- הוסף לסימניות
- #21
במשפט האחרון שלך יש תוספת יפה לפירוש רש"י.רש"י מסביר שכל הנחלים הולכים לים ואיננו מלא ככה הרשעים הם הולכים כמו שבאו בלי כלום ...שהכל ריק / דימיון...
ובסוף מה שנשאר / נשמע זה מי ששומע לדבר ה'.
במשפט האחרון שלך יש תוספת יפה לפירוש רש"י.רש"י מסביר שכל הנחלים הולכים לים ואיננו מלא ככה הרשעים הם הולכים כמו שבאו בלי כלום ...שהכל ריק / דימיון...
ובסוף מה שנשאר / נשמע זה מי ששומע לדבר ה'.
הוא אשר הסברתי....
לא הבנתי אם בציניות או באמתבמשפט האחרון שלך יש תוספת יפה לפירוש רש"י.
בציניות.הוא אשר הסברתי....
לא הבנתי אם בציניות או באמתהעיקר שהובן בסוף....
בדיוק מדברי רש"יבציניות.
מה שכתבת הוא לא מדברי רש"י, אלא תוספת על דבריו.
אדרבא, הראו ציטוט מרש"י שמזכיר ולו ברמז את הפסוק 'סוף דבר...'.בדיוק מדברי רש"י
אחד לאחד...
פרשנות שלי:יש שני פסוקים בקהלת:
"כל הנחלים הולכים לים... איננו מלא"
"סוף דבר הכל נשמע את האלוקים יירא..."
נפתלי קמפה בשיר 'כל הנחלים' שר אותם ברצף למרות שהפסוקים כתובים בנפרד במקומות שונים במקומות שונים.
יש לזה הסבר? מקור?
אשמח לתשובה. (זקוקה לזה לצורך כתיבת קטע כלשהו...)
תודה!
בלת"קלפני זה יש לי שאלה יותר חשובה...
מה הקשר בין 2 הפסוקים:
"ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך.."
"קלי קלי למה עזבתני.."
ששרים אותם בשיר אחד?!
לדעתי הוא לא הלך על מקור כלשהו, אלא פשוט שילב 2 פסוקים מאותה מגילה על פי פרשנות שלו.
ההסבר לשילוב הפסוקים
הסיבה לשילוב הזה יכולה להיות יצירת קשר רעיוני או פילוסופי בין שני הפסוקים. קמפה, בשירו, משתמש בשני הפסוקים כדי להמחיש רעיון של משמעות החיים:
באופן כללי, קמפה ייתכן ומחפש ליצור פסקול מוסיקלי שמעביר את המשמעות של חווית החיים האנושית: התהליכים החוזרים על עצמם של החיים, לצד הצורך להבין את תכליתם האמיתית, שהיא רוחניות ויראת אלוקים. השילוב בין שני הפסוקים, למרות היותם במקומות שונים בספר קהלת, יוצר רצף שמתאר את מעגליות החיים ואת הדרך לגילוי משמעות פנימית.
- הפסוק הראשון מדבר על חזרתיות ותהליך אינסופי של החיים (הנחלים הולכים לים ואינם ממלאים אותו), ולדבר הזה יש איזושהי תחושת ייאוש או ריקנות – החיים נראים כמו מעגל אינסופי, שבו לא תמיד יש "מילוי" או משמעות מוחלטת.
- הפסוק השני, שמסכם את דברי קהלת, מציע את התכלית האמיתית של החיים: לא למצוא משמעות חיצונית או חומרית (כמו הים שלא מתמלא), אלא לחזור אל היסוד הרוחני, וזו יראת ה' – היבט דתי שמביא לסיום נושא החיים עם המשמעות האמיתית.
מקור השילוב
השילוב בין הפסוקים לא בהכרח נשען על מקור מסוים אלא על רעיון פרשני. ייתכן שקמפה מצא בשיר זה את השילוב הרעיוני שמבטא את ההתלבטות והחיפוש של האדם אחרי משמעות, תוך כדי שהוא מציין את חווית חזרתיות החיים (הים שלא מתמלא) ואת הדרך להשלמה רוחנית (יראת אלוקים).
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים