לא"א אין ענין בירידת מחירים!
לא לממשלה ולא לבנקים ובוודאי שלא לאזרחים!
ירידת מחירים דרסטית זהו משבר שיהיה קשה לצאת ממנו!

המקסימום שרוצים זה קפאון
משבר זו צניחת מחירים דרסטית
אבל לא חושבת שיש בעיה בירידה איטית ומאוזנת.
מה שכן, זה ברור ששוק הנדלן היום הוא בבועה ובועה דרכה להתפוצץ,
זה רק ענין של זמן.
 
@מקצועי בלבד
יש לי שאלה,
למה במניות את אומרת שמשקיעים בצורה פאסיבית
ולא בודקים אם יש ירידה או עליה
כי גם אם יש ירידה
מיד אחרי זה זה יתקן את עצמו בעליה

ואילו בנדלן את מביאה כדוגמא את השנים 1999-2007 שבהם היתה ירידה?

הרי אם מסתכלים על הטווח הארוך
אזי גם אם יהיה קיפאון או אפילו ירידה 7 שנים
אחרי זה תהיה עליה חדה בחזרה?

(וזה לפי כל הגרפים של הדיור בארץ)
את בעיקרון צודקת ובאמת כשזה לטווח רחוק של מינימום 20 שנה זה השקעה טובה.
אבל אין שום ערבון שהמחיר אז יהיה יותר מהיום, ולכן הכלכלנים שבוחנים כזאת השקעה לא לוקחים בחשבון עליית מחיר של הנכס.
וזה שונה ממדד המניות שגם אם יש ירידות, זה וודאי לא 7 שנים או 10 שנים ברצף.
ובטווח השקעה של 10-15-20 שנה, יש בדר"כ תשואות יפות מאד. [ואפי' אם בשנה שנתיים הראשונות, היו ירידות בבורסה] וחוץ מזה שיש עוד השקעות חוץ משוק ההון.
 
משבר זו צניחת מחירים דרסטית
אבל לא חושבת שיש בעיה בירידה איטית ומאוזנת.
מה שכן, זה ברור ששוק הנדלן היום הוא בבועה ובועה דרכה להתפוצץ,
זה רק ענין של זמן.
לדעתי בטחון מוגזם לכל כיוון הוא טעות, הניתוחים הללו ספקולטיביים לחלוטין, והכי מדוייק מביניהם 'סובל' לכל היותר מ63% דיוק (חישוב סטטיסטי מורכב).

יכול מאד להיות שהמחירים ימשיכו לעלות, ויכול מאד להיות שהם יצנחו.
מה שבטוח זה שאחד משניהם יקרה...
או שלא.
 
טוב, זו פעם שניה שאני רואה אמירה כזו, וזו טעות.
בכל העולם אנשים גרים בשכירות, ובכל העולם דיור להשכרה הרבה יותר מפותח ומבוקש.
המדינה שלנו, היא אחת מאלו שהחליטו שכל אחד צריך להחזיק דירה.
ובכן, ניקח כדוגמא את בנק הפועלים ששוכר את המבנה של הסניף שלו במאה שערים בעשרות אלפי שקלים כל חודש.
אז הם טיפשים?

לחלוטין לא.
דירה היא לא נכס, דירה היא מוצר צריכה.
כמו שצריך לאכול ולשתות ולסוע, צריך גם לגור.

ברגע שאדם קונה דירה במיליון ש"ח, אין לו נכס של מיליון ש"ח אלא כסף קבור, כי הוא 'נעול' לאחוז התשואה שדירה זהה לשלו מניבה.

אם הוא גר במודיעין עילית, הוא יעשה 3% שנתי על הכסף שלו (חיסכון בדמי השכירות).
בשעה שהוא יכול לגור בשכירות במודיעין עילית, ואת המיליון להשקיע במקומות שיניבו אחוזי תשואה גבוהים יותר, ואת ההפרש להרויח. (אני יודע שהוא גר כל חודש, והדירה להשכרה לעתים תעמוד ריקה)

זו הסיבה שבנק הפועלים לא 'יקנה' מבנה לסניף, כי את הכסף שלו הוא משקיע לפי היכן שרווחי ולא לפי היכן שהוא צריך סניף.

ולכן מי שמשלם שכירות זה אחל'ה.

אם הוא לא עושה כלום עם הכסף שלו בינתיים, הוא זורק כסף יהודי לפח

זה לא בדיוק טעות.

1. זה תלוי בפער שבין השכירות לתשלום הדירה עם המשכנתא, ובארץ זה פער ממש קטן, ובעבר היה עוד פחות פער. (דירה עלתה כ-60 משכורות!)
ואם את רוצה לחשבה ממש כלכלית את העניין, אז תוסיפי את כל השנים שהאדם גר בדירה של עצמו כאילו הוא משלם לעצמו שכירות (שזה מה שהיה קורה לו לא היה רוכש את הדירה) ואז זה כבר ישתלם גם מבחינה כלכלית.

2. בארץ אין שכירות ארוכת טווח, והשיקול של קניית דירה הוא לא רק כלכלי אלא פרקטי. זה לא הגיוני לעבור כל שנה שנתיים דירה כמשפחה עם ילדים.
 
טוב, זו פעם שניה שאני רואה אמירה כזו, וזו טעות.
בכל העולם אנשים גרים בשכירות, ובכל העולם דיור להשכרה הרבה יותר מפותח ומבוקש.
המדינה שלנו, היא אחת מאלו שהחליטו שכל אחד צריך להחזיק דירה.
ובכן, ניקח כדוגמא את בנק הפועלים ששוכר את המבנה של הסניף שלו במאה שערים בעשרות אלפי שקלים כל חודש.
אז הם טיפשים?

לחלוטין לא.
דירה היא לא נכס, דירה היא מוצר צריכה.
כמו שצריך לאכול ולשתות ולסוע, צריך גם לגור.

ברגע שאדם קונה דירה במיליון ש"ח, אין לו נכס של מיליון ש"ח אלא כסף קבור, כי הוא 'נעול' לאחוז התשואה שדירה זהה לשלו מניבה.

אם הוא גר במודיעין עילית, הוא יעשה 3% שנתי על הכסף שלו (חיסכון בדמי השכירות).
בשעה שהוא יכול לגור בשכירות במודיעין עילית, ואת המיליון להשקיע במקומות שיניבו אחוזי תשואה גבוהים יותר, ואת ההפרש להרויח. (אני יודע שהוא גר כל חודש, והדירה להשכרה לעתים תעמוד ריקה)

זו הסיבה שבנק הפועלים לא 'יקנה' מבנה לסניף, כי את הכסף שלו הוא משקיע לפי היכן שרווחי ולא לפי היכן שהוא צריך סניף.

ולכן מי שמשלם שכירות זה אחל'ה.
אם הוא לא עושה כלום עם הכסף שלו בינתיים, הוא זורק כסף יהודי לפח

אם כבר מדברם על טעות אז מה שכתבת זה טעות ולהטעות אחרים,
הרי אתה בעצמך כתבת שבנק הפועלים ( למרות שזו לא דוגמא טובה כי הוא משקיע ואנחנו מדברים על זוג סטנדרטי )שוכר במקום אחד ומצד שני הוא קונה איפה שמשתלם לו ולכן
לבוא ולהגיד שעדיף לגור בשכירות לכל החיים ולהפסיד כסף כל חודש כשמנגד אפשר לקנות דירה ולהישאר אחרי 30 שנה עם נכס ביד.
 
זה לא בדיוק טעות.

1. זה תלוי בפער שבין השכירות לתשלום הדירה עם המשכנתא, ובארץ זה פער ממש קטן, ובעבר היה עוד פחות פער. (דירה עלתה כ-60 משכורות!)
אף אחד לא מכריח אותו לקנות דירה בקריות, זו הייתה דוגמא כדי להבין על מה אני מדבר, הוא יכול לקנות עם זה מניות של טבע, או ביטקוין (אני לא ממליץ ולא מייעץ...כי זה התפקיד של מישהי אחרת)
בארץ אין שכירות ארוכת טווח, והשיקול של קניית דירה הוא לא רק כלכלי אלא פרקטי. זה לא הגיוני לעבור כל שנה שנתיים דירה כמשפחה עם ילדים
ראשית זו ביצה ותרנגולת.
שנית אני מדבר מהפן הכלכלי בלבד.
יכול להיות שיש לי 'חרדות' מדירות שכורות והפסיכיאטר אמר לי לקנות דירה, זה לא אומר שזה צעד כלכלי חכם.
ועוד יותר לא אומר שמי שעושה אחרת זורק כסף לפח.
זו הנקודה שהתכוונתי אליה.
 
נערך לאחרונה ב:
אם כבר מדברם על טעות אז מה שכתבת זה טעות ולהטעות אחרים,
הרי אתה בעצמך כתבת שבנק הפועלים ( למרות שזו לא דוגמא טובה כי הוא משקיע ואנחנו מדברים על זוג סטנדרטי )שוכר במקום אחד ומצד שני הוא קונה איפה שמשתלם לו ולכן
לבוא ולהגיד שעדיף לגור בשכירות לכל החיים ולהפסיד כסף כל חודש כשמנגד אפשר לקנות דירה ולהישאר אחרי 30 שנה עם נכס ביד.
אסביר שוב, דירה היא לא נכס, את גרה בה ומשתמשת בה.
זה שאחרי 30 שנה יש לך נכס ביד לא נותן לך כלום אם אין לך דרך לממש את הנכס הזה כי את משתמשת בו.
והבנק לא בהכרח קונה נכס, הוא יכול לקנות גם אחוזים במאגר 'לויתן', וכדו'.
הנקודה היא שאם אנו מנסים להיות בראש כלכלי, אז נבחן היכן הסיכוי הכי טוב שהכסף שלנו יגדל עם השנים, וכשאנחנו כבולים לאזור מגורים מסויים, אנו בהכרח מוותרים על שיקולים כלכליים.
 
@מקצועי בלבד מאיזו שנה הכתבה הזאת?
זכור לי שקראתי אותה מזמן.
 
אף אחד לא מכריח אותו לקנות דירה בקריות, זו הייתה דוגמא כדי להבין על מה אני מדבר, הוא יכול לקנות עם זה מניות של טבע, או ביטקוין (אני לא ממליץ ולא מייעץ...כי זה התפקיד של מישהי אחרת)

ראשית זו ביצה ותרנגולת.
שנית אני מדבר מהפן הכלכלי בלבד.
יכול להיות שגם יש לי 'חרדות' מדירות שכורות והפסיכיאטר אמר לי לקנות דירה, זה לא אומר שזה צעד כלכלי חכם.
ועוד יותר לא אומר שמי שעושה אחרת זורק כסף לפח.
זו הנקודה שהתכוונתי אליה.

אם ניקח דירה ממוצעת:
5,000*12*60
3,600,000.

הדירה הזאת עלתה:
1,000,000.

כ"כ מופרך כלכלית??

שלא לדבר על כאלו שהדירה הזאת ששווה עכשיו ככה עלתה להם רק חצי מיליון.
או שהשכירות על הדירה הזאת הרבה יותר יקרה ואז התחשיב עוד יותר משתלם.

גם מבחינה כלכלית משתלם לקנות דירה, אולי יש עסקאות שוות יותר.
יתכן. אבל רק מי שמבין בהם יכול להשקיע.
ולזוגות צעירים שלא מבינים - זאת השקעה סולידית שווה בהחלט.
 
אסביר שוב, דירה היא לא נכס, את גרה בה ומשתמשת בה.
זה שאחרי 30 שנה יש לך נכס ביד לא נותן לך כלום אם אין לך דרך לממש את הנכס הזה כי את משתמשת בו.
והבנק לא בהכרח קונה נכס, הוא יכול לקנות גם אחוזים במאגר 'לויתן', וכדו'.
הנקודה היא שאם אנו מנסים להיות בראש כלכלי, אז נבחן היכן הסיכוי הכי טוב שהכסף שלנו יגדל עם השנים, וכשאנחנו כבולים לאזור מגורים מסויים, אנו בהכרח מוותרים על שיקולים כלכליים.

ומה הפתרון שאתה מציע לזוג שיש להם נניח 400.000 ש"ח הון עצמי ולא רוצים לקנות דירה כי זה לא נכס אלא מוצר צריכה פרטי ? שיקנו קרקע חקלאית ? על הירח ? או השקעות מפקפקות כאילו ואחרים ???

אשמח להחכים
 
ומה הפתרון שאתה מציע לזוג שיש להם נניח 400.000 ש"ח הון עצמי ולא רוצים לקנות דירה כי זה לא נכס אלא מוצר צריכה פרטי ? שיקנו קרקע חקלאית ? על הירח ? או השקעות מפקפקות כאילו ואחרים ???

אשמח להחכים
פה יש כמה הצעות,
https://www.prog.co.il/threads/השקעה-עם-תשואה-של-7.507615/
כמובן שיש עוד השקעות טובות.
 
העובדות מוכיחות שרוב יועצי השקעות ובעלי ההון מעדיפים להשקיע בעצמם (לא מדברת על ייעוץ, זה כבר סיפור אחר) בסלי מניות עם אחוזי תשואה גבוהים פי כמה מהשקעות נדל"ן וסיכון מופחת בהרבה עקב פיזור הסיכונים.
אלו שמרויחים את סכומי הענק מנדל"ן הם לא אילו שרוכשים ביזע ובמשכנתא ענקית דירת שניים וחצי חדרים בדימונה או אפילו בטבריה, אלא הקבלנים ובעלי הקרקעות.
אגב, מבין אילי ההון בעולם, כן, אלו שתמונתם מפארת את רשימת המליארדרים ב'פורבס', רק אחוזים מזעריים רכשו את הונם מעיסקי נדל"ן.
 
ומה הפתרון שאתה מציע לזוג שיש להם נניח 400.000 ש"ח הון עצמי ולא רוצים לקנות דירה כי זה לא נכס אלא מוצר צריכה פרטי ? שיקנו קרקע חקלאית ? על הירח ? או השקעות מפקפקות כאילו ואחרים ???

אשמח להחכים
ראשית, בתור התחלה, אני מדבר על הניתוח הכלכלי כשלעצמו.
לפני אז מה עושים?
הבה נסכים שכשיש לי 400,000 ש"ח, ואני משקיע אותם דווקא ליד ההורים שלי, (כי שם אני רוצה לגור) לא עשיתי צעד כלכלי. יכול להיות שבנתונים שלי הוא צעד נכון, אך הוא לא צעד כלכלי.

שנית, בהנחה שהעובדות הן כפי שאת מתארת, כלומר שהאופציות הן, או לקנות דירה, או להסתכן באיבוד של הכסף בעסקאות מפוקפקות, אז את צודקת לחלוטין, שצריך לקנות דירה.

אבל, יש הרבה דרכים להשקיע כסף בחכמה, ולהרויח אחוזים גבוהים יותר מבנדל"ן.
הפשוטה והבטוחה שבהן, לפתוח תיק השקעות בחברה אמינה ורצינית, ולתת לאנשים שעוסקים בזה 30 שנה, לקבל החלטות מושכלות.

עדיין, יכולים להיות כל מיני שיקולים למה כן עדיף לקנות דירה.

אך אין ביניהם לבין שיקולי עלות-תועלת, דבר וחצי דבר.
 
טוב, זו פעם שניה שאני רואה אמירה כזו, וזו טעות.
בכל העולם אנשים גרים בשכירות, ובכל העולם דיור להשכרה הרבה יותר מפותח ומבוקש.
המדינה שלנו, היא אחת מאלו שהחליטו שכל אחד צריך להחזיק דירה.
בשביל להשוות לכל העולם, צריך להביא את התמונה המלאה.
בהרבה מקומות הממשלה נותנת מענקי דיור לאלה שאין להם דירות
באופן ש90% מהשכירות ממומן ע"י הממשלה
(לונדון, ארה"ב ועוד)
אם המדינה שלנו החליטה שכל אחד צריך דירה, ולכן היא לא מממנת שכירות
זו לא חכמה לדפוק ראש בקיר ולהגיד אנחנו הולכים כמו שהולך בכל העולם,
 
יש מדד שנקרא מדד מחירי הדיור, אם בודקים מ2008 עד 2020 הוא מראה עליה של 130% אם בודקים מ1990 עד 2020 הוא מראה עליה של 5%.
שוב
אני אשמח לקבל את כל המידע המלא מסביב למדד.
מה זה המדד הזה?
האם זהו מדד של מחירי דירות ביחס למשכורת? ביחס למדד?
כי אם כן גם את רווח המניות צריך למדוד ביחס לזה.
 
אסביר שוב, דירה היא לא נכס, את גרה בה ומשתמשת בה.
זה שאחרי 30 שנה יש לך נכס ביד לא נותן לך כלום אם אין לך דרך לממש את הנכס הזה כי את משתמשת בו.
והבנק לא בהכרח קונה נכס, הוא יכול לקנות גם אחוזים במאגר 'לויתן', וכדו'.
הנקודה היא שאם אנו מנסים להיות בראש כלכלי, אז נבחן היכן הסיכוי הכי טוב שהכסף שלנו יגדל עם השנים, וכשאנחנו כבולים לאזור מגורים מסויים, אנו בהכרח מוותרים על שיקולים כלכליים.
זה כן נותן משהו.
א. זה נותן את זה שלא צריך להוציא על הדיור שקל אחד.
ב. אפשר למשכן את הנכס ולמנף את הכסף הזה.
 
בשביל להשוות לכל העולם, צריך להביא את התמונה המלאה.
בהרבה מקומות הממשלה נותנת מענקי דיור לאלה שאין להם דירות
באופן ש90% מהשכירות ממומן ע"י הממשלה
(לונדון, ארה"ב ועוד)
אם המדינה שלנו החליטה שכל אחד צריך דירה, ולכן היא לא מממנת שכירות
זו לא חכמה לדפוק ראש בקיר ולהגיד אנחנו הולכים כמו שהולך בכל העולם,
אני חושב שזו הקצנה איומה לומר שהטיעונים שלי משולים לדפיקת הראש בקיר, אני משתמש בסברות לוגיות לחלוטין.
הקדמתי שבכל העולם נוהגים כך וכך, והסברתי בצורה לוגית טהורה מדוע דירה היא לא נכס, ומדוע היא מגבילה.
יש לך השגות על הטענות הללו?
מה זה המדד הזה?
המדד הזה מודד ביחס לעצמו, כמה ממוצע מחירי הדירות בשנת 2000 וכמה היום, ואת ההפרש ביניהם.
לא השויתי בין נדל"ן לבין מניות, התייחסתי לטענתך,
למה במניות את אומרת שמשקיעים בצורה פאסיבית
ולא בודקים אם יש ירידה או עליה
כי גם אם יש ירידה
מיד אחרי זה זה יתקן את עצמו בעליה

ואילו בנדלן את מביאה כדוגמא את השנים 1999-2007 שבהם היתה ירידה?

הרי אם מסתכלים על הטווח הארוך
אזי גם אם יהיה קיפאון או אפילו ירידה 7 שנים
אחרי זה תהיה עליה חדה בחזרה?
והראיתי שגם בראייה ארוכת טווח, לא בהכרח שנדל"ן הוא העסק הריוחי ביותר.
 
העובדות מוכיחות שרוב יועצי השקעות ובעלי ההון מעדיפים להשקיע בעצמם (לא מדברת על ייעוץ, זה כבר סיפור אחר) בסלי מניות עם אחוזי תשואה גבוהים פי כמה מהשקעות נדל"ן וסיכון מופחת בהרבה עקב פיזור הסיכונים.
אלו שמרויחים את סכומי הענק מנדל"ן הם לא אילו שרוכשים ביזע ובמשכנתא ענקית דירת שניים וחצי חדרים בדימונה או אפילו בטבריה, אלא הקבלנים ובעלי הקרקעות.
אגב, מבין אילי ההון בעולם, כן, אלו שתמונתם מפארת את רשימת המליארדרים ב'פורבס', רק אחוזים מזעריים רכשו את הונם מעיסקי נדל"ן.
אם המטרה שלנו היא להתעשר-
את צודקת
אבל המטרה של הציבור החרדי בסוף בסוף זה דירות לילדים.
ו
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה