תרשים 3 החודשים האחרונים לפי מחוזות (כל מלה מיותרת...)
צפה בקובץ המצורף 1847680
אחד הדברים הכי מעוותים, זה גרפים של כתבים כלכליים.
לקחת נתון גולמי בלי להעמיק במשמעות שלו, מעקר מתוכן לגמרי את המשעות הפשוטה.
הנה למשל פרסום של גוף רשמי כמו הלמ"ס, שגם הוא לא משקף כלום.
אתמול למשל, הובאה כאן כתבה שסיקרה את הנתונים שפרסם הלמ"ס על ירידות מחירים בשיעור 1% ב-09/24. הכותב מנתח את את הנתונים, ומציין שהמחוז שהוביל את הירידה הוא מחוז ירושלים, כאשר 70% מהעסקאות בוצעות בירושלים ומוסיף כמעט בנשימה אחת שבעיר התקיימה מכירה מסיבית של דירות בהנחה ברמות ובגבעת המטוס.
זה מעקר כמעט לגמרי מתוכן את משמעות ירידת המחירים בעיר.
 
הנתון הוא שיש ירידה, השאלה היא למה, ואיפה.
הנה התשובה.
אתמול למשל, הובאה כאן כתבה שסיקרה את הנתונים שפרסם הלמ"ס על ירידות מחירים בשיעור 1% ב-09/24. הכותב מנתח את את הנתונים, ומציין שהמחוז שהוביל את הירידה הוא מחוז ירושלים, כאשר 70% מהעסקאות בוצעות בירושלים ומוסיף כמעט בנשימה אחת שבעיר התקיימה מכירה מסיבית של דירות בהנחה ברמות ובגבעת המטוס.
זה מעקר כמעט לגמרי מתוכן את משמעות ירידת המחירים בעיר.
 
ראה כאן מה הלמ"ס מוריד מהמחיר (לדוגמא דירות מעל 6 חדרים, או דירת 3 חדרים עם יותר מ100 מ"ר, או דירות עם מחיר ממוצע למ"ר פחות מ0.45 או יותר מ2.2 *המחיר הממוצע למ"ר ביישוב)

אין שום סינון לפי שכונות
הנה הקטע שמתייחס לנוסחה שלהם למדד ואני לא באמת מבין איך קוראים אותה
נוסחת החישוב של מדד מחירי דירות:

```
logPj = β₀ + Σβᵢ Nᵢ + Σηₖ Zᵢₖ + ΣΣδᵢₖ NᵢZₖ + Σγₘ DₜMₘ + εⱼ
```
1734298520176.png

כאשר:
- האינדקסים j, i, k, m הם עסקאות במדגם, נפות, משתני איכות של הנכסים במדגם ומחוזות, בהתאמה

וכן:
- P - מחיר הדירה
- N - אפקט קבוע לנפה i (סה"כ 19 נפות)
- M - משתנה דמה למחוז m (סה"כ 6 מחוזות + אזור יהודה ושומרון)
- Zₖ - k משתני איכות של הנכס:
- Z₁ - משתנה בדיד למספר חדרים
- Z₂ - לוג שטח הדירה במ"ר
- Z₃ - משתנה דמה לדירות שאינן סטנדרטיות (בית בודד, קוטג', דירת גג וכדומה)
- Z₄ - לוג גיל הדירה
- Z₅ - משתנה דמה לדירות חדשות שנרכשו "על הנייר"
- Z₆ - משתנה רציף לרמה החברתית כלכלית באזור סטטיסטי
- Z₇ - משתנה רציף לרמת מחירי הדירות באזורים סטטיסטיים בטווח הארוך
- Dₜ - משתנה דמה של זמן (חודש ביצוע העסקה)
- ε - טעות אקראית

מה שרלוונטי לשאלה שלך הוא
- Z₆ - משתנה רציף לרמה החברתית כלכלית באזור סטטיסטי
- Z₇ - משתנה רציף לרמת מחירי הדירות באזורים סטטיסטיים בטווח הארוך

שאם אני מבין נכון זה אומר שיש בנוסחה משתנה שמתייחס לרמת מחירי הדירות באזור
ובקיצור חשבו על זה ולא עשו ממוצע פשוט אלא עשו איזה נוסחה מורכבת שאמורה לחשב גם את זה
 
נקודה למחשבה.
אם הלמ"ס החליט להפסיק להציג נתונים בצורה גולמית, ולפרשן את השוק, אלו עסקאות לא מבטאות עליית מחירים למרות המחיר הגבוה שלהם.
אז למה הוא לא משקלל ירידות שנובעות מעסקאות במסגרת תוכניות סבסוד למיניהם. דירה שנמכרת בדירה בהנחה, נחתכת בכמה עשרות אחוזים ממחיר השוק, אבל אין בעיסקה ללמד על השוק כולו.
אתמול למשל, הובאה כאן כתבה שסיקרה את הנתונים שפרסם הלמ"ס על ירידות מחירים בשיעור 1% ב-09/24. הכותב מנתח את את הנתונים, ומציין שהמחוז שהוביל את הירידה הוא מחוז ירושלים, כאשר 70% מהעסקאות בוצעות בירושלים ומוסיף כמעט בנשימה אחת שבעיר התקיימה מכירה מסיבית של דירות בהנחה ברמות ובגבעת המטוס.
זה מעקר כמעט לגמרי מתוכן את משמעות ירידת המחירים בעיר.
מסתבר בלמ"ס למדו קצת חשבון והם לא מטומטמים
והם הכניסו לחשבון את הדירות בהנחה

ה. שקלול התצפיות:

חישוב המדד מבוסס על רגרסיה משוקללת. מטרת המשקלות היא לשקף את העסקאות שדווחו ביחס למלאי הדירות הקיים בכל נפה.

החל מתחילת שנת 2016 יצאה תכנית "מחיר למשתכן" אל הפועל וכתוצאה מכך דווחו ללמ״ס עסקאות שבוצעו במסגרת תכנית זו. עסקאות מסובסדות נוספות שנכללות במדד מחירי הדירות הינן "מחיר מטרה" (מכאן ואילך נקרא לשתי התוכניות: "תכניות בתמיכה ממשלתית").

זיהוי עסקאות בתכניות בתמיכה ממשלתית, מאפשר לתת משקל דיפרנציאלי לעסקאות אלו, כך שתשקפנה נכונה את משקלן ביחס לערך הדירות בכל נפה.

המשקל שניתן בכל נפה לדירות שנרכשו בתוכניות ממשלתיות הוא:

[נוסחה מתמטית]

בעוד שהמשקל שניתן לדירות שנרכשו בשוק החופשי הוא:

[נוסחה מתמטית]

כאשר:
- WjM,qp – משקל דירה (W) במונחי ערך מלאי (Q*P) שנרכשה בתוכנית ממשלתית (M) בנפה (j).
- WjR,qp – משקל דירה שנרכשה בשוק החופשי (R) שלא בתוכנית ממשלתית.
- NRstock,j – מלאי הדירות בשוק החופשי בנפה j.
- NMstock,j – מלאי הדירות בנפה j שנרכשו במסגרת תוכניות ממשלתיות.
- NMtransactions,j – מספר העסקאות בנפה j שבוצעו בתוכניות ממשלתיות.
- NAtransactions,j – מספר העסקאות הכולל שבוצעו בנפה j.
- P̄j – מחיר ממוצע של דירות בתקופת הבסיס בנפה j.

באמצעות השימוש במשקלות אלו, כל דירה מקבלת משקל בהתאם להתפלגות ערך מלאי הדירות. דירות שנמכרו בשוק החופשי מחושבות ביחס לחלקן של הדירות הרגילות במלאי הדירות, ודירות בתוכניות בתמיכה ממשלתית בהתאם לחלקן של הדירות בתוכניות מאותו סוג בכלל מלאי הדירות.
 
בקיצור הלמ"ס משתדל להציג שיקוף אמיתי של המציאות אבל לא תמיד מצליח, והוא מתקן את עצמו עם הזמן, כמו לגבי מבצעי המימון של הקבלנים. גם לגבי דירה בהנחה מתוך הנוסח לעיל לא בטוח שהבעיה נפתרה לגמרי (בהתאם לחלקם בכלל מלאי הדירות בכל הארץ/בעיר/במחוז?) וגם לגבי מחירים לפי שכונות (לא תמיד מדד כלכלי משליך על מחיר הדירה, לדוגמא שכונה וותיקה שבונים בה מגדלים חדשים שמושכים אוכלוסייה שונה מהאוכלוסייה הנוכחית של השכונה)
 
מסתבר בלמ"ס למדו קצת חשבון והם לא מטומטמים
והם הכניסו לחשבון את הדירות בהנחה
ה. שקלול התצפיות:
חישוב המדד מבוסס על רגרסיה משוקללת. מטרת המשקלות היא לשקף את העסקאות שדווחו ביחס למלאי הדירות הקיים בכל נפה.
החל מתחילת שנת 2016 יצאה תכנית "מחיר למשתכן" אל הפועל וכתוצאה מכך דווחו ללמ״ס עסקאות שבוצעו במסגרת תכנית זו. עסקאות מסובסדות נוספות שנכללות במדד מחירי הדירות הינן "מחיר מטרה" (מכאן ואילך נקרא לשתי התוכניות: "תכניות בתמיכה ממשלתית").
זיהוי עסקאות בתכניות בתמיכה ממשלתית, מאפשר לתת משקל דיפרנציאלי לעסקאות אלו, כך שתשקפנה נכונה את משקלן ביחס לערך הדירות בכל נפה.
באמצעות השימוש במשקלות אלו, כל דירה מקבלת משקל בהתאם להתפלגות ערך מלאי הדירות. דירות שנמכרו בשוק החופשי מחושבות ביחס לחלקן של הדירות הרגילות במלאי הדירות, ודירות בתוכניות בתמיכה ממשלתית בהתאם לחלקן של הדירות בתוכניות מאותו סוג בכלל מלאי הדירות.
אז הכתב של גלובס מברבר בלי לדעת מה שהוא כותב?
מתוך הכתבה שציטט @בית שמשניק מיודענו:
חלק מההסבר לירידות נעוץ במכירה מאסיבית של דירות במסגרת תוכניות הדיור המסובסד בשכונות רמות וגבעת המטוס, שהורידה מהמחירים הממוצעים.
 
אני חושב שיש תופעה שגם בחורים שקיבלו כסף שיכול להביא להם דירה בפסגת זאב אם משכנתא של מילון מעדיפים לקנות דירה להשקעה בקריות או באר שבע או סתם דירה להשקעה שמניבה את השכירות שלהם במרכז בדירה יותר קטנה ולחלום לעתיד יותר טוב בירושלים בהמשך וזה לדעתי משפיע בקטנה על השוק של הדירות בירושלים וגם בסופו של דבר הסכומים של השידוכים לא תלוים באינפלציה והם לא משתנים ואף אחד לא יכול להרשות לעצמו לשלם על דירה יותר מ2 מילון בירושלים אז נניח פסגת זאב וגילה הדירות של השבעים מטר יהיה קשה להם לעלות כי לא יהיה להם ביקוש
אם זה נכון זה ישפיע בענק על שוק השכירות, כי במקום לקנות הם ישכרו.
ובכל מקרה כל עוד מרכז י-ם ימשיך להתייקר הפריפריה בי-ם תתייקר בהתאמה.
 
לא תמיד מדד כלכלי משליך על מחיר הדירה, לדוגמא שכונה וותיקה שבונים בה מגדלים חדשים שמושכים אוכלוסייה שונה מהאוכלוסייה הנוכחית של השכונה
גם אם זה מעלה את הממוצע של הדירות הישנות זה מקרי קצה ולרוב לא אמור להשפיע על הממוצע של המחוז
 
אז הכתב של גלובס מברבר בלי לדעת מה שהוא כותב?
מתוך הכתבה שציטט @בית שמשניק מיודענו:
כידוע הכתבים מקשקשים מידי פעם ולא תמיד מדייקים
אני לא יודע מה האמת במקרה הזה אבל לא הייתי נותן משקל גבוה לדברי הכתב שכתב גם
חלק אחר נעוץ בתושבי החוץ, שפוקדים את ירושלים ואת בית שמש בגלים. מספרם אמנם לא גבוה, אך הם מרכזים את הרכישות שלהם במועדים סמוכים, כך שההשפעה על המחירים עשויה ללחוץ כלפי מעלה כשהם רוכשים - וכלפי מטה, בתקופה שלאחר הרכישות.
שזה תיאוריה מעניינת שמשום מה לא שמעתי עליה בעבר (היו גלים כאלו בירושלים גם בעבר? האם מישהו כתב את זה באחת העליות החדות ואמר שזה רק בגלל שיש איזה גל של רוכשים מחו"ל?)
 
אני חושב שיש תופעה שגם בחורים שקיבלו כסף שיכול להביא להם דירה בפסגת זאב אם משכנתא של מילון מעדיפים לקנות דירה להשקעה בקריות או באר שבע או סתם דירה להשקעה שמניבה את השכירות שלהם במרכז בדירה יותר קטנה ולחלום לעתיד יותר טוב בירושלים בהמשך וזה לדעתי משפיע בקטנה על השוק של הדירות בירושלים וגם בסופו של דבר הסכומים של השידוכים לא תלוים באינפלציה והם לא משתנים ואף אחד לא יכול להרשות לעצמו לשלם על דירה יותר מ2 מילון בירושלים אז נניח פסגת זאב וגילה הדירות של השבעים מטר יהיה קשה להם לעלות כי לא יהיה להם ביקוש
בסופו של יום, אם מתייקר במרכז, אז השכונות עולות בהתאמה.
ואם הם עדיין ממשיכים לחלום ולקנות בירושלים, אז היום קונים בפסגת זאב מי שקנה דירה בקריות לפני 5 שנים, ועוד 5 שנים יקנו מי שקנה עכשיו להשקעה.
כמו שהשוק ברמות וברמת שלמה, הזוצים לא יכולים לקנות שם ועדיין מתייקר..
כלומר זה פקטור שמשפיע אבל בצורה חלשה יחסית.
 
יש לך הוכחה לזה?
אם הוא מתכוון שאנשים הפסידו כסף מלחכות
לא מבין איזה ראיה צריך לזה
אולי נצטרך להביא ראיה שהיום זה יום שני
 
אם הוא מתכוון שאנשים הפסידו כסף מלחכות
לא מבין איזה ראיה צריך לזה
אולי נצטרך להביא ראיה שהיום זה יום שני
הוכחה שאנשים הפסידו בגלל שהאמינו לדברי המומחים וחיכו. במיוחד כאן בפורום.
 
הוכחה שאנשים הפסידו בגלל שהאמינו לדברי המומחים וחיכו. במיוחד כאן בפורום.
לדבר פשוט לא צריך הוכחה
כמו שלא צריך הכחה שהיום זה יום שני
אולי כן בעצם?
 
יש לך הוכחה לזה?
כן הפסידו, אבל זו אמירה מגוחכת, כאילו שמישהו חזה כאן את הקפיצה המטורפת שהיתה שם.
גם אם מישהו אמר חצי מילה כזאת, במקום שנכתבים כ"כ הרבה שטויות בסוף תמיד שטות אחד תתממש ואלף אחרות לא יתממשו.
כולנו "מפסידים" כל הזמן מיליונים מזה שאנחנו לא נביאים ולא יודעים בכמה הביטקוין יקפוץ מחר ובכמה מדד פלוני וחברה פלונית ודירות בעיר פלונית יקפצו מחר.
 
יש לך הוכחה לזה?
הערה נכונה.
אני רציתי לערוך ולשנות את זה ,כבר חצי שעה אחרי שכתבתי.
כדי לדייק את הנוסח ,שמי שהקשיב...
ואגב אני מכיר אנשים אחרים(לא מהפורום)
שחיכו והפסידו...

אבל אכן כוונתי הייתה שמי שהקשיב לדעות הללו.
ולא שזה קרה בפועל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה