התייעצות מה עושים עם המצב של השידוכים במגזר שלנו

[קלאסיקה]

ג. החינוך להתחתן רק עם בחור לומד. בעבר, רק יחידי סגולה יצאו ללמוד בישיבות, והם נחטפו על ידי גבירים, או על ידי רבנים שהבטיחו לחתנם את הרבות לאחריהם. כיום, כל הבחורות מחונכות אך ורק ל'בית של תורה', ומאידך, בחורים רבים לא מוצאים טעם וחשק בלימוד, והם לא מוכנים לעשות שקר בנפשם ולהתהלך בין כתלי הישיבה ובלבד שיקרא עליהם שם 'בחורי ישיבה', אלא הם יוצאים לעבוד, בצורה מבוקרת ושמורה, ואין להם בכלל שוק. אין בחורה שמוכנה להסתכל אפילו לכיוונם. הרי הטיפו להם וחזרו והטיפו על חשיבות 'בית של תורה', עד כדי שזו הסיבה היחידה להתחתן, ובשביל מה להתחתן אם אין סיכוי לבית כזה. גם בחורים כנים שמצהירים שיצאו לעבוד אחרי החתונה, לא פופולריים כלל בשוק. הרי מהבחורה לא נדרש דבר, מלבד האמירה 'אני רוצה בחור שלומד'.

כתבת נכון, רק לגבי ג' אעיר שהמצב כיום מאוד השתנה. יצא לי להכיר קצת את הענין, וכיום בחורות רבות (לפחות מהמגזר הליטאי) כבר אומרות מלכתחילה שהן מחפשות מישהו שילמד מקצוע או שיעבוד אחרי החתונה.
זה בעיקר תלוי בסוג המשפחה ובסוג מוסדות החינוך, אבל כיום שכל הציבור התרחב מאוד - כבר לא נדיר לשמוע את זה.

 

[stars]

הרבה הההשראה שלהם ללימוד, להמשך לימוד אחרי החתונה, להקפדה בהלכות, לרוחניות בכלל, וכדו' - באה מהמרכזים הישראלים.

מאוד לא נכון. (אולי אצל חלק מסוג מסוים).
(אני מכיר את המגזר מבפנים).

 

[stars]

אמריקאים לומדים הרבה במוסדות שלהם אבל לא רק.
בכל הישיבות הגדולות הליטאיות בארץ יש בחורים מארה"ב וכמובן שגם בישיבות חסידויות.
ובחורים ממקומות אחרים בעולם כמו צרפת, דרום אמריקה ועוד לומדים בכל הישיבות הליטאיות בארץ.

האחוז של האמריקאים שלומדים בישיבות ליטאיות ישראליות רגילות שואף לאפס. נכון שיש, אבל מעט מאוד. מאוד.
לגבי חסידים אני פחות מתמצא.
אין שום ראיה מבחורים מצרפת ודרום אמריקה וכדו', משום שאין להם הרבה מוסדות טובים המתאימים להם, הן בארץ מוצאם והן בארץ. מה שאין כן האמריקאים והאנגלים.

 

[nevertheless]

על זה יש את גדולי ישראל עיני העדה

חייבת לציין, ששמעתי מכלי ראשון, יותר מפעם אחת, התייעצויות רבות עם גדו"י הם הורו להוריד מספר שידוכים, והסביבה זעקה חמס על איך העיזו להוריד....
כך, שלהגיד לבחור/ה שהפסידו את השידוך בלי לדעת מה השיקולים-גובל פעמים רבות בשפיכות דמים.

 

[stars]

יראת שמים ומידות טובות הם דברים שקשה לכמת, וקשה לברר עליהם, וקל מאד לשקר לגביהם. ולכן מבררים על דברים שאפשר לברר, כשידוע שבדרך כלל הסגנון של בחורים / בחורות מישיבה / סמינר פלוני הוא כזה וכזה.
הרב נחום דיאמנט אומר ש'מידות טובות אפשר לדעת רק אחרי החתונה'.

בוודאי שלא ניתן לברר בצורה מושלמת, ואף רחוק מכך. אבל ניתן לברר ברמה מסוימת, ואת זה חובה לברר. אף אחד לא יאמר שבגלל שקשה לברר על נושא כזה, אז נוותר על שאלות כאלו.
לכן צריך לשאול איך הם ביחס למוסד הלימודים שלהם, ולבקש דוגמאות, וכמובן בפגישות לבדוק היטב. וכמובן מעל הכל - תפילה.

 

[קרעפט]

סתם זורק?
באמת המצב כ''כ כ''כ קשה?
האם בעבר היו פחות רווקים או שבגלל שהציבור גדל אז ממילא גדל מספר הרווקים???
ז''א האם יש באמת בעיית רווקות או שזה רק סימפטום של מציאות דורנו שמתבטא גם בנישואים מאוחרים?

 

[yael arc]

האם כל ההתחייבויות היו על סמך יכולות ברורות?

ממש לא.

אני כותבת על סמך ידיעה שהרבה מאוד חותמים על סמך נסתדר.

לגמרי לכן תמיד כדאי לברר אצל מחותנים קודמים לשמוע האם עמדו בהתחייבויות.

מענין אותי לדעת כמה מתוך כל אלה שמתלוננים על המרובעות יסכימו לחתן עם מגזר שונה משלהם,
הנה אני בחורה, ואני לא מעונינת להתחתן עם בחור שלא שייך למגזר שלי
אין לי שום ענין מלבד הקושי של התחלת חיי נישואין, גם לגשר על מנטליות והלכות ומנהגים.

בעד לגמרי... מלכתחילה בודאי שלא...

גם אני מוכנה לעמוד מאחורי המחשב עם ניק בלתי מזוהה ולהגיד שלא כפת לי
אם באמת היה כ"כ הרבה אנשים שלא אכפת להם ההית רואה הרבה יותר זוגות מעורבים.
ותאמיני לי, עדיף שילחמו קודם בענין הכסף ובהאדרת היופי, ואחרי זה יעברו לדברים שצורכים גישור רציני

מסכימה לגמרי...לדעתי זה הורדת הדרישות הכספיות יתחיל להזיז את העניינים....

ב. הדרישות הכספיות. בעבר, בחורים רגילים לא היו עם 'עיניים גדולות'. הם קיבלו סכום ראשוני כדי לפתוח עסק, וכמה שנים של התחייבות ל'קעסט' - אכילה על שולחן החותן, ובזה נגמר העניין. באופן זה, רק לעניים מרודים לא הייתה אפשרות לחתן את בתם. לאחר שנגמרו שנות ה'קעסט', היה החתן יוצא מעל שולחן החותן, פותח עסק או לומד אומנות כלשהיא, ומפרנס את עצמו. כיום, כל בחור ליטאי 'רגיל' דורש מחותנו מינימום 400,000 ₪ על עצם זה שהוא שהה כמה שנים בין כתלי הישיבה, ואם הוא קצת יותר גבוה מהממוצע, המחירים ממריאים לכיוון ה-800k, ואבי הבת עומד אובד עצות, כאשר בדר"כ הוא אברך כולל שבקושי מצליח לגמור את החודש, ובקושי יש לו כסף לשלם לשדכן, והוא אינו מצליח להעלות בדעתו מנין יוכל להתחיל להשיג סכומי כסף כאלו. הבחורים, מאידך, לא מתפשרים, וכך נשארות בחורות 'תקועות' בבית.

זהו לדעתי הבעייה העיקרית בדור שלנו...!!!!
אין טעם עם כל ההתפלספויות על עניין המגזרים... א"א לשנות את הציבור ואת דעותיו....
המהפיכה צריכה להתחיל עם העניין הכספי... ובטוח שהעניינים יתחילו לזוז.
והעיקר לא נשכח שהקב"ה הוא זה שיושב ומזווג זיווגים ושידוכים זה בידו הרחומה בלבד!!!
שנזכה להיות שליחים טובים ולעזור בבניית בתים בישראל.

 

[שני זאת אני :)]

המהפיכה צריכה להתחיל עם העניין הכספי... ובטוח שהעניינים יתחילו לזוז.

כנראה שכל אחד מה שהוא רואה בסביבתו הקרובה
יש הרבה שאין להם מגבלה כספית, ונתקעים על מראה
יש כאלה שנראים מעולה, אבל נתקעים על עניינים משפחתיים
יש כאלו עם משפחה מדהימה, ונתקעים על ענין בריאותי, וכן הלאה.

ויש כאלה שיש להם גם וגם וגם, ואז אין לאן לברוח לסיבה טבעית, ורואים בברור שהקב"ה החליט בהשגחה פרטית ומדויקת על עיכוב.

אין ספק שיש לנו הרבה במה להשתפר, אבל חושבת שאי אפשר לשים את האצבע על דבר אחד ולאמר שהוא הוא הסיבה ואם שם נשנה הכל יסתדר.

וצודקת לגמרי, רק הוא יושב ומחליט מי למי ומתי, והוא נותן לנו את הטבע כדי לחפש בתוכו אותו יתברך.
שנזכה.

 

[yael arc]

כנראה שכל אחד מה שהוא רואה בסביבתו הקרובה
יש הרבה שאין להם מגבלה כספית, ונתקעים על מראה
יש כאלה שנראים מעולה, אבל נתקעים על עניינים משפחתיים
יש כאלו עם משפחה מדהימה, ונתקעים על ענין בריאותי, וכן הלאה.

ויש כאלה שיש להם גם וגם וגם, ואז אין לאן לברוח לסיבה טבעית, ורואים בברור שהקב"ה החליט בהשגחה פרטית ומדויקת על עיכוב.

אין ספק שיש לנו הרבה במה להשתפר, אבל חושבת שאי אפשר לשים את האצבע על דבר אחד ולאמר שהוא הוא הסיבה ואם שם נשנה הכל יסתדר.

וצודקת לגמרי, רק הוא יושב ומחליט מי למי ומתי, והוא נותן לנו את הטבע כדי לחפש בתוכו אותו יתברך.
שנזכה.

מסכימה איתך!

 

[קצרה]

דוגמה נפלאה!
יש לי חברים רבים ממגזר זה, ואף על פי כן לא נראה לי באופק שידוכים בינינו.
מי רוצה חתן שלא יאכל אצלו?

לכתחילה לילדה בת 19-20 כל אחד יחפש רק סגנון דומה .
כשהבת תהיה בת 24 אם יציעו לך בחור מעולה שממש מתאים לה וגם רוצה אותה - אבל מה ? הוא חזונאישניק ויעשה קצת בעיות כדי לאכול אצלך (קצת יעשר את האוכל בעוף לא יגע - רק בהודו.. ) אתה תקפוץ על המציאה בלי היסוס....

עם כל זה חשוב שההבדלים המנטליים לא יהיו דרסטיים. בין בני ברקית צדיקה לחזונאישניק לא חייבים להיות הבדלי מנטליות דרסטיים---

 

[רב ר]

האמת לא חשבתי שיגיע כ"כ הרבה תגובות וכ"כ הרבה הצעות לנושא כאוב כ"כ בכל החוגים בתוך הציבור שלנו
מסיכום התגובות כאן גם מה ששמעתי אפשר לחלק את הבעיה ל2 חלקים
1 הדרישות הראשנות הם רשימת מכולת
2 הרבה נופלים בין הכסאות [בעיקר המבוגרים או אלה שיצאו מהסמינר/ ישיבה
וע"ז קיבלתי שני הצעות מעשיות
1 לכל ישיבה/סמינר יהיה אדם (או כמה, לפי הענין) שיתן הדרכה איך לגשת לשידוך ובעיקר על מה לשים דגש [ועל מה לא] והישיבות יממנו את זה
בדיוק כמו שיש יועץ הדרחה לפני החתונה יהיה הדרכה לפני השידוכים
2 למנות בכל סימנר/ ישיבה אדם (או כמה כנ"ל) שירכז את כל השידוכים (כמובן בגיל יותר מתקדם כל חוג לפי הגיל שלו)
והסנכרון יהיה קל
כמובן זה ללא עלות התחלתית אלא כל שידוך הוא מקבל כסף מהמשודכים
אני חושב מי שירים את הכפפה יעשה חסד גדול וזה כמעט ללא עלות

 

[רב ר]

הגיע אלי יהודי עולה רוסיה (מזמן) בביתו יושבים בן בגיל 25 ובת בגיל23 ושופך את ליבו שהילדים שלו לא כ"כ מבוגרים אבל בשנה האחרונה הגיע לו שני הצעות בלבד ומבקש שאני לפחות יציע לו משהו שיוכל להגיד לא...

האמת קיבלתי הרבה הצעות [כל הכבוד] אבל אני בקושי מכיר אותו
ברגע שאני יידע יותר פרטים אני יפנה לכל אחד כדי לשמוע
תודה רבה

 

[saralulu]

מיר
בריסק
גור
שירת דבורה
מכון שרה שנירר

אלו השמות שאני זוכרת כרגע, אבל יש עוד רבים.

אור ישראל

 

[yonatanr]

לכן צריך לשאול איך הם ביחס למוסד הלימודים שלהם, ולבקש דוגמאות, וכמובן בפגישות לבדוק היטב. וכמובן

ואם תשאל את החבר שלו, למה שהוא יענה לך שמצב היראת שמים שלו מפוקפק?!
הוא יענה לך בודאות שהוא ממש מעל הממוצע, והראיה היא שהוא מסיים שמונה עשרה דקה וחצי לאחר הראש ישיבה.
ובפגישות זה בוודאי הצגה מתוזמנת, ואין מה לראות.

כנראה שכל אחד מה שהוא רואה בסביבתו הקרובה
יש הרבה שאין להם מגבלה כספית, ונתקעים על מראה
יש כאלה שנראים מעולה, אבל נתקעים על עניינים משפחתיים
יש כאלו עם משפחה מדהימה, ונתקעים על ענין בריאותי, וכן הלאה.

ויש כאלה שיש להם גם וגם וגם, ואז אין לאן לברוח לסיבה טבעית, ורואים בברור שהקב"ה החליט בהשגחה פרטית ומדויקת על עיכוב.

אין ספק שיש לנו הרבה במה להשתפר, אבל חושבת שאי אפשר לשים את האצבע על דבר אחד ולאמר שהוא הוא הסיבה ואם שם נשנה הכל יסתדר.

וצודקת לגמרי, רק הוא יושב ומחליט מי למי ומתי, והוא נותן לנו את הטבע כדי לחפש בתוכו אותו יתברך.
שנזכה.

אני לא סבור שזו חכמה לומר 'כל אחד נתקע בגלל סיבה אחרת, הכל משמים, אין מה לעשות'.
מקובלנו מרבי חיים מבריסק זצ"ל, שכשיש שלש קושיות, מתרצים אותן בתירוץ אחד.
אם היו אלו מקרים בודדים פה ושם, היה אפשר לומר שכל אחד נתקע בגלל משהו אחר.
אך כשמדובר על כמויות הולכות וגדלות, כנראה שמשהו תקוע אצלנו.
אם היינו מבינים שהמצב הוא קשה מאד, היו בחורים ובחורות רבים מבינים שאין להם יותר מדי ברירה, ויש להוריד את האף.
אך כשאומרים להם ש'הכל בסדר, יש כל מיני בעיות נקודתיות, אך זו לא בעיה מערכתית', הם ממשיכים לדרוש ולדרוש, ולא להבין למה האביר על הסוס הלבן עדיין לא הגיע.

 

[stars]

אור ישראל

כמה חוצניקים יש באור ישראל?

 

[stars]

ואם תשאל את החבר שלו, למה שהוא יענה לך שמצב היראת שמים שלו מפוקפק?!
הוא יענה לך בודאות שהוא ממש מעל הממוצע, והראיה היא שהוא מסיים שמונה עשרה דקה וחצי לאחר הראש ישיבה.

אהבתי איך שענית לעצמך תוך כדי כתיבה.
אם הראיה שלו שיש לו יראת שמים היא משום שהוא מסיים שמונה עשרה דקה וחצי אחרי הראש ישיבה, זה אומר לי ששם הירא"ש שלו אוחזת... אם זה טוב לו, מעולה, אבל לרוב האנשים אין בראיה זו ממש. (שוב, כמובן שלא אחליט כך על סמך ראיה אחת ממישהו אחד, אבל סגנון ראיות כאלו מוכיחות לי את העניין).
מכל מקום, תמיד עושים הצלבת מידע, שואלים כמה חברים, ובודקים אם כולם אומרים את אותו רעיון, ואם לא, זה מדליק נורה אדומה.
יש אנשים שחושבים שלברר בשידוכים זה משחק ילדים. צריך הרבה חכמה לדעת מה לשאול, איך לשאול, את מי לשאול, מתי לשאול, וכמובן איך לשמוע את התשובות (שלא נאמרו, או שנאמרו במרומז, בין השיטין וכו').

ובפגישות זה בוודאי הצגה מתוזמנת, ואין מה לראות.

זה נכון באופן כללי, אבל אל תשכח שצריך להיות בעל יכולת משחק יוצאת דופן כדי להציג בשלמות במשך 6 פגישות שעומדות על ממוצע של 3 שעות כל אחת. כמעט תמיד יש מעידות לכאן ולשם.
וכשיש מעידות, צריך לבדוק היטב מה היתה המעידה, כי יש מעידות שהגיוני שגם מישהו ירא שמים יעשה, אבל יש מעידות שכמעט ואינן בנמצא אצל מי שירא שמים (שוב, תיקח הכל בהבנה שאני לא מתייחס לרמת ירא"ש מדודה וקצובה מראש... תתפוס את הרעיון), ואם בכ"ז הלה מעד, זה מדליק נורה.
[אני לא מתייחס לעובדה שמי שמשקר בפגישות גורם גם רעה לעצמו, וק"ל].

 

[מרחבית]

אני לא סבור שזו חכמה לומר 'כל אחד נתקע בגלל סיבה אחרת, הכל משמים, אין מה לעשות'.

קודם כל השאלה היא לא אם זה חכמה או לא, אלא מה המציאות בשטח. ומה שהיא כתבה בפירוט - זו אכן המציאות בשטח הידועה למי שמצוי בעניינים אלו.
והבעיה קיימת אצל חסידים, ליטאים וספרדים. אצל ישראלים וחוצניקים. אצל חרדים ודתיים לאומיים. על אף שההתנהלות והציפיות של כל אחת המקבוצות הללו כל כך שונה.

דבר שני, לא רואה איפה החכמה הגדולה בקלישאות על להוריד את האף ועל האביר על הסוס הלבן.
כשרב חיים מבריסק זצ''ל דיבר על תירוץ שמיישב כמה קושיות, הוא דיבר על משהו עמוק וחכם ואמיתי.

 

[stars]

אני לא סבור שזו חכמה לומר 'כל אחד נתקע בגלל סיבה אחרת, הכל משמים, אין מה לעשות'.
מקובלנו מרבי חיים מבריסק זצ"ל, שכשיש שלש קושיות, מתרצים אותן בתירוץ אחד.
אם היו אלו מקרים בודדים פה ושם, היה אפשר לומר שכל אחד נתקע בגלל משהו אחר.
אך כשמדובר על כמויות הולכות וגדלות, כנראה שמשהו תקוע אצלנו.
אם היינו מבינים שהמצב הוא קשה מאד, היו בחורים ובחורות רבים מבינים שאין להם יותר מדי ברירה, ויש להוריד את האף.
אך כשאומרים להם ש'הכל בסדר, יש כל מיני בעיות נקודתיות, אך זו לא בעיה מערכתית', הם ממשיכים לדרוש ולדרוש, ולא להבין למה האביר על הסוס הלבן עדיין לא הגיע.

קודם כל השאלה היא לא אם זה חכמה או לא, אלא מה המציאות בשטח. ומה שהיא כתבה בפירוט - זו אכן המציאות בשטח הידועה למי שמצוי בעניינים אלו.
והבעיה קיימת אצל חסידים, ליטאים וספרדים. אצל ישראלים וחוצניקים. אצל חרדים ודתיים לאומיים. על אף שההתנהלות והציפיות של כל אחת המקבוצות הללו כל כך שונה.

דבר שני, לא רואה איפה החכמה הגדולה בקלישאות על להוריד את האף ועל האביר על הסוס הלבן.
כשרב חיים מבריסק זצ''ל דיבר על תירוץ שמיישב כמה קושיות, הוא דיבר על משהו עמוק וחכם ואמיתי.

ברור שהכל משמים, וגמרות מפורשות הן "הכל בידי שמים חוץ מירא"ש", ו"אפילו ספר תורה שבהיכל צריך מזל" וכו' וכו'.

העניין הוא שהקב"ה שולח מסרים, וצריך לפענח אותם. (לא שאנחנו יודעים מה חשבונותיו של מקום, אלא אנו צריכים לפקוח עיניים ע"מ לנסות להבין - ברמה זו או אחרת - מה רוצים מאיתנו).

נכון שברירת המחדל של כל אחד שיש לו בעיה כלשהי היא להתחזק באמונה וביטחון, אבל גם צריך לפשפש במעשים. בחור תקוע בשידוכים הרבה זמן, לדעתי מלבד העניין של אמונה וביטחון, עליו לפשפש במעשיו - אולי הוא פגע במישהו, אולי הוא דורש דרישות לא נכונות, וכו' וכו'. ובשביל זה צריך להתייעץ עם דעת תורה.

אדם לא יכול לעצום את עיניו ולומר, "זה משמים, אתחזק בביטחון ואמונה, והקב"ה ישלח לי ישועה". אין סיבה שהקב"ה ישלח לו ישועה אם הוא לא משנה את דרכיו (לא ניכנס לנידון של מהות מצוות הביטחון והאמונה).

ישנן בעיות "ציבוריות" שפשו אצל ציבור שלם, וישנן בעיות אינדיבידואליות. למשל, אם בחור הוא גאוותן ומשום כך אף בחורה לא רוצה להתחתן איתו, זוהי בעיה אינדיבידואלית שעליו לתקן. לעומת זאת, אם בחור דורש הרבה כסף, זוהי בעיה "ציבורית". אפשר להבין מאיפה הוא קיבל את הרעיון של לדרוש הרבה כסף, אבל זה עדיין לא אומר שזה נכון. ונכון שיש בחורים רבים שקיבלו שידוך נוצץ ממזומנים רבים, אבל המציאות בשטח הורתה שזו דרך בלתי אפשרית ולא נכונה, והראיה היא שהיום בחורים דורשים הרבה פחות, כי אם היו ממשיכים לדרוש, היכלי הישיבות היו עולות על גדותיהם מעומס בחורים מבוגרים...

כמו"כ, בחור דורש דרישה מגזרית בלתי הגיונית (למשל, בחור ספרדי מהפריפריה, דורש בחורה אשכנזייה מהמרכז), שילך לחפש אחר הרוח... היות וזו לא דרישה הגיונית, הגיוני מאוד שהוא לא יקבל את השידוך שלו וא"כ מדוע הוא נזעק וקובל על כך שהוא כבר בן 26 ואין לו שידוך? זו גם בעיה "ציבורית" שהציבור צריך לשנות מעיקרו.

אז העובדה שיש מעוכבי שידוך בעוד הרבה מגזרים רק מוכיחה שלכל מגזר יש את הבעיה "הציבורית" שלו, ולא מדובר רק בבעיות אינדיבידואליות.

 

[yudb]

מהכרות עם הציבור ברוסי
כאשר המוצע/ת הם כשרוניים מעל הסטנדרט הם לא יסכימו להשתדך עם רוסים
הם רוצים ישראלים בלבד
בעוד שאם הם ממוצעים הישראלים מאוד פוחדים להשתדך איתם

למה?
אני מכירה מספר משפחות שהצעתי להם בעבר בחורות ממוצא רוסי ולא הייתה להם עם זה שוווווםםםם בעיה.

 

[מרחבית]

התגובה הבאה היא תגובה לכמה מהכותבים כאן, אך גם ובעיקר למה שקורה לעיתים קרובות בשטח.

בכל מצב של יהודי עליו להתחזק באמונה וביטחון, וגם לפשפש במעשים, וגם לראות ולבחון את דרכי ההשתדלות שלו האם נעשות בהיגיון.
ככה זה חיים של יהודי. ואין אחד שאין לו לאן להתקדם עם זה.
יש לשער שרוב המעוכבים והוריהם משתדלים לנקוט בדרכים האלה כפי יכולתם. וגם להתיעץ כאשר הם רואים צורך בכך.

השאלה היא מה תפקידנו כסביבה. את רוב הפרטים אנחנו הרי לא יודעים בדרך כלל, גם אם נדמה לנו שכן. לא איזה הצעות הוצעו וכמה, לא מי סרב היא או הוא, לא מה הסיבה האמיתית (לפעמים אומרים תירוצים כדי לא לספר רע על השני או כי לא מעוניינים לשתף), לא האם התייעצו ועם מי, לא מה המחשבות והרגשות הפנימיים של האדם.

האם אנחנו באמת מאמינים שהמעוכבים לא מודעים לכך שצריך להתחתן; שהזמן עובר; שהרכבת נוסעת; שאי אפשר לחכות לאביר על הסוס; שאין שלמות; שצריך להתפשר; ועוד כהנה וכהנה?
האם באמת כל האלפים הרבים הללו נדמים לנו כטפשים ומנותקים, או שנשארו בגיל שלושים ארבעים כמו שהיו בני שמונה עשרה?
אם אנחנו כסביבה חושבים שאנחנו יודעי כל ובטוחים שיש פתרון קל ופשוט לבעיות סבוכות - אולי זה מראה דווקא עלינו?
אם אנחנו כסביבה בטוחים שמי שלא התחתן הפסיק לגדול ולהתפתח משום מה, אולי משהו בחשיבה שלנו לא מכיר במציאות?
אולי הצורך שלנו לתת פתרונות כוללניים פשוטים, שלא לדבר על האשמות, נובע מצרכים שלנו?
אולי גם כאשר הכוונות שלנו סופר טובות ובאמת אכפת לנו, אנחנו חוטאים בסוג של יהירות?

אפשר לקחת את הדברים הנ''ל לכל סוג של שפיטת אחרים ונתינת עצות (ללא שהתבקשנו) - פשוטות, ידועות, כוללניות ונדושות -
ביחס לגרושים/ות, לבעיות חינוכיות או רגשיות, לבעיות בשלום בית; לכל אותם תחומים, שבהם האדם סובל לפעמים פעמיים. מעצם הקושי, ומיחס הסביבה.