התייעצות מה אתם עושים כשהמשפחה כופה עליכם הוצאה שאתם לא עומדים בה?

[גימפעל]

אוכל מהצהרון
לפעמים, ואולי אפ' הרבה פעמים
זה ע"ח הילדים של הצהרון
וד"ל

למה ע"ח הילדים ?
בדרך כלל זה מה שנשאר אחרי שהילדים אכלו.

 

[lea.dev.top]

למה ע"ח הילדים ?
בדרך כלל זה מה שנשאר אחרי שהילדים אכלו.

מתקמצנים להביא להם כי מזה חיים אחכ

 

[גימפעל]

מתקמצנים להביא להם כי מזה חיים אחכ

שטויות,
המקומונים מלאים בהודעות של מסירה אוכל מצהרונים,
שולחים לגנים כמויות שאנשים מבוגרים קשה להם לגמור.

 

[מאמימוש]

המקומונים מלאים בהודעות של מסירה אוכל מצהרונים,

זה הפסטות

 

[אסתי פעמון]

שטויות,
המקומונים מלאים בהודעות של מסירה אוכל מצהרונים,
שולחים לגנים כמויות שאנשים מבוגרים קשה להם לגמור.

את הבת שלי מגבילים!
כן, רוב הילדות מספיק להם מנה אחת שהמורה מחלקת אבל היא אוהבת אוכל מבושל והמורה לא מסכימה שניצלים או עוף כמה שרוצים...

 

[צאלמער]

מנין לך מה מצבי הכלכלי???

יתכן סיטואציות שאכן אין לי אפשרות כלכלית,
אז יש לי כמה אופציות:
1. להבין שהפעם אין לי אופציה להשתתף.
2. להגיע אפילו שהמחיר הכלכלי הכבד ונסתדר עם המינוס בבנק..
3. לפנות למארגנים בצורה נעימה, לעדכן שהיינו רוצים להגיע, אבל המחיר לא מתאים לנו. יתכן מאוד שימצאו פתרונות שיתאימו לכם ויאפשרו לכם להשתתף (כמובן בלי שכל המשפחה מודעת לסיפור)
4. שיטת "הכל או לא כלום" - להוציא את כולם הרעים והלא מתחשבים. להוציא לכולם את המיץ, אם אני לא נהנה, אז אף אחד לא יהנה וכו' וכו'

לדעתי (ואני מדגיש לדעתי)
כמובן אופציה 4 הא הכי גרועה
אבל גם אופציה 2 גרועה מאד - מינוס בבנק היא הלוואה וע"פ ההלכה אסור ללוות אם אין תוכנית מסודרת ובר ביצוע איך לשלם את זה
אופציה המעולה מכולם

 

[צאלמער]

ואוהו...
אם האמא הזו חיה על השקל, אז לא בשבילה המשפטים הבאים, אבל רוב האנשים יכולים להרשות לעצמם להוציא שקל,
איך לסדום יש מילים יפות על ספיגת פערים וכו.
אפשר וצריך לדבר על התחייבות מעבר למקובל מצריכה אישור של אמא וכו
אבל, ספיגת פערים????
אנחנו חונכנו להיות בצד הנותן, מניחה שהייתי קופצת כילדה להתחייב על השקל ואמא הייתה משבחת אותי על שהבנתי שזה סכום קטן ונידבתי אותו לטובת הכלל. וחיינו על השקל משפחה ברוכת ילדים. כן, ללמוד לתת בדברים הקטנים היה חשוב לאמא שלי (כי כספים הגדולים לא יכולנו, באמת חיינו על השקל).

וההפך מסדום:
באתי מבית שחיו על השקל פשוט כמשמעו, אחים ואחיות שלי חיים כך גם היום. מתנה להורים היא פעם במיליון שנה, ומתקבלת עם פרצוף עצוב של אמא "למה אתם מוציאים עלי כסף?" ותשובת המארגן "אמא, רק מי שיכל השתתף, אל תדאגי", אבל היא עדיין דואגת "מה עם x?", אל תדאגי, הבהרנו מראש לכולם שכמה מאיתנו השלימו סכום כי בסוף לא היה מספקי כסף, ודאגנו מראש לבקש מכולם סכום נמוך מאוד, ומי שידענו שיש לו או שיהיה כנה לומר אין לי כרגע גששנו בעדינות אם יכול לקחת על עצמו להוסיף.
זהו, אמא נרגעת.
מניחה שילדים כאלה לא יגדלו לאמא שמחנכת על ספיגת פערים חברתיים על חשבונך....

ממש לא לחיות על השקל
צריך ללמד ילדה לא להיות מנוצלת
ובדרך כלל ילדה בגילאים האלה מתנדבת להביא עוד שקל מתוך לחץ חברתי להיות הפרטנרית בכתה
ולא כי חינכו אותה להיטיב עם הבריות
ואני מבין את הדאגה של האמא שילדה לא תהיה המנוצלת

 

[שלמות של אירוע]

לא רוצה לסטות מנושא האשכול
אבל בנושא הצהרונים - מנה עיקרית בהרבה מקומות מוגשת בקמצנות ממש
והתוספות - הרבה פעמים ממש לא טעים בלשון המעטה - לא פלא שנשאר
אמרו לי לא פעם הגננות שאף אחת לא נגעה היום באוכל.... או בחלק ממנו....

ואומרים - פשוט נבלה בשוק ואל תזדקק לבריות,
כולנו מתפללים לעבוד ולהתפרנס ולכלכל את עצמינו....

 

[צאלמער]

תמיד זה המארגן שגורף את התשומת לב על חשבון הארנק של האחרים,

תסלח לי אבל אני משער שלא ארגנת בחיים כלום

תמיד זה ההוא שמתלונן על כל דבר ויש אותו כמעט בכל משפחה / קבוצה
ומוציא למארגן את המיץ, המארגן צריך להיות חכם להקשיב לרוב התגובות החיוביות והמרוצות

טיפ חשוב למארגנים:
אם אין כמה תגובות חיוביות
משכו ידיכם מלארגן דברים דומים כי כנראה הציבור לא מרוצה
ומנסיון אני אומר שהציבור מצביע בצורה בלתי פורמלית דרך התגובות

 

[צאלמער]

שטויות,
המקומונים מלאים בהודעות של מסירה אוכל מצהרונים,
שולחים לגנים כמויות שאנשים מבוגרים קשה להם לגמור.

אולי תגיד איזה מקומונים
כי אני קראתי בשבועות האחרונים כמה וכמה מקומונים ולא ראיתי אף הודעה כזאת

והמציאות מוכיחה שגננת שלוקחת הביתה מה שנשאר
מחלקת פחות לילדים - בדרך כלל לא במודע

 

[ניק 100377]

תודה על התגובות המחממות....
א. החלוקות מתבצעות ע"י אנשים שזו זכות בשבילם להחזיק באברכים.
ב. הם לא לוקחים מההורים כסף. מה שנשאר משבת, למה לא?
ג. בדר"כ אלו שלא יודעים לחסוך בסוף נופלים לנטל על הציבור, וד"ל
נ.ב. אחרי שרואים את התגובות שלכם, אפשר להבין למה לא רציתי לכתוב את זה פה.

אז זה מה שצריך לעשות? ליפול נטל על הציבור לפני שיש ממה לחסוך כי חיים מראש על הציבור

 

[ה.ל.ל.ל]

לא יודעת אם אתם עדיין על זה אבל נראה לי לתועלת.
אצלינו במשפחה יש קופה של הלוואות.
חשבון בנק שלכולם יש גישה ויכולת להלוות ולהחזיר בלי שכולם ידעו...
כמובן שלפני כל מתנה/שבת/הוצאה גדולה מתייעצים עם כולם בצורה גלויה ופתוחה.
ואם מסתדר לכולם גם מי שכרגע פחות מתאים לו יכול לקחת מחשבון ההלוואות שיש למשפחה.
חוצמיזה מהכסף הזה לוקחים את הכסף למתנות קטנות כדי שלא יצטרכו לאסוף כל מעט זמן וזה מכביד מאד...

 

[תמי פ]

אוכל מהצהרון
לפעמים, ואולי אפ' הרבה פעמים
זה ע"ח הילדים של הצהרון
וד"ל

עבדתי בעבר בצהרון לא בגנים, וגם הייתי מגיעה לבית ספר אחרי גמר הצהרון

רוב הפעמים היה נשאר מלא אוכל והיו מחפשים מי שיקח את זה

 

[רק שמחה :)]

תסלח לי אבל אני משער שלא ארגנת בחיים כלום

תמיד זה ההוא שמתלונן על כל דבר ויש אותו כמעט בכל משפחה / קבוצה
ומוציא למארגן את המיץ, המארגן צריך להיות חכם להקשיב לרוב התגובות החיוביות והמרוצות

טיפ חשוב למארגנים:
אם אין כמה תגובות חיוביות
משכו ידיכם מלארגן דברים דומים כי כנראה הציבור לא מרוצה
ומנסיון אני אומר שהציבור מצביע בצורה בלתי פורמלית דרך התגובות

נכון אתה המארגן

 

[ח.ג.ג'.]

פה המקום להזכיר את הסיפור על הרב שבא אליו צד בסכסוך והוא אמר לו אתה צודק, בא הצד השני והוא אמר גם לו אתה צודק. שאל השמש איך יתכן ששניהם צודקים? אמר לו הרב, גם אתה צודק.
יש מי שכותב מצד המארגנים ומי שכותב מצד אלו שמארגנים להם, וכולם צודקים.
יש דינמיקות שונות במשפחות שונות, ואפשר גם לספר את אותו סיפור מצדדים שונים והוא ישמע אחרת.
בעניינים שדורשים שיתוף פעולה צריך תמיד לנסות לצאת קצת מהראש של עצמך ולנסות להבין את נקודת המבט של האחר. גם בתוך אותה משפחה יש סטנדרטים שונים והעדפות שונות, וחצי מהסיפורים המתסכלים היו יכולים להימנע אם היו מפנימים את זה. זה כמובן פחות קל ממה שזה נשמע.

 

[עד מתי]

לא יודעת אם אתם עדיין על זה אבל נראה לי לתועלת.
אצלינו במשפחה יש קופה של הלוואות.
חשבון בנק שלכולם יש גישה ויכולת להלוות ולהחזיר בלי שכולם ידעו...
כמובן שלפני כל מתנה/שבת/הוצאה גדולה מתייעצים עם כולם בצורה גלויה ופתוחה.
ואם מסתדר לכולם גם מי שכרגע פחות מתאים לו יכול לקחת מחשבון ההלוואות שיש למשפחה.
חוצמיזה מהכסף הזה לוקחים את הכסף למתנות קטנות כדי שלא יצטרכו לאסוף כל מעט זמן וזה מכביד מאד...

מי נתן את הסכום הראשוני?
על שם מי מתנהל החשבון?
מה קורה עם משהו לווה ולא מחזיר?

 

[ה.ל.ל.ל]

מי נתן את הסכום הראשוני?
על שם מי מתנהל החשבון?
מה קורה עם משהו לווה ולא מחזיר?

לפעמים ההורים לפעמים מישהו שיש לו קצת בצד וכרגע לא זקוק
החשבון מתנהל ע"י האח הרווק בן 18 שנשאר בבית יש מלא נשואים...
ב"ה לא קרה שלוקחים ולא מחזירים...

 

[עד מתי]

לפעמים ההורים לפעמים מישהו שיש לו קצת בצד וכרגע לא זקוק
החשבון מתנהל ע"י האח הרווק בן 18 שנשאר בבית יש מלא נשואים...
ב"ה לא קרה שלוקחים ולא מחזירים...

יפה
והבחור חברמן...

 

[ה.ל.ל.ל]

יפה
והבחור חברמן...

שמח מאד לעזור ושומר על פיו...

 

[שולי איטח]

תודה על התגובות המחממות....
א. החלוקות מתבצעות ע"י אנשים שזו זכות בשבילם להחזיק באברכים.
ב. הם לא לוקחים מההורים כסף. מה שנשאר משבת, למה לא?
ג. בדר"כ אלו שלא יודעים לחסוך בסוף נופלים לנטל על הציבור, וד"ל
נ.ב. אחרי שרואים את התגובות שלכם, אפשר להבין למה לא רציתי לכתוב את זה פה.

גם מה שלוקחים מההורים עולה כסף
טעות לחשוב שהורים הם משאב בלתי נגמר
אני מכינה המון לשבת בכוונה!! כדי שהנשואים שלי יראו שנשאר ויקחו בכיף
ואז מכינה שוב בראשון אוכל חדש
אבל אם הם לא לוקחים בני הבית אוכלים

ברור שאני אומרת הכנתי הרבה חבל שישאר תקחו ומשכנעת ושמחה מאוד!!
אבל להגיד שזה לא עולה כסף???

גם בהתחלה רשמתם מידי פעם נמצאים שבתות וחגים אצל ההורים, זה עולה והרבה, שנזכה תמיד להכין בשפע לילדים
אבל להגיד שאוכלים במאה שח ובאותו נשימה שלוקחים מההורים זה לא נכון.

לגבי נושא האשכול
מוכר כואב וצודק מכל הכיוונים
רק עם השנים וההתבגרות פתאום פותחים עיניים מה שרואים בתור הורים לא רואים בתור ילדים
אז תחשבו על כל דבר במבט של מה ההורים מצפים , האם זה חשוב להם, האם יש באמת מי שאכפת לו ולכן דוחף למיזמים כאילו
תחשבו שכשאתם תחתנו פתאום כן תצטרכו את האחות החברמנית שתארגן לכם שבע ברכות ובלעדיה לא זז כלום

העיקר תדברו, תשתפו , תקדימו מחשבה מראש לפני אירועים וזמנים שברור שיתארגנו בסוף
ותנהגו בחכמה לפני מעשה