כללי מורה נבוכים

[yaronimus]

[מקור התמונה: יצחק חזין - חנוכה]

שלום רב ושבוע טוב לחברי הפורום.
לגלוש בפורום הזה - חוויה.

לפלוני שכמותי, חילוני בן חילון מחילוניה, זוהי הזדמנות לפגוש תרבות גרפית שאני מכיר מעט ממנה דרך ר' פריד. יש דברים שנסתרים מבינתי, ולכן רציתי, עם פרוץ השבוע הבא עלינו לטובה (בתקווה), לשאול קושיות מספר על עניינים שטרם הספיקותי לרדת לעמקם (ולכן לשון ניסוחם יכולה להיות מעט כוללנית).

מדוע כל כך הרבה מודעות וחומרים כוללים רבבות קישוטים ווקטורים בסגנון הבארוק/ רנסאנס / מאה 19/ רוקוקו וכו'?

מדוע העבודות המתפרסמות כאן נוטות לשפה פוטושופית (אפקטים בעיקר), ופחות לפשטות הווקטורית שאפשר למצוא יותר בעולם התאגידי החילוני (לא שסגנון אחד עדיף על רעו)? האם יש דברים בגו?

מיהו אותו ברנש ווקסברגר, ומדוע הוא חשוב כל כך לחברים כאן? כיצד זה מתבטא בשטח (בעיצוב)?

ואת הסגנון של ווקסברגר - מאיפה המקור שלו? מדוע משם? מהם התקדימים התרבותיים והגרפיים בחברה החרדית שהולידו סגנון שכזה?

 

[eliezer]

שאלות רבות ועמוקות.
בכלליות זה מה שנקרא "עיצוב חסידי".

ווקסברגר אפשר למצוא כאן: http://www.birkon.co.il/gp.asp?gpid=8

השאר אשאיר לחכמים ממני.

 

[ראש בריא]

אכן, זה עיצוב חסידי שנוטה לפאר והדר - מה שלא ניתן לעשות עם וקטורים חלקים בלי אפקטים מרהיבי עין. לגבי הקישוטים הווקטורים בכל הסגנונות המוזכרות לעייל: זה הסגנוןןןןןן. חסידי ארופאי. ניחוח עתיק בשילוב חדשני (לא משנה שאני לא יודע מה ראית).

ואולי נשאל שאלה הפוכה, מר ירונימוס, כשראיתי את הקטלוגים של הבתי ספר החילונים (לא מומלץ לכל יפי הנפש) הרוב וקטורי לגמרררררי!! סגנון של קום המדינה, אני בעד עיצוב חזק ופשוט (וממש לא בעד אפקטים מרהיבים - כשהם בלי קשר), אבל לפעמים הוקטורים המוגברים האלו ממש לאוסים לא?
עושה רושם שיש שם כמה מורים מקום המדינה שלא אוהבים את כל האקשן שהולך היום, ופשוט קוטלים אחד לאחד עבודות שמעובדות עם תלת מימד ועיבודי פוטושופ חזקקים! (יש שם כמה עבודות כאלא מאלפות, אבל הם המועט...)
הייתי שמח לשמוע מדוע זה כך? יש עיניין כלשהו? (אני מבין שבסקיצות הראשונות ללימודי העיצוב אין שום טעם לאפקט, אבל אח"כ?) זה מעניין!

 

[רובד]

לדעתי, סליחה על הביטוי, זה בא מחוסר ידע בתורת העיצוב ומעודף ידע במשחקים של התוכנות. המעצבים החדשים בציבור שלמדו וחקרו את תורת העיצוב חוקותיה וכללותיה לא משתמשים בכל הקשקושים ומשחקי האפקטים. משום מה ההערכה בציבור ליצירה היא לא למחקר והידע שעומד מאחורי זה אלא לפרחים ולהשקעה בהדר. לא הכללתי חס ושלום ולא זלזלתי.
האינסטינקט הטבעי של כל גרפיקאי מתחיל להיות כמו ווקסברגר היא מגוחכת. ווקסברגר הוא אמן ביצירות כמו תמונות פאר לסוכה וכדומה. הוא לא מעצב. נקודה.

 

[רחלים]

אני חושבת שווקסברגר פשוט התחיל עם כל הסגנון של וילונות, עמודים, ציפורי שיר ונגינות, מה שלא היה קודם בציבור, ולא היה חשיפה לציורים בסגנון המש, מה שהוליד התפעלות: איזה יפה ודיונים איך הוא עשה את זה. אז זה היה חדש בציבור ובאמת יפה.
היום הווילונות והעמודים נהיו לעוסים, אבל עדיין בעיני העם- זה יפה ואיך עשית את זה?

יחסית הציבור החרדי נוטה יותר לפאר והדר יותר מהציבור הכללי, בסגנון, בלבוש, בקוקיות ועוד... (אני לא מדברת על רמת חיים אלא על סגנון, אם תרצה פירוט, אתן )ואולי זו הסיבה שיותר משתמשים בסגנון הפוטושופ.

אין לי זמן עכשיו לפרט אבל זה מה שעלה לי מיד בראש, אם יהיה צורך אמשיך אח"כ

 

[תמנתי ווב דיזיין]

מר ירונימוס, התשובה פשוטה.
כשמשתמשים בגוף האשה לפרסם אז אפשר מסביב לה לשים כמה קוים נקיים וזהו. אבל אצלנו הרי לא משתמשים בגופה של האשה להפיץ סוכריות, מברשות שיניים, צלחות, סכו"ם וכולי ולכן צריך להיות קצת יותר יצירתיים.
בציבור החסידי אוהבים פאר והדר מרובה אפקטים ובציבור הליטאי אוהבים קו נקי עם מיעוט אפקטים ותמונות שלא כוללות איברים של נשים.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

אנסה להסביר את השתלשלות ההשראה לפי עניות דעתי.
בעולם החסידות היו בעבר כמה זרמים, היו אדמורים שטו לחיי פשטות, ולעומתם היו כאלה שהנהיגו את צאן מרעיתם בהנהגה מלכותית, הם השתכנו בבתים דמויי ארמונות, בנו בתי כנסת מכוסי עיטורים, וישבו על כסא עץ מגולף, מעוטר בזהב וכסף.
מטבע הדברים, האדמורים הנ"ל עיצבו את היכלותיהם בסגנון הרווח באותה תקופה בעיקר בארמונות, בבתי האצילים, ובהיכלות למיניהם. כך יצא שבית מדרש אחד עוצב בסיגנון הבארוק, אחר בסגנון הרוקוקו, וכן הלאה.
הרבה מהמוטיבים שנוצרו אז, ונוספו לשפה העיצובית של החצר החסידים, יובאו ארצה, ע"י בנית העתקים קרובים למקור, של כל האלמנטים ששימשו באירופה כמעטפת לחסידות, הגעגועים למקור, הביאו את החסידים להיצמד לקו עיצובי מסויים ולהינעל עליו.
אני חושב שכשחסיד שרואה ברבו מקור השראה והערצה, יטה יותר לשפה העיצובית שמשודרת מסביבתו, ותוכל לראות זאת ביצירות שלו.
הסיבה שאתה רואה כאן כל כך הרבה עיצובים בצד הזה של המפה, היא בשל העובדה שהציבור החסידי צורך גרפיקה בכמויות מטורפות, אנשים בשם היוקרה לא ישתמשו בבאנר (פיזי) אחד פעמים, הם יזמינו חדש לכל אירוע, וכל אירוע (חתונת נכד האדמור ממשהו) הוא חגיגה לגרפיקאים, למרות שהתוצר בדרך כלל לא שונה מהותית מהקודם.
אני חושב שתרבותית כיסיתי לפחות חלק מהתמונה מרובת האפקטים הזאת, למרות שאני אישית באמת לא מוצא את הסיבה להערצת ההמונים לשפת העיצוב הנ"ל.

 

[אלי ויסברג]

אנסה לענות בקצרה מה שעל דעתיף ללא העמקה. סתם, ככה בשלוף:

מדוע כל כך הרבה מודעות וחומרים כוללים רבבות קישוטים ווקטורים בסגנון הבארוק/ רנסאנס / מאה 19/ רוקוקו וכו'?

אם תיכנס לבתי הכנסת ובתי המדרש המושקעים בחצרות החסידים תוכל לראות עבודות מרהיבות בעץ מלא ובשיש, עמוסים בפיתוחים ובסלסולים מבהיקים ונוצצים, משל היית מבקר בארמון אוסטרו-הונגרי בוינה.
בקיצור, כאמור לעיל, הציבור החסידי אוהב את הפאר ואת ההדר במצוות.
הדרך מכאן לביטויים גרפיים דומים קצרה מאוד.

מדוע העבודות המתפרסמות כאן נוטות לשפה פוטושופית (אפקטים בעיקר), ופחות לפשטות הווקטורית שאפשר למצוא יותר בעולם התאגידי החילוני (לא שסגנון אחד עדיף על רעו)? האם יש דברים בגו?

עיצוב וקטורי הוא תמיד הרבה יותר קשה. הרבה יותר קל לברוח אל אפקטים פוטושופיים.
השפה הוקטורית ב"עולם התאגידי חילוני" הוא פשוט עיצוב מקצועי יותר.
אם תיכנס לפורומים אחרים שבהם ניתנת במה לכל יוצר בכל הרמות, תוכל לראות את אותו סגנון העבודות. למעשה, אם תסתובב בארץ תוכל לראות את העיצוב רווי האפקטים מרוח בכל פינה עד כדי בחילה.
אגב, יש מקומות שבהם העיצוב הוקטורי נכנס בצורה מאוזנת, וכרזות רבות עמוסות באפקטים תלת מימדיים ופוטושופיים שונים. ניו יורק סיטי היא דוגמה טובה.

מיהו אותו ברנש ווקסברגר, ומדוע הוא חשוב כל כך לחברים כאן? כיצד זה מתבטא בשטח (בעיצוב)?

ואת הסגנון של ווקסברגר - מאיפה המקור שלו? מדוע משם? מהם התקדימים התרבותיים והגרפיים בחברה החרדית שהולידו סגנון שכזה?

וקסברגר הוא אמן מוצלח שמייצר את הסגנון הנ"ל בדרך ייחודית ומרשימה.

איך נולד הסגנון הנ"ל זו שאלה להיסטוריונים. לא מדובר רק על עיצוב גרפי, אלא על עיצוב כללי.
מעבר למה שכתב 'קקטוס', אני יכול להניח שמאחר והעולם התקדם לעיצוב נקי יותר, הוא נתפס בעיניים חרדיות כ'זר'. על כן, עיצוב קלאסי ושמרני התאים יותר.

כמובן שכל הנ"ל נכתב בהכללה, וכל אחד בציבור גדול זה יעשה ועושה על פי טעמו ורצונו.

 

[naamah]

מר ירונימוס, התשובה פשוטה.
כשמשתמשים בגוף האשה לפרסם אז אפשר מסביב לה לשים כמה קוים נקיים וזהו. אבל אצלנו הרי לא משתמשים בגופה של האשה להפיץ סוכריות, מברשות שיניים, צלחות, סכו"ם וכולי ולכן צריך להיות קצת יותר יצירתיים.
בציבור החסידי אוהבים פאר והדר מרובה אפקטים ובציבור הליטאי אוהבים קו נקי עם מיעוט אפקטים ותמונות שלא כוללות איברים של נשים.

ואיך תסבירי סגנון עיצוב נקי "חילוני" שלא עושה שימוש בגוף האישה?

[מעבר לכך אני חייבת להוסיף שסגנון נקי מצריך יצירתיות גדולה בהרבה, כי אי אפשר להתחבא מאחורי אפקטים מרשימים]

 

[שושי כהן]

מה ההגדרה המדויקת לסגנון עיצוב נקי?

 

[chavi9]

מה ההגדרה המדויקת לסגנון עיצוב נקי?

עיצוב בו הקומפוזיציה, הצבע והפונט משרתים את המסר המדויק,
ולא נזקקים לקביים בדמות אפקטים, עיטורים וכו'.

 

[שושי כהן]

עיצוב בו הקומפוזיציה, הצבע והפונט משרתים את המסר המדויק,

לענ"ד, זו ההגדרה לעיצוב
כל מה שמתחת לזה לא נקרא עיצוב כי אם חובבנות

 

[chavi9]

כל משחק של צבעים וקומפוזיציה הוא 'עיצוב',
השאלה אם הוא עיצוב 'נכון'. שאלה משנית אם זה 'יפה'...

לדעתי,
הגורם החשוב הראשון זה הקומפוזיציה.
היא צריכה להיות נכונה (לפי כללי עיצוב מתמטיים) וכן תואמת למסר הספציפי.
(המבדק הוא איך נראה העיצוב בשחור לבן וטונים... בלי צבע, בלי אפקטים... אם הוא נראה טוב או שהוא נשען על כל התוספים). בעיני, פונט נכון הוא חלק ממכלול הקומפוזיציה...
כמובן שגם הגוונים חשובים, אבל הם שלב ב'.

 

[שושי כהן]

גם ציור של ילד בן חמש הוא עיצוב
לפי הגדרה זו

 

[chavi9]

נכון

 

[שושי כהן]

--

 

[yaronimus]

אני משתאה למול חלק מהתשובות, למדתי הרבה.

 

[yaronimus]

אכן, זה עיצוב חסידי שנוטה לפאר והדר - מה שלא ניתן לעשות עם וקטורים חלקים בלי אפקטים מרהיבי עין. לגבי הקישוטים הווקטורים בכל הסגנונות המוזכרות לעייל: זה הסגנוןןןןןן. חסידי ארופאי. ניחוח עתיק בשילוב חדשני (לא משנה שאני לא יודע מה ראית).

ואולי נשאל שאלה הפוכה, מר ירונימוס, כשראיתי את הקטלוגים של הבתי ספר החילונים (לא מומלץ לכל יפי הנפש) הרוב וקטורי לגמרררררי!! סגנון של קום המדינה, אני בעד עיצוב חזק ופשוט (וממש לא בעד אפקטים מרהיבים - כשהם בלי קשר), אבל לפעמים הוקטורים המוגברים האלו ממש לאוסים לא?

אכן, יש משהו מאוד לעוס-מאוס בסגנון הווקטורי שכפי שאמרתי, נמצא בהמון מהעיצובים ה'חילוניים' כביכול. אבל באופן כללי - ברגע שמשהו הופך לאוטומטי ומשתכפל, יש סכנה שהוא יאבד את ייחודו. לעיצוב טוב הסגנון הוא רק כלי, לא תכלית. לכן יכול להיות עיצוב טוב העושה שימוש בסגנון מאוס, אבל החכמה והאיכות שבו בוקעת מעבר לאשליה הסגנונית.

 

[chavi9]

אולי ילמדנו רבינו את כל תורתו על רגל אחת?
איך אתה מגדיר 'עיצוב טוב'?
איך אתה מגדיר 'עיצוב נקי'?

 

[yaronimus]

מר ירונימוס, התשובה פשוטה.
כשמשתמשים בגוף האשה לפרסם אז אפשר מסביב לה לשים כמה קוים נקיים וזהו. אבל אצלנו הרי לא משתמשים בגופה של האשה להפיץ סוכריות, מברשות שיניים, צלחות, סכו"ם וכולי ולכן צריך להיות קצת יותר יצירתיים.
בציבור החסידי אוהבים פאר והדר מרובה אפקטים ובציבור הליטאי אוהבים קו נקי עם מיעוט אפקטים ותמונות שלא כוללות איברים של נשים.

אני חולק עלייך. לא בכל פרסום בעולם החילוני משתמשים בגוף האישה. דעי לך שגם בחברה החילונית יש תרעומת נגד חלק מן ההתבטאויות האלו בעולם הפרסום המסואב. אך עולם הפרסום הוא רק חלק מן התמונה, ואני מזמין אותך לגלות מעט יותר.
אני חולק עלייך שהעיצוב בציבור החסידי, הוא, כרגע, יותר יצירתי.
אני חולק עליך בקשר ל"קו נקי עם מיעוט אפקטים ותמונות" בציבור הליטאי, אנא הוכיחי את טעותי ע"י שיבוץ דוגמאות.