מה עדיף - רבוי טקסטים חשובים או לוותר ולהשאיר נקי?

  • הוסף לסימניות
  • #1
יש לי לקוח שיש לו מיזם ייחודי וחדשני, והוא עושה כעת פירסומת ראשונה לעסק המתחיל. העסק כולל יתרונות רבים ללקוח וערכים מוספים, שחשוב לו מאד לפרטם - גם כי זה עסק מתחיל ולא מוכר, וגם כדי ליצור עליונות על המתחרים שעלולים לצוץ כפטריות אחרי הגשם אחרי שיוודע הרעיון. חשוב לו למתג את עצמו כייחודי בשוק גם אם יהיו חובבנים אחר כך שירוצו על זה.
כמו כן ישנן אנקודוטות, שאם לא נציין הן יורידו פלח שוק.
הדבר יוצר עודף טקסטים ואייקונים במודעה, שמופיעים למטה בקטן.
מה דעת המומחים בפורום - האם נכון לוותר עליהם כדי לא ליצור רשימות מכולת, או שכל מילה חשובה ואי אפשר להוריד?
תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
זה מאד תלוי בפורמט המתפרסם.
מודעת פרסום חייבת להיות נקייה ככל האפשר בכדי שתתפוס את העין עם מסר אחד ברור ועם ויז'ואל חד וקולע.
להבדיל ממודעה, פלייר/פרוספקט/פולדר וכדו' יכולים להכיל מידע רב.

בהצלחה,
בונפיס
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אולי לעשות חצי חצי
כלומר חצי העליון מודעה נקייה שימשוך את העין, וחצי התחתון עם כל הפרטים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נכתב ע"י שג;1221194:
אולי לעשות חצי חצי
כלומר חצי העליון מודעה נקייה שימשוך את העין, וחצי התחתון עם כל הפרטים.
זה מה שעשיתי, ועדיין מקווה שזה לא יראה רשימת מכולת
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מציעה לא ללמוד ממשרדי הפרסום, שרובם עובדים עם תקציבי ענק.
לכרמל מזרחי לא מפריע להוציא מודעה ריקה לחלוטין שכתוב בה רק חג שמח עם תמונה של יין.
אלו מודעות שבעיקרן הן מודעות תדמית.
זה דבר הרסני לעסק קטן עם תקציב מאוד מצומצם.

יש דרכים הרבה יותר חכמות וזולות ואפקטיביות לפרסם מלבד מודעות תדמית "נקיות". ואני גם אומרת את זה ללקוחות שלי - לצפות לבסס עסק שלם על מודעה בעיתון זה חלום נגוז. אין דבר כזה. עסק מבססים על הרבה עבודת שיווק, ולפעמים גם מודעות, אם זה אכן נצרך.
אלה המלצותי:
1. לוודא שאכן מודעה בעיתון היא המדיה הנכונה למוצר ולעסק (לדוגמה, אם יקומו מיד מתחרים אולי עדיף פרסום ממוקד ולא מודעה שמורחת את הרעיון בראש חוצות)
2. אם אכן זו המדיה המתאימה - לוודא שיש תקציב מספיק למודעה שתתפרסם לאורך זמן, לא 1 או 2, כי זה לזרוק כסף לפח.
3. אם הניסוח ברור, מושך, מהוקצע ומדוייק, וכתוב נכון מבחינה שיווקית - לא יפריע עומס של טקסטים, להפך, לפעמים זה יכול להיות יתרון (כל עוד אכן אלה דברי טעם וכתובים קצר ולעניין בצורה מכירתית). ברור שצריך במודעה איזור נקי יחסית, כדי לא להבריח את הקונים מראש...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
ריק ונקי
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אריאלס,
דדיברת דברי חוכמה וטעם שהפתיעו אותי.
החכמתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י ariels;1221230:
מציעה לא ללמוד ממשרדי הפרסום, שרובם עובדים עם תקציבי ענק.
לכרמל מזרחי לא מפריע להוציא מודעה ריקה לחלוטין שכתוב בה רק חג שמח עם תמונה של יין.
אלו מודעות שבעיקרן הן מודעות תדמית.
זה דבר הרסני לעסק קטן עם תקציב מאוד מצומצם.

יש דרכים הרבה יותר חכמות וזולות ואפקטיביות לפרסם מלבד מודעות תדמית "נקיות". ואני גם אומרת את זה ללקוחות שלי - לצפות לבסס עסק שלם על מודעה בעיתון זה חלום נגוז. אין דבר כזה. עסק מבססים על הרבה עבודת שיווק, ולפעמים גם מודעות, אם זה אכן נצרך.
אלה המלצותי:
3. אם הניסוח ברור, מושך, מהוקצע ומדוייק, וכתוב נכון מבחינה שיווקית - לא יפריע עומס של טקסטים, להפך, לפעמים זה יכול להיות יתרון (כל עוד אכן אלה דברי טעם וכתובים קצר ולעניין בצורה מכירתית). ברור שצריך במודעה איזור נקי יחסית, כדי לא להבריח את הקונים מראש...

טקסטים זה הדבר הכי גרוע במודעה. גם לעסק קטן עם תקציב לחצי שמינית בעיתון. חוץ ממקרה שבו הם עצמם המודעה, כמו סיפורי הפראיירים של "אושר עד" וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נכתב ע"י אלי אלימלך;1223583:
טקסטים זה הדבר הכי גרוע במודעה. גם לעסק קטן עם תקציב לחצי שמינית בעיתון. חוץ ממקרה שבו הם עצמם המודעה, כמו סיפורי הפראיירים של "אושר עד" וכו'.

תקציב של חצי שמינית -
במצב כזה, שזה כל התקציב, אין מה לפרסם בעיתון

טקסטים הם דבר מצויין כשהם 1. מכוונים למטרה ו-2. כתובים טוב

הבעיה בשוק הפרסום של העסקים הקטנים שאנשים חושבים שמשפט "מפוצץ" יבנה להם את כל העסק, ושוכחים שמה שבונה עסק הוא עבודת שיווק
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני לא מסכים לשני התובנות שלך,

א. תקציב לחצי שמינית. יכול להיות מעולה כשההצעת המכר בנויה ממידות כאלו. לדוגמא, גמ"ח לבגדים יד שניה, מספיק לו חצי שמינית בכדי למלאות חנות. ועוד ועוד.

ב. והטקסט. הטקסט? הטקסט הוא הדבר הכי רע למודעה. זה חול. מכביד, מרחיק. אפשר למלאות את חצי השמינית בעשר משפטים חשובים מאד: "הכי זול בעיר". "חבל לפספס" "כל הבגדים עוברים חידוש" "מי עוד פראייר?" "מקבלים כרטיס אשראי" ועוד ועוד כמו שאת כותבת. אבל חצי השמינית תצא עמוסה במלל יחסית. אבל אם המודעה תהיה מתוכננת טוב, יהיה אפשר לכתוב בקושי כמה מילים, וכל הערכים האלו ייוצגו באמצעות המיתוג, סמלים וכו'.

הרי אחד מהרווחים העיקריים של מיתוג זה כדי שצרכן לא ייאלץ לעבור על ים של מלל כדי להחליט איזה מוצר טוב לו בתחרות. אם לא היה מיתוג, אזי בכל קנייה של שקדי מרק צריך היה הצרכן לעבור על מקום הייצור, על איכות הייצור, על רשימת הרכיבים של המוצר, על המשגיח המכשיר, על כמות המוצר. ואילו ברגע שאוסם עיצבה את האריזה לפי עקרונות מיתוג שלה, הכל בכלל. הסמל אוסם מעניק חותמת אוטומטית שמדובר במוצר הכי איכותי במדף. ולוגו הבדצ המצורף הוא חותמת ש"הכל בסדר". וכו' וכו'. וזו כל החכמה, להחליף מלל וסכמות וגרפים בתכנון חזותי טוב של המוצר. (ואז להזריק ללקוח גם דמיון שהמוצר מעניק פתרונות רגשיים :) )
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
גם לי היה כזה לקוח,
שרצה המון המון המון מלל. אני לא חשבתי שכולו מוצדק.
אבל עושים מה שהלקוח רוצה- הוא לא הסכים לוותר על שום מילה,
אז צריך לעשות מודעה טיפוגרפית טובה- שהטקסט הוא הוויזואל,
לשחק הרבה עם המלל להקטין לסובב להגדיל וכן להשאיר חללים ריקים
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נכתב ע"י אלי אלימלך;1223934:
אני לא מסכים לשני התובנות שלך,

א. תקציב לחצי שמינית. יכול להיות מעולה כשההצעת המכר בנויה ממידות כאלו. לדוגמא, גמ"ח לבגדים יד שניה, מספיק לו חצי שמינית בכדי למלאות חנות. ועוד ועוד.

ב. והטקסט. הטקסט? הטקסט הוא הדבר הכי רע למודעה. זה חול. מכביד, מרחיק. אפשר למלאות את חצי השמינית בעשר משפטים חשובים מאד: "הכי זול בעיר". "חבל לפספס" "כל הבגדים עוברים חידוש" "מי עוד פראייר?" "מקבלים כרטיס אשראי" ועוד ועוד כמו שאת כותבת. אבל חצי השמינית תצא עמוסה במלל יחסית. אבל אם המודעה תהיה מתוכננת טוב, יהיה אפשר לכתוב בקושי כמה מילים, וכל הערכים האלו ייוצגו באמצעות המיתוג, סמלים וכו'.

הרי אחד מהרווחים העיקריים של מיתוג זה כדי שצרכן לא ייאלץ לעבור על ים של מלל כדי להחליט איזה מוצר טוב לו בתחרות. אם לא היה מיתוג, אזי בכל קנייה של שקדי מרק צריך היה הצרכן לעבור על מקום הייצור, על איכות הייצור, על רשימת הרכיבים של המוצר, על המשגיח המכשיר, על כמות המוצר. ואילו ברגע שאוסם עיצבה את האריזה לפי עקרונות מיתוג שלה, הכל בכלל. הסמל אוסם מעניק חותמת אוטומטית שמדובר במוצר הכי איכותי במדף. ולוגו הבדצ המצורף הוא חותמת ש"הכל בסדר". וכו' וכו'. וזו כל החכמה, להחליף מלל וסכמות וגרפים בתכנון חזותי טוב של המוצר. (ואז להזריק ללקוח גם דמיון שהמוצר מעניק פתרונות רגשיים :) )

1. גמ"ח בגדים יש שניה לא משקיע במיתוג. גם לא משלם למעצבת.

2. לקחת את הדברים שלי, הפכת אותם לגמרי, והתייחסת אליהם בדיוק ההיפך ממה שכתבתי :). אתה יכול לחזור אחורה, לקרוא שוב, ולראות שהתגובה שלך לא קשורה למה שאמרתי.
אני לא חושבת שאי פעם כתבתי לדחוס 10 משפטים חסרי קשר ותועלת לחצי שמינית. ואני לא חושבת שאי פעם ב-11 שנות עבודתי עשיתי דבר כזה, אפילו לא כסקיצה בלימודים אי אז.

3. אם לכל עסק קטן היה תקציב פרסום כמו של אוסם לא היינו מגיעים למצב ש-80% מהעסקים הקטנים נסגרים תוך 5 שנים מפתיחתם (ועוד 15% מדשדשים). מיתוג לבד הוא לא מספיק כשרוצים לבנות הצלחה לעסק קטן (שוב, הדגש על קטן, עסק בינוני כבר יכול להרשות לעצמו מיתוג כי יש לו תקציב גדול יותר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
מיתוג לעסק קטן לא תופס כמו מיתוג לעסק גדול.
פשוט כי לוקח זמן עד שהמיתוג נכנס עם כל מה שנובע ממנו (מגדים= בדצ. כנל אוסם. עלית- לא.)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה