דרוש מידע מה שווה תעודת הוראה

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום,
מה שווה תעודת הוראה למחזיקה בה מלבד האפשרות להיות מורה?
זה חוסך בלימודי תואר כלשהם? אשמח למידע מהימן בתחום. בעיקר בתארים הקשורים לעולמות הייעוץ/טיפול/עו"ס
תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
לי תעודת הוראה חסכה שנת מכינה או לסיים בגרויות.
חושבת ששווה ממש אם בכל אופן נשארים בסמינר.
בעו''ס- במבחר חוסך מכינה מסתבר שגם בשאר המקצועות זה עוזר לא יודעת כמה ואיך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לי תעודת הוראה חסכה שנת מכינה או לסיים בגרויות.
חושבת ששווה ממש אם בכל אופן נשארים בסמינר.
בעו''ס- במבחר חוסך מכינה מסתבר שגם בשאר המקצועות זה עוזר לא יודעת כמה ואיך...
באמת שכחתי להוסיף- מדובר על השלמת תעודת הוראה, דרך השתלמויות, בטווח של 6 שנים מסיום הלימודים שאז עדיין זה יכול להתווסף לדיפלומה שיש מהלימודים (או משהו כזה.. אני לא הצלחתי להבין בדיוק את הפרטים)
ואני מעונינת לדעת כמה זה ישתלם לי בעתיד, למקרה שארצה ללמוד תואר כלשהו מהנ"ל
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
לי תעודת הוראה חסכה שנת מכינה או לסיים בגרויות.
חושבת ששווה ממש אם בכל אופן נשארים בסמינר.
בעו''ס- במבחר חוסך מכינה מסתבר שגם בשאר המקצועות זה עוזר לא יודעת כמה ואיך...
השאלה אם זה משתלם לעומת מכינה? כמה קשה זה מכינה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
בתואר ראשון בחינוך תעודת הוראה מאפשרת השלמה לתואר בשנה אחת במקום 4
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
בתואר ראשון בחינוך תעודת הוראה מאפשרת השלמה לתואר בשנה אחת במקום 4
וואו זה משמעותי, יודעת איזה מכללה?
אגב תואר ראשון בחינוך גם חוסך לתארים אחרים אח"כ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
וואו זה משמעותי, יודעת איזה מכללה?
אגב תואר ראשון בחינוך גם חוסך לתארים אחרים אח"כ?
זה לא נכון.
לא תעודת הוראה אלא בכיר, שזה תוספת שנה לימודים אחרי תעודת הוראה.
חוסך כשנה וחצי מתוך 3.
רק לba בחינוך
והעלות של מסלולי ההסבה בשנה וחצי גבוהה, כך שלא מרוויחים הרבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
זה לא נכון.
לא תעודת הוראה אלא בכיר, שזה תוספת שנה לימודים אחרי תעודת הוראה.
חוסך כשנה וחצי מתוך 3.
רק לba בחינוך
והעלות של מסלולי ההסבה בשנה וחצי גבוהה, כך שלא מרוויחים הרבה.
מה כוונה מסלולי ההסבה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נכון ,סליחה
התכוונתי תעודת הוראה + ba
וזה תלוי כמה זמן עבר מזמן הלימודים של הבכיר ועד התואר
אם עברו פחות מחמש שנים ההשלמה לתואר היא של שנה
ואם עברו יותר מחמש שנים
שנה+סמסטר
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
קופצת על האשכול - -
אני עושה עכשיו תעודת הוראה ולומדת גם הנדסת תוכנה
בעתיד בעז"ה אני מתכננת להשלים לתואר אקדמי.
תעודת ההוראה תחסוך לי משהו?
כמה שנים נדרשות להשלמה לתואר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
שלום,
מה שווה תעודת הוראה למחזיקה בה מלבד האפשרות להיות מורה?
זה חוסך בלימודי תואר כלשהם? אשמח למידע מהימן בתחום. בעיקר בתארים הקשורים לעולמות הייעוץ/טיפול/עו"ס
תודה
תעודת הוראה תחסוך לכל תואר.
מה וכמה זה משתנה בין מסלולים ומוסדות.
אבל היא תחסוך מכינה/חלק מהסמסטרים/תהיה שוות ערך לנקודות זכות וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
קופצת על האשכול - -
אני עושה עכשיו תעודת הוראה ולומדת גם הנדסת תוכנה
בעתיד בעז"ה אני מתכננת להשלים לתואר אקדמי.
תעודת ההוראה תחסוך לי משהו?
כמה שנים נדרשות להשלמה לתואר?
באו"פ תעודת הנדסאי+תעודת הוראה שווה לרבע תואר (30 נקודות מתוך 120)
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכון ,סליחה
התכוונתי תעודת הוראה + ba
וזה תלוי כמה זמן עבר מזמן הלימודים של הבכיר ועד התואר
אם עברו פחות מחמש שנים ההשלמה לתואר היא של שנה
ואם עברו יותר מחמש שנים
שנה+סמסטר
ba אקווילנטי גם עובר?
תעודת הוראה תחסוך לכל תואר.
מה וכמה זה משתנה בין מסלולים ומוסדות.
אבל היא תחסוך מכינה/חלק מהסמסטרים/תהיה שוות ערך לנקודות זכות וכו'.
ומכינה/סמסטרים מסתבר קשים יותר מאשר תעודת הוראה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
בלת"ק
תעודת הוראה שווה נק' זיכוי למס למשך שנה
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אני חושבת שכן.
בעיקר אם בכל מקרה את נשארת בסמינר
אם זה השיקול היחיד שלך או לעזוב ביב' אז לא יודעת.
כבר כתבתי, זה לא בסמינר אלא אחרי סיום הסמינר, השלמה בהשתלמויות
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
מדובר על תואר אקדמי או אקוויוולנטי?
עם תעודת הוראה (ללא תואר)
ניתן לעשות בכיר
ואז במשך שנה אחת להשלים לתואר BA אקדמי (ידוע לי על מכללה ירושלים ונוות ישראל. יתכן שגם במבחר)
אם תואר אקדמי בהוראה,
ניתן להתקדם הלאה למגוון תחומים כמו MA בפסיכודרמה / תרפיה במוזיקה או אומנות,
או לעשות הסבה מתואר לתואר ולחסוך מכינה / פסיכומטרי / בגרויות
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
מדובר על תואר אקדמי או אקוויוולנטי?
עם תעודת הוראה (ללא תואר)
ניתן לעשות בכיר
ואז במשך שנה אחת להשלים לתואר BA אקדמי (ידוע לי על מכללה ירושלים ונוות ישראל. יתכן שגם במבחר)
אם תואר אקדמי בהוראה,
ניתן להתקדם הלאה למגוון תחומים כמו MA בפסיכודרמה / תרפיה במוזיקה או אומנות,
או לעשות הסבה מתואר לתואר ולחסוך מכינה / פסיכומטרי / בגרויות
תואר עתידי- מדובר על אקדמי
בקיצור, משתלם לי לעשות ת. הוראה אפילו בהשתלמויות? זה בטוח עדיף על פני מכינה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה