מה עדיף - רבוי טקסטים חשובים או לוותר ולהשאיר נקי?

[מעמקים]

יש לי לקוח שיש לו מיזם ייחודי וחדשני, והוא עושה כעת פירסומת ראשונה לעסק המתחיל. העסק כולל יתרונות רבים ללקוח וערכים מוספים, שחשוב לו מאד לפרטם - גם כי זה עסק מתחיל ולא מוכר, וגם כדי ליצור עליונות על המתחרים שעלולים לצוץ כפטריות אחרי הגשם אחרי שיוודע הרעיון. חשוב לו למתג את עצמו כייחודי בשוק גם אם יהיו חובבנים אחר כך שירוצו על זה.
כמו כן ישנן אנקודוטות, שאם לא נציין הן יורידו פלח שוק.
הדבר יוצר עודף טקסטים ואייקונים במודעה, שמופיעים למטה בקטן.
מה דעת המומחים בפורום - האם נכון לוותר עליהם כדי לא ליצור רשימות מכולת, או שכל מילה חשובה ואי אפשר להוריד?
תודה

 

[בונפיס]

זה מאד תלוי בפורמט המתפרסם.
מודעת פרסום חייבת להיות נקייה ככל האפשר בכדי שתתפוס את העין עם מסר אחד ברור ועם ויז'ואל חד וקולע.
להבדיל ממודעה, פלייר/פרוספקט/פולדר וכדו' יכולים להכיל מידע רב.

בהצלחה,
בונפיס

 

[שג]

אולי לעשות חצי חצי
כלומר חצי העליון מודעה נקייה שימשוך את העין, וחצי התחתון עם כל הפרטים.

 

[מעמקים]

אולי לעשות חצי חצי
כלומר חצי העליון מודעה נקייה שימשוך את העין, וחצי התחתון עם כל הפרטים.

זה מה שעשיתי, ועדיין מקווה שזה לא יראה רשימת מכולת

 

[ariels]

מציעה לא ללמוד ממשרדי הפרסום, שרובם עובדים עם תקציבי ענק.
לכרמל מזרחי לא מפריע להוציא מודעה ריקה לחלוטין שכתוב בה רק חג שמח עם תמונה של יין.
אלו מודעות שבעיקרן הן מודעות תדמית.
זה דבר הרסני לעסק קטן עם תקציב מאוד מצומצם.

יש דרכים הרבה יותר חכמות וזולות ואפקטיביות לפרסם מלבד מודעות תדמית "נקיות". ואני גם אומרת את זה ללקוחות שלי - לצפות לבסס עסק שלם על מודעה בעיתון זה חלום נגוז. אין דבר כזה. עסק מבססים על הרבה עבודת שיווק, ולפעמים גם מודעות, אם זה אכן נצרך.
אלה המלצותי:
1. לוודא שאכן מודעה בעיתון היא המדיה הנכונה למוצר ולעסק (לדוגמה, אם יקומו מיד מתחרים אולי עדיף פרסום ממוקד ולא מודעה שמורחת את הרעיון בראש חוצות)
2. אם אכן זו המדיה המתאימה - לוודא שיש תקציב מספיק למודעה שתתפרסם לאורך זמן, לא 1 או 2, כי זה לזרוק כסף לפח.
3. אם הניסוח ברור, מושך, מהוקצע ומדוייק, וכתוב נכון מבחינה שיווקית - לא יפריע עומס של טקסטים, להפך, לפעמים זה יכול להיות יתרון (כל עוד אכן אלה דברי טעם וכתובים קצר ולעניין בצורה מכירתית). ברור שצריך במודעה איזור נקי יחסית, כדי לא להבריח את הקונים מראש...

 

[עמירם יוסף]

ריק ונקי

 

[contrast]

אריאלס,
דדיברת דברי חוכמה וטעם שהפתיעו אותי.
החכמתי.

 

[אלי אלימלך]

מציעה לא ללמוד ממשרדי הפרסום, שרובם עובדים עם תקציבי ענק.
לכרמל מזרחי לא מפריע להוציא מודעה ריקה לחלוטין שכתוב בה רק חג שמח עם תמונה של יין.
אלו מודעות שבעיקרן הן מודעות תדמית.
זה דבר הרסני לעסק קטן עם תקציב מאוד מצומצם.

יש דרכים הרבה יותר חכמות וזולות ואפקטיביות לפרסם מלבד מודעות תדמית "נקיות". ואני גם אומרת את זה ללקוחות שלי - לצפות לבסס עסק שלם על מודעה בעיתון זה חלום נגוז. אין דבר כזה. עסק מבססים על הרבה עבודת שיווק, ולפעמים גם מודעות, אם זה אכן נצרך.
אלה המלצותי:
3. אם הניסוח ברור, מושך, מהוקצע ומדוייק, וכתוב נכון מבחינה שיווקית - לא יפריע עומס של טקסטים, להפך, לפעמים זה יכול להיות יתרון (כל עוד אכן אלה דברי טעם וכתובים קצר ולעניין בצורה מכירתית). ברור שצריך במודעה איזור נקי יחסית, כדי לא להבריח את הקונים מראש...

טקסטים זה הדבר הכי גרוע במודעה. גם לעסק קטן עם תקציב לחצי שמינית בעיתון. חוץ ממקרה שבו הם עצמם המודעה, כמו סיפורי הפראיירים של "אושר עד" וכו'.

 

[ariels]

טקסטים זה הדבר הכי גרוע במודעה. גם לעסק קטן עם תקציב לחצי שמינית בעיתון. חוץ ממקרה שבו הם עצמם המודעה, כמו סיפורי הפראיירים של "אושר עד" וכו'.

תקציב של חצי שמינית -
במצב כזה, שזה כל התקציב, אין מה לפרסם בעיתון

טקסטים הם דבר מצויין כשהם 1. מכוונים למטרה ו-2. כתובים טוב

הבעיה בשוק הפרסום של העסקים הקטנים שאנשים חושבים שמשפט "מפוצץ" יבנה להם את כל העסק, ושוכחים שמה שבונה עסק הוא עבודת שיווק

 

[אלי אלימלך]

אני לא מסכים לשני התובנות שלך,

א. תקציב לחצי שמינית. יכול להיות מעולה כשההצעת המכר בנויה ממידות כאלו. לדוגמא, גמ"ח לבגדים יד שניה, מספיק לו חצי שמינית בכדי למלאות חנות. ועוד ועוד.

ב. והטקסט. הטקסט? הטקסט הוא הדבר הכי רע למודעה. זה חול. מכביד, מרחיק. אפשר למלאות את חצי השמינית בעשר משפטים חשובים מאד: "הכי זול בעיר". "חבל לפספס" "כל הבגדים עוברים חידוש" "מי עוד פראייר?" "מקבלים כרטיס אשראי" ועוד ועוד כמו שאת כותבת. אבל חצי השמינית תצא עמוסה במלל יחסית. אבל אם המודעה תהיה מתוכננת טוב, יהיה אפשר לכתוב בקושי כמה מילים, וכל הערכים האלו ייוצגו באמצעות המיתוג, סמלים וכו'.

הרי אחד מהרווחים העיקריים של מיתוג זה כדי שצרכן לא ייאלץ לעבור על ים של מלל כדי להחליט איזה מוצר טוב לו בתחרות. אם לא היה מיתוג, אזי בכל קנייה של שקדי מרק צריך היה הצרכן לעבור על מקום הייצור, על איכות הייצור, על רשימת הרכיבים של המוצר, על המשגיח המכשיר, על כמות המוצר. ואילו ברגע שאוסם עיצבה את האריזה לפי עקרונות מיתוג שלה, הכל בכלל. הסמל אוסם מעניק חותמת אוטומטית שמדובר במוצר הכי איכותי במדף. ולוגו הבדצ המצורף הוא חותמת ש"הכל בסדר". וכו' וכו'. וזו כל החכמה, להחליף מלל וסכמות וגרפים בתכנון חזותי טוב של המוצר. (ואז להזריק ללקוח גם דמיון שהמוצר מעניק פתרונות רגשיים )

 

[מרימית]

גם לי היה כזה לקוח,
שרצה המון המון המון מלל. אני לא חשבתי שכולו מוצדק.
אבל עושים מה שהלקוח רוצה- הוא לא הסכים לוותר על שום מילה,
אז צריך לעשות מודעה טיפוגרפית טובה- שהטקסט הוא הוויזואל,
לשחק הרבה עם המלל להקטין לסובב להגדיל וכן להשאיר חללים ריקים

 

[ariels]

אני לא מסכים לשני התובנות שלך,

א. תקציב לחצי שמינית. יכול להיות מעולה כשההצעת המכר בנויה ממידות כאלו. לדוגמא, גמ"ח לבגדים יד שניה, מספיק לו חצי שמינית בכדי למלאות חנות. ועוד ועוד.

ב. והטקסט. הטקסט? הטקסט הוא הדבר הכי רע למודעה. זה חול. מכביד, מרחיק. אפשר למלאות את חצי השמינית בעשר משפטים חשובים מאד: "הכי זול בעיר". "חבל לפספס" "כל הבגדים עוברים חידוש" "מי עוד פראייר?" "מקבלים כרטיס אשראי" ועוד ועוד כמו שאת כותבת. אבל חצי השמינית תצא עמוסה במלל יחסית. אבל אם המודעה תהיה מתוכננת טוב, יהיה אפשר לכתוב בקושי כמה מילים, וכל הערכים האלו ייוצגו באמצעות המיתוג, סמלים וכו'.

הרי אחד מהרווחים העיקריים של מיתוג זה כדי שצרכן לא ייאלץ לעבור על ים של מלל כדי להחליט איזה מוצר טוב לו בתחרות. אם לא היה מיתוג, אזי בכל קנייה של שקדי מרק צריך היה הצרכן לעבור על מקום הייצור, על איכות הייצור, על רשימת הרכיבים של המוצר, על המשגיח המכשיר, על כמות המוצר. ואילו ברגע שאוסם עיצבה את האריזה לפי עקרונות מיתוג שלה, הכל בכלל. הסמל אוסם מעניק חותמת אוטומטית שמדובר במוצר הכי איכותי במדף. ולוגו הבדצ המצורף הוא חותמת ש"הכל בסדר". וכו' וכו'. וזו כל החכמה, להחליף מלל וסכמות וגרפים בתכנון חזותי טוב של המוצר. (ואז להזריק ללקוח גם דמיון שהמוצר מעניק פתרונות רגשיים )

1. גמ"ח בגדים יש שניה לא משקיע במיתוג. גם לא משלם למעצבת.

2. לקחת את הדברים שלי, הפכת אותם לגמרי, והתייחסת אליהם בדיוק ההיפך ממה שכתבתי . אתה יכול לחזור אחורה, לקרוא שוב, ולראות שהתגובה שלך לא קשורה למה שאמרתי.
אני לא חושבת שאי פעם כתבתי לדחוס 10 משפטים חסרי קשר ותועלת לחצי שמינית. ואני לא חושבת שאי פעם ב-11 שנות עבודתי עשיתי דבר כזה, אפילו לא כסקיצה בלימודים אי אז.

3. אם לכל עסק קטן היה תקציב פרסום כמו של אוסם לא היינו מגיעים למצב ש-80% מהעסקים הקטנים נסגרים תוך 5 שנים מפתיחתם (ועוד 15% מדשדשים). מיתוג לבד הוא לא מספיק כשרוצים לבנות הצלחה לעסק קטן (שוב, הדגש על קטן, עסק בינוני כבר יכול להרשות לעצמו מיתוג כי יש לו תקציב גדול יותר)

 

[מלפפון]

מיתוג לעסק קטן לא תופס כמו מיתוג לעסק גדול.
פשוט כי לוקח זמן עד שהמיתוג נכנס עם כל מה שנובע ממנו (מגדים= בדצ. כנל אוסם. עלית- לא.)