דיון מחפש מקום שבו אפשר לאכול חמין בליל שישי באזור פתח תקווה ובני ברק

  • הוסף לסימניות
  • #21
חשוב מאוד
כי יש כמה וכמה צו'נטיות ללא שום הכשר
ואנשים שבחיים לא יאכלו רבנות אוכלים שם
ואנשים לא קולטים שזה יותר גרוע זה פשוט ללא שום הכשר
ואי אפשר לסמוך בשום אופן על בעלי המקום לפי ההלכה כי מדובר בכסף שלהם והם נוגעים בדבר

נ.ב כמובן שאני לא חושב שרבנות מספיק
איפה מצאת בהלכה שאי אפשר לסמוך על יהודי שומר תורה ומצוות שאומר שהאוכל כשר, כאשר הוא נוגע בדבר?

הנה לשון הרמב"ם בהלכות שחיטה פרק י הלכה יד:
כל טבח שהוא יודע הטריפות האלו והרי הוא בחזקת כשרות, מותר לו לשחוט ולבדוק לעצמו ולמכור ואין בזה חשש, שעד אחד נאמן באיסורין בין יש לו הנייה בעדותו בין אין לו הנייה בעדותו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
איפה מצאת בהלכה שאי אפשר לסמוך על יהודי שומר תורה ומצוות שאומר שהאוכל כשר, כאשר הוא נוגע בדבר?

הנה לשון הרמב"ם בהלכות שחיטה פרק י הלכה יד:
כל טבח שהוא יודע הטריפות האלו והרי הוא בחזקת כשרות, מותר לו לשחוט ולבדוק לעצמו ולמכור ואין בזה חשש, שעד אחד נאמן באיסורין בין יש לו הנייה בעדותו בין אין לו הנייה בעדותו.
תמשיך הלאה מה רשום שם...
https://www.kosharot.co.il/כשרות
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
לגבי מה שכתבת על רבנות - הרבנות היא כשרות טובה מאוד
ממש מוזר
עומד כאן מישהו ומוחק במחי יד את כל מה שהציבור החרדי על כל גווניו
נוהג יום יום - וזה - לא לסמוך בשום אופן על כשרות של רבנות .
ודממה מוחלטת . מכל הניקים כאן .
רואה חובה למחות !!!
( אכמ"ל לגבי הרמה הכמעט אפסית של כשרות רבנות )
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
כשרות של רבנות .
ודממה מוחלטת . מכל הניקים כאן .
אני מחיתי בדרך אגב
אבל היה פה דיון על נושא הרבה יותר חשוב
משום שאף חרדי סטנדרטי לא נכשל בלאכול רבנות
מה שאין כן יש חניות ללא כל הכשר שעל דלתותיהם צובאים כלל יום חמישי מאות מאות לצערנו
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
מישהו אמר פה שזה חובה??
קבל תיקון:

לא מצאתי בספר טעמי המנהגים מקור למנהג החשוב הזה שאפילו אוכלי רבנות מתאמצים להחזיק בו. אז או שהרב שפרלינג לא היה מודע למנהג כל כך חשוב או שזה מנהג שאבותינו לא נהגו כן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
קבל תיקון:

לא מצאתי בספר טעמי המנהגים מקור למנהג החשוב הזה שאפילו אוכלי רבנות מתאמצים להחזיק בו. אז או שהרב שפרלינג לא היה מודע למנהג כל כך חשוב או שזה מנהג שאבותינו לא נהגו כן.
אף אחד לא אמר שזה מצווה - חובה - מנהג - הנהגה טובה
הבן אדם רצה לאכול זה הכל
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נו, מה רשום שם?
על אף ש'עד אחד נאמן באיסורים' גזרו חכמים שלא תמיד אפשר להאמין לבעל עסק על ממכרו. לכך ניתנו כמה טעמים:

(1) כאשר מגיעים לענייני כספים לא כל אדם מוחזק כנאמן.

(2) יש צורך בפיקוח ציבורי על בתי עסק המוכרים לציבור.

(3) מערכת הכשרות מרובה בפרטים הלכתיים ומעשיים, וצריך אדם שיתמקצע בכך.

(4) ההקפדה על ההלכה נשחקת כאשר מוכר באופן קבוע.

(5) ישנו חשש שהשיקולים הכלכליים יגברו על השיקולים ההלכתיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
אני מוחה פה על הזלזול ברבנות.
יש מעל 100 רבנויות בארץ, אפילו יותר (בכל מועצה אזורית יהודית יש רבנות). ברור לחלוטין שרמת ההכשר לא תהיה זהה בכולם, כשם שלא כל הבד"צים באותה רמה, וזה בסדר גמור. לא כולם מקפידים על אותם חומרות.

עם זאת, להגיד שרבנות זה לא כשר זה הוצאת שם רע רעה מאוד. אפשר לומר שאתה מחמיר, אבל אין זה אומר שאתה צריך לפסול אחרים. כל עוד יש שטות מבוססות של מתירים, אפשר לומר "אנחנו נוהגים להחמיר יותר", ואף אני נוהג בהרבה חומרות בכשרות. כדי ליישם אותן אני מתקשר למשגיח כשרות ושואל את השאלות החשובות את המשגיח. ברוב מוחלט של המקרים המשגיח הפתיע אותי עם הפרטים שמסר על מאיפה מגיעים הדברים לעסק וההקפדה עליהם.

יש גם שוני בין הרבנויות במדיניות - יש מקומות שבהם הרב הראשי רוצה כשרות בכמה שיותר עסקים, ויש מקומות שבהם הוא מעוניין דווקא ברמת כשרות גבוהה. זה גם מוסיף לשונות בין הכשאויות.

כמובן שאם יש עיר שבה הרבנות לא מתפקדת מעניינים פוליטיים, פטירת רב וטרם מינו רב אחר זה סיפור אחר. סטטיסטית, ובהתחשב בזה שאדם חי 87 שנה בערך אבל מתמנה לרבנןת עיר לא לפני גיל 45, בכל שנה יש 2-3 רבנויות שכשרותן נחלשת לשנה זו עד למינוי רב חדש.
זה קיים ועל זה גם כתב מבקר המדינה והרבנות הראשית עצמה, וגם חלק מהתיקונים שצפויים לעבור בעניין (קציבת כהונה לרבנות עיר, קיצור זמני הבירוקרטיה של מינוי רב עיר, איתור מהיר יותר של מועמדים טובים למשרה) אמורים לשפר את המצב.

כך או כך, אין שום "עיקרון חרדי" להגיד שהרבנות אינה כשרה, כשם שאין עיקרון חרדי להוציא שם רע ולדבר לשון רע. יש עיקרון להגיד שאנחנו שואפים לקיים מצוות ברמה גבוהה, ואם מדיניות הרבנות הספצפית הזו היא כמה שיותר עסקים על חשבון הסתמכות על שיטות יותר מקלות, זה דבר שאנחנו רוצים בו יותר, על מנת להגדיל תורה ולהאדירה.

(אם יש למישהו עיקרון כזה שהרבנות אינה כשרה, שיבדוק אם זה עניין הלכתי או פוליטי, שהרי הוא לא מחרים באופן נחרץ שכזה כשרויות פחות טובות מהרבנות של קהילות בחו"ל).



עוד בלבול שיש בציבור הוא בין רמת הכשרות לרמת ההשגחה. אני יכול להצהיר שכל המוצרים שלי בד"צ, אבל אם המשגיח מגיע לשעה בשבוע או פחות - כנראה שההבטחה הזו לא שווה הרבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
על אף ש'עד אחד נאמן באיסורים' גזרו חכמים שלא תמיד אפשר להאמין לבעל עסק על ממכרו. לכך ניתנו כמה טעמים:

(1) כאשר מגיעים לענייני כספים לא כל אדם מוחזק כנאמן.

(2) יש צורך בפיקוח ציבורי על בתי עסק המוכרים לציבור.

(3) מערכת הכשרות מרובה בפרטים הלכתיים ומעשיים, וצריך אדם שיתמקצע בכך.

(4) ההקפדה על ההלכה נשחקת כאשר מוכר באופן קבוע.

(5) ישנו חשש שהשיקולים הכלכליים יגברו על השיקולים ההלכתיים.
אין בכל אלו דבר המורה שאסור להאמין ליהודי חרדי המוכר כשומר תורה ומצוות, על כך שהכין את הטשולנט שלו מרכיבים כשרים בלבד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
אין בכל אלו דבר המורה שאסור להאמין ליהודי חרדי המוכר כשומר תורה ומצוות, על כך שהכין את הטשולנט שלו מרכיבים כשרים בלבד.

ברגע שאני שם חליפה, זקן וכובע הבשר הלא-כשר עולה אותו דבר כמו הבשר הכשר?
האם כל החרדים בקיאים בכל ענייני הכשרות? כל הדתיים?

אז נכון שבא"י המצב מצוין מבחינת כשרות חומרי הגלם (אומרים שאפילו ברוב החניויות הלא כשרות יש הפרשת תרו"מ על הירקות כי הם ממרלו"ג שמשווק גם לכשרים, וכמובן חלב, גבינה קוטג' ואפילו חלק ממוצרי הבשר, דגים וכו' כשרים), אבל זה עדיין לא אומר.

וגם - כמו שרואים בפהרסיה הציבורית - כשהדתיים עצמם לא מקפידים לאכול מושגח, למה שהעסקים יעשו מושגח? וזה פתח לצרות איומות ברמה הלאומית.

(למעשה, זה הבעיה הכי חריפה במקומות שבהם יש רק בד"צ ולא רבנות - אם אין סטנדרט שכולם עומדים בו, איך ניתן לכוף את אחינו שפחות מקפידים לעמוד בסטנדרט הזה?)
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
ברגע שאני שם חליפה, זקן וכובע הבשר הלא-כשר עולה אותו דבר כמו הבשר הכשר?
ברגע שאני שומר תורה ומצוות - אני לא אחטיא אנשים באוכל לא כשר.
האם כל החרדים בקיאים בכל ענייני הכשרות? כל הדתיים?
האם בשביל להכין טשולנט, שזה עושה כל יהודי בכל שבת - צריך להיות בקיאים בכל ענייני הכשרות?

מבחינתי המבחן הוא - אם כשהיית נתקע בצפת לשבת בלי מקום לאכול, והיהודי הזה היה מזמין אותך לאכול אצלו - היית אוכל אצלו? למרות שאין לו כשרות על הטשולנט? כמו כן - אם הבן שלך היה מתארס עם הבת שלו, היית מאשר לו לאכול מהטשולנט שלו? אז למה כשהוא מוכר את אותו טשולנט אי אפשר לאכול אצלו?
וגם - כמו שרואים בפהרסיה הציבורית - כשהדתיים עצמם לא מקפידים לאכול מושגח, למה שהעסקים יעשו מושגח? וזה פתח לצרות איומות ברמה הלאומית.
השגחה צריך כשיש לך מוצר במדף, שאין לך מושג מי הכין אותו - שבשביל זה צריך אישור מהשגחה שהמוצר הוכן בצורה כשרה. אבל אם יש לך מוצר פשוט יחסית, כמו טשולנט, שאדם מוחזק כשומר תורה ומצוות מוכר אותו - אין שום סיבה שהוא יצטרך השגחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
מבחינתי המבחן הוא - אם כשהיית נתקע בצפת לשבת בלי מקום לאכול, והיהודי הזה היה מזמין אותך לאכול אצלו - היית אוכל אצלו? למרות שאין לו כשרות על הטשולנט? כמו כן - אם הבן שלך היה מתארס עם הבת שלו, היית מאשר לו לאכול מהטשולנט שלו? אז למה כשהוא מוכר את אותו טשולנט אי אפשר לאכול אצלו?
להתארח אצלו מותר בגלל שעד אחד נאמן באיסורין
אבל לקנות אוכל מהעסק שלו בשום פנים ואופן לא
יש הבדל עצום
נ.ב אני ממליץ לך לשאול את הרב שלך האם מותר לקנות אוכל בלי הכשר
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
להתארח אצלו מותר בגלל שעד אחד נאמן באיסורין
אבל לקנות אוכל מהעסק שלו בשום פנים ואופן לא
יש הבדל עצום
נ.ב אני ממליץ לך לשאול את הרב שלך האם מותר לקנות אוכל בלי הכשר
כפי שהבאתי לעיל מהרמב"ם, עד אחד נאמן באיסורים גם כשהוא נוגע בדבר וגם כשהוא מוכר את האוכל שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
ברגע שאני שומר תורה ומצוות - אני לא אחטיא אנשים באוכל לא כשר.

האם בשביל להכין טשולנט, שזה עושה כל יהודי בכל שבת - צריך להיות בקיאים בכל ענייני הכשרות?

מבחינתי המבחן הוא - אם כשהיית נתקע בצפת לשבת בלי מקום לאכול, והיהודי הזה היה מזמין אותך לאכול אצלו - היית אוכל אצלו? למרות שאין לו כשרות על הטשולנט? כמו כן - אם הבן שלך היה מתארס עם הבת שלו, היית מאשר לו לאכול מהטשולנט שלו? אז למה כשהוא מוכר את אותו טשולנט אי אפשר לאכול אצלו?

השגחה צריך כשיש לך מוצר במדף, שאין לך מושג מי הכין אותו - שבשביל זה צריך אישור מהשגחה שהמוצר הוכן בצורה כשרה. אבל אם יש לך מוצר פשוט יחסית, כמו טשולנט, שאדם מוחזק כשומר תורה ומצוות מוכר אותו - אין שום סיבה שהוא יצטרך השגחה.

1. נכון,אבל - איך אני יודע שאתה שומר תורה ומצוות אם אני בא פעם אחת לחמין?
2. לא, אבל אם אתה עושה באופן מסחרי הסיכון שתחטיא הוא הרבה יותר גדול.
3.אם נתקעת בצפת בשבת, אתה בשעת הדחק, ואחרי כן אתה מסתכן בהלבנת פני אדם שאתה לא אוכל אצלו למרות שאירח אותך - זה איסור מאוד חמור. זה בשום צורה לא אותו דבר. וגם אין לו שום אינטרס מסחרי - הוא מאכיל אותך מה שהוא אוכל בעצמו, מה שאין כן במסחרי שהוא מכין בכוונה כדי להאכיל אחרים.

4. לא הבנתי מה ההבד לבין בשר ושעועית במדף לבשר ושעועית במסעדה.
ברור שמדין הרמב"ם זה מותר גם אם יש אינטרס מסחרי, אבל זה חוזר לשאלה מס' 1 -איך אני יודע אם מי שאין לו כשרות בעסק הוא יר"ש..?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה