הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
השורות הבאות הן עצובות מאד,
הן התרחשו פה בפורום,
אבל הנוגעים בדבר לא מודעים אליהם,
עבדנו בשותפות עם עוד שניים מחברי הפורום על פרויקט
עבור יהודי יקר באדם המוסר נפשו לכלל ישראל.
לא ידעתי שהוא יקר באדם, ולא ידעתי שהוא מוסר נפשו,
רק עבדתי עבורו- יחד עם עוד שני מקצוענים בפרוג.
איכשהו דברים הסתבכו והתעכבו, הוא נסע הלוך וחזור לחו"ל,
לגיוס כספים עבור ארגון צדקה,
ובכל פעם התקשורת איתו הלכה והסתבכה כי הוא לא היה זמין.
לאחרונה ממש, לחצו עלי שני העובדים האחרים שישלם להם,
למרות שהעבודה באמצעה, כיוון שאני זו שניהלתי את הפרויקט.
לחצתי עליו חזרה- כל הזמן,
וככל שלחצתי עליו יותר, הקפדתי עליו יותר,
לא הבנתי למה הוא מעמיד אותי באי נעימות הזו מול שאר העובדים,
מילא שלא ישלם לי (זה לא מכספו, זה הארגון חייב על העבודה)
אבל שלא ישלם גם להם??
זה העמיד אותי במצב מאד לא נח.
הם המשיכו ללחוץ, למרות שהפרויקט לא נגמר, שהוא יעביר להם תשלום.
וכיוון שהוא האחראי היחיד מטעם הארגון-
אני המשכתי ללחוץ עליו.
לא ברור אם זה על פי ההסכם, כיוון שהפרויקט לא הסתיים,
אבל כיוון שהוא נמרח יתר על המידה, הם הרגישו שזה לא הגון שלא שולם להם.
קשה לאמר שדנתי אותו לכף זכות, ידעתי שהוא עוסק בצרכי ציבור באמונה,
אבל לא מדי הזיז לי, כי זה פגע בי מולם באופן אישי.
אתמול שלחתי לו מייל חריף ביותר.
ואת המילים התוקפות שקיבלתי, העברתי לו ישירות במייל,
שיבין באיזה מצב לא נעים אני נמצאת.
הוא הגיב יפה, טיפל בנושא והיה בנאדם.
היום,
היום המר הזה, נודע לי, שביום שני השבוע,
גילו לו את המחלה, ה' ירחם,
באופן קשה ביותר.
הוא צריך רחמי שמים מרובים מאד בכדי לחיות!.
פתאום קלטתי שהיהודי סבל, והמשיך לעבוד,
ואני כל אותה העת, הלחצתי אותו לקיר,
אני לא כועסת על עצמי, כי לא יכולתי לדעת,
אני רק רוצה להזכיר לכם,
דבריו של ר' אלימלך מליזנסק
אדרבא,
תן בליבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם,
ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי מלפניך,
ואל יעלה בלבנו שום טינה!!! מאחד על חברו חלילה.
טשטשתי את הפרטים, כי אינני מעוניינת שהעובדים יזהו אותו.
רק פעם הבאה, כשאתם לוחצים על משהו לשלם לכם,
תדונו אותו לכף זכות, כי גם אם ב"ה זה לא עצוב כ"כ כמו מה שכתבתי כאן,
עדיין יש הרבה סיבות בעולם לדון לכף זכות.
בשורות טובות.
הן התרחשו פה בפורום,
אבל הנוגעים בדבר לא מודעים אליהם,
עבדנו בשותפות עם עוד שניים מחברי הפורום על פרויקט
עבור יהודי יקר באדם המוסר נפשו לכלל ישראל.
לא ידעתי שהוא יקר באדם, ולא ידעתי שהוא מוסר נפשו,
רק עבדתי עבורו- יחד עם עוד שני מקצוענים בפרוג.
איכשהו דברים הסתבכו והתעכבו, הוא נסע הלוך וחזור לחו"ל,
לגיוס כספים עבור ארגון צדקה,
ובכל פעם התקשורת איתו הלכה והסתבכה כי הוא לא היה זמין.
לאחרונה ממש, לחצו עלי שני העובדים האחרים שישלם להם,
למרות שהעבודה באמצעה, כיוון שאני זו שניהלתי את הפרויקט.
לחצתי עליו חזרה- כל הזמן,
וככל שלחצתי עליו יותר, הקפדתי עליו יותר,
לא הבנתי למה הוא מעמיד אותי באי נעימות הזו מול שאר העובדים,
מילא שלא ישלם לי (זה לא מכספו, זה הארגון חייב על העבודה)
אבל שלא ישלם גם להם??
זה העמיד אותי במצב מאד לא נח.
הם המשיכו ללחוץ, למרות שהפרויקט לא נגמר, שהוא יעביר להם תשלום.
וכיוון שהוא האחראי היחיד מטעם הארגון-
אני המשכתי ללחוץ עליו.
לא ברור אם זה על פי ההסכם, כיוון שהפרויקט לא הסתיים,
אבל כיוון שהוא נמרח יתר על המידה, הם הרגישו שזה לא הגון שלא שולם להם.
קשה לאמר שדנתי אותו לכף זכות, ידעתי שהוא עוסק בצרכי ציבור באמונה,
אבל לא מדי הזיז לי, כי זה פגע בי מולם באופן אישי.
אתמול שלחתי לו מייל חריף ביותר.
ואת המילים התוקפות שקיבלתי, העברתי לו ישירות במייל,
שיבין באיזה מצב לא נעים אני נמצאת.
הוא הגיב יפה, טיפל בנושא והיה בנאדם.
היום,
היום המר הזה, נודע לי, שביום שני השבוע,
גילו לו את המחלה, ה' ירחם,
באופן קשה ביותר.
הוא צריך רחמי שמים מרובים מאד בכדי לחיות!.
פתאום קלטתי שהיהודי סבל, והמשיך לעבוד,
ואני כל אותה העת, הלחצתי אותו לקיר,
אני לא כועסת על עצמי, כי לא יכולתי לדעת,
אני רק רוצה להזכיר לכם,
דבריו של ר' אלימלך מליזנסק
אדרבא,
תן בליבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם,
ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי מלפניך,
ואל יעלה בלבנו שום טינה!!! מאחד על חברו חלילה.
טשטשתי את הפרטים, כי אינני מעוניינת שהעובדים יזהו אותו.
רק פעם הבאה, כשאתם לוחצים על משהו לשלם לכם,
תדונו אותו לכף זכות, כי גם אם ב"ה זה לא עצוב כ"כ כמו מה שכתבתי כאן,
עדיין יש הרבה סיבות בעולם לדון לכף זכות.
בשורות טובות.
