וגם יש היצע.
ותמיד השאלה היא, מה יש יותר?
מסכימה.
מצד שני יש כל הזמן סטודנטים חדשים שבאים לשכור דירות קרובות לאוניברסיטה, חיילים בודדים ששוכרים דירות בארץ, בוגרים שעוברים לגור לבד, זוגות חדשים שנישאים, משפחות שהדירות הנוכחיות קטנות עבורן.
ועוד...
אז נכון שמנגד יש נפטרים, ויש מתגרשים (לפעמים חוזרים לבית ההורים אבל הרבה מהמקרים זו עילה לביקוש לדירה נוספת)
ויש סטודנטים שסיימו לימודים/חיילים בודדים שסיימו שירות וחזרו למקום מגוריהם, ועוד...
וכל עוד הדמוגרפיה עולה גם הביקוש לדירות חדשות עולה.

מה שחשוב זה להתמקד על שכונות/אזורים ספציפיים שבהם הביקוש גבוה. כי זה שיש X דירות פנויות בארץ לא אומר לי כלום. הדירות יכולות להיות בדימונה ובקרית שמונה, סתם זרקתי שמות כמובן, לעומת זאת בשכונות מסוימות בערים מסוימות דירות נחטפות להשכרה עוד לפני סיום השיפוץ/חלוקה.

ולכן זה שיש ירידה בביקוש הכללי לא מרגש אותי, כי אני יודעת שבמיקום ספציפי שאני מתמחה בו מרב סיכויי להשכיר במהירות.
לכן חובה להתמצא ולהכיר את האזור, לעשות היטב בדיקות מקיפות, לראות הרבה מאד דירות וכשתגיע המציאה תדעו לזהות אותה.

ואם מדובר במקום מבוקש יש סיכוי גבוה שערך הדירה תעלה.
לטעמי עדיף להשביח את הנכס, ובכך להבטיח את עליית הערך מאשר לחכות לעליה ה'טבעית'.
לדוגמא רכישת דירה וחלוקתה ל3 יחידות או ל4, מעלה את ערכה באופן משמעותי לאחר ביצוע החלוקה.
היא יכולה בכיף להמכר ב100k יותר ממה שעלתה והושקע בה.
לעומת זאת לרכוש את הדירה בעודה מחולקת זה בעיקר בשביל התשואה העכשווית. למכור אותה ברווח יעשה רק בעוד זמן רב. (אם ערכה יעלה)
 
מסכימה.
מצד שני יש כל הזמן סטודנטים חדשים שבאים לשכור דירות קרובות לאוניברסיטה, חיילים בודדים ששוכרים דירות בארץ, בוגרים שעוברים לגור לבד, זוגות חדשים שנישאים, משפחות שהדירות הנוכחיות קטנות עבורן.
ועוד...
אז נכון שמנגד יש נפטרים, ויש מתגרשים (לפעמים חוזרים לבית ההורים אבל הרבה מהמקרים זו עילה לביקוש לדירה נוספת)
ויש סטודנטים שסיימו לימודים/חיילים בודדים שסיימו שירות וחזרו למקום מגוריהם, ועוד...
וכל עוד הדמוגרפיה עולה גם הביקוש לדירות חדשות עולה.

מה שחשוב זה להתמקד על שכונות/אזורים ספציפיים שבהם הביקוש גבוה. כי זה שיש X דירות פנויות בארץ לא אומר לי כלום. הדירות יכולות להיות בדימונה ובקרית שמונה, סתם זרקתי שמות כמובן, לעומת זאת בשכונות מסוימות בערים מסוימות דירות נחטפות להשכרה עוד לפני סיום השיפוץ/חלוקה.

ולכן זה שיש ירידה בביקוש הכללי לא מרגש אותי, כי אני יודעת שבמיקום ספציפי שאני מתמחה בו מרב סיכויי להשכיר במהירות.
לכן חובה להתמצא ולהכיר את האזור, לעשות היטב בדיקות מקיפות, לראות הרבה מאד דירות וכשתגיע המציאה תדעו לזהות אותה.

ואם מדובר במקום מבוקש יש סיכוי גבוה שערך הדירה תעלה.
לטעמי עדיף להשביח את הנכס, ובכך להבטיח את עליית הערך מאשר לחכות לעליה ה'טבעית'.
לדוגמא רכישת דירה וחלוקתה ל3 יחידות או ל4, מעלה את ערכה באופן משמעותי לאחר ביצוע החלוקה.
היא יכולה בכיף להמכר ב100k יותר ממה שעלתה והושקע בה.
לעומת זאת לרכוש את הדירה בעודה מחולקת זה בעיקר בשביל התשואה העכשווית. למכור אותה ברווח יעשה רק בעוד זמן רב. (אם ערכה יעלה)
ערבבת פה כמה דברים.
מצד שני יש כל הזמן סטודנטים חדשים שבאים לשכור דירות קרובות לאוניברסיטה, חיילים בודדים ששוכרים דירות בארץ, בוגרים שעוברים לגור לבד, זוגות חדשים שנישאים, משפחות שהדירות הנוכחיות קטנות עבורן.
ועוד...
אז נכון שמנגד יש נפטרים, ויש מתגרשים (לפעמים חוזרים לבית ההורים אבל הרבה מהמקרים זו עילה לביקוש לדירה נוספת)
ויש סטודנטים שסיימו לימודים/חיילים בודדים שסיימו שירות וחזרו למקום מגוריהם, ועוד...
וכל עוד הדמוגרפיה עולה גם הביקוש לדירות חדשות עולה.
אבל מנגד גם כל הזמן יש בניה חדשה, ובשנים האחרונות יש קרוב ל60,000 דירות חדשות בשנה.
מה שחשוב זה להתמקד על שכונות/אזורים ספציפיים שבהם הביקוש גבוה. כי זה שיש xדירות פנויות בארץ לא אומר לי כלום. הדירות יכולות להיות בדימונה ובקרית שמונה, סתם זרקתי שמות כמובן, לעומת זאת בשכונות מסוימות בערים מסוימות דירות נחטפות להשכרה עוד לפני סיום השיפוץ/חלוקה.

ולכן זה שיש ירידה בביקוש הכללי לא מרגש אותי, כי אני יודעת שבמיקום ספציפי שאני מתמחה בו מרב סיכויי להשכיר במהירות.
לכן חובה להתמצא ולהכיר את האזור, לעשות היטב בדיקות מקיפות, לראות הרבה מאד דירות וכשתגיע המציאה תדעו לזהות אותה.
יכולת השכרה לא בהכרח קשורה למחירי הדירות שאנחנו מדברים עליהם, זה נושא נוסף בפני עצמו, לדעת לבחור נכון דירה שגם יהיה אפשר להשכיר אותה.
ואם מדובר במקום מבוקש יש סיכוי גבוה שערך הדירה תעלה.
זה נכון, אם כי זה מושפע גם מאזורים אחרים, וזה גם מצב שיכול להשתנות.
סתם לדוגמה, תתארי לך שתהיה בניה מסיבית וגדולה למשל באלעד, ומחיר הדירות שם בעקבות זה ירד ל 800,000 ש"ח, האם זה לא ישפיע גם על הביקוש לדירות בבני ברק במחיר של יותר מפי שתיים?
חוץ מזה שתתכן גם בניה בבני ברק, כמו שיש כרגע, וכן קידום של התחדשות עירונית בבני ברק, שיכול להביא שם עוד אלפי דירות נוספות.
לטעמי עדיף להשביח את הנכס, ובכך להבטיח את עליית הערך מאשר לחכות לעליה ה'טבעית'.
לדוגמא רכישת דירה וחלוקתה ל3 יחידות או ל4, מעלה את ערכה באופן משמעותי לאחר ביצוע החלוקה.
היא יכולה בכיף להמכר ב100k יותר ממה שעלתה והושקע בה.
מסכימה עם זה, אם כי ברור שזה השקעה עם סיכון, בעיות עם שכנים, הלשנות וכו'.
 
השאלה היותר חשובה היא, האם למישהו יש השפעה ניכרת על ההיצע והביקוש, וא"כ מה האינטרס שלו?
ברור שיש לאנשים השפעה על זה.
תתאר לעצמך שגם ראש הממשלה, וגם שר האוצר וגם כל בכירי המשק נגיד בנק ישראל, והקבלנים, והכלכלנים, יאמרו שלפי כל מה שהם יודעים ולפי כל הנתונים שיש להם תוך שנתיים יהיו ירידות מחירים של 20% במחירי הדירות.
כמה אנשים יעדיפו במקום לקנות עכשיו, לחכות שזה יקרה?
וכן בדיוק להפך.
ולכן הקבלנים והמתווכים ואלו שעסקיהם בנדל"ן תמיד אומרים שהם צופים שהמחירים ימשיכו לעלות.
ושר האוצר וכדו' אומרים שהם רואים ירידות מחירים.
יש עוד מה להאריך, אבל נעצור פה.
 
ברור שיש לאנשים השפעה על זה.
תתאר לעצמך שגם ראש הממשלה, וגם שר האוצר וגם כל בכירי המשק נגיד בנק ישראל, והקבלנים, והכלכלנים, יאמרו שלפי כל מה שהם יודעים ולפי כל הנתונים שיש להם תוך שנתיים יהיו ירידות מחירים של 20% במחירי הדירות.
כמה אנשים יעדיפו במקום לקנות עכשיו, לחכות שזה יקרה?
וכן בדיוק להפך.
ולכן הקבלנים והמתווכים ואלו שעסקיהם בנדל"ן תמיד אומרים שהם צופים שהמחירים ימשיכו לעלות.
ושר האוצר וכדו' אומרים שהם רואים ירידות מחירים.
יש עוד מה להאריך, אבל נעצור פה.
כוונתי לומר, שמעבר לדיבורים, לממשלה יש כלים חזקים מאד להשפיע גם על הביקוש (מיסוי, הגבלות על העמדת משכנתאות וכדו') וגם על ההיצע (שחרור קרקעות, סובסידיות, צמצום בירוקרטיה, מסים וכדו') .
נכון לרגע זה, החרדה מפני קריסת מחירים, לא תאפשר קידום של צעדים מרחיקי לכת להורדת מחירי הדירות, אלא להיפך.
מנגד, ישנם את כוחות השוק, שקצת יותר קשים לחיזוי, היות ומדובר באוסף של דעות שלא בהכרח מבוססות על תפיסה כלכלית-פיננסית כזו או אחרת, אם כי נהוג לחשוב שכוחות אלו יגררו את מחירי הדירות לצניחה.

אז מה יקרה בפועל, קשה מאד לנבא, אבל לדעתי שני התרחישים סבירים במידה זהה.
 
ברור שיש לאנשים השפעה על זה.
תתאר לעצמך שגם ראש הממשלה, וגם שר האוצר וגם כל בכירי המשק נגיד בנק ישראל, והקבלנים, והכלכלנים, יאמרו שלפי כל מה שהם יודעים ולפי כל הנתונים שיש להם תוך שנתיים יהיו ירידות מחירים של 20% במחירי הדירות.
כמה אנשים יעדיפו במקום לקנות עכשיו, לחכות שזה יקרה?
וכן בדיוק להפך.
ולכן הקבלנים והמתווכים ואלו שעסקיהם בנדל"ן תמיד אומרים שהם צופים שהמחירים ימשיכו לעלות.
ושר האוצר וכדו' אומרים שהם רואים ירידות מחירים.
יש עוד מה להאריך, אבל נעצור פה.
אני אתייחס כרגע לחלק האחרון,
אני חושבת שאם מדברים על תשואה גבוהה, נניח דירה מחולקת - למשקיע לא משנה אם ערך הדירה ירד קצת בהמשך
כל עוד משתלם לו לקנות אותה כרגע כפי שהיא, רק בגלל התשואה שהיא עשויה להניב.

אמר לי פעם מישהו שמתעסק כבר 15 שנים בנדל''ן - "כבר 15 שנה שאני שומע שעכשיו זה לא זמן טוב להשקיע בנדל''ן"
 
אמר לי פעם מישהו שמתעסק כבר 15 שנים בנדל''ן - "כבר 15 שנה שאני שומע שעכשיו זה לא זמן טוב להשקיע בנדל''ן"
זה בערך הטיעון היחיד, או הדומיננטי ביותר שמשמיעים המצדדים בעליית המחירים.
כאילו מה שהיה בשני העשורים האחרונים עתיד להמשך לנצח.
אני חושבת שאם מדברים על תשואה גבוהה, נניח דירה מחולקת - למשקיע לא משנה אם ערך הדירה ירד קצת בהמשך
כל עוד משתלם לו לקנות אותה כרגע כפי שהיא, רק בגלל התשואה שהיא עשויה להניב
ישנם עוד שלל גורמים שעשויים להפוך את העסקה ללא משתלמת, אך אפי' אם ייתכן שלא יווצר מכך נזק כלכלי, זה כאב לב נוראי לדעת שדירה שקנית במיליון ש"ח, נמכרת היום ב800,000.
 
זה בערך הטיעון היחיד, או הדומיננטי ביותר שמשמיעים המצדדים בעליית המחירים.
כאילו מה שהיה בשני העשורים האחרונים עתיד להמשך לנצח.
אי אפשר לדעת מה יהיה.

ישנם עוד שלל גורמים שעשויים להפוך את העסקה ללא משתלמת, אך אפי' אם ייתכן שלא יווצר מכך נזק כלכלי, זה כאב לב נוראי לדעת שדירה שקנית במיליון ש"ח, נמכרת היום ב800,000.
[/QUOTE]
אם היא מכניסה לי כ8000 חודשי (בגלל חלוקה ל4) ממש לא משנה לי בכמה היא נמכרת היום.

רכישת דירה ע''מ למוכרה בערך גבוה יותר, זה אכן סיכון כי אף אחד לא יודע מה ילד יום.
 
קשה לי להאמין.
אם כי אין ספק שכדאיות של השקעה לא נמדדת בכאבי הלב שהיא עשויה לגרום אלא במספרים.
כשקונים דירה על סמך התקווה שהמחיר יעלה, ירידת ערך בהחלט תכאיב.
כשקונים אותה עבור התשואה שלה בלבד - ירידת/עליית ערך אינה רלוונטית. היא בכל מקרה לא תעמוד למכירה.
וזה שיכולתי אחרי שנה להשיג את אותה דירה במחיר יותר זול לא ממש משנה לי, כי לקחתי את זה בחשבון בעת הקניה!
וכמובן שיש את הרווח שהרווחתי כל אותה שנה.

יש דירות שאם ערכן ירד זו תהיה קטסטרופה. כיון שכשרוכשים דירה עבור 4-5 אחוז רווח, והמשכנתא עולה 3-4 אחוז, הרווח הכמעט יחידי מהדירה זה עליית הערך.
ואם גם זה ירד כל העסקה לא היתה כדאית.
 
כשקונים דירה על סמך התקווה שהמחיר יעלה, ירידת ערך בהחלט תכאיב.
כשקונים אותה עבור התשואה שלה בלבד - ירידת/עליית ערך אינה רלוונטית. היא בכל מקרה לא תעמוד למכירה.
וזה שיכולתי אחרי שנה להשיג את אותה דירה במחיר יותר זול לא ממש משנה לי, כי לקחתי את זה בחשבון בעת הקניה!
וכמובן שיש את הרווח שהרווחתי כל אותה שנה.

יש דירות שאם ערכן ירד זו תהיה קטסטרופה. כיון שכשרוכשים דירה עבור 4-5 אחוז רווח, והמשכנתא עולה 3-4 אחוז, הרווח הכמעט יחידי מהדירה זה עליית הערך.
ואם גם זה ירד כל העסקה לא היתה כדאית.
בהנחה שחוץ ממחיר הדירה לא השתנה כלום מסביב.
הסבירות הגבוהה היא שלקריסה במחירי הדירות יהיה נזק משני רחב היקף, שעשוי לפגוע בכדאיות של העסקה, גם כעסקה לטווח ארוך.
באופן כללי, עסקאות לטווח ארוך טובות משמעותית מעסקאות לטווח קצר.
כיוון שניתן יותר להסתמך על הסטטיסטיקה.
בטווח הקצר, אין לסטטיסטיקה כמעט שום משמעות.
 
בהנחה שחוץ ממחיר הדירה לא השתנה כלום מסביב.
הסבירות הגבוהה היא שלקריסה במחירי הדירות יהיה נזק משני רחב היקף, שעשוי לפגוע בכדאיות של העסקה, גם כעסקה לטווח ארוך.
באופן כללי, עסקאות לטווח ארוך טובות משמעותית מעסקאות לטווח קצר.
כיוון שניתן יותר להסתמך על הסטטיסטיקה.
בטווח הקצר, אין לסטטיסטיקה כמעט שום משמעות.
נכון.
קשה לי להאמין לירידת מחירים ברמה ובהיקף כזה.
 
002.jpeg
001.jpeg
 
זה בערך הטיעון היחיד, או הדומיננטי ביותר שמשמיעים המצדדים בעליית המחירים.
כאילו מה שהיה בשני העשורים האחרונים עתיד להמשך לנצח.
מה לעשות שהמציאות בינתיים בצד שלהם.
הם אומרים דבר אחד.
שתאוריות יש לשני הצדדים ולכן מכריעים על סמך ההיסטוריה.
 
דעתי היא שתהיה עליית מחירים,
הסיבות להנמקת הדברים, הלא הם פרוסים בשלל תגובותיי פה באשכול ובכלל בפורום,
לא רואה טעם לחזור שוב ושוב, מפני שאיני עוסק ב"תעמולה" לטיעונים שלי (בניגוד ל...)

רק רציתי לציין, שהתפרסם השבוע ב"גלובס", ואחרי כן בעוד אתרים ועיתונים,
שביוני השנה היה נפח עסקאות הגבוה ביותר בעשור האחרון,

עכשיו, אפשר להסיק מזה את המסקנות המתבקשות,
ואפשר להמשיך להסתכל על מדדים ממדל"ן שהוסבר כבר אינספור פעמים למה הם לא נכונים ואף הוכח מהשטח. (אבל זה עוזר לתעמולה...)

צריך להבין, הטיעון שימשיך לעלות כמו בשני העשורים הוא לא, "כי ככה היה", סתם ולא פירש,
אלא יש טיעונים והסברים לזה,
אבל היות שיש גם הטוענים טענות הגיוניות ההיפך, או אז נאלצים להשתמש בהוכחת ההיסטוריה.
 
שימשיך לעלות כמו בשני העשורים
טעות!
בעשור אחרון


או אז נאלצים להשתמש בהוכחת ההיסטוריה

ההיסטוריה דוקא מראה אחרת
 
מה לעשות שהמציאות בינתיים בצד שלהם.
זו חזרה על אותו טיעון.

להיסטוריה אין השפעה על העתיד.
בהיסטוריה (זו שמתייחסים אליה בהקשר זה) לא היה קורונה, ועוד כל מיני התרחשויות שעשויות להשפיע על שוק כזה או אחר.
להיסטוריה יש בסך הכל מימד פסיכולוגי, שאומר היות ובסופו של יום כוחות השוק הם אנשים עם מוח, והיות ובניגוד לדעת כמה דרוויניסטים, המוח האנושי לא עבר שינויים אבולוציוניים מרחיקי לכת, מכאן שסביר להניח שבעלי המוח ימשיכו לקבל החלטות דומות לאלו שקיבלו בעבר, וממילא השוק ימשיך להתנהג כמו שהתנהג בעבר.
כל זה נכון, לטווח ארוך, בראייה של 20 שנה קדימה, משברים באים וחולפים, והשוק ממשיך לעלות.
אבל בטווח הקצר, כגון בשאלה מה יהיה אחרי הקורונה, או בשנה-שנתיים הקרובות, אין להיסטוריה שום משמעות.
 
זו חזרה על אותו טיעון.
כבאים לבדוק את מקצועיותו של כל מומחה ברפואה בכלכלה ובמנהל בודקים את ההיסטוריה שלו.
לעבר יש משל רב למעלה מכל ספקולציה עתידנית.
בהיסטוריה (זו שמתייחסים אליה בהקשר זה) לא היה קורונה, ועוד כל מיני התרחשויות שעשויות להשפיע על שוק כזה או אחר.
:)
גם ההיסטוריה הקצרה יחסית של מדינתינו הצעירה רוויה מאורעות קטנים וגדולים מכל המינים והסוגים, ועדיין..
אבל בטווח הקצר, כגון בשאלה מה יהיה אחרי הקורונה, או בשנה-שנתיים הקרובות, אין להיסטוריה שום משמעות.
את המשפט הזה אמרו גם על קרנות השתלמות.
ואין חיה כזו של השקעה מובטחת לתקופה קצרה.

יש פער אחד! בנדל"ן אתה לעולם תישאר עם קרן או לכה"פ עם רובה המכריע. שזהו משקל חשוב למשקעים קטנים/צעירים.
 
כבאים לבדוק את מקצועיותו של כל מומחה ברפואה בכלכלה ובמנהל בודקים את ההיסטוריה שלו.
לעבר יש משל רב למעלה מכל ספקולציה עתידנית.

:)
גם ההיסטוריה הקצרה יחסית של מדינתינו הצעירה רוויה מאורעות קטנים וגדולים מכל המינים והסוגים, ועדיין..

את המשפט הזה אמרו גם על קרנות השתלמות.
ואין חיה כזו של השקעה מובטחת לתקופה קצרה.

יש פער אחד! בנדל"ן אתה לעולם תישאר עם קרן או לכה"פ עם רובה המכריע. שזהו משקל חשוב למשקעים קטנים/צעירים.
לא ברור לי על מה אנחנו מתווכחים.

לדעתי, העובדה שמחירי הדירות במגמת עלייה בעשור האחרון, (או בששת העשורים האחרונים), לא מצביעה על כיוון המגמה בשנתיים הקרובות, אלא בעשור או שניים הקרובים.

כלומר, ייתכן שתהיה ירידה בטווח הקצר, לא סביר שתהיה ירידה בטווח הארוך.

כעת, באיזו נקודה אנו חלוקים?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה