איפה מצאת בהלכה שאי אפשר לסמוך על יהודי שומר תורה ומצוות שאומר שהאוכל כשר, כאשר הוא נוגע בדבר?
נו, מה רשום שם?
ממש מוזר
אני מחיתי בדרך אגב
קבל תיקון:
אף אחד לא אמר שזה מצווה - חובה - מנהג - הנהגה טובה
למה לא פלאפל?
כי התחשק לו צולנ'ט
אבל עם הכשר
מעניין שלכל כך הרבה מתחשק דוקא כל ליל שישי דוקא את המאכל הזה סתם ככה.
על אף ש'עד אחד נאמן באיסורים' גזרו חכמים שלא תמיד אפשר להאמין לבעל עסק על ממכרו. לכך ניתנו כמה טעמים:
אין בכל אלו דבר המורה שאסור להאמין ליהודי חרדי המוכר כשומר תורה ומצוות, על כך שהכין את הטשולנט שלו מרכיבים כשרים בלבד.
ברגע שאני שומר תורה ומצוות - אני לא אחטיא אנשים באוכל לא כשר.
האם בשביל להכין טשולנט, שזה עושה כל יהודי בכל שבת - צריך להיות בקיאים בכל ענייני הכשרות?
השגחה צריך כשיש לך מוצר במדף, שאין לך מושג מי הכין אותו - שבשביל זה צריך אישור מהשגחה שהמוצר הוכן בצורה כשרה. אבל אם יש לך מוצר פשוט יחסית, כמו טשולנט, שאדם מוחזק כשומר תורה ומצוות מוכר אותו - אין שום סיבה שהוא יצטרך השגחה.
להתארח אצלו מותר בגלל שעד אחד נאמן באיסורין
כפי שהבאתי לעיל מהרמב"ם, עד אחד נאמן באיסורים גם כשהוא נוגע בדבר וגם כשהוא מוכר את האוכל שלו.
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
הנושאים החמים
