היא הסבירה שאת שוק ההון אי אפשר לצפות קדימה בכלל ולכן אי אפשר לתזמן, מה שאין כן שוק הדיור הצפי לטווח הנראה לעין הוא די ברור, ולכן כשהצפי הוא ירידות כנראה עדיף בינתיים לשמור את הכסף בתכנית נושאת רבית או השקעות נזילות אחרות
* ובמקביל להרשם להגרלה בקצרין :) ...
מה יש לעשות בקצרין? כל שקל שתשים שם זה זריקת כסף לפח
 
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) | ניתוח

הערים שמובילות את הירידה במחירי הדירות​

לראשונה זה שלוש שנים נתוני הלמ"ס מצביעים על ירידה במחירי הדירות • אולם השינוי לא התחלק באופן שוויוני: בעוד שבמחוזות ירושלים והדרום שיעור הירידה חד יותר, בת"א ובחיפה היא מתונה • במקביל, בצפון נרשם שיעור העלייה הגבוה ביותר, של למעלה מ־2.2%​

אריק מירובסקי05:53


בעקבות התייקרות המשכנתאות, השוק מסתמך כיום על עסקאות יקרות שמבצעים משקי בית שעמידים יותר מפני העלאות ריבית, והם מנצלים את כוחם כדי להוריד מחירים של הנכסים אותם הם רוכשים - כך עולה מנתוני בנק ישראל לחודש פברואר האחרון.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחירי הדירות בחודשי ינואר־פברואר ירדו בכללותם ב־0.2%. אולם, הירידה לא התחלקה באופן שווה מבחינה גיאוגרפית: האזורים שבהם ירידת מחירי הדירות הייתה בקצב המהיר ביותר הם מחוזות ירושלים והדרום. לעומת זאת, דווקא מחוז הצפון, מתמיד בעליות מחירים בקצב מהיר יחסית. במקביל, מחוז המרכז מעלה אף הוא במחירי הדירות שבו, אך במידה סולידית יותר.

באילו מחוזות המחירים ירדו יותר?​

מחוז הדרום (שכולל בין היתר את באר שבע, אשקלון, אשדוד, קרית גת, קרית מלאכי, נתיבות ושדרות), רשם ירידה של 1.5%. כאמור, גם מחוז ירושלים (שכולל את בית שמש ומבשרת ציון), רשם ירידה של 1.1% באותו חודש.
שני מחוזות נוספים, חיפה (שכולל גם את הקריות, חדרה, אור עקיבא, פרדס חנה־כרכור) ותל אביב (שכולל גם את רמת גן וגבעתיים, חולון, בת ים, הרצליה ורמת השרון), רשמו באותו חודש ירידה של חצי אחוז כל אחד.


בחינה של מספר חודשים לאחור, מלמדת כי במחוז הדרום מדד מחירי הדירות רשם ירידה של 3.3% בארבעת החודשים האחרונים, בירושלים הוא ירד ב־2.3% בחודשיים האחרונים, בתל אביב הוא ירד ב־1.4% בשלושת החודשים האחרונים, ואילו בחיפה הוא ירד ב־1.5% בתוך חודשיים.

בדרום סובלים מירידה חדה בביקושים​

אין בידנו פילוחים יותר מדויקים, ולכן ניתן רק להעריך מה השפיע על קצב ירידת המחירים במחוזות השונים. במחוז הדרום, היקפי הבנייה זינקו בשנים האחרונות, ונחשבים לבין הגבוהים בארץ; בארבע השנים האחרונות אושר להקים בו יותר מ־20 אלף דירות. במקביל, מחוז זה סובל מירידה חדה בביקושים בשנים האחרונות, והיזמים שרואים מולם אופק שלישי בתקופה האחרונה, מעדיפים להוריד מחירים אל מול התעניינות פוחתת מצד רוכשים.

באשר למחוז ירושלים - מחירי הדירות הממוצעים בבית שמש אמנם המריאו בשנים האחרונים, והגיעו בסוף שנה שעברה לרמה של 2.1 מיליון שקל, אך כאמור עדיין נרשמה ירידת מחירים במחוז כולו. בארבע השנים האחרונות, בבית שמש אושרה הקמת כ־8,000 דירות - וגם כאן סביר שהיזמים שפועלים בעיר מוכנים להתגמש במחיר יותר מאשר במקומות רבים אחרים.
נתונים אלה מתיישבים היטב עם הירידות שחלו במחירי הדירות החדשות. מחירי דירות אלו בשוק החופשי רשמו ירידה חודשית של 1.1%, והן מסכמות ירידה של 5.8% בארבעת החודשים האחרונים. מה שמנע ממדד מחירי הדירות כולו לרדת עד היום, היה שמחירי הדירות יד שנייה, שמהוות כ־70% מהשוק, נותרו עדיין יציבים יחסית ואף רשמו עליות קלות בחודשים האחרונים.
כאמור, שני המקומות שאף הם רשמו ירידות מחיר באחרונה הם מחוזות חיפה ותל אביב. בעוד שחיפה היא מחוז הטרוגני מאוד, שקשה להעריך את מקורות הירידה, תל אביב, שבו מחיר דירה ממוצעת הגיע בסוף השנה שעברה ל־3.1 מיליון שקל, הוא המחוז היקר בארץ במחירי הדירות שבו.
בחלוקה לערים, שלוש הערים הבולטות ביותר בירידות במכירות של דירות חדשות ב־2022 לעומת 2021 - הגיעו ממחוז זה: בתל אביב עצמה נרשמה ירידה של 52% במכירת דירות חדשות לעומת 2021; בבת ים (58%) ובקרית אונו (57%) - הירידות היו כבדות אף יותר. תחילת השנה הנוכחית מראה על המשך הנפילה, ובמחוז כולו נמכרו 322 דירות חדשות - 58% פחות מאשר ינואר 2022.

בדיקה שערכנו בגלובס בשבוע שעבר בנוגע למחירי הדירות ב־26 ערים, הביאה אותנו למסקנה כי משקי הבית שנותרו בשוק הם בעיקר של אוכלוסייה אמידה ביחס להעלאת הריבית. ואכן, ממצאים שטרם פורסמו מבנק ישראל מחזקים את ההערכה הזו: בפברואר האחרון המשכנתאות שלקחו משקי הבית שרכשו דירות במחיר שנע בין 1.2 ל־3 מיליון שקל, צנחו ברמות של 45%־50%, לעומת פברואר 2022, ואילו המשכנתאות שלקחו רוכשי דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, צנחו ברמה של פחות מ־40%.
בשורה התחתונה, בקרב "השוק העממי", מחירי הדירות יורדים בצורה חדה יותר. זה יכול להסביר הן את מיעוט העסקאות בתל אביב והן את הירידות בה. המשאים ומתנים על דירות במחוז הזה קשים ואיטיים יותר מבעבר, הרוכשים מנסים ללחוץ להורדות מחיר, אך מוכרי הדירות נענים עד כה בצורה חלקית.

צפון הארץ: מדוע המחירים זינקו?​

ומה קורה במחוז הצפון, שממשיך לעלות במחירי הדירות שבו? להבדיל מהדרום, בצפון עיקר הבנייה הייתה עד היום במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן", בעוד שיתר הביקושים במקום נותבו לבנייה מעטה שיועדה לשוק החופשי. התוצאה: במחוז זה הביקושים נותרו גדולים מההיצע, והמחירים המשיכו לזנק, תוך הסתייעות בכך שמחירי הדירות הממוצעים במחוז זה הם הזולים בארץ ומגיעים ל־1.3 מיליון שקל. אבל גם זה לא יימשך לנצח, והמצב הכלכלי המעיק צפוי לפקוד גם את "השוק הצפוני" בקרוב.
 
לא זה מה שכתבתי.

אבל אכן לחזות את העתיד הקרוב של מחירי הדירות לכאורה הרבה יותר פשוט מאשר לחזות את שוק ההון לטווח הקרוב.


מסכים שיותר פשוט.
אבל עדיין מדובר על הימור

גם אם לא הימור של 50 50
אבל הימור של 95 אחוז ו5 אחוז

האם זה לא יקרא הימור


או שמא את בטוחה במאת האחוזים בירידת מחירי הדיור??
 
 
כל עוד שהריבית תהיה גבוהה מחירי הדיור לא יעלו ואף ירדו.
אבל ברור שכשהרבית תרד חזרה, השוק יחזור
אם בנק ישראל ירצה לשמר את הירידות במחירי הדירות
הוא יוכל להורות להשאיר את הרבית גבוהה על משכנתאות שנלקחות להשקעה בדירה שניה ושלישית
 
 
אם בנק ישראל ירצה לשמר את הירידות במחירי הדירות
הוא יוכל להורות להשאיר את הרבית גבוהה על משכנתאות שנלקחות להשקעה בדירה שניה ושלישית
לא יקרה
ריבית זה ריבית על כל המשתמע מכך.
 
כמה פנינים מתוך הכתבה המענינת הזו:

" אם יראו ששם נסגר מכרז בירידת מחיר של 30%, זו קריאת כיוון הכי חזקה שיכולה להיות. אני מאוד רוצה לראות את זה קורה, אף על פי שהמדינה תפסיד כאן כסף. אין לנו בעיה לראות את מחירי הקרקעות יורדים, אבל לא נוותר על כלכלה חופשית כמדיניות. בפריפריה כבר ראינו ירידות במחירי הקרקע גם ברמות של 40%.

"צריך לזכור ששוק הדיור הוא לא סירת קומנדו שמזיזים את ההגה והיא מגיבה, זה יותר נושאת מטוסים". ..
 
ריבית זה ריבית על כל המשתמע מכך.
כלומר?

כבר היום בנק ישראל מבדיל בריבית לדיור לבין דירה שניה שזה לכל מטרה
אם ההפרש יהיה גדול יותר באופן קבוע זה יגרום שהמחדל של השנים האחרונות לא יחזור על עצמו
 
נערך לאחרונה ב:
מאיזה מספר זה לא נקרא הימור?
80 20 זה הימור?
או שמא גם לא

בשוק ההון כמו בתקופת הקורונה לדעתי גם שם רובם היו מסכימים שמירב הסיכויים שהשוק רק ירד

ועדיין ההמלצה היא לא להוציא את הכסף
בשוק תזזיתי כמו מניות ההמלצה היא לא לתזמן ולא לתכנן
בשוק איטי כמו נדל"ן זה הרבה יותר אפשרי, וזה בדרך כלל ההמלצות של מומחי הכלכלה
 
משפט אחד שנבלע בתוך 193 עמודי הדוח של בנק ישראל לשנת 2022, שומט את הקרקע בפני אחת מהנחות העבודה המקובלות ביותר בבנקים המרכזיים. "מחקר חדש, שבנוי בצורה של מטה ־ אנליזה של 31 מחקרים על 45 מדינות מראה כי השפעת המדיניות המוניטרית על מחירי הדירות חלשה יחסית".

ההיגיון הבריא, שגם גובה בעבר בלא מעט מחקרים כלכליים והיסטוריים, מניח שלגובה הריבית, עלות הכסף, ישנה השפעה דרמטית על מחירי הדירות. וכך, כשהריבית עולה, היכולת והתמריץ לקנות דירה פוחתות וממילא גם המחירים יורדים. אך המחקר הבינלאומי, שבוצע לאורך כשבעה עשורים וכלל מחקרים מ־45 מדינות, טוען שההשפעה של עליית הריבית מינורית לגמרי.

גם בעולם וגם בישראל: מאז אפריל 2022, לפני כשנה, הכריז בנק ישראל על שמונה העלאות ריבית רצופות במשק, וזו עלתה מרמה של 0.1% בלבד ל־4.25% נכון לפברואר 2023. בארה"ב עלתה הריבית מ־0.25% בינואר 2022, ל־5% במרץ 2023.

העלאת הריבית בישראל נעשית בעיקר בניסיון לרסן את האינפלציה הגואה - אך בחודשים האחרונים אנחנו עדים במקביל גם להתמתנות משמעותית בקצב עליית מחירי הדירות, שאותה רבים מקשרים להעלאת הריבית. המחקר הבינלאומי, המשותף לבנק הלאומי של צ'כיה, לאוניברסיטת צ'ארלס בפראג ול־CEPR - המרכז האירופי לחקר מדיניות כלכלית, מראה שלא כדאי למהר להסקת מסקנות כזו: בראייה ארוכת טווח, כך הוא קובע, ההשפעה האמיתית של העלאת הריבית על מחירי הדיור היא מינורית מאוד.
 
בשוק איטי כמו נדל"ן זה הרבה יותר אפשרי, וזה בדרך כלל ההמלצות של מומחי הכלכלה
תסתכל שמשנת 2010 כל המומחים האלה טוענים שהמחירים ירדו

יש פה אנשים שכבר שנים מדברים על האיטיות הזאת
 
תסתכל שמשנת 2010 כל המומחים האלה טוענים שהמחירים ירדו

יש פה אנשים שכבר שנים מדברים על האיטיות הזאת
בכל אופן אני חושב שבתקופה הזו כדאי לחכות מעט עד שנראה מה קורה
אא"כ מדובר בהזדמנות מיוחדת כמו הגרלה
 
בכל אופן אני חושב שבתקופה הזו כדאי לחכות מעט עד שנראה מה קורה
אא"כ מדובר בהזדמנות מיוחדת כמו הגרלה
שוב...

מצד אחד באמת שיש צדדים חזקים ביותר לצד שלך
א.ריבית גבוהה שחונקת
ב.עדיין ההשפעה של כמות הדירות של הממשלה הקודמת

אבל מאידך

יש
א.ממשלה נוכחית שלא עשתה כלום כבר כמעט 4 חודש
ב.יש מחירי שכירות שעולים ממש
ג.יש צפי להתייצבות הריבית בקרוב


ממילא הגם שככל הנראה השוק ירד עוד קצת
אבל מדוע לקחת הימור שלא לצורך אפילו של 1 אחוז?

אם היה מדובר במשקיע
אז זה היה מוצדק ממש

אבל אם מדובר על קורת הגג
מדוע לקחת סיכון לחינם

הרי בטווח של 20 שנה קדימה אני משוכנע שכולם פה מסכימים שהמחיר לא יהיה פחות מהיום,נכוון?

ואם כך מה איכפת לי שכרגע ערך הדירה שלי ירד ב300 אלף שקל??

זה רק רצון להרוויח את הכסף
וממילא אתם מהמרים על רצון להרוויח

ולא על רצון לשמר את הכסף כנ"ל

בכל אופן שיהיה בהצלחה לכולם
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה