קורונה מה הולכים לעשות אצלכם בשמחת תורה בבית הכנסת/קהילה?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #41
מי שזה גורם לו לצער ולאבילות, חולים או מתים היה צריך להסיח את הדעת מזה כבר מט"ו אלול, ובודאי עכשיו ברגל עצמו שצריך להסיח את הדעת מזה.

רמב"ם בהלכות יום טוב פרק ו' הלכה כ"ד:
"ואסור לאדם שיעורר על מתו קודם לרגל שלשים יום כדי שלא יבא הרגל והוא נעצב ולבו דואג וכואב מזכרון הצער אלא יסיר הדאגה מלבו ויכוין דעתו לשמחה".
אנשים מתחזקים בזה, אין ספק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
ואגב טיפש מי שחושב על זה בהקשר של סגר או החלטה שלטונית כלשהי.

מצב התחלואה בציבור החרדי נמצא בשיאים שלא יאומנו - וכל אחד יכול לראות את זה בסביבה שלו - ולעשות במצב כזה יום ריקודים ומחולות, זה פשוט.... אין מילים.
כבר אמרו לעיל שיש מקום אחד ששם לא יפריעו לאף אחד לרקוד ולהתקהל: מלוניות הקורונה.
אז מי שרוצה לרקוד ברוב עם ובשמחה יכול ללכת לרקוד אתם בשמחה ובטוב לבב ללא הפרעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
מי שזה גורם לו לצער ולאבילות, חולים או מתים היה צריך להסיח את הדעת מזה כבר מט"ו אלול, ובודאי עכשיו ברגל עצמו שצריך להסיח את הדעת מזה.

רמב"ם בהלכות יום טוב פרק ו' הלכה כ"ד:
"ואסור לאדם שיעורר על מתו קודם לרגל שלשים יום כדי שלא יבא הרגל והוא נעצב ולבו דואג וכואב מזכרון הצער אלא יסיר הדאגה מלבו ויכוין דעתו לשמחה".
בודאי אתה צודק...
אבל אנחנו מפחדים שנצטרך לשבת ממש שבעה, אז מה עדיף???
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
אילו היה הדבר תלוי בי, הייתי קובע סדרי לימוד שעות רצופות בתענית דיבור, במקום ההקפות.
לשמוח עם התורה באמת.
במקומות שהדבר אפשרי לחלק את הש"ס או סדר אחד או יותר בין המתפללים, כשבלימוד משותף מתחילים ומסיימים חלק נכבד מהתורה שבע"פ ביום שמחת התורה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
מי שזה גורם לו לצער ולאבילות, חולים או מתים היה צריך להסיח את הדעת מזה כבר מט"ו אלול, ובודאי עכשיו ברגל עצמו שצריך להסיח את הדעת מזה.

רמב"ם בהלכות יום טוב פרק ו' הלכה כ"ד:
"ואסור לאדם שיעורר על מתו קודם לרגל שלשים יום כדי שלא יבא הרגל והוא נעצב ולבו דואג וכואב מזכרון הצער אלא יסיר הדאגה מלבו ויכוין דעתו לשמחה".

רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ד' הלכה ה':
יִשְׂרָאֵל שֶׁהִרְהִין חֲמֵצוֹ אֵצֶל הָעַכּוּ''ם אִם אָמַר לוֹ אִם לֹא הֵבֵאתִי לְךָ מָעוֹת מִכָּאן וְעַד יוֹם פְּלוֹנִי קְנֵה חָמֵץ זֶה מֵעַכְשָׁו הֲרֵי זֶה בִּרְשׁוּת הָעַכּוּ''ם וְאוֹתוֹ הֶחָמֵץ מֻתָּר לְאַחַר הַפֶּסַח.

או בקיצור, מה אדוני רוצה מחיינו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
אילו היה הדבר תלוי בי, הייתי קובע סדרי לימוד שעות רצופות בתענית דיבור, במקום ההקפות.
לשמוח עם התורה באמת.
במקומות שהדבר אפשרי לחלק את הש"ס או סדר אחד או יותר בין המתפללים, כשבלימוד משותף מתחילים ומסיימים חלק נכבד מהתורה שבע"פ ביום שמחת התורה.
מוזר באמת למה בעם ישראל נהגו ממש ממש אחרת :rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
אילו היה הדבר תלוי בי, הייתי קובע סדרי לימוד שעות רצופות בתענית דיבור, במקום ההקפות.
לשמוח עם התורה באמת.
במקומות שהדבר אפשרי לחלק את הש"ס או סדר אחד או יותר בין המתפללים, כשבלימוד משותף מתחילים ומסיימים חלק נכבד מהתורה שבע"פ ביום שמחת התורה.
אם התגובה הזו באה לאחוז את השור המצטדקן בקרניו, נהניתי מאוד.
הצטדקנות: זה שמחת תורה זה? לרקוד בחוץ עם חבלים? כך מחנכים ילדים לאהבת תיירה? תתביישו לכם.
הצטקדנות כנגד: זה שמחת תורה זה? סתם לרקוד? זה גם איוואן יודע. שמחת תורה זה פיקודי השם ישרים משמחי לב!!! אם אתם שמחים עם התורה, תשבו ותלמדו אותה!
גדול
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
אם התגובה הזו באה לאחוז את השור המצטדקן בקרניו, נהניתי מאוד.
הצטדקנות: זה שמחת תורה זה? לרקוד בחוץ עם חבלים? כך מחנכים ילדים לאהבת תיירה? תתביישו לכם.
הצטקדנות כנגד: זה שמחת תורה זה? סתם לרקוד? זה גם איוואן יודע. שמחת תורה זה פיקודי השם ישרים משמחי לב!!! אם אתם שמחים עם התורה, תשבו ותלמדו אותה!
גדול
כמו המעשה כמדו' מר' משה פיינשטיין זצוק"ל
שהציגו בפניו גביר גדול ואמרו עליו שהוא "אוהב תורה" גדול
אמר ר' משה, תגידו עליו שהוא מכבד תורה, מחזיק תורה, או מה שאתם רוצים.
אבל אל תספרו סיפורים על "אוהב תורה"
מי שאוהב תורה, פשוט לומד אותה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
אין ספק בדבר אחד, שאדם שהיה מאושפז לפני שנה במחלקה פנימית ללא קשר לקורונה, גם היה צריך לשמוח בחג ועם החג ולברך שהחיינו בשמחה למרות שאין לו הקפות והוא לא בבית כנסת עם כולם או אצל האדמו"ר, ויחד עם זה לקוות ולהתפלל ששנה הבאה יזכה לשמוח כרגיל ואף בי-ם הבנויה.
השנה כולנו במצב הזה. כדי לא להזיק לנו ולאחרים, זה לא יהיה כמו כל שנה, ועדיין אנחנו מחוייבים בשמחה, ובתפילה לשנה הבאה בי-ם הבנויה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
מוזר באמת למה בעם ישראל נהגו ממש ממש אחרת :rolleyes:
זה כלל לא מוזר, ובשנים כתיקונם אין ספק שרעיון זה לא היה עולה כלל.
אלא שכידוע השנים אינם כתיקונם. לפחות אצל חלקים נרחבים מכלל ישראל.
והצעה זו לא באה להחליף או לשנות את מנהג ישראל במקום שהוא אפשרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
זה כלל לא מוזר, ובשנים כתיקונם אין ספק שרעיון זה לא היה עולה כלל.
אלא שכידוע השנים אינם כתיקונם. לפחות אצל חלקים נרחבים מכלל ישראל.
והצעה זו לא באה להחליף או לשנות את מנהג ישראל במקום שהוא אפשרי.
אבל הצעה חילופית צריכה להיות ברוח המנהג המקורי, וההצעה שהעלית, במחילה, נראית לי ברוח שונה מאד.
למה בשבועות לומדים ובשמחת תורה רוקדים?
מה ההבדל בין השנים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
מי המציא שחייבים להחזיק ידיים כשרוקדים לכבוד התורה?
כשדוד היה מכרכר ומפזז לכבוד השם זה היה לבדו בלי להחזיק יד לאף אחד.

ולבטל הריקודים בשמחת תורה זה מנהג גאונים שתקנו שידחה שבת ויום טוב (הרי אסור לרקוד בשבת ויו"ט)
וללמוד תורה בשום אופן לא יכול להחליף את הריקודים והשמחה הגשמית לכבוד התורה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
יש לי רעיון להקפות
לרכוש מלאי של חישוקים גדולים ומותר לרקוד רק כשנמצאים בפנים, מלבד מחזיקי הספר תורה שזקוקים לשתי ידיים.
אפשר לשכלל את הרעיון ולקשור שני חוטים וללבוש את החישוק כמו שלייקס. ככה שומרים על 2 מטר
לרקוד עם גרטלים
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
אגב שמעתי מישהו מכת המכחישים שמחפש שמחת בית השואבה שרוקדים "עם להחזיק ידים"
זאת אומרת שהוא מחפש בדווקא להרוג מישהו בשביל לקיים את ה"מנהג" שתיקן ר' יוסל אייכלר ז"ל. (עד כמה שזכור לי לא היה מנהג כזה לעשות "זכר לשמחת בית השואבה" בריקודים ומחולות בשום עדה מעדות ישראל לפני זמנו של ר' יוסל מייסד קהילת המתמידים בירושלים. [אמירת שיר המעלות ושבחים היה מנהג הגר"א, אדרבה שיעשו כמוהו {לפחות הליטאים} ולא יהיה שום בעיה] ואשמח שתתקנו אותי).
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה