מוקדש לכל האימהות...

  • הוסף לסימניות
  • #42
אני דווקא אוהבת להיות בבית עם הילדים...לספר סיפורים...
קשה לי להיות שעות ארוכות בביה"כ. (מאז ומתמוד)
זה אומר שאני מוזרה, תגידו? רק אני לא מקטרת על כך שאינני יכולה לבוא לביה"כ??
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
אחרי הרבה שנים בבית ב"ה עם תפילות וחזנויות, וילדי המתוקים שמזמרים אחרי את הפיוטים, אני ממש מכורה להתרוממות הזו.
אני מרוכזת כל כולי בתפילה שלי, בקצב שלי, במנגינות שלי ובבית שלי.
כמובן, שאני נערכת בהתאם, וכל תפילת שמו"ע דורשת התארגנות מתאימה והערכות מקדימה, אבל גם תפילות שמו"ע אני ב"ה מצליחה להתפלל (ואם לא - אני מחכה שבעלי יחזור ויאפשר לי להשלימן)
כמה מחנך לראות את אמא מתפללת את תפילות ראש השנה, בוכה קצת, מכה על חטא, מפסיקה קצת ועושה את המוטל עליה! זו חובתנו וזכותנו ואנחנו צריכות להיות גאות בזה!

לא אשכח את ביתי הגדולה כשהיתה בת שנה וקצת עומדת לידי ביום כיפור ודופקת על הלב שלה...

ולגבי כל החמודים הבאים בשערי בית הכנסת:
א. בזיון בית הכנסת הוא דבר חמור מאוד ואין לזלזל בו.
ב. ילדיך המתוקים, מתוקים הכי בעולם רק לך, הקולות והחכמות המקסימות שלהם מענגים אותך, ומענים את שכנתך.
ג. במה חטאו ילדיך שהם צריכים את העינוי הזה רק בגלל שאת החלטת לפרגן לעצמך תפילה בבית הכנסת?

שה' ישמע שוועתנו איפה שנהיה ונזכה למלא את תפקידנו נאמנה!
גמר חתימה טובה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
נכתב ע"י RacheliArt;1083523:
אני דווקא אוהבת להיות בבית עם הילדים...לספר סיפורים...
קשה לי להיות שעות ארוכות בביה"כ. (מאז ומתמוד)
זה אומר שאני מוזרה, תגידו? רק אני לא מקטרת על כך שאינני יכולה לבוא לביה"כ??

סוף סוף קול שפוי :)
לא את ממש לא מוזרה.
בעצם כן.
זה נורא מוזר שיש אנשים נורמליים :D :D :D
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
צודקות כולן.

ויש פן נוסף, כשאת רוצה ללכת לערב נשים כלשהו תקחי שמרטפית ותלכי. כי את צריכה להתאוור/ להתחזק...
כך גם בתפילות, אקח שמרטפית ואצא להתפלל. לא את כל התפילות. תפילות מיוחדות כמו כל נדרי נעילה וכו' תלוי בגילאי הילדים שלי.
אני מרגישה שזה דלק בשבילי לכל השנה. קשה לי מאד להשאר ולחשוב על כך שמתפללים בביה"כ.
(ואצלינו בביה"כ אין מקום לילדים,אפילו בקושי לנשים-עמוס מעל יכולת הקיבולת של עזרת נשים.)

זה גם כן ענין של מה שראית בבית.
יש בתים שהאמא עושה תורניויות עם הבנות שלה. וזה מבורך.(אם יש לדוגמא 3 בנות גדולות אז יוצא שכל אחת כולל האמא נשארת לשמור תפילה אחת...)
ויש בתים שהאמא נשארת בבית ושולחת את בנותיה...
ויש כאלה שמלכתחילה לא דחוף להם לצאת להתפלל בציבור, והרי נשים לא חיבות להתפלל....וכו'
---כל אשה בקו שלה.
אשה שמתפללת בבית יכולה לנגן לעצמה את הנוסח. שירים וכו' ואפשר מאד מאד להכנס לאווירה.

גמר חתימה טובה.
ותהיה שנה מבורכת ויתקבלו כל התפילות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
אולי יצא מהאשכול הזה עוד תועלת...
קורה לי לא פעם שאני צריכה לפסוק לעצמי באמצע תפילה מה לעשות-
מתי מותר לעצור, לעזור, להצביע, להגיד נו או.. או ממש לדבר ואז ולהמשיך ומתי חייבים לגמור קטע
אלו קטעים הכי חשובים שאותם יש להגיד קודם כל(אם יש לדוגמא רק 5-10 דקות להתפלל) ואיך ובאיזה סדר משלימים אח"כ אם יש זמן
מה עושים כשילד נצמד אליך בשמו"ע בקשות ותלונות (שניה קודם היה שקוע במשחק) או עם טיטול מלא (שניה קודם היה ריק)

אולי יש כזה דבר דף הלכות לאמא (כתוב בשפה פשוטה ובלי ר"ת ובלי דברים מיותרים)???
ואם לא אולי מישהו ירים את הכפפה
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
נכתב ע"י אפרתה;1083513:
מה- תגרשי אותם עם כל הפעקלאות? ;)

גירוש נעים לבית ממוזג, מי שישמע.. :):):)
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
שוב - בשם הרב בויאר - מותר לדבר באמצע התפילה אם הילדים צריכים אותך - בכל מקום בתפילה - הילדים שלך לא מבינים את שפת הסימנים! (ציטוט)
גם בשמו"ע - אם הילד צורח ואין ברירה, להפסיק, לטפל בו ולחזור לשמו"ע.

(נשמע הזוי, אבל זה מה שהוא אמר!)
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
נכתב ע"י יצירתית;1083573:
אולי יצא מהאשכול הזה עוד תועלת...
קורה לי לא פעם שאני צריכה לפסוק לעצמי באמצע תפילה מה לעשות-
מתי מותר לעצור, לעזור, להצביע, להגיד נו או.. או ממש לדבר ואז ולהמשיך ומתי חייבים לגמור קטע
אלו קטעים הכי חשובים שאותם יש להגיד קודם כל(אם יש לדוגמא רק 5-10 דקות להתפלל) ואיך ובאיזה סדר משלימים אח"כ אם יש זמן
מה עושים כשילד נצמד אליך בשמו"ע בקשות ותלונות (שניה קודם היה שקוע במשחק) או עם טיטול מלא (שניה קודם היה ריק)

אולי יש כזה דבר דף הלכות לאמא (כתוב בשפה פשוטה ובלי ר"ת ובלי דברים מיותרים)???
ואם לא אולי מישהו ירים את הכפפה

ובדיוק כשאת נעמדת להתפלל הקטן עומד להפיל את ערמת הצלחות של שבת שהיתה בארון שהיה נעול דקה קודם אבל נפתח בדיוק עכשיו ע״י האח הגדול יותר ... האם מותר לי להפסיק/לעשות נו נו ( כאילו יעזור?!) ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
נכתב ע"י חני 100;1083577:
שוב - בשם הרב בויאר - מותר לדבר באמצע התפילה אם הילדים צריכים אותך - בכל מקום בתפילה - הילדים שלך לא מבינים את שפת הסימנים! (ציטוט)
גם בשמו"ע - אם הילד צורח ואין ברירה, להפסיק, לטפל בו ולחזור לשמו"ע.

(נשמע הזוי, אבל זה מה שהוא אמר!)
לא הזוי בכלל. שמעתי את זה במפורש מרב אחר.
יו"כ.
אני מייחדת את שמו יתברך, אומרת ברוך שם בקול וב"ואהבת", ושני הקטנים שלי תוקעים באופן שלומיאלי את כפות ידיהם הקטנות בתוך המשחק החדש. שניהם מצטווחים. היסטריה.
נו, מה עושים? לאימהות אין רב צמוד, אז פעלתי לפי האינסטינקטים האימהיים שלי. הנחתי הצידה את המחזור חילצתי בעדינות ו... כן דיברתי והרגעתי.
לאחר מעשה שאלתי רב והוא אמר לי שזה בדיוק מה שהייתי צריכה לעשות.
בהלה או מצוקה של ילד זה לא כזה דבר פשוט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
נכתב ע"י RacheliArt;1083523:
אני דווקא אוהבת להיות בבית עם הילדים...לספר סיפורים...
קשה לי להיות שעות ארוכות בביה"כ. (מאז ומתמוד)
זה אומר שאני מוזרה, תגידו? רק אני לא מקטרת על כך שאינני יכולה לבוא לביה"כ??
ואני בבית מתפללת רק כשהילדים הולכים לישון. שאר הזמן נמצאת איתם, אפילו קוראת ספר אבל איתם. קשה לי להתרכז בתפילה כשהם זקוקים לי.

היום, כשקצת גדלו ואין כרגע פעוטות ממש (לצערי) אני עדיין בבית אבל יכולה כן להתפלל כשהם משחקים
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
בעיקרון- דיבור הוא הכי בעייתי, תמיד עדיף לעשות ולא לדבר, כך ידוע לי, אפשר וצריך כמובן לברר באופן מדויק. בכל מקרה- אם אפשר ללטף, לקחת, להחזיר, לתת, לחבק- אז פחות צריכים לדבר. ויש כללים ברורים מתי בתפילה מותר לדבר ומתי לא. ותמיד עדיף לפני הקטעים החשובים לקשור בעגלה עם בקבוק או להושיב ליד חבילת חטיף לחמש דקות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
רק רציתי להוסיף- לדון לכף זכות.

שנים לא הבנתי איך נשים מרשות לעצמן להכנס עם ילדים ואף תינוקות לבתי כנסיות בר"ה ויוה"כ. כל כניסה של ילד , חצי לחישה וקול לעיסה הפריעו לי להתרכז.
אמי ויתרה על כל התפילות עד שגדלתי ויכולתי לשמור על הקטנים. בפעם הראשונה לאחר שנים חזרה מביהכ"ס עצובה ומאוכזבת: תינוקות וילדים רצו, צעקו ובכו לאורך כל התפילה והיא לא יכלה להתכוון בתפילה שכ"כ חכתה לה.:(

שנים לא הבנתי את הנשים האלו עד שהתחתנתי והכרתי זן אחר של נשים:
נשים שקולות ילדים לא כ"כ מפריעים להן.
שיכולות להתכוון באמת גם אם הילד שלהן בוכה סנטימטר לידן.
נשים שגדלו בעזרת הנשים בתור ילדות ורוצות לחקות את אמא כמובן.

אני לא מצדדת בהן אבל זה נותן לי את האפשרות לדון את הנשים הללו לכף זכות.
מה שהיה לי מאוד קשה לעשות עד אז.

וזה גם דבר חשוב בימים אלו..
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
לכל השואלות על תפילת שמו"ע.
העליתן לי זיכרון רחוק...

בו' סמינר למדנו הלכות תפילה לאישה - כלומר - בדיוק איפה אפשר לעצור, מה עדיף להתפלל קודם וכו'.

והמורה סיפרה לנו,
על אישה צעירה, שנעמדה להתפלל שמו"ע, תוך כדי שהיא שומרת על בנה בן השנתיים.
באמצע התפילה היא שמה לב שיש שקט חשוד, ובהכירה את התכשיט שלה, היא נבהלה מאוד.
היא לא ידעה מה לעשות - היא באמצע שמו"ע!
אך היא לא יכולה להשאיר אותו לעולל...

היא מצאה פיתרון של אמצע:
הותירה את נעלי הבית שלה על הרצפה, צמודות, את הסידור פתוח על מדף גבוה ליד, והשתחלה החוצה מנעלי הבית, כשהיא פוסעת בגרביה, לבדוק מה קורה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
סבתי ע''ה תמיד היתה אומרת לנו לפני הימים הנוראים: נא' בפסוק: ודגלו עלי אהבה, ודורשים חז''ל: דילוגו עלי אהבה. מדרש מפורש.
התפילות המקוטעות האלו, והדילוגים בין הקטעים ובין הסידור לילדים - אהוב ביותר על הקב''ה.
שנזכה לבקש מתוך ישוב הדעת ושיתקבלו כל התפילות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
ואני חושבת, שאם הברדיטישיבער היה קורא את האשכול הזה,
היה פורס כפות ידיו ואומר:
הקב"ה, ראה את בנותיך, הן לא מתדיינות כאן על יציאה לנופש/השקעה בקריירה, מה הן רוצות? מה היא שאיפתן? ללכת להמליך אותך ברוב עם.
על מה הן מתלבטות?
בין טיפול בילדיך, או ללכת, להתפלל בציבור.
מי כעמך ישראל.

אני בטוחה שהקב"ה רואה את הכל, ואוסף את ההודעות, הצפיות, הצלצולים, ושם אותם בגנזיו.
ובעז"ה, יגזור עלינו ועל כל עמ"י, שנה טובה ומתוקה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
ממש מרגש ומחזק האשכול האמהי הלזה...
מסכימה עם כל מילה! גם לי בתור בחורה הפריע מאד כל הילדים שרצו הלוך ושוב (או ישבו בדממה בעגלה אבל עם טיטול גדוש במיוחד באופן שפשוט אי אפשר להתפלל בעוד אמותיהם מתנדנדות בדבקות בתוככי הסידור) ואגב אני מסוגלת מאד להתרכז עם הרעש אבל לא עם דחיפות שממש מזיזות מהעמידה או קולות שגוברים על החזן. ואף אני ב"ה יושבת בבית לגמרי בשנים האחרונות (קמה לפני הנץ ומספיקה להתפלל הכל-שחרית מוסף וחצי ספר תהילים לפני שהם קמים וגם להאכיל ולספר סיפור אחכ...)
רציתי רק לסייג בענין הפסקה ודיבור באמצע שמו"ע זה אמנם מותר אבל צריך לדעת באיזה אופן להפסיק-שמעתי שצריך לפסוע שלש פסיעות אחורה במקום שאת אוחזת ולהמנע מדבור ככל יכולתך. אני לא בטוחה אבל צריך לברר את זה יותר טוב, לשאול רב.
שנה טובה ושיתקבלו התפילות מכל הסלונים הממוזגים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
לגבי הדיבור,
אני לא זוכרת איפה שמעתי, מרב / אם יש לכך מקור מוסמך,
הטראומה שיכולה להיות לילד קטן / תינוק מכך שאמא לא מדברת ומרגיעה אותו כמו תמיד, יכולה להיות גדולה יותר מהאירוע עצמו - נפילה וכו'.. -ובמיוחד בשעה שהוא במצוקה (לפחות מבחינתו, גם אם קשה לנו לראות את זה) ולא מרגיש טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
בקשר ל'לזוז' בשמו"ע,
אצלינו בבית הכנסת היתה מודעה בר"ה שבשם פסק של רבני הקהילה, אישה שילד שלה נכנס לעזרת הנשים באמצע התפילה ומפריע, חובה עליה גם באמצע שמו"ע לזוז ולקחת אותו משם כדי שלא יפריע לשאר הנשים
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
אני שאלתי רב ונאמר לי שאם לילד יש חשש\סכנה או שאת שומעת שקט ומדמיינת שהוא בסכנה בודאי מותר לעצור וכמה שפחות לדבר
אבל -אם זה רק נזק לבית (כמו ילד עומד ומקשקש לך בשיא ההנאה על הקיר\ספה )לזה אין מניע להפסיק את התפילה..לא קל!
ועוד דבר זה גם חינוך לומר להם :אמא עכשיו מתפללת ולא תוכל לדבר ברבע שעה הקרובה ...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה