התייעצות מה אתם עושים כשהמשפחה כופה עליכם הוצאה שאתם לא עומדים בה?

כן, אני אומרת את זה מנסיון.
מחליטים להתחשב ולחסוך בהוצאות ואז זאת שמצד אחד לא עובדת, מצד שני יש לה הכי מעט כסף כי הרבה פעמים זה בא ביחד אומרת שהיא תביא טחינה. ועל כל דבר אחר יש לה תרוץ.
ואז אני באה מהעבודה טרופה עומדת להכין שניצלים, מגיעה עם הנשמה ביד. פעם הבאה לא ברור שאתעקש שנזמין קיטרינג? או שנפגש רק במסעדה?
ובאמת זה רק מדגם מיצג, לפעמים זה כמה שאין להם כסף ודוקא זאת שמנהלת אמפריה וכסף זה דוקא משאב יחסית זמין צריכה לטרוח סביב הארגון להרים להם טלפון ולהזכיר להם שצריך לדאג גם לXYZ. כי מעצמם לא חשבו על כלום מה הבעיה להרים ארוע כל אחד מביא משהו. זה שצריך גם לשנע שתיה, חד פעמי, לחמניות, מפות ועוד ועוד פשוט נעלם מנד עיניהם.
אני אומרת שכל אחד יחשוב מה הוא יכול לתרום ועל הדרך יחסוך במה שמורכב יותר. אולי לא לכולם יעבוד אבל בודאי שלחלק מהמשפחות כן.
פעם הבאה תקני שניצלים

אם את בעד לקנות ויכולה לקנות והתחייבת למוצר ספציפי - אפשר לקנות
לא בעיה לקנות מקייטרינג איכותי ערימת שניצלים ולשלם לפי יחידות

(אומרת באמת כהצעה שיכולה לעזור,
לא מתכוונת כביקורת.
יודעת שיש אצלינו במשפחה כאלה שנוהגים כך. חוסכים לעצמם זמן ומשלמים כסף, ומעדיפים להיות אלו שמשלמים כשלאחרים אין והם מתנדבים לקנות איזה מוצר זניח)
 
לחיות בצמצום מכורח המציאות גורם לאי נעימויות רבות בכל מיני צמתים בחיים
החכמה היא להתגבר על הבושה ולעשות את הדרוש, לקבל באהבה את ההבדל בין הרצוי למצוי

אלה שלא מתגברים דופקים את עצמם פעם אחר פעם
הרי יש סיטואציות שהמצב (הכלכלי) מתגלה בעל כורחם, ואז זה כואב פי כמה
לדוגמא:
כשאני במסלול התנגשות ברור מול הקיר, יש לי 2 אופציות -
1. להקשיח עמדות ובסוף לקבל זבנג שירסק אותי
2. להתקפל ולהסתובב על הצד שהכי פחות יכאב לי

הבושה הכי גדולה אמור להיות להישאר עם מינוס בבנק
וזה צריך להיות בראש סדר העדיפויות ביחס לבושות ואי נעימויות

כאלטרנטיבה אפשר להגיד "ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאתי"
ולהתפלל שזה יהיה במקום ייסורים אחרים
ולהתקשר לעדכן ש"אין ביכולתי לשלם סכום כזה"
כדאי מאד לציין כמה אני כן יכול (שלא יראה כאילו אנחנו מחפשים להתחמק)
 
רק מה שלא עלה כאן באשכול
זה אלו שיש להם ועדיין תמיד מתחמקים
בגיסה שיקר ה לשלם שבע ברכות 150 ש"ח ומוותרים לה
ואז מגיעה ומספרת על מסעדת היוקרה שהיא ובעלה היו שבוע שעבר
שעושה סקנדלים על כל מתנה וא מוותרת על נופש בחו"ל
מכירה גם כאלו, שמתלוננות שהמשפחה כופה עליהם
ונכון שזכותך להחליט מה לעשות בכסף
אבל זכותינו להתעצבן שהמשפחה לא מספיק חשובה לך
ושאת אנוכית.
 
בלת’’ק
האם אלו שלא מעוניינים להשתתף בהוצאה כי אין להם ? או כי סדר העדיפויות שלהם שונה?
מספרים שאין להם אבל יצאו לנופש לבד אין להם אבל היו במסעד אין להם אבל בדיוק קנו לבית......

אם מסכמים מראש אף אחד לא כועס אבל אם דיברו משהו ורק כשמגיעים לסוף פתאום מתחילים לומר על המחיר ולא יכולים זה מעצבן . כי לפעמים מראש אפשר למצוא פתרונות אחרים או אפילו לא לארגן ולעבוד לחינם.
 
רק מה שלא עלה כאן באשכול
זה אלו שיש להם ועדיין תמיד מתחמקים
בגיסה שיקר ה לשלם שבע ברכות 150 ש"ח ומוותרים לה
ואז מגיעה ומספרת על מסעדת היוקרה שהיא ובעלה היו שבוע שעבר
שעושה סקנדלים על כל מתנה וא מוותרת על נופש בחו"ל
מכירה גם כאלו, שמתלוננות שהמשפחה כופה עליהם
ונכון שזכותך להחליט מה לעשות בכסף
אבל זכותינו להתעצבן שהמשפחה לא מספיק חשובה לך
ושאת אנוכית.
בסוף, זה עניין של סדר עדיפויות מה חשוב יותר לכל אחד.
אני בעד שכל אחד יעשה לפי מה שנראה לו ולא ייכנע לגחמות ומוסכמות.
 
בלת’’ק
האם אלו שלא מעוניינים להשתתף בהוצאה כי אין להם ? או כי סדר העדיפויות שלהם שונה?
מספרים שאין להם אבל יצאו לנופש לבד אין להם אבל היו במסעד אין להם אבל בדיוק קנו לבית......
מה משנה החישוב המדויק?
נניח ויש לי 500 שקל ששמרתי בצד
ואני רוצה לצאת בהם למסעדה
ופתאום מתקשרת הגיסה: החלטנו לחגוג לדרורית- האחות שאין כמוה יומולדת בהפתעה ולקנות לה כורסאת מסג'
כל אחד משתתף ב 500 שקל
תעשי לי עכשיו העברה

אז זה לא שאין לי- כי יש לי עכשיו בדיוק את הסכום הזה
אבל סדר העדיפויות שלי הוא בהחלט שונה!
ואני לא רוצה להשתתף עכשיו בכזו מתנה יקרה רק כי ככה האחות- הגיסה החליטה
זה לא מתאים לי כרגע!
מה משנה בדיוק מה אני עושה עם הכסף שלי?

בעיניי המסקנה צריכה להיות שלא מחליטים בצורה מצומצמת ואז מודיעים לכל המשפחה כמה צריך לשלם, איך ואיפה ומתי,
חייבים לשאול ולא לכפות!
 
מכירים את זה שאף אחד לא כפה עליכם כלום, אבל בעצם כן כפו עליכם?
המשפחה המורחבת נוסעת לשבת. כל משפחה צריכה לשלם סכום, שאין לכם מושג מאיפה לגרד אותו. תיאורטית, אתם לא חייבים לנסוע. אבל...
כמה אחים החליטו, שלרגל יום הולדת חמישים, חייבים לקנות ביחד מתנה גרנדיוזית לאמא. אתם לא חייבים להשתתף... אבל ירשמו בברכה את השמות של אלו שכן השתתפו...
ועוד כהנה וכהנה.
השאלה היא - מה עושים?????
הבו עצה הלום!
ירשמו רק את מי שהשתתף???
לא יפה....
אבל לגופו של עניין משתתפים כמה שיכולים עדיף לקטוע את זה באיבו ולהגיד זה מה שאנחנו מסוגלים כרגע...
הם יבינו אני בטוח
 
כן, אני אומרת את זה מנסיון.
מחליטים להתחשב ולחסוך בהוצאות ואז זאת שמצד אחד לא עובדת, מצד שני יש לה הכי מעט כסף כי הרבה פעמים זה בא ביחד אומרת שהיא תביא טחינה. ועל כל דבר אחר יש לה תרוץ.
ואז אני באה מהעבודה טרופה עומדת להכין שניצלים, מגיעה עם הנשמה ביד. פעם הבאה לא ברור שאתעקש שנזמין קיטרינג? או שנפגש רק במסעדה?
ובאמת זה רק מדגם מיצג, לפעמים זה כמה שאין להם כסף ודוקא זאת שמנהלת אמפריה וכסף זה דוקא משאב יחסית זמין צריכה לטרוח סביב הארגון להרים להם טלפון ולהזכיר להם שצריך לדאג גם לXYZ. כי מעצמם לא חשבו על כלום מה הבעיה להרים ארוע כל אחד מביא משהו. זה שצריך גם לשנע שתיה, חד פעמי, לחמניות, מפות ועוד ועוד פשוט נעלם מנד עיניהם.
אני אומרת שכל אחד יחשוב מה הוא יכול לתרום ועל הדרך יחסוך במה שמורכב יותר. אולי לא לכולם יעבוד אבל בודאי שלחלק מהמשפחות כן.
טחינה = 10-20 ש"ח
שניצלים*50 = 100 ש"ח
 
כשאני מזמין את משפחת גיסי לשבת, אני משלם 500-600 ש"ח
במוצאי שבת, אני נזכר שהם אוספים כסף למתנה לשבע ברכות של גיס נוסף, לריב איתו על 40 שקל?
 
כשאני מזמין את משפחת גיסי לשבת, אני משלם 500-600 ש"ח
במוצאי שבת, אני נזכר שהם אוספים כסף למתנה לשבע ברכות של גיס נוסף, לריב איתו על 40 שקל?
אין קשר
כשהוא מזמין אותך התקזזתם ;)
40 שקל זה תקציב שכולם עומדים ורוצים
 
לכל אחד יש תקופות טובות ופחות טובות
מעניין מה התגובה שלך בתקופות אחרות
לא לכל אחד יש @מליון מיותר.
שערי דמעות לא ננעלו, מי שזכה שהוא לא טעם את ניסיון העוני צריך לדעת שלא בהכרח שזה יישאר המצב עד יומו האחרון.
מנין לך מה מצבי הכלכלי???

יתכן סיטואציות שאכן אין לי אפשרות כלכלית,
אז יש לי כמה אופציות:
1. להבין שהפעם אין לי אופציה להשתתף.
2. להגיע אפילו שהמחיר הכלכלי הכבד ונסתדר עם המינוס בבנק..
3. לפנות למארגנים בצורה נעימה, לעדכן שהיינו רוצים להגיע, אבל המחיר לא מתאים לנו. יתכן מאוד שימצאו פתרונות שיתאימו לכם ויאפשרו לכם להשתתף (כמובן בלי שכל המשפחה מודעת לסיפור)
4. שיטת "הכל או לא כלום" - להוציא את כולם הרעים והלא מתחשבים. להוציא לכולם את המיץ, אם אני לא נהנה, אז אף אחד לא יהנה וכו' וכו'
 
בלת"ק

פשוט לדבר ברור יפה מכבד והחלטי!

לדוג'
איזה יופי שאתם קונים מתנה (או כל הוצאה אחרת שגדולה לכם) אני אין לי אפשרות כלכלית כרגע להשתתף בסכום העולה על 20 ש"ח (או אפילו אין לי אפשרות להשתתף) יפה מאוד שאת/ה מארגן תודה מראש

ומכאן ואילך לא להוסיף ולא להתנצל שנותן מקום לצד השני להסביר וזה עושה מאוד לא נעים, פשוט לסיים את השיחה

וכמובן לא להתייחס עלה ולהמשיך להגיע לכל האירועים
 
אין טבלת הוצאות משותפת בקובץ דרייב, כשההוצאות מתחלקות בסוף?
יש טבלה
אבל כשאין למישהו 100 ש"ח ועל כאלו אנשים עוסק האשכול
גם להוציא את ה 100 ש"ח שבסוף יוחזרו או יקוזזו בסופו של דבר, זה מאוד קשה.
 
צריך רצון טוב בדברים האלו.
אם כל המשפחה באמת רוצה להיפגש, אפשר עם קצת רצון טוב וקצת גמישות לחלק את האוכל ככה שאף אחד לא ירגיש שהוא הוציא יותר מדי כסף או טרח יותר מדי.
הדרך לעשות את זה היא דווקא לא לנסות לחלק שווה ולקבוע רף אחיד.
מחליטים על קונספט כללי לאוכל, מחלקים לקטגוריות גסות מה צריך ונותנים לכל אחד להשתבץ כראות עיניו.
מי שרוצה אוכל מושקע, יביא אוכל מושקע. מי שרוצה אוכל זול, יביא אוכל זול. מי שרוצה להכין יכין, מי שרוצה לקנות יקנה. מי שמגיע מרחוק וקשה לו לשנע יביא חד פעמי. כל אחד לפי מה שמתאים לו באופן כללי או באותו אירוע ספציפי.
צריך אחד אחראי שיעבור על הרשימה לראות שיש את הדברים הבסיסיים ההכרחיים וינסה לתאם את מה שחסר, אבל מעבר לזה, מה שיוצא - זה מה שהקהל מעוניין בו.
צריך פה רצון טוב, כי יכול להיות למשל שאחד יביא אוכל יקר או מושקע וכל השאר יביאו אוכל פשוט, ואז הוא מממן לכולם את החלק היקר אבל מקבל בחזרה ארוחה פשוטה. אבל זה בסדר גמור אם מקבלים מראש את האפשרות הזו, ומבינים שלא מנסים לכפות אחד על השני סטנדרטים. כל אחד מפרגן לטובת האירוע מה שמתאים לו ומשקיע במה שחשוב לו שיהיה.
 
אני מכירה זוג אברכי שמוציאים בחודש על אוכל באזור 100 ש"ח. כי אין להם....
המציאות מראה שבד"כ אלו הכי מסודרים... הם אוכלים ב100 בשביל לשים 1000 לדירות...

לגופו של עניין יש להבדל בין מתנה ליציאה לשבת כמו שנכתב בפתיחת האשכול
בקנית מתנה אם מארגנים סכום שאין לכם אז אפשר לעשות טלפון קטן למארגן ולהודיע שזה יקר עבורכם והמקסימום שאתם יכולים זה X כסף ואם הם רוצים לקנות ביותר יקר שישלמו. אז אולי זה לא נעים אבל יותר לא נעים לשלם ואז לוותר על דברים אחרים שיותר חשובים\דחופים לכם

לגבי שבת לא הייתי ממהר לוותר אלא מנסה לראות איך אפשר לנתב לדברים יותר זולים או איפה אפשר לחסוך באוכל
איזו הרגשה תהיה לאישה כשהיא יודעת שכל האחיות שלה יושבות עכשיו ומדברות והיא בבית בגלל כמה מאות שקלים? איך ירגישו הילדים שכל הבני דודים קופצים בבריכה והם בבית? עדיף לוותר על דברים אחרים ואפי' לקחת הלוואה קטנה ולא להיות אלו שתמיד בצד (פסיכולוג לילדים שיגדולו יעלה יותר...)
 
לגבי שבת לא הייתי ממהר לוותר אלא מנסה לראות איך אפשר לנתב לדברים יותר זולים או איפה אפשר לחסוך באוכל
איזו הרגשה תהיה לאישה כשהיא יודעת שכל האחיות שלה יושבות עכשיו ומדברות והיא בבית בגלל כמה מאות שקלים? איך ירגישו הילדים שכל הבני דודים קופצים בבריכה והם בבית? עדיף לוותר על דברים אחרים ואפי' לקחת הלוואה קטנה ולא להיות אלו שתמיד בצד (פסיכולוג לילדים שיגדולו יעלה יותר...)
אבל במקרה כזה
אם יש אח מאד "מגובש" שרוצה מאד לצאת לשבת כל רבעון עם כל המשפחה
וכל פעם הוא מארגן ומתכנן ומודיע
וחלק מהמשפחות צריכות לבלוע וללוות בשביל זה
אז אולי כדאי לא להמשיך להעריך את האח המשפחתי שעובד קשה בשביל כולם וכו' וכו'
אלא להודיע שיש צורך בחשיבה מחודשת לגבי התדירות, העלות, הרמה
ושבבקשה להתחשב!
אם באמת מה שחשוב זה שכולם יהיו מרוצים אז כדאי לשקול להחליף את השבת- במנגל בפארק
לתשומת לב אלו שמארגנים- ובטוחים שכולם צריכים למחוא להם כפיים
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה