אליינה גילברט
משתמש מקצוען
- הוסף לסימניות
- #1
מענין אותי דעה של עוד אנשים ולא רק של נוסעי האוטובוס.
(אם הנושא לעוס/לא מתאים בבקשה למחוק)
יצאתי לכמה סידורים דחופים לעבודה בעיר חרדית שאינה מקום מגוריי.
בחזור הייתי צריכה לעלות לאוטובוס פנימי חזרה למשרד(לא מכירה את התחבורה שם. מימיי לא נסעתי באוטובוסים פנימיים בעיר הזאת)
ראיתי מרחוק את האוטובוס בתחנה מיהרתי אליו ובנס הצלחתי להידחק בדלת הקידמית לאחר שהאחורית כבר נסגרה.
כצפוי-כל החלק הקדמי מלא בגברים ובחורים גם בעמידה.
עמדתי הכי דחוקה שיכלתי צמוד לדלת הקידמית כדי לא להפריע/להיחכך.
אבל מה?
הרגשתי במשך 5 דקות נסיעה כעומדת לדין סקילה וחנק בו זמנית.
כל הגברים נועצים בי עיניים מזרי אימה איך העזתי לעלות מקדימה. בכל תחנה שעלו עוד המהומים מתחת לזקן כדי לרמוז לי לרדת/ללכת אחורנית רק שכל המעבר גברים עומדים ולא ציפיתם שאצמיח כנפיים פתאום. נכון?
הכי גרוע היה שאנשים פשוט אמרו לי במפורש לרדת!! ומדובר בקו שמגיע בממוצע פעם בשעה.
אחרי כמה דקות הרגשתי שמיציתי את מכסת הבזיונות השנתית שלי ופשוט ירדתי באמצע שום מקום והלכתי 35 דקות ברגל למשרד.
זה תקין שאני פגועה ממש ומרגישה בזיון מהציבור היקר שאני גאה להשתייך אליו ולהיות חלק ממנו?(בלי הכללות! רק שלא היה אדם אחד באוטובוס שבמקום לתת תחושה לי של אשמה ניסה לפנות לי מקום מעבר אחורה)
ואם אתם מזהים את עצמכם מהסיפור שקרה ממש בשעה האחרונה-אז כן. נפגעתי מכם מאד.
כנראה שהאשכול נכתב משום הסערה שאני מצויה בה כעת ומקום לפריקת תסכול. עמכם הסליחה...
(אם הנושא לעוס/לא מתאים בבקשה למחוק)
יצאתי לכמה סידורים דחופים לעבודה בעיר חרדית שאינה מקום מגוריי.
בחזור הייתי צריכה לעלות לאוטובוס פנימי חזרה למשרד(לא מכירה את התחבורה שם. מימיי לא נסעתי באוטובוסים פנימיים בעיר הזאת)
ראיתי מרחוק את האוטובוס בתחנה מיהרתי אליו ובנס הצלחתי להידחק בדלת הקידמית לאחר שהאחורית כבר נסגרה.
כצפוי-כל החלק הקדמי מלא בגברים ובחורים גם בעמידה.
עמדתי הכי דחוקה שיכלתי צמוד לדלת הקידמית כדי לא להפריע/להיחכך.
אבל מה?
הרגשתי במשך 5 דקות נסיעה כעומדת לדין סקילה וחנק בו זמנית.
כל הגברים נועצים בי עיניים מזרי אימה איך העזתי לעלות מקדימה. בכל תחנה שעלו עוד המהומים מתחת לזקן כדי לרמוז לי לרדת/ללכת אחורנית רק שכל המעבר גברים עומדים ולא ציפיתם שאצמיח כנפיים פתאום. נכון?
הכי גרוע היה שאנשים פשוט אמרו לי במפורש לרדת!! ומדובר בקו שמגיע בממוצע פעם בשעה.
אחרי כמה דקות הרגשתי שמיציתי את מכסת הבזיונות השנתית שלי ופשוט ירדתי באמצע שום מקום והלכתי 35 דקות ברגל למשרד.
זה תקין שאני פגועה ממש ומרגישה בזיון מהציבור היקר שאני גאה להשתייך אליו ולהיות חלק ממנו?(בלי הכללות! רק שלא היה אדם אחד באוטובוס שבמקום לתת תחושה לי של אשמה ניסה לפנות לי מקום מעבר אחורה)
ואם אתם מזהים את עצמכם מהסיפור שקרה ממש בשעה האחרונה-אז כן. נפגעתי מכם מאד.
כנראה שהאשכול נכתב משום הסערה שאני מצויה בה כעת ומקום לפריקת תסכול. עמכם הסליחה...
הנושאים החמים

Reactions: שמואלזון1 //