דרוש מידע מה הקשר בין שני הפסוקים?

  • הוסף לסימניות
  • #1
יש שני פסוקים בקהלת:
"כל הנחלים הולכים לים... איננו מלא"
"סוף דבר הכל נשמע את האלוקים יירא..."
נפתלי קמפה בשיר 'כל הנחלים' שר אותם ברצף למרות שהפסוקים כתובים בנפרד במקומות שונים במקומות שונים.
יש לזה הסבר? מקור?
אשמח לתשובה. (זקוקה לזה לצורך כתיבת קטע כלשהו...)
תודה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
יש שני פסוקים בקהלת:
"כל הנחלים הולכים לים... איננו מלא"
"סוף דבר הכל נשמע את האלוקים יירא..."
נפתלי קמפה בשיר 'כל הנחלים' שר אותם ברצף למרות שהפסוקים כתובים בנפרד במקומות שונים במקומות שונים.
יש לזה הסבר? מקור?
אשמח לתשובה. (זקוקה לזה לצורך כתיבת קטע כלשהו...)
תודה!
לפני זה יש לי שאלה יותר חשובה...
מה הקשר בין 2 הפסוקים:
"ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך.."
"קלי קלי למה עזבתני.."
ששרים אותם בשיר אחד?!

לדעתי הוא לא הלך על מקור כלשהו, אלא פשוט שילב 2 פסוקים מאותה מגילה על פי פרשנות שלו.

ההסבר לשילוב הפסוקים​

הסיבה לשילוב הזה יכולה להיות יצירת קשר רעיוני או פילוסופי בין שני הפסוקים. קמפה, בשירו, משתמש בשני הפסוקים כדי להמחיש רעיון של משמעות החיים:

  • הפסוק הראשון מדבר על חזרתיות ותהליך אינסופי של החיים (הנחלים הולכים לים ואינם ממלאים אותו), ולדבר הזה יש איזושהי תחושת ייאוש או ריקנות – החיים נראים כמו מעגל אינסופי, שבו לא תמיד יש "מילוי" או משמעות מוחלטת.
  • הפסוק השני, שמסכם את דברי קהלת, מציע את התכלית האמיתית של החיים: לא למצוא משמעות חיצונית או חומרית (כמו הים שלא מתמלא), אלא לחזור אל היסוד הרוחני, וזו יראת ה' – היבט דתי שמביא לסיום נושא החיים עם המשמעות האמיתית.
באופן כללי, קמפה ייתכן ומחפש ליצור פסקול מוסיקלי שמעביר את המשמעות של חווית החיים האנושית: התהליכים החוזרים על עצמם של החיים, לצד הצורך להבין את תכליתם האמיתית, שהיא רוחניות ויראת אלוקים. השילוב בין שני הפסוקים, למרות היותם במקומות שונים בספר קהלת, יוצר רצף שמתאר את מעגליות החיים ואת הדרך לגילוי משמעות פנימית.

מקור השילוב​

השילוב בין הפסוקים לא בהכרח נשען על מקור מסוים אלא על רעיון פרשני. ייתכן שקמפה מצא בשיר זה את השילוב הרעיוני שמבטא את ההתלבטות והחיפוש של האדם אחרי משמעות, תוך כדי שהוא מציין את חווית חזרתיות החיים (הים שלא מתמלא) ואת הדרך להשלמה רוחנית (יראת אלוקים).
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לפני זה יש לי שאלה יותר חשובה...
מה הקשר בין 2 הפסוקים:
"ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך.."
"קלי קלי למה עזבתני.."
ששרים אותם בשיר אחד?!
ממש לא דוגמא
כי לפי העומק המלך זה הקב"ה (כל מלך שמוזכר במגילה)...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
ממש לא דוגמא
כי לפי העומק המלך זה הקב"ה (כל מלך שמוזכר במגילה)...
זה נכון, לכן כל פעם שכתוב המלך אפשר לשים בפזמון את 'קלי קלי למה...'?
בשתיהם היא פונה לאותו מלך.
לא יותר מזה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
יש שני פסוקים בקהלת:
"כל הנחלים הולכים לים... איננו מלא"
"סוף דבר הכל נשמע את האלוקים יירא..."
נפתלי קמפה בשיר 'כל הנחלים' שר אותם ברצף למרות שהפסוקים כתובים בנפרד במקומות שונים במקומות שונים.
יש לזה הסבר? מקור?
אשמח לתשובה. (זקוקה לזה לצורך כתיבת קטע כלשהו...)
תודה!
זה פי' רש"י
הכל מובן!
1732749266137.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
  • הוסף לסימניות
  • #8
זה נכון, לכן כל פעם שכתוב המלך אפשר לשים בפזמון את 'קלי קלי למה...'?
בשתיהם היא פונה לאותו מלך.
לא יותר מזה...
מה לא ברור שאסתר התפללה למלך (הקב"ה) שבעצם היא התפללה אליו והתחננה אליו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מה לא ברור שאסתר התפללה למלך (הקב"ה) שבעצם היא התפללה אליו והתחננה אליו...
ברור ביותר.
כוונתי הייתה לומר שגם בתחנונים יש הבדל מה מבקשים, ואיך.
אני חושבת שזה לא מאד קשור ה'למה עזבתני' ל'אם על המלך טוב' שזה ההמשך המקורי של 'ותוסף אסתר'.

אבל אולי יש רובד עמוק יותר, או איזה פירוש של חז"ל על שילוב של 2 הפסו' הנ"ל.
אם כן- אשמח לשמוע על זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
ברור ביותר.
כוונתי הייתה לומר שגם בתחנונים יש הבדל מה מבקשים, ואיך.
אני חושבת שזה לא מאד קשור ה'למה עזבתני' ל'אם על המלך טוב' שזה ההמשך המקורי של 'ותוסף אסתר'.

אבל אולי יש רובד עמוק יותר, או איזה פירוש של חז"ל על שילוב של 2 הפסו' הנ"ל.
אם כן- אשמח לשמוע על זה
אם על המלך טוב - בקשה לפני המלך
ק-ל-י למה עזבתני - תחנונים למלך
ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך וכו' -הוסיפה להתפלל לפני המלך...
הקב"ה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אם על המלך טוב - בקשה לפני המלך
ק-ל-י למה עזבתני - תחנונים למלך
ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך וכו' -הוסיפה להתפלל לפני המלך...
הקב"ה!
כמו שאמרתי, לדעתי יש הבדל בין תחנונים לבקשה.
וגם אם שתיהם בקשה, זה לא מה שאמור לחבר בינהם.
מדובר ב2 סיטואציות שונות לחלוטין, שבהם היא מתפללת להקב"ה

אבל שוב,
אולי יש רובד עמוק יותר, או איזה פירוש של חז"ל על שילוב של 2 הפסו' הנ"ל.
אם כן- אשמח לשמוע על זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
כמו שאמרתי, לדעתי יש הבדל בין תחנונים לבקשה.
וגם אם שתיהם בקשה, זה לא מה שאמור לחבר בינהם.
מדובר ב2 סיטואציות שונות לחלוטין, שבהם היא מתפללת להקב"ה

אבל שוב,
סורי לא הבנתי
אם אין הבדל אז למה לא לחבר? (תחנונים זה עוד שלב בבקשה /תפילה)
למה שתי סיטואציות אם הכל מדובר על תחנונים למלך שיבטל את הגזרה?
אולי מאוחר עכשיו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אכן מאוחר עכשיו, והצלחתי לבלבל אפילו את עצמי...
אין לי כוח לפתוח עכשיו מגילת אסתר וספרי חז"ל.
הטיעון נשמע הגיוני וסה"כ די מתקבל על הדעת.

רציתי לתת דוג' של 2 פסוקים שלא נמצאים בסמיכות, וכן משולבים כבית ופזמון בשיר אחד,
התברר שכן יש קשר בינהם.
אולי עכשיו ימצאו את הקשר גם בין 2 הפסו' שעבורם נפתח האשכול הזה :)

ברכה והצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
  • הוסף לסימניות
  • #17
  • הוסף לסימניות
  • #18
בעניי, לא זכיתי להבין מה הקשר בין פירוש רש"י שהובא, לבין הפסוק 'סוף דבר הכל נשמע'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
לפני זה יש לי שאלה יותר חשובה...
מה הקשר בין 2 הפסוקים:
"ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך.."
"קלי קלי למה עזבתני.."
ששרים אותם בשיר אחד?!

לדעתי הוא לא הלך על מקור כלשהו, אלא פשוט שילב 2 פסוקים מאותה מגילה על פי פרשנות שלו.

ההסבר לשילוב הפסוקים​

הסיבה לשילוב הזה יכולה להיות יצירת קשר רעיוני או פילוסופי בין שני הפסוקים. קמפה, בשירו, משתמש בשני הפסוקים כדי להמחיש רעיון של משמעות החיים:

  • הפסוק הראשון מדבר על חזרתיות ותהליך אינסופי של החיים (הנחלים הולכים לים ואינם ממלאים אותו), ולדבר הזה יש איזושהי תחושת ייאוש או ריקנות – החיים נראים כמו מעגל אינסופי, שבו לא תמיד יש "מילוי" או משמעות מוחלטת.
  • הפסוק השני, שמסכם את דברי קהלת, מציע את התכלית האמיתית של החיים: לא למצוא משמעות חיצונית או חומרית (כמו הים שלא מתמלא), אלא לחזור אל היסוד הרוחני, וזו יראת ה' – היבט דתי שמביא לסיום נושא החיים עם המשמעות האמיתית.
באופן כללי, קמפה ייתכן ומחפש ליצור פסקול מוסיקלי שמעביר את המשמעות של חווית החיים האנושית: התהליכים החוזרים על עצמם של החיים, לצד הצורך להבין את תכליתם האמיתית, שהיא רוחניות ויראת אלוקים. השילוב בין שני הפסוקים, למרות היותם במקומות שונים בספר קהלת, יוצר רצף שמתאר את מעגליות החיים ואת הדרך לגילוי משמעות פנימית.

מקור השילוב​

השילוב בין הפסוקים לא בהכרח נשען על מקור מסוים אלא על רעיון פרשני. ייתכן שקמפה מצא בשיר זה את השילוב הרעיוני שמבטא את ההתלבטות והחיפוש של האדם אחרי משמעות, תוך כדי שהוא מציין את חווית חזרתיות החיים (הים שלא מתמלא) ואת הדרך להשלמה רוחנית (יראת אלוקים).
דווקא זכור לי שיש מדרש שמסביר שאסתר קראה את פרק כ"ב (למנצח על אילת השחר)בבואה לפני המלך, וכשהיא ראה שמלאכים שליון אותה עזבו ואז אמרה 'קלי קלי למה עזבתני'.
כלומר, חז"ל חיברו בין הפסוקים הנ"ל ולא חיבור מקרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
בעניי, לא זכיתי להבין מה הקשר בין פירוש רש"י שהובא, לבין הפסוק 'סוף דבר הכל נשמע'.
רש"י מסביר שכל הנחלים הולכים לים ואיננו מלא ככה הרשעים הם הולכים כמו שבאו בלי כלום ...שהכל ריק / דימיון...
ובסוף מה שנשאר / נשמע זה מי ששומע לדבר ה'.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה