ביקשו שייצרו איתם קשר מהגן (נתתי מספר טלפון אישי של הצוות- ודווקא של מי שלא ירים צעקות על ההתנהלות בגן כדי לא לפגוע..) בשביל להסביר להם אחת ולתמיד את ההתנהלות הנכונה במצבים הנ"ל כדי למנוע את מה שהיה, הצוות בגן לא הסכים בטענה שזה "העברת מידע רפואי", וצריך אישור בכתב ושההורים ידאגו לאישור וזהו... אמרתי להם שכתוב בצורה מפורשת את הדברים כמו שהזכרתי לעיל והם לא צריכים יותר מזה, אני והגננת היינו על הקו ביחד וקראנו את הדברים מתוך הכתב ביחד, היא אמרה "נכון זה מפורש אבל זה כללי מידי, צריך שזה יהיה ממש מפורט ושזה יהיה אישור מיוחד לגן"..
למרות שהם לא צודקים ואין פה על מה להביא את האישור, ביקשתי מהצוות הרפואי של אלי"ן להנפיק להם אישור מפורט, האישור מתעכב בגלל בעיה בתיאום בין הצוותים של המקום שצריכים לחתום על האישור, אין לי עדיין רופא שמכיר את הילדה במרפאה, השירות אונליין של כללית סיבך אותי לגמרי,
הילדה בבית בפועל ובא לי רק לבכות, אני לא במצב של תפקוד בכלל, עם פיברומיאלגיה, תת פעילות של בלוטת הטריס, אנמיה, ושבוע 33 של הריון, הקצת שאני מבקשת זה המנוחה שאני יכולה להרשות לעצמי בבוקר... (לא קראתי לזה שמירת הריון כי אני לא עובדת, אבל זה בדיוק זה)
אמרתי לגננת בגן שגם אם היה יוצא נזק מהטיפול בילדה בגן הייתי מחפה על האחות, אני רואה שהאטימות גוברת ואין עם מי לדבר בעיקר שהם כ"כ בטוחים בעצמם אז אני פונה למקום שאולי יתן לי מענה..
לציין: במצב שאין צינטורים סדירים הילדה סובלת מכאבים עזים בשעת הצינטור ולאחריה שרק משכך כאבים עוזר.. ובמקרה זה הילדה סבלה יומיים!
גם אנחנו וגם הרופאים הבכירים שחתומים במכתבים המצורפים, כולנו הרגשנו שהמלחמה פה היא על עמדת כוח שבאה על חשבון הגב שלנו ושל הילדה.
מצורף הסיכום של אלי"ן משנה שעברה שהיה ברשות הגן+ מכתב מפורט שכתבו עבור נושא זה במיוחד+ סיכום ביקור בהתפתחות הילד בסורוקה במרפאה משותפת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה