דרוש מידע מה יותר נוח לקרוא (ונכון יותר לכתוב)- ספרים שכתובים בלשון הווה או עבר?

  • הוסף לסימניות
  • #1
אין לי גישה לפורום של כתיבה, כך שאני מנסה להעלות את השאלה כאן, מקווה שזה בסדר..
לצורך הגשת עבודה כלשהי אני חייבת לבדוק את העניין, שלאף אחד אין תשובה בשבילי עליה בנתיים...

בעין של כותב קודם כל- מה יותר נכון, יותר זורם, יותר מבטא- לכתוב- בלשון הווה או עבר?
לי אישית מרגיש, שבלשון עבר ניתן יותר להתפרע מבחינת הרגשות.. יש משהו בעבר שיותר נוגע, לעומת "הווה" שמאוד טכני, מאוד עכשווי כזה, מאוד ברור.
לא?
ניסיתי להציץ בספרים שונים, כאלה שאהובים על הציבור, וראיתי שזה מאוד חלוק.
אצל מיה קינן למשל, שני הספרים הראשונים- איסתרק ומהללאל. כתובים ב"עבר" לעומת יוזבד שכתוב בלש' "הווה", אם הייתי לי היכרות איתה אולי הייתי מנסה לשאול אותה מה היו השיקולים שלה בזה שהיא פתאום שינתה.. יש למישהו רעיון?
בסדרה של מרגל להשכרה- כל הסדרה כתובה בלשון עבר.
לאחרונה שמתי לב, שזה הפך להיות מאוד רווח לכתוב בלשון הווה. בעיתונים, בספרים האחרונים...
אז מה בעצם נכון יותר, אהוב, זורם לקריאה, מבטא... עבר או הווה?

ובעין של קורא- באיזה לשון יותר כיף ונוח לקרוא: הווה או עבר?

זה יהיה ממש חסד גדול אם תתרמו לי רגע מתחושותיכם בעניין, זה יעזור לי כל כך!!
תודה רבה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
תראי, אני כותבת קצת, מידי פעם, ולדעתי - זה מה שאני עושה - אפשר לשלב, לא בבוטות ושזה יהיה ניכר לעין, עד שזה יצרום אלא אפשר לכתוב קטעים מסויימים בלשון עבר היא הסתובבה במהירות... ובקטעים אחרים הווה: מביטה בהלם...
כמובן שאם את צריכה לכתוב קטע אחד, מסוים, תתמקדי בזמן מסויים או הווה או עבר.
אם את שואל לדעתי - ;) אני ממליצה יותר על עבר...
מקווה שעזרתי ולא סיבכתי אותך
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אולי תעלי לכאן קטע קצר מכתיבה של הווה ועבר?
כי אני לא זוכרת בע"פ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
לא התכוונתי בקטע אחד גם הווה וגם עבר אלא אם את כותבת סיפור, אפילו קצר אפשר לשלב גם הווה וגם עבר (גם אם את כותבת סיפור שהתרחש היום ולא בעבר.)
בכל מצב אין לי משהו לעלות לך כרגע, ולכתוב... אין לי זמן ;)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שלום לכולם,
לאחרונה יוצא לי לשמוע המון על המושג "תודעת שפע".
זה נשמע מושג מאוד מבטיח, אבל ככל שאני מנסה להבין אותו לעומק עולות לי שאלות שמעסיקות אותי מאוד, ואשמח לשמוע את דעתכם ומניסיונכם.

אני מנסה להבין את הקשר בין זה לבין האמונה והחינוך שקיבלנו.
רובנו גדלנו על מסרים של "השלמה עם המציאות" – הגישה שאומרת שמה שמגיע לנו - נקבל, ואם לא קיבלנו , כנראה שזה לא הזמן או שזה לא בשבילנו.
למרות שיש בזה המון אמת ואמונה, אני תוהה האם לפעמים המסרים הללו הופכים אצלנו ל"אמונות מגבילות"?
הרי אם אני אומרת לעצמי "זה מה שיש ועם זה נסתדר", האם אני לא חוסמת בטעות את היכולת שלי לבקש ולצפות ליותר מהקב"ה?
אם הכל ממנו והוא כל יכול, למה כל כך קשה לנו לשחרר את התפיסה המצמצמת הזו ולפתוח את הלב לשפע גדול יותר?
האם ההשלמה שלנו היא באמת אמונה וענווה, או שהוא סוג של חוסר אמונה ביכולת האינסופית של ה'?

וכמובן, השאלה המתבקשת-- אם זו אכן דרך התורה, מדוע רובינו חונכנו אחרת?? חוסר מודעות? איך יתכן?

אני מאוד רוצה לעשות שינוי בתחום הזה, אבל אני מתלבטת:
האם מספיק לקרוא ספרים ולשמוע הרצאות כדי שהתפיסה הזו תשתנה, או שזה מחייב תהליך אישי צמוד?

כאן אני צריכה את עזרתכם:
מי שכבר נמצא בדרך הזו או עבר שינוי בתודעה –
* האם זה באמת עובד?
* מה באמת עזר לכם ליישם את הגישה הזו בחיי היומיום?
* איך הופכים את הידע היבש על "שפע" להרגשה פנימית חיה?
* אם זה לא רק קריאה, מה היו הכלים המעשיים שעזרו לכם לשנות את המחשבה ביום-יום?

*** אשמח מאוד להמלצות על ספרים (בפרט ברוח יהודית), / שיתוף קבצים מעניינים שאפשר ללמוד מהם,
או כל פיסת מידע שתוכל לעזור לי להבין איך מתקדמים.

תודה רבה לכל המשיבים!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה