התייעצות מה עושים עם המצב של השידוכים במגזר שלנו

[efrat1]

אני מוחה על הסגנון ועל הביטוי.
חסידים לא "מבלים" בטיש.
הם נמצאים שם לשעה של התעלות רוחנית, בהתקרבות לבורא ע"י דביקות בצדיקים"
רמב"ם הלכ' דעות פ"ו ה"ב: "מצות עשה להדבק בחכמים ותלמידיהם כדי ללמוד ממעשיהם...לפיכך צריך אדם...ולאכול ולשתות עם תלמידי חכמים".

הנה דוגמא לפערים מנטלים.
האישה תחשוב שבעלה מבלה.
הבעל ירגיש שהוא מתעלה.

 

[שני זאת אני :)]

התכוונתי לומר שלי לא זכור שמישהו כאן שפט אף אחד, כי־אם את הציבור בכללותו.

גם לי.
ולכן אומרת חבל להציף שיביאו עכשיו דוגמאות.

 

[יפוש]

אומנם ישנם כאלו בחורים / ות אבל מעטים הם.....
רובם לא כאלו....

נכתב בציניות טהורה

איפה?

אין לי עניין לרדת לדוגמאות.
תדפדפו קצת למעלה, ציטטתי.

התכוונתי לומר שלי לא זכור שמישהו כאן שפט אף אחד, כי־אם את הציבור בכללותו.

שפטו את הרווקים המתבגרים בכללות, אכן.

זה אומר שצריך להאמין לאלו שעברו את זה... ואם הוחלט פה למעלה שהם פחות מבינים את הרווקים, אז אממ...

רווקים מבוגרים שאכן עברו את זה.
לא בנות עשרים ומטה, עם חלב על השפתיים שיודעות לצקצק על המבוגרים הבררנים שלא מוכנים להתפשר...
חוץ ממה שכל אדם בוגר ומבין יכול לחשוב בהגיון ולכל רעיון, גם המוזר ביותר, מתרגלים בסופו של יום.
לא מחייב התיעצות עם בעלי וותק ונסיון.
עובדה שאני כתבתי את זה למרות שאין לי ממש נסיון

 

[stars]

שפטו את הרווקים המתבגרים בכללות, אכן.

לא! שפטו כאן את הציבור. בשום אופן לא את הרווקים/ות!

סליחה על החריפות, אבל אחרי שהמצב בציבור הוא שבחור גאוותן, שיודע קצת ללמוד וחושב את עצמו למי־יודע־מה, ובנוסף לכך גם לומד בישיבה נוצצת, דורש דירה בירושלים (נכון, כבר לא, אבל כך היה), מאוד קשה לבקש מבחור ספציפי לא לעשות כך.
ממילא אין כאן שום טענה ספציפית על אף רווק/ה, וגם לא על ציבור הרווקים/ות. הטענה היא על המצב המטורף בציבור, שאותו חייבים לשנות, ויפה שעה אחת קודם.

בשום אופן אני לא חוזר בי מהדברים הללו, וכל מי שזועק חמס נגד השיפוטיות וההאשמות של הכותבים (כולל אני) על רווקים/ות, או שהוא לא יודע לקרוא, או שהוא לא קורא בפועל את מה שכתבנו, או שהוא לא מבין את מה שכתבנו - מה שאומר שהוא קשה הבנה.
ומי שכן יודע לקרוא וכן קרא וכן הבין את מה שכתבנו, ובכל זאת חולק על הדברים, הוא פשוט חוטא למציאות הקיימת. המציאות היא שבתור ציבור חרדי־ליטאי בארץ ישראל, ישנן דרישות לא נכונות בעליל, וחייבים לשנות את הדרישות הללו, ומהר!

מתסכל שאנשים מבינים מה שהם רוצים, וכתגובה מתעצבנים. תקראו טוב טוב את כל הנכתב, ואח"כ תבדקו אם התגובות שלכם שייכות או לא.
ואם רווק/ה כואב את המצב שלו, אני איתו לגמרי! אבל זה לא מתיר סילוף של הנכתב. וכי יעלה על הדעת שאדם יאמר "כואב לי הרגל, לכן אני לא מסכים איתך"???


אני פשוט מרגיש שאני מבזבז את זמני לשכנע את הקוראים וכותבים כאן. פשוט תגללו שוב לתחילת האשכול, ותקראו בסבלנות את כל מה שנכתב, וממילא תבינו שאין שום מקום לכל מה שכתבתם.
זו כנראה התגובה היחידה שהגיבה באופן נכון:

תסלחו לי על הנימה אבל אני קוראת את הפוסט הזה וחוץ מהתגובה שבה הובאה תגובת הבחורה הכאובה ומעט תגובות נוספות הפוסט הזה הוא טכני...
הנושא הזה לא יכול להדיין רק בפרספקטיבה הזו!
אין מה לעשות. מדובר פה בדיני נפשות!!!
הנפש חשופה הרבה יותר בגילאים המבוגרים. גם אם על פניו נראה שלא אכפת להם בכלל...

למרות שאני חולק על עצם ההתייחסות לנושא. אני סבור שפוסט שנוגע בנקודה כה רגישה, יכול גם הוא להיות טכני וקר, רק שכמובן צריך לדאוג גם לאלטרנטיבה, וזהו שהצעתי שיפתחו אשכול תמיכה.

הסיבה היחידה שאני ממשיך לענות, זה כדי לפייס את דעתם של הרווקים/ות המתבגרים/ות, שח"ו לא עלה בדעתנו לשפוט אותם אישית!

 

[פרפר סגול]

להתפשר, להתפשר, להתפשר?
יש מים פושרים...
מצטטת לכם תגובה שקבלתי על הסיפור הווה ממושך הוא לא פשוט:

1. ניקית:אני עוקבת אחריו, סיפור ממש יפה.
   זה נושא טחון אבל את הצלחת לתת לו זווית חדשה ומעניינת.
   רצית את דעת הקוראים, אההמ....אז כך...
   הייתי שמחה שהוא ימשיך לעבודה- שתעבוד כל עצמה באיזה משהו ואולי בסוף שתתפשר ושזה יהיה לה קשה אבל היא תהיה גיבורה...
   שנבין שדברים כאלה לא באים סתם וצריך לעבוד על משהו בשביל לעמוד בנסיונות כאלו.
   ממש תודה
   
   
   
2. התגובה שלי: קודם כל, תודה.
   אבל,לא הבנתי?
   שתתפשר באיזו נקודה?
   ועל מה היא צריכה לעבוד?
   
   
   
3. ניקית: על מה שהיא תקבל:גרוש/אלמן וכו'
   ושהיא תעבוד על עצמה בשביל לקבל-שתעבור תהליך, קיצער מה שאת באמצע לעשות
   תודה
   
   
   
4. התגובה שלי: לא, ממש לא.
   היא תקבל רווק, מושלם מכל בחינה שהיא, בעז"ה.
   היא תעבד על עצמה להאמין שהבורא מכין לה את הכי טוב בשבילה, לא בנאיביות, אלא באמת.
   יש למה לחכות...
   
   
   
5. ניקית: לאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
   אין אנשים מושלמים!!!!!!
   
   
6. התגובה שלי:
   ברור.
   למה כונתי?
   היא תתחתן עם אדם שתרגיש שהוא מושלם בשבילה.
   לא ויתורים ולא התפשרויות.
   פשוט יהיה לה כיף איתו.
   
   

 

[yonatanr]

בעקבות הדברים שנאמרו כאן, רציתי לחדד כמה נקודות:

א. בציבור שלנו, עניין הנישואין שונה מהותית מכל דבר אחר שהאדם נזקק לו בחיים. כשהאדם נצרך לאוכל, פרנסה, או דירה, הוא יכול לפנות למתווך כדי למצוא את צרכיו, אך הוא יכול גם לדאוג לעצמו, לקנות אוכל במכולת ולחפש בעצמו דירה. לעומת זאת, כשגבר או אשה חרדיים נצרכים לבן/בת זוג, אין להם שום אפשרות להינשא בכוחות עצמם, והם חייבים לעשות זאת אך ורק על ידי מתווך - שדכן.

ב. בעבר היה מקובל מאד בציבורנו שהאשה היא עקרת בית והאב הוא המפרנס, וכך לאשה נשואה היה זמן פנוי רב, וכך נוצר מוסד ה'שדכניות', נשים שמנסות לעשות שידוכים לשם שמים, ואולי גם תצא מזה קצת פרנסה. כיום, עם עליית רמת החיים, ובהתאם עליית יוקר המחיה, כמעט ואין נשים שנשארות בבית, אלא רובן הגדול יוצא לעבוד. גם אצל הגברים כמעט ונמחק מוסד ה'עסקנים', אותם אברכים שמסתובבים פה ושם, קצת מתווכים וקצת שדכנים ועוד כל מיני עסקים זעירים, אלא הכל מתמסד, אנשים הולכים לכוללים רציניים או לעבודות מסודרות. כתוצאה מכך, אין לאנשים זמן פנוי להתעסק בשידוכים, שכפי שכתבתי למעלה, הסיכוי לפרנסה מזה הוא קלוש מאד, ועם כל הכבוד לחסד ולמצווה הגדולה שיש בזה, 'עניי עירך קודמים', ובוודאי שום אם לילדים לא תרגיש נקיפות מצפון על כך שבמקום לנסות לשדך את זו וזה, היא מקדישה 'שעת איכות' לילדים.

ג. משתי הנקודות הקודמות עולה, שהרווקים חייבים את השדכנים, והשדכנים אינם נזקקים כלל לרווקים. גם שדכנים 'מקצועיים' אם יש כאלו היום, יעדיפו לשדך את הצעירים שנכנסים לשוק השידוכים, שהרבה יותר קל לארס אותם עם הראשון/נה שהם פוגשים, מאשר את הרווקים המבוגרים, שכבר עברו הרבה בחיים, וקשה להם לומר לעצמם שהם המתינו כל כך הרבה כדי להתארס עם מישהו/י שיכלו למצוא כמותו/ה כבר בהתחלה.

ד. לכן עם כל ההכלה וההבנה, אין ספק שיש לכבד מאד את כל מי שמציע הצעת שידוך למבוגר, גם אם הוא לא יודע בדיוק מה הגובה שלו/ה, ואם הישיבה שהוא לומד בה היא פתוחה או 'פרום'.

ה. עם כל הקושי לומר זאת, אחד המדרבנים העיקריים של אותם אברכים ואברכיות להציע שידוכים, הוא המסכנות של אותם רווקים מבוגרים. לפעמים המצפון הזה שכוסס בהם לחשוב על החבר המסכן שמתייבש לו בישיבה עם המחזור שלישי של 'יבמות', הוא הדבר היחיד שגורם להם להתחיל לחפש ב'אגרון' את השמות של ההורים, כתובות ומספרי טלפונים, במקום לתפוס שנת צהריים הגונה. לכן אי אפשר לזלזל בעצה ההגונה שניתנה לאותה רווקה, שאם היא מראה לכולם שטוב לה במצב שלה, והיא מבלה לה בטיולים בחו"ל וחוזרת מאושרת, זה יכול להרדים כמה פלאפונים באזור.

ומכאן תצא הקריאה לכל המעוכבים והמעוכבות: נכון, המצב הוא קשה מאד, אנחנו מבינים את הקושי הנפשי, והמחשבה המייאשת על כך ש'לא אכפת לי להיות רווקה עוד חמש שנים, העיקר להיות בטוחה שבסוף אני אתחתן!', אבל מצד שני, גם אלו שמבקרים ולוחצים ומייעצים, עושים זאת רק מדאגה לכם, ובלי שאנשים יחשבו עליכם וירצו לסדר אתכם, יהיה לכם מאד קשה להתחתן.

 

[רוחי ברג]

להתפשר, להתפשר, להתפשר?
יש מים פושרים...
מצטטת לכם תגובה שקבלתי על הסיפור הווה ממושך הוא לא פשוט:

1. ניקית:אני עוקבת אחריו, סיפור ממש יפה.
   זה נושא טחון אבל את הצלחת לתת לו זווית חדשה ומעניינת.
   רצית את דעת הקוראים, אההמ....אז כך...
   הייתי שמחה שהוא ימשיך לעבודה- שתעבוד כל עצמה באיזה משהו ואולי בסוף שתתפשר ושזה יהיה לה קשה אבל היא תהיה גיבורה...
   שנבין שדברים כאלה לא באים סתם וצריך לעבוד על משהו בשביל לעמוד בנסיונות כאלו.
   ממש תודה
   
   
   
2. התגובה שלי: קודם כל, תודה.
   אבל,לא הבנתי?
   שתתפשר באיזו נקודה?
   ועל מה היא צריכה לעבוד?
   
   
   
3. ניקית: על מה שהיא תקבל:גרוש/אלמן וכו'
   ושהיא תעבוד על עצמה בשביל לקבל-שתעבור תהליך, קיצער מה שאת באמצע לעשות
   תודה
   
   
   
4. התגובה שלי: לא, ממש לא.
   היא תקבל רווק, מושלם מכל בחינה שהיא, בעז"ה.
   היא תעבד על עצמה להאמין שהבורא מכין לה את הכי טוב בשבילה, לא בנאיביות, אלא באמת.
   יש למה לחכות...
   
   
   
5. ניקית: לאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
   אין אנשים מושלמים!!!!!!
   
   
6. התגובה שלי:
   ברור.
   למה כונתי?
   היא תתחתן עם אדם שתרגיש שהוא מושלם בשבילה.
   לא ויתורים ולא התפשרויות.
   פשוט יהיה לה כיף איתו.
   

זה פשוט לא נכון.
לו את היית בוראת עולם אולי היית בוראת אותו ככה. אבל מציאות שאלוקים ברא עולם אחר.
שלפעמים צריך להתפשר.

 

[בובתי]

דיברתי על תלמידי הבעש"ט? חלילה וחס.
אני מדברת על המציאות כיום ועל האפשרות בתור היתכנות סטטיסטית.
לא חסרים ראשי ישיבות שאבא שלהם היה ר"י.
לא מכירה כ"כ ר"י שאנשים זקנים ובעלי שיעור קומה רוחני כפפו את עצמם אליהם רק בגלל שאבא שלהם היה ראש ישיבה.
אדמו"רים כן.

אין כ"כ ראשי ישיבות שאנשים זקנים ובעלי שיעור קומה כופפו את עצמם עליהם אלא א"כ " הם צעירים מאותו ר"י ולמדו אצלו וכדו' יש אולי אנשים זקנים ששואלים "הלכות" מרבנים צעירים מהם כמו חסידים ששואלים הלכות מרבנים!

 

[stars]

בעקבות הדברים שנאמרו כאן, רציתי לחדד כמה נקודות:

א. בציבור שלנו, עניין הנישואין שונה מהותית מכל דבר אחר שהאדם נזקק לו בחיים. כשהאדם נצרך לאוכל, פרנסה, או דירה, הוא יכול לפנות למתווך כדי למצוא את צרכיו, אך הוא יכול גם לדאוג לעצמו, לקנות אוכל במכולת ולחפש בעצמו דירה. לעומת זאת, כשגבר או אשה חרדיים נצרכים לבן/בת זוג, אין להם שום אפשרות להינשא בכוחות עצמם, והם חייבים לעשות זאת אך ורק על ידי מתווך - שדכן.

ב. בעבר היה מקובל מאד בציבורנו שהאשה היא עקרת בית והאב הוא המפרנס, וכך לאשה נשואה היה זמן פנוי רב, וכך נוצר מוסד ה'שדכניות', נשים שמנסות לעשות שידוכים לשם שמים, ואולי גם תצא מזה קצת פרנסה. כיום, עם עליית רמת החיים, ובהתאם עליית יוקר המחיה, כמעט ואין נשים שנשארות בבית, אלא רובן הגדול יוצא לעבוד. גם אצל הגברים כמעט ונמחק מוסד ה'עסקנים', אותם אברכים שמסתובבים פה ושם, קצת מתווכים וקצת שדכנים ועוד כל מיני עסקים זעירים, אלא הכל מתמסד, אנשים הולכים לכוללים רציניים או לעבודות מסודרות. כתוצאה מכך, אין לאנשים זמן פנוי להתעסק בשידוכים, שכפי שכתבתי למעלה, הסיכוי לפרנסה מזה הוא קלוש מאד, ועם כל הכבוד לחסד ולמצווה הגדולה שיש בזה, 'עניי עירך קודמים', ובוודאי שום אם לילדים לא תרגיש נקיפות מצפון על כך שבמקום לנסות לשדך את זו וזה, היא מקדישה 'שעת איכות' לילדים.

ג. משתי הנקודות הקודמות עולה, שהרווקים חייבים את השדכנים, והשדכנים אינם נזקקים כלל לרווקים. גם שדכנים 'מקצועיים' אם יש כאלו היום, יעדיפו לשדך את הצעירים שנכנסים לשוק השידוכים, שהרבה יותר קל לארס אותם עם הראשון/נה שהם פוגשים, מאשר את הרווקים המבוגרים, שכבר עברו הרבה בחיים, וקשה להם לומר לעצמם שהם המתינו כל כך הרבה כדי להתארס עם מישהו/י שיכלו למצוא כמותו/ה כבר בהתחלה.

ד. לכן עם כל ההכלה וההבנה, אין ספק שיש לכבד מאד את כל מי שמציע הצעת שידוך למבוגר, גם אם הוא לא יודע בדיוק מה הגובה שלו/ה, ואם הישיבה שהוא לומד בה היא פתוחה או 'פרום'.

ה. עם כל הקושי לומר זאת, אחד המדרבנים העיקריים של אותם אברכים ואברכיות להציע שידוכים, הוא המסכנות של אותם רווקים מבוגרים. לפעמים המצפון הזה שכוסס בהם לחשוב על החבר המסכן שמתייבש לו בישיבה עם המחזור שלישי של 'יבמות', הוא הדבר היחיד שגורם להם להתחיל לחפש ב'אגרון' את השמות של ההורים, כתובות ומספרי טלפונים, במקום לתפוס שנת צהריים הגונה. לכן אי אפשר לזלזל בעצה ההגונה שניתנה לאותה רווקה, שאם היא מראה לכולם שטוב לה במצב שלה, והיא מבלה לה בטיולים בחו"ל וחוזרת מאושרת, זה יכול להרדים כמה פלאפונים באזור.

ומכאן תצא הקריאה לכל המעוכבים והמעוכבות: נכון, המצב הוא קשה מאד, אנחנו מבינים את הקושי הנפשי, והמחשבה המייאשת על כך ש'לא אכפת לי להיות רווקה עוד חמש שנים, העיקר להיות בטוחה שבסוף אני אתחתן!', אבל מצד שני, גם אלו שמבקרים ולוחצים ומייעצים, עושים זאת רק מדאגה לכם, ובלי שאנשים יחשבו עליכם וירצו לסדר אתכם, יהיה לכם מאד קשה להתחתן.

וואו!

 

[בובתי]

אם לפני קניית דירה ניגשים לשאול את הראש ישיבה והוא אומר מה שהוא אומר ולאישה זאת נראית הוראה תמוהה ומוזרה והיא לא מבינה מה הקשר בין ההנחיה לבין המציאות ולא ממש מבינה למה היא אמורה לקבל את עצתו של הראש ישיבה, אז אולי היא אישה כשרה ועושה רצון בעלה ובפרצוף של 'לא מבינה מאיפה זה נחת עלי' מבצעת את הוראתו של הראש ישיבה, עדיין, זה לא מוסיף הרבה לאוירה הטובה.... וזה עוד לפני שמגיעים להנחיות והוראות בנושאים משמעותיים.

 

[רוחי ברג]

בטח שמותר לחלוק על דעתי, רק סטאלין וקים ז'ונג היקר לא טעו לעולם.
לא נכנסתי בכוונה לנישה הזו, כי החרדים המודרנים הם לחלוטין שונים מהחרדים האחרים. לא שהם פסולים, בעיניי הם כשרים לא פחות מאחרים, אבל יש להם תפיסה שונה.
ומה זה אומר?
שעוד 20 שנה הילדים של פלוני ייראו כך, והילדים של המודרני ייראו ויישמעו וידברו אחרת. לא שזה רע, כן? עניין של בחירה.

ובמחילה; מה זה משנה לבחורה בוגרת וולף אם בעלה מקבל עצות וחיזוק מיהודי הדור פנים שלובש קפוטה שחורה ועליה פרחים כחולים ולראשו שטריימל, ולא מיהודי של צורה שבע ימים הלובש פראק ארוך, זקנו מסורק ועל ראשו המבורג? מה זה העסק שלה ממי בעלה מקבל את הטעם שלו ביהדות? כל זמן שמקפידים ושומרים את אותה הלכה ואותה פסיקה, ורוצים שהילדים ילמדו תורה ויהיו יהודים של צורה - למה להתפס לדקויות חיצוניות?
וגם אדון בעל ייטיב לעשות אם יעניק לאשתו זכות לחיות, כמפורט בספרים של ח' ברטלר.

יש מושחתים במידות בכל מגזר, מבטיח.
יצא לי לשמוע אב כאוב (ליטאי) שסיפר לי בדמעות בעיניו על התנהגות חתנו לשעבר, ממשפחה מכובדת וספור נחשבת, ויצא לי גם לשמוע זמירות דומות מיהודי חסידי בנסיבות אחרות.
כל אדם נמדד לגופו, ובלי מידות העגלה תטבע בבוץ, בכל גיל ובכל מצב.
טוב, סטיתי לגמרי.

לא הבנתי, אז מציעים פה שלטאיות יקחו חסידים? שזו תהיה ההתפשרות?

 

[stars]

לא הבנתי, אז מציעים פה שלטאיות יקחו חסידים? שזו תהיה ההתפשרות?

זה דוגמה ורעיון, מני רבים

 

[כוכב נוגה]

מאז קום האשכול אני עוקבת אחרי ההודעות...
להגיד תאמת זה דיי מייאש מה שכתבתם פה, ניסיתי איכשהו להתחזק מהתגובות הנפלאות והדיונים..
שורה תחתונה, ועם זה נלך הלאה - להתפשר ולהתפשר, להאמין ולהאמין, ולחכות לשדכן/ית. יותר מזה לא מצאתי משהו מעשי.
יצאתי בסדר?

 

[stars]

מאז קום האשכול אני עוקבת אחרי ההודעות...
להגיד תאמת זה דיי מייאש מה שכתבתם פה, ניסיתי איכשהו להתחזק מהתגובות הנפלאות והדיונים..
שורה תחתונה, ועם זה נלך הלאה - להתפשר ולהתפשר, להאמין ולהאמין, ולחכות לשדכן/ית. יותר מזה לא מצאתי משהו מעשי.
יצאתי בסדר?

יצאת מעולה!
העניין הוא שבמקור זהו לא אשכול שנועד לחזק, אלא לדון במצב, בגורמים לו ובפתרונות.
בפעם השלוש מאות שישים ושמונה אני מציע שיפתחו אשכול תמיכה בנושא. אשכול בו כולם יוכלו לחזק ולהתחזק, ועל הדרך להחכים.

 

[רוחי ברג]

זה דוגמה ורעיון, מני רבים

חחחח, כמובן.
אני מסכימה פה אם כל הכתוב על התפשרויות כבחורה רווקה חוץ מזה.

 

[רוחי ברג]

מאז קום האשכול אני עוקבת אחרי ההודעות...
להגיד תאמת זה דיי מייאש מה שכתבתם פה, ניסיתי איכשהו להתחזק מהתגובות הנפלאות והדיונים..
שורה תחתונה, ועם זה נלך הלאה - להתפשר ולהתפשר, להאמין ולהאמין, ולחכות לשדכן/ית. יותר מזה לא מצאתי משהו מעשי.
יצאתי בסדר?

להתפשר על חסיד

 

[לילך אור]

לו את היית בוראת עולם אולי היית בוראת אותו ככה

סיפור הוא מעין בריאת עולם חדש.

אבל מציאות שאלוקים ברא עולם אחר

לא סותר.
והאלוקים נתן אפשרות לסופר לבנות עולם סיפורי חדש.

 

[כוכב נוגה]

להתפשר על חסיד

ממ...

 

[stars]

להתפשר על חסיד

ו/או על בחור מצוין לא גאוותן שלא דורש הרבה מדי כסף... (למשל)
ו/או על... וכו' וכו'

עריכה: בחור כ"כ מצוין, שהוא לא גאוותן ולכן לא דורש הרבה מדי...

 

[יפוש]

הטענה היא על המצב המטורף בציבור, שאותו חייבים לשנות, ויפה שעה אחת קודם.

האלטרנטיבה להשאר רווקים בגילאים מתקדמים היא קשה מאוד והמדובר עצמו לא יודע עד כמה.הוא מפסיד.
זאת כמובן אמירה על הציבור כציבור על מכלול בעיותיו ולא על הרווקים\ות

אין כ"כ ראשי ישיבות שאנשים זקנים ובעלי שיעור קומה כופפו את עצמם עליהם אלא א"כ " הם צעירים מאותו ר"י ולמדו אצלו וכדו' יש אולי אנשים זקנים ששואלים "הלכות" מרבנים צעירים מהם כמו חסידים ששואלים הלכות מרבנים!

יש הבדל משמעותי מאוד בין הלכה להנהגה
ובין ת"ח, רב או דיין לבין אדם שכל מעמדו נגזר מכך שאביו (או סביו) היה אדם קדוש...

לא אומרת אם זה טוב או רע אבל בהסתכלות הליטאית אי אפשר להבין איך אדם שכל מעלתו מסתכמת בייחוס, מבלי קשר לידיעתו או לשקידתו בתורה וירא"ש יכול להנהיג עדה ולייעץ לאנשים איך לחיות.