התייעצות מה הייתם עונים לו? בחור ישיבה שלא רוצה...

[Askblimi]

בNLP יש יסוד הנחה שאומר"המפה אינה השטח" והכוונה לזה שלא משנה מה הוא עבר שמע מי צודק ומי לא. זה לא הסיפור אלא- השטח זה איך שהוא מרגיש עם החוויה שהייתה לו ולזה צריך לתת מקום ותמיד לנרמל הרגשות ורק אח"כ אפשר להמשיך להדריך ולהשפיע.

 

[מְזַמֵּן]

בס"ד
מרגיש לי שזה קצת מעבר למה שנכתב.
הסיפור, הוא לא רק סיפורו של אותו בחור.
והסיפור של הבחור, הוא לא רק מה שנכתב.
בשביל להסביר, אצטרך להאריך מעט, להתאזר בסבלנות.

התורה היא שכל עליון, האדם הוא נברא תחתון.
כשהלימוד הוא להעלות את החומר, אין גבול לעליונות אליה יכול ילוד אשה להתרומם.
כשהלימוד הוא עבור טיפוח החומר, אין גבול ועומק בשאול לאן ניתן להוריד ולרדת.

לא כל רב ראוי ללמוד ממנו, ולצערינו, וכבר צווחו על זה רבים מהדורות שקדמו לנו, ניתן למצוא טועים מלמדים צורבים תוהים, ומגדילים בכך עוונות.

אך, לא כל תלונה היא מוצדקת, במקרים רבים נוכל להיווכח כי יצרו של האדם פרש לו מלכודת ופח יוקש לגרום לו להתלונן על הרב בדבר שיתקבל הרושם שהצדק עם התלמיד [ואם כי לפעמים באמת צודקים דיבוריו, כלומר המעשה עליו נסובים הדברים, אך לא דבריו, לאשר הוא רוצה לפרוק מעליו את עולם של רבותיו בכלל].

הכלל העולה, אין להתיר לעולם לתלמיד להיות ללא מורה ורב, ובאם שטענותיו נכונות כלפי רב מסויים, עליו להיות תחת רב אחר, אך לעולם לא להישאר חפשי מבלי רב.

וכשנתבונן, זהו לא רק סיפור הבחור, כמה מאיתנו מתרצים את דרכיהם הנלוזות בכך שהרבנים עושים ככל העולה על רוחם...? זוהי דרך היצר, אין לו קיום ואחיזה כאשר האדם כפוף למרות רוחניות.
לא נכון עבורך להיות בקהילה זו? לא ראוי להישאר בעדה אחרת? קום ועשה מעשה, תבחר ברב, תפעל טוב נכון וראוי, אך לעולם אל תישאר כגל שנתלש... וחמור מכך, להישאר בפנים ולהרוס כל חלקה טובה וכל בנין ממסדי משובח ונעים.

יתכן והדרך לחבר את הבחור הצעיר לקבלת מרות תעבור בהכלה והבנה, אך יחד עם זאת לחדד לו כי כמה שאנו לא מכילים התנהגות חומרים שפלה, אין אנו מכילים השתוקקות לחופשיות והעידר עול.

וכמובן, אין אף אחד מאיתנו מתיימר להחליף או לשנות מדעת התורה הקדושה, וראוי לצוטט מה שנאמר בגמרא: [תענית ח.] רבא אמר אם ראית תלמיד שלמודו קשה עליו כברזל בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים, שנאמר והוא לא פנים קלקל. מאי תקנתיה ירבה עליו רעים, שנאמר וחילים יגבר, ויתרון הכשיר חכמה, כל שכן אם הוכשרו מעשיו בפני רבו מעיקרא. ובביאור המפרשים שם נראה כי על 'התלמיד' להרבות רעים ותלמידים אצל הרב, שישתדלו עבורו שיסביר לו פנים.

וכמו בכל מקום, החכמה העמוקה שיש בתורה, אין לה סוף, ואם כי מי אני שאגש אל הקודש, אך לא אמנע עצמי.

העולם נברא ברך של משפיע ומקבל.
הבורא הוא הראש והתחילה לכל.
התורה נבראה עוד קודם לעולם.
ומשנברא העולם, משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע וכן הלאה, ומיני אז זה הסדר, התורה נמצאת אצל מי שכפף עצמו לקודמו.
קניית מעלות החכמה 'מחייבת' קבלה של תלמיד-רב. חלק בלתי נפרד מזה הוא כפיפת ראש התלמיד אל רבו, שיכפוף עצמו בשביל [להיות תחת הרב ו]לקנות ממנו.
ובאם שרואה התלמיד כי עדיין לימודו קשה, עליו להסיק תחילה לכל כי עליו לכפוף עצמו עוד יותר, וזה על ידי ריבוי תלמידים לרב [וכ"ש ואין צריך לומר שהוא עצמו יהיה התלמיד הראשון שיראה להוסיף לרב...]. [ונרמז זה ב'לא הביישן למד']
אך עדיין, לפעמים התלמיד יעשה את שלו ועדיין לא יעלה בידו.
זה משום שגם הרב עליו להביא עצמו אל התלמיד, ובזה שיבואו התלמידים שהוסיף אל הרב לדבר עימו על כך, יטה הרב עצמו להשפיע ולהעניק חכמה לתלמידו. [ונרמז זה בלא הקפדן מלמד]

 

[מאיר גולד]

צריך להסביר לבחור כשהוא רגוע ונינוח שמה שקרה לו עם הר"מ יפגוש אותו עוד עשרות פעמים במשך החיים בכל הצמתים. עם אשתו, עם חברים ושכנים, גיסים ומתפללי ביהכ"נ, בעבודה וכו'. הוא חייב לעבוד על עצמו שלא להפגע.
להחדיר לו "להפגע - זה גם בחירה". לצאת מהשבלול לבלוע את הרוק ולהמשיך הלאה. לא להשתעשע עם העלבון. לטובתו וכמה שיותר מהר.