דרוש מידע מה אתם הייתם עושים בכזה מצב (כיבוד אב)

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני מתנדב שרותי דת בבית החולים "שערי צדק"
בליל שבת התישבתי לאכול סעודת שבת באוהל שע"י ארגון "יד טובה"
התישב לידי אדם מבורג (חרדי) בערך בגיל 60/ 65 ופתאום הוא מתחיל לבכות כמו תינוק בלי שום כאב חיצוני קודם לכן
מיד מזגתי לו כוס מים ושאלית אותו לשלומו והוא אמר לי שכואב לו חזק מאוד שאלתי אותו מתי פעם אחרונה לקחת כדור משכח כאבים
הוא ענה לי שזה לא כאב פיזי על כאב נפשי.
לאחר הסעודה הוא ניגש אלי ושאל אותי האם הוא יגכול לפרוק את אשר על בו אצלי אמרתי לו בוודאי יצאנו החוצה והתישבנו על ספסל בכניסה לבית החולים ואז הוא שוב מתפרץ בכי מר של 5 דקות (ללא הגזמה) ממש כמו תינוק ואחר מכן נתתי לו שוב לשתות כוס מים ושטפתי לו את הפנים.
ואז הוא תחיל לספר את סיפורו העצוב ביותר ששמעתי:
אני אדם פרוד שי לי שני ילדים בן ובת נשואים ב"ה את כל ליבי השקעתי ונתתי למען בני וביתי ואני נמצא בבית החולים כבר יותר משבוע ימים ושיחת טלפון אחת לא קיבלתי מבני (לא דיבר על ביתו שום דבר) את הדירה לקח ממני במרמה ונתן אותה לאמו (עדיין אשתי אך פרודים)
שאלית אותו היכן גר בנו אמר לי לידי שאלי אותו היכן הוא בעצמו גר הרי לקחו לו את הדירה ענה לי את מקום מגוריו הכי מרגיז אותי אמר
שהוא חרדי לכל דבר ועניין ועוד שיש ברשות שני מוסדות תורנים חשובים מאוד וכאן אני מתחיל לבכות אותו יחד ואז שאלית אותו על ביתו וענה לי שהיא עוד מתקשרת אליו אבל בקושי והכל בהשפעת האמא שעושה להם שטיפת מוח נגדו.

חובה לציין כי הוא מאושםז ואין לצידו אף אחד ובד"כ ידוע בבתי חולים אדם שנמצא לבד ללא קרובי משםחתו או מלווה צמוד היחס אליו הוא לא כמו היחס שנותנים לאדם שנמצא יחד אם קרובי מפשחותו או מלווה.

מה אתם הייתם עושים בכזה מצב ניתן לענות לי גם באישי
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
כמובן צריך לשמוע את הצד השני
ואל הבנתי, אם הוא עצמו גם חרדי?
אבל אני חושב שיש סיפורים יותר עצובים מזה
נכון אף אחד לו אמר שלא אנו לא אני חוב שאין כאן מה לדון אם הצד השני בכלל אם אבא נמצא בבית חולים זה לא משנה מה הוא עשה לך הוא אחרי הכל נתן לך את החיים שלו למענך בו תגיד שלו אזבו שלוא יגיעו אבל ירמו שיחת טלפון לעתניין בשלומו לפחות.
אבל אני רוצה לדעת מה אנשים עושים במידה והם נתקלים בכזה מצב
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
סיפור כואב, ובעיקר היה בפורום אשכול חשוב מאד בנושא של להתייחס לאנשים מוזרים או סגורים בסביבה שלנו,
והרבה הרבה יותר חשוב זה להתייחס לבני המשפחה ובעיקר לדורות הקודמים.

היה כאן אחד בפורום [שמשום מה נעלם לפני תקופה] שכתב הרבה על זה שהוא מתנדב בבית אבות יחד עם כל המשפחה שלו, ולפני תקופה החלטתי שאני קופץ למים ומתחיל פעם או פעמיים בשבוע לבקר בבית אבות בבני ברק,
התחלנו בקומה של 'דיור מוגן' אנשים בריאים ומתפקדים אבל צריכים עזרה וסיוע ולא מצליחים לעשות זאת בבית ולכן גרים בדיור מוגן,
לחלק ניכר מהם יש מבקרים, אבל לא לכולם. נכון חלקם ערירים ללא ילדים אבל יש קרובי משפחה [שעתידים להנות מהדירה והרכוש] שלא מגיעים כמעט לבקר, וגם כאשר מבקרים מגיעים פעם בתקופה, יש כאלו שרק בחגים.

אבל אז החלטנו לקפוץ למים עמוקים ולהכנס למחלקות קשות יותר, סיעודיים תשושי נפש וכדומה, ושם התגלתה תמונה מפליאה, יש זקנים/ות שמגיעים לבקר אותם בקביעות, המשפחה מתמסרת בצורה יוצאת דופן, ותענוג לראות את זה, אבל הכאב לב הנוראי שיש רבים רבים וטובים שכמעט ולא מגיעים לבקר,

אחת הזקנות שאנחנו יושבים לידה בסעודה שלישית סיפרה לנו שיש לא מעט ילדים, והבנים והבנות שלה מגיעים פעם בתקופה לבקר, אבל החתנים והכלות, ובעיקר בעיקר הנכדים והנינים לא היו כאן שנים ארוכות, אחת הבנות שלה פלטה לה שהסיבה היא - שיזכרו את סבתא בעוצמתה ולא בחולשתה..... והיא נגמרה מזה, האם בגלל שהתבגרתי אני אמורה להיות בודדה.

אני לא בא לתת מוסר לאף אחד, ולא מרמז לבני המשפחה [עד שזה מתפרץ לי.... :)] אבל לפני שאתם עוזרים לכל מיני אנשים, תזכרו את ההורים את הסבים סבתות, וכן גם את הדודים והדודות. זה יתן לכם המון, ובעיקר זה יחנך את הילדים שלכם לכבד את הדור הקודם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
לפי הידוע לי, לא מהכרות קרובה אלא מראיונות שונים שיצא לי לשמוע בתחום, עו"ד מטפלים בדברים האלה (כולל בהסתה נגדו וכו וכמובן בקטע של הרכוש וכו)
חושבת שלאדם פרטי יש אפשרות להיות איתו ובשבילו בהשתתפות אבל לא לפתור לו את הבעיה
ותמיד עוזר להוסיף זכויות בשבילו. אפילו שזה לא טרנדי ולא מהיר. זו הדרך הנכונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
לפי הידוע לי, לא מהכרות קרובה אלא מראיונות שונים שיצא לי לשמוע בתחום, עו"ד מטפלים בדברים האלה (כולל בהסתה נגדו וכו וכמובן בקטע של הרכוש וכו)
חושבת שלאדם פרטי יש אפשרות להיות איתו ובשבילו בהשתתפות אבל לא לפתור לו את הבעיה
ותמיד עוזר להוסיף זכויות בשבילו. אפילו שזה לא טרנדי ולא מהיר. זו הדרך הנכונה.
אני חושב שלא צריך להיכנס יותר מידי לחיי המשפחה ביניין הנה"ל אבל זה דבר שיכול להיות שאתה האדם המושיע
וגם אם לא אז אתה יכול להיות האדם שמאוד עוזר ומסיע לאדם בעצומו לאו דווקה מסדר השלום בין הצדידם
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אני מתנדב שרותי דת בבית החולים "שערי צדק"
בליל שבת התישבתי לאכול סעודת שבת באוהל שע"י ארגון "יד טובה"
התישב לידי אדם מבורג (חרדי) בערך בגיל 60/ 65 ופתאום הוא מתחיל לבכות כמו תינוק בלי שום כאב חיצוני קודם לכן
מיד מזגתי לו כוס מים ושאלית אותו לשלומו והוא אמר לי שכואב לו חזק מאוד שאלתי אותו מתי פעם אחרונה לקחת כדור משכח כאבים
הוא ענה לי שזה לא כאב פיזי על כאב נפשי.
לאחר הסעודה הוא ניגש אלי ושאל אותי האם הוא יגכול לפרוק את אשר על בו אצלי אמרתי לו בוודאי יצאנו החוצה והתישבנו על ספסל בכניסה לבית החולים ואז הוא שוב מתפרץ בכי מר של 5 דקות (ללא הגזמה) ממש כמו תינוק ואחר מכן נתתי לו שוב לשתות כוס מים ושטפתי לו את הפנים.
ואז הוא תחיל לספר את סיפורו העצוב ביותר ששמעתי:
אני אדם פרוד שי לי שני ילדים בן ובת נשואים ב"ה את כל ליבי השקעתי ונתתי למען בני וביתי ואני נמצא בבית החולים כבר יותר משבוע ימים ושיחת טלפון אחת לא קיבלתי מבני (לא דיבר על ביתו שום דבר) את הדירה לקח ממני במרמה ונתן אותה לאמו (עדיין אשתי אך פרודים)
שאלית אותו היכן גר בנו אמר לי לידי שאלי אותו היכן הוא בעצמו גר הרי לקחו לו את הדירה ענה לי את מקום מגוריו הכי מרגיז אותי אמר
שהוא חרדי לכל דבר ועניין ועוד שיש ברשות שני מוסדות תורנים חשובים מאוד וכאן אני מתחיל לבכות אותו יחד ואז שאלית אותו על ביתו וענה לי שהיא עוד מתקשרת אליו אבל בקושי והכל בהשפעת האמא שעושה להם שטיפת מוח נגדו.

חובה לציין כי הוא מאושםז ואין לצידו אף אחד ובד"כ ידוע בבתי חולים אדם שנמצא לבד ללא קרובי משםחתו או מלווה צמוד היחס אליו הוא לא כמו היחס שנותנים לאדם שנמצא יחד אם קרובי מפשחותו או מלווה.

מה אתם הייתם עושים בכזה מצב ניתן לענות לי גם באישי

תמיד צריך להפעיל את האנטנות כי מלא עוקצים מקצועיים עובדים בשיטות עבודה שכאלה, תאמץ כללי זהב וקו אדום שאתה לא עובר, לא נותן כסף, לא הלוואה, לא כרטיס אשראי, מאמת הייטב כל פרט
כבדהו וחשדהו
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תמיד צריך להפעיל את האנטנות כי מלא עוקצים מקצועיים עובדים בשיטות עבודה שכאלה, תאמץ כללי זהב וקו אדום שאתה לא עובר, לא נותן כסף, לא הלוואה, לא כרטיס אשראי, מאמת הייטב כל פרט
כבדהו וחשדהו
בוודאי שכך זה הדבר הראשון שחשבתי עליו ולכן שאלתי אותו מהיכן הוא משלם את זהשירות של הדירה בה הוא גר הרי לקחו לו את הדירה במרמה אז היכן הוא גר ומהיכן הוא משלם דמי שיכרות הוא ענה לי את מקום מגוריו ואמר לי שהוא משלם את דמי השכירות ע"י שהוא מתפרנס ממקצועו כצורף
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #9
בוודאי שכך זה הדבר הראשון שחשבתי עליו ולכן שאלתי אותו מהיכן הוא משלם את זהשירות של הדירה בה הוא גר הרי לקחו לו את הדירה במרמה אז היכן הוא גר ומהיכן הוא משלם דמי שיכרות הוא ענה לי את מקום מגוריו ואמר לי שהוא משלם את דמי השכירות ע"י שהוא מתפרנס ממקצועו קצורף


לא נכנס איתך לפרטים, אבל הם מומחים בסיפורי כיסוי מעולים ויענו לך היטב על כל השאלות בלי להשאיר פינה לא סגורה, ברגע שיש צורך לתת סיוע שכולל בתוכו כסף/הלוואה/ערבות מבחינתך זה קו אדום, תצי שתארגן לו עזרה מקופת צדקה, לא אתה באופן ישיר,
אדם כזה מתבקש שיוכר הייטב בעמותות צדקה ארציות, ולא פתאום בבית חולים ראה את זיו פניך והחליט שרק אתה יכול לעזור...
כל עוד זה עזרה טכנית, להביא חפצים בסיסיים יד שניה, לרהט לו את הבית, להביא לו אוכל מוכן, זה מצויין ומצווה גדולה, גם שם יש עוקצים אבל הרבה יותר נדיר
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
יכול להיות שהבנ"א עשה לילדים שלו את המוות
ילדים בוגרים לא מנתקים קשר סתם כך עם אבא שלהם
זה שהוא בודד זה כואב ועצוב, אבל יכול מאד להיות שהוא בישל לעצמו את הדייסה הזו במהלך החיים.
אני מכירה מישהו כזה שבתור אדם צעיר היה עריץ במשפחה שלו הילך אימים על אשתו והילדים
ועכשיו הילדים כולם לא בקשר איתו למען בריאותם הנפשית, באישור רב ובהכוונת מטפלים. והוא בטוח שזה בגלל אשתו..
בכיף אני מדמיינת אותו מתייפח לאדם זר בבית חולים, למה לא? בד"כ אנשים כאלה הם מניפולטיביים מאד מאד!!
איפה הקהילה שלו? השכנים שלו? הרב שלו? למה הם לא עוזרים לו?
עד גיל 65 הוא פגש רק אותך?
סליחה, לא נשמע אמין.
וזה שהוא בוכה כמו תינוק ליד אנשים נשמע ממש הפרעתי.

שה' ישלח לו רפואה שלמה לגוף ולנפש, אבל לא כדאי להיות תמימים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11

לא נכנס איתך לפרטים, אבל הם מומחים בסיפורי כיסוי מעולים ויענו לך היטב על כל השאלות בלי להשאיר פינה לא סגורה, ברגע שיש צורך לתת סיוע שכולל בתוכו כסף/הלוואה/ערבות מבחינתך זה קו אדום, תצי שתארגן לו עזרה מקופת צדקה, לא אתה באופן ישיר,
אדם כזה מתבקש שיוכר הייטב בעמותות צדקה ארציות, ולא פתאום בבית חולים ראה את זיו פניך והחליט שרק אתה יכול לעזור...
כל עוד זה עזרה טכנית, להביא חפצים בסיסיים יד שניה, לרהט לו את הבית, להביא לו אוכל מוכן, זה מצויין ומצווה גדולה, גם שם יש עוקצים אבל הרבה יותר נדיר
אני לא מתכנן לעזור לו כלל באופן הזה אלא רק לדאוג שיכנסו אליו בחורים מארגון כל שהוא כל יום שישמחו אותו קצת ולאשיר אצלו בחור בחלק משעות היום בתשלום או בהתנדבות
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אני לא מתכנן לעזור לו כלל באופן הזה אלא רק לדאוג שיכנסו אליו בחורים מארגון כל שהוא כל יום שישמחו אותו קצת ולאשיר אצלו בחור בחלק משעות היום בתשלום או בהתנדבות
אשריך וטוב לך

ותן להם הדרכה שלא יפלו למניפולציות אם יופעלו עליהם
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
זה שהוא בוכה יכול להיות מחולשה. אבל גם יכול להיות מרמה.
אני הייתי מנסה לברר עליו קצת באיזור מגוריו, אולי יש רב של השכונה או של בית הכנסת. אולי יודעים מה קורה במשפחה שלו או שיכולים להשפיע עליהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אני מתנדב שרותי דת בבית החולים "שערי צדק"
בליל שבת התישבתי לאכול סעודת שבת באוהל שע"י ארגון "יד טובה"
התישב לידי אדם מבורג (חרדי) בערך בגיל 60/ 65 ופתאום הוא מתחיל לבכות כמו תינוק בלי שום כאב חיצוני קודם לכן
מיד מזגתי לו כוס מים ושאלית אותו לשלומו והוא אמר לי שכואב לו חזק מאוד שאלתי אותו מתי פעם אחרונה לקחת כדור משכח כאבים
הוא ענה לי שזה לא כאב פיזי על כאב נפשי.
לאחר הסעודה הוא ניגש אלי ושאל אותי האם הוא יגכול לפרוק את אשר על בו אצלי אמרתי לו בוודאי יצאנו החוצה והתישבנו על ספסל בכניסה לבית החולים ואז הוא שוב מתפרץ בכי מר של 5 דקות (ללא הגזמה) ממש כמו תינוק ואחר מכן נתתי לו שוב לשתות כוס מים ושטפתי לו את הפנים.
ואז הוא תחיל לספר את סיפורו העצוב ביותר ששמעתי:
אני אדם פרוד שי לי שני ילדים בן ובת נשואים ב"ה את כל ליבי השקעתי ונתתי למען בני וביתי ואני נמצא בבית החולים כבר יותר משבוע ימים ושיחת טלפון אחת לא קיבלתי מבני (לא דיבר על ביתו שום דבר) את הדירה לקח ממני במרמה ונתן אותה לאמו (עדיין אשתי אך פרודים)
שאלית אותו היכן גר בנו אמר לי לידי שאלי אותו היכן הוא בעצמו גר הרי לקחו לו את הדירה ענה לי את מקום מגוריו הכי מרגיז אותי אמר
שהוא חרדי לכל דבר ועניין ועוד שיש ברשות שני מוסדות תורנים חשובים מאוד וכאן אני מתחיל לבכות אותו יחד ואז שאלית אותו על ביתו וענה לי שהיא עוד מתקשרת אליו אבל בקושי והכל בהשפעת האמא שעושה להם שטיפת מוח נגדו.

חובה לציין כי הוא מאושםז ואין לצידו אף אחד ובד"כ ידוע בבתי חולים אדם שנמצא לבד ללא קרובי משםחתו או מלווה צמוד היחס אליו הוא לא כמו היחס שנותנים לאדם שנמצא יחד אם קרובי מפשחותו או מלווה.

מה אתם הייתם עושים בכזה מצב ניתן לענות לי גם באישי
אולי הדירה רשומה על שם אשתו?
כשבן אדם בוכה צריך לרחם, לא להאמין.
לא כדאי להתערב בסיפורים משפחתיים, אם צריך אפשר קצת לרחרח, קצת לבדוק, לנסות לעזור מכיוון שלכם, אבל רק מהכיוון שלכם.
לא לצפות שאפשר לשנות אנשים, כי אי אפשר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכון אף אחד לו אמר שלא אנו לא אני חוב שאין כאן מה לדון אם הצד השני בכלל אם אבא נמצא בבית חולים זה לא משנה מה הוא עשה לך הוא אחרי הכל נתן לך את החיים שלו למענך בו תגיד שלו אזבו שלוא יגיעו אבל ירמו שיחת טלפון לעתניין בשלומו לפחות.
אבל אני רוצה לדעת מה אנשים עושים במידה והם נתקלים בכזה מצב

יכול להיות שהבנ"א עשה לילדים שלו את המוות
ילדים בוגרים לא מנתקים קשר סתם כך עם אבא שלהם
זה שהוא בודד זה כואב ועצוב, אבל יכול מאד להיות שהוא בישל לעצמו את הדייסה הזו במהלך החיים.
אני מכירה מישהו כזה שבתור אדם צעיר היה עריץ במשפחה שלו הילך אימים על אשתו והילדים
ועכשיו הילדים כולם לא בקשר איתו למען בריאותם הנפשית, באישור רב ובהכוונת מטפלים. והוא בטוח שזה בגלל אשתו..
בכיף אני מדמיינת אותו מתייפח לאדם זר בבית חולים, למה לא? בד"כ אנשים כאלה הם מניפולטיביים מאד מאד!!
איפה הקהילה שלו? השכנים שלו? הרב שלו? למה הם לא עוזרים לו?
עד גיל 65 הוא פגש רק אותך?
סליחה, לא נשמע אמין.
וזה שהוא בוכה כמו תינוק ליד אנשים נשמע ממש הפרעתי.

שה' ישלח לו רפואה שלמה לגוף ולנפש, אבל לא כדאי להיות תמימים.
הם חייבים עפ"ת לטפל באביהם גם אם לא נתן להם כלום וגם אם התנהג שלא כשורה הזהרת התורה לכבד אב לא קשור האם השקיע בילדים וכמה העניש אותם
כמובן שצריך דעת תורה לפי העניין יתכן שיש מצב ורב פסק להם להתעלם עפ"ר רבנים חוששים מאוד להתיר לילדים להתנכר להוריהם
כמובן שתגובתי איננה למקרה כזה או אחר אלא לנכתב בציטוטים
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
הם חייבים עפ"ת לטפל באביהם גם אם לא נתן להם כלום וגם אם התנהג שלא כשורה הזהרת התורה לכבד אב לא קשור האם השקיע בילדים וכמה העניש אותם
כמובן שצריך דעת תורה לפי העניין יתכן שיש מצב ורב פסק להם להתעלם עפ"ר רבנים חוששים מאוד להתיר לילדים להתנכר להוריהם
כמובן שתגובתי איננה למקרה כזה או אחר אלא לנכתב בציטוטים
אולי הוא לא עונה להם לטלפון? אולי הוא שונא אותם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
הם חייבים עפ"ת לטפל באביהם גם אם לא נתן להם כלום וגם אם התנהג שלא כשורה הזהרת התורה לכבד אב לא קשור האם השקיע בילדים וכמה העניש אותם
כמובן שצריך דעת תורה לפי העניין יתכן שיש מצב ורב פסק להם להתעלם עפ"ר רבנים חוששים מאוד להתיר לילדים להתנכר להוריהם
כמובן שתגובתי איננה למקרה כזה או אחר אלא לנכתב בציטוטים
שכל אחד יעשה מה שהוא צריך ויכבד את ההורים שלו
חכמה גדולה לשמוע סיטואציה כ"כ חלקית ולא משקפת ולבוא עם ציטוטים וקלישאות על כיבוד הורים
יש מקרים מאד מורכבים
יש אנשים שהכיבוד הורים שלהם זה לנתק את הקשר, עם כל הכאב והקושי.

בשביל זה יש לנו דעת תורה ושכל אחד יעשה את החשבונות שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אני לא מתכנן לעזור לו כלל באופן הזה אלא רק לדאוג שיכנסו אליו בחורים מארגון כל שהוא כל יום שישמחו אותו קצת ולאשיר אצלו בחור בחלק משעות היום בתשלום או בהתנדבות
יוזמה מבורכת וראויה, תזכו למצוות!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שלחתי היום תלונה למשרד הבריאות עבור ביתי בת ה-3.8 השוהה במסגרת גן עירייה שיקומי, טשטשתי פרטים אישיים אבל באופן כללי מובן המסר העיקרי..
מה הייתם עושים במקומי במצב כזה?
זה לשון התלונה:
ילדה מיוחדת המאובחנת כ"ספינה ביפידה", הילדה מטופלת בבי"ח שיקומי אלי"ן בירושלים, תל השומר, וסורוקה במגוון מקצועות הנמצאים תחת התחום הנ"ל.
ע"פ הידוע לנו אצל ילדי ספינה ביפידה אין שליטה על סוגרים והם מצונטרים ע"י קטטר לסירוגין, אביגיל מצונטרת בערך כל 3 שעות (תלוי לפי המצב- לפעמים פחות מ-3 שעות כשצריך),
אנחנו יודעים שיש חוקים של משרד הבריאות:
1. אין להביא ילד עם חום לגן עד שעוברים 24 שעות מסיום החום.
2. ילד שנעדר 5 ימים רצופים מתבקש להמציא אישור רפואי שיכול לחזור לגן.
ע"פ בידוע לנו בעניין ספינה ביפידה- תמיד, תמיד, תמיד יש חיידק בשתן בגלל הצינטורים, ולכן לא בכל מצב נותנים אנטיביוטיקה, אלא רק מתי שיש חום שאינו מלווה בתסמינים אחרים ואין לו הסבר אחר.
במצבים שהשתן עכור, הפרשות, צבע לא תקין, ריח וכו- ע"פ פרופסור יובל בר יוסף וצוות מרפאת ספינה ביפידה באלי"ן, הפתרון הוא- שתיה מרובה וצינטורים צפופים יותר שזה שוטף את שלפוחית השתן ומטפל בבעיה הנ"ל.
הדברים כתובים בצורה ברורה במסמכים שנמצאים אצל צוות הגן- דף מספר 4 בהמלצות בסיכום הרפואי של אלי"ן.
כרגע נמצאת בגן אחות מ"מ, וגננת מ"מ, שביום ראשון שעבר 15/2 שלחו את הילדה לבית בגלל שתן עכור והפרשות- ללא חום! אמרנו להם איך לטפל בילדה ובכל זאת שלחו אותה,
אנחנו טיפלנו בילדה בבית ושטפנו לה את השלפוחית ע"פ מה שלימדו אותנו הצוות הרפואי באלי"ן, השארנו אותה בבית יום נוסף כדי ש"בטוח" הכל בסדר- יש לציין שלא ראינו ממצא חריג בשתן בבית.
למחרת ביום שלישי 17/2 שלחנו את הילדה בריאה ושלימה לגן עם שתן צלול לגמרי, הגננת לא הייתה בגן והייתה גננת מחליפה לא מוכרת, הגננת ביקשה אישור רפואי שהילדה יכולה לבוא לגן- אין באישור כזה שום צורך, לא התווכחנו, התקשרתי לגננת שלא הייתה והגעתי איתה להסדר שנשיג את האישור למרות שאין בו שום צורך בעיקר שהדברים כבר כתובים במסמכים של אלי"ן וגם לא היה לילדה חום בכלל,
בינתיים הזמן בגן עובר והילדה צריכה לעבור צינטור, האחות לא מסכימה לצנטר אותה בלי אישור רפואי- זה הזיה בפני עצמו כי אין צורך באישור לצנטר, ולהיפך זה לבד יוצר יותר נזק אצל הילדה,
התקשרתי לגננת בגן והיא דחפה לי את הטלפון לאחות, האחות אמרה משפט הזוי "אני לא אזרוק את התעודה שלי לפח כדי לטפל בילדה", "אסור לי לטפל בה"- הטיפול בינתיים התאחר בשעה!
בעלי הלך למרפאה בזמן הזה ולא היו רופאים במרפאה כדי להוציא אישור, והאחות התעקשה שאסור לה,
ומה שהכי הזוי זה שבשבוע לפני הילדה הייתה עם דלקת גרון וסיימה אנטיביוטיקה בסוף השבוע- סמוך לזמן הנ"ל.. וזאת אותה אניטביוטיקה שהיא מקבלת עבור דלקת בשתן...
הסברתי את זה לאחות, ובתוספת זה שבכלל לא היה לילדה חום והחזרנו אותה לגן רגילה לגמרי היא התעקשה שלא לטפל בילדה.
בעלי בא לקחת את הילדה מהגן עמ"נ לטפל בה.
זה לא הסוף אבל אני מציגה פה שאלה: אני צריכה ללדת כל רגע, מה היה קורה אם הייתי למשל בחדר לידה עם בעלי ולא היה מי שיוציא את הילדה? או סתם היינו מחוץ לעיר..
ביום שלמחרת הגננת עדיין לא הייתה ולא היה גם עם מי לדבר ומשום מה בשבוע הזה אין לנו רופאים במרפאה.. הילדה נשארה יום נוסף בבית, אני פניתי לצוות הרפואי של אלי"ן- פרופסור יובל בר יוסף וקרן פוקס אחות סוגרים- כשסיפרתי להם את הסיפור הזה הם היו בהלם טוטאלי ואמרו שאם יש משהו שיכול לזרוק לאחות הזאת את התעודה לפח זה דווקא זה שהיא לא הסכימה לצנטר את הילדה! זה יוצר לה נזק! וגם במצב שיש חום אין שום מניעה מלצנטר, ולהיפך חייב לצנטר! זה לא שנשאיר את השתן בפנים אם יש הפרשות או חום וכו.. (השיחות הנ"ל מוקלטות)
זה לא יוצר נזק אם מצנטרים אלא אם לא מצנטרים.
אין כל קשר לאישור הרפואי לצורך הצינטור..
אגב ברור שיש להם בגן אישור מרופא למתן צינטורים בגן ע"י אחות מתחילת השנה.
ביום חמישי הגננת חזרה לגן אחרי יומיים של היעדרות והתקשרה לשאול למה הילדה לא באה.. אמרתי לה שהצוות הרפואי של אלי"ן ביקשו שייצרו איתם קשר מהגן (נתתי מספר טלפון אישי של הצוות- ודווקא של מי שלא ירים צעקות על ההתנהלות בגן כדי לא לפגוע..) בשביל להסביר להם אחת ולתמיד את ההתנהלות הנכונה במצבים הנ"ל כדי למנוע את מה שהיה, הצוות בגן לא הסכים בטענה שזה "העברת מידע רפואי", וצריך אישור בכתב ושההורים ידאגו לאישור וזהו... אמרתי להם שכתוב בצורה מפורשת את הדברים כמו שהזכרתי לעיל והם לא צריכים יותר מזה, אני והגננת היינו על הקו ביחד וקראנו את הדברים מתוך הכתב ביחד, היא אמרה "נכון זה מפורש אבל זה כללי מידי, צריך שזה יהיה ממש מפורט ושזה יהיה אישור מיוחד לגן"..
למרות שהם לא צודקים ואין פה על מה להביא את האישור, ביקשתי מהצוות הרפואי של אלי"ן להנפיק להם אישור מפורט, האישור מתעכב בגלל בעיה בתיאום בין הצוותים של המקום שצריכים לחתום על האישור, אין לי עדיין רופא שמכיר את הילדה במרפאה, השירות אונליין של כללית סיבך אותי לגמרי,
הילדה בבית בפועל ובא לי רק לבכות, אני לא במצב של תפקוד בכלל, עם פיברומיאלגיה, תת פעילות של בלוטת הטריס, אנמיה, ושבוע 33 של הריון, הקצת שאני מבקשת זה המנוחה שאני יכולה להרשות לעצמי בבוקר... (לא קראתי לזה שמירת הריון כי אני לא עובדת, אבל זה בדיוק זה)
אמרתי לגננת בגן שגם אם היה יוצא נזק מהטיפול בילדה בגן הייתי מחפה על האחות, אני רואה שהאטימות גוברת ואין עם מי לדבר בעיקר שהם כ"כ בטוחים בעצמם אז אני פונה למקום שאולי יתן לי מענה..
לציין: במצב שאין צינטורים סדירים הילדה סובלת מכאבים עזים בשעת הצינטור ולאחריה שרק משכך כאבים עוזר.. ובמקרה זה הילדה סבלה יומיים!
גם אנחנו וגם הרופאים הבכירים שחתומים במכתבים המצורפים, כולנו הרגשנו שהמלחמה פה היא על עמדת כוח שבאה על חשבון הגב שלנו ושל הילדה.
מצורף הסיכום של אלי"ן משנה שעברה שהיה ברשות הגן+ מכתב מפורט שכתבו עבור נושא זה במיוחד+ סיכום ביקור בהתפתחות הילד בסורוקה במרפאה משותפת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה